ספרדי
יש נוהגים לפתוח את ארון הקודש בעת התפלה על הפרנסה:
לְדָוִד מִזְמוֹר, לַידֹוָד יאהדונהי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:
כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:
מִי יַעֲלֶה בְהַר יְדֹוָד יאהדונהי, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:
נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:
יִשָֹּא בְרָכָה מֵאֵת יְדֹוָד יאהדונהי, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:
זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְדֹוָד יאהדונהי עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְדֹוָד יאהדונהי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְדֹוָד יאהדונהי צְבָאוֹת, הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְדֹוָד יאהדונהי הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת הַמִּזְמוֹר הַזֶּה וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַנִּזְכָּרִים בּוֹ. וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת פְּסוּקָיו וְתֵבוֹתָיו וְאוֹתִיּוֹתָיו וּטְעָמָיו וּרְמָזָיו וְסוֹדוֹתָיו הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ. וּלְמַעַן שֵׁם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ (דִּיקַרְנוֹסָא) הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק (מלאכי ג, י): "וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי". וּמִפָּסוּק (תהלים ד, ז): "נְסָה עָלֵינוּ, אוֹר פָּנֶיךָ יְדֹוָד יאהדונהי", שֶׁתִּכְתְּבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. שָׁנָה זוֹ וְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ. בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח. וְלֹא בְאִסּוּר וְלֹא בְעָמָל וְטֹרַח. בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה וּבְהַשְׁקֵט וָבֶטַח. כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּלִי שׁוּם טִרְדָּא, פַּרְנָסָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם. כִּי אִם מִיָּדְךָ הַפְּתוּחָה וְהַקְּדוֹשָׁה. וְהַצְלִיחֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ בְכָל לִמּוּדֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְעִסְקֵנוּ. וְיִהְיֶה בֵיתֵנוּ מָלֵא בִּרְכַּת יְדֹוָד יאהדונהי, וְנִשְׂבַּע לֶחֶם וְנִהְיֶה טוֹבִים, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
ספרד
נוהגים לומר בכוונה ובהתעוררות פסוק בפסוק פרק זה:
ויכון בכל שמות הוי"ה או בנקוד זה יְהֶוָה או בנקוד זה יְהֶוְה:
לְדָוִד מִזְמוֹר, לַידֹוָד הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְישְׁבֵי בָהּ:
כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:
מִי יַעֲלֶה בְהַר יְדֹוָד, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:
נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:
יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְדֹוָד, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:
זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ, יַעֲקֹב סֶלָה:
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְדֹוָד עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְדֹוָד גִּבּוֹר מִלְחָמָה:
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְדֹוָד צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
ואח"כ יתפלל תפלה זו על הפרנסה:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים וְתָחֹן עָלֵינוּ לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת הַמִּזְמוֹר הַזֶּה וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַנִּזְכָּרִים בּוֹ, וּקְדֻשַּׁת פְּסוּקָיו וְתֵבוֹתָיו וְאוֹתִיּוֹתָיו וְטַעֲמָיו וְסוֹדוֹתָיו, וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ דקרנוסא (גי' חת"ך עם האותיות) הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי. וּמִפָּסוּק נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְדֹוָד. וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה טוֹבָה וְכַלְכָּלָה, שָׁנָה זוֹ וְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר וְלֹא בֶעָמָל וָטֹרַח, בְּשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, בְּלִי שׁוּם עַיִן הָרָע וּתְזַכֵּנוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּלִי שׁוּם טִרְדָּה, וּתְפַרְנְסֵנוּ פַּרְנָסָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. וְלֹא נִצְטָרֵךְ לְמַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, כִּי אִם מִיָּדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה. וְתַצְלִיחֵנוּ וְתַרְוִיחֵנוּ בְּכָל לִמּוּדֵנוּ וּבְכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וַעֲסָקֵינוּ. וְיִהְיֶה בֵיתֵנוּ מָלֵא בִּרְכַּת יְדֹוָד, וְנִשְׂבַּע לֶחֶם וְנִהְיֶה טוֹבִים. רַחוּם, חַנּוּן, שׁוֹמֵר, תּוֹמֵךְ, מַצִּיל, יָשָׁר, פּוֹדֶה, (יכוין רח"ש תמי"ף) רַחֵם עָלֵינוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. (יכוין אוכף ארארית"א כוז"ו אזבוגא):