ידידי מר "אופק רחב" הציע לתמחר לפי תווים. אמנם תווים משקפים את כמות הנכתב באופן הרבה יותר מדוייק מאשר מספר העמודים, שהרי יש עמודים גדולים ויש קטנים, יש כתב צפוף ויש מרווח, יש תמונות ויש כותרות בכתב גדול, אך בכ"ז תמחור לפי תווים לא שייך לדעתי, שהרי מה שמעניין את העובד הוא כמות העבודה שהוא צריך להשקיע.
אם יש הרבה טעויות או שהמאמר עדיין לא מגובש, או שהוא שונה באופן קיצוני מסגנון שאר העלון, יהיה צורך בהרבה עבודה. דרך אגב גם על תמונות יש לעורך מה להגיד, וזמן שמשקיעים ראוי לתמחור בכסף, ומומחיות בוודאי שווה כסף.
אני מציע שעל הפעם הראשונה (או על תקופה ראשונית מתוחמת היטב מראש), תקח מחיר ללא התחייבות להמשך. המו"ל בעצמו לא יודע איך יהיה אח"כ, אולי הוא יקבל הרבה מאמרים לפירסום ואולי הרבה מודעות (שלא צריכות הגהה. דרך אגב אתה חייב להדגיש זאת מול המו"ל). אח"כ תחליט לפי כדאיות הזמן שלך.
כמובן יש הבדלים גדולים בין כתיבת מאמר לבין עריכה. לא אפרט עתה.
אולי כדאי לך לרדת קצת במחיר תמורת זאת שהמו"ל יסכים לכתוב את שימך בעלון באופן מכובד. תוכל לקבל מכך הרבה קליינטים נוספים ושם טוב, כמובן בתנאי שאתה נותן עבודה מקצועית.
לפעמים כדאי להוסיף הערת עורך או מאמר מהעורך כדי להגדיל את מעורבותך ותרומתך לעלון.
הכי חשוב לעשות הסכם ברור, אך גמיש לשינויים שיווצרו בהמשך. יש לכלול בהסכם החלטה מראש מי יהיה בורר מוסכם מראש לכל מקרה של ויכוח.
לגופו של ענין, איך תחליט כמה לבקש? זה מאוד אישי, תחשוב כמה אתה צריך להתפרנס, כמה שעה שלך שווה, כמה חשוב שהצעתך תתקבל, האם יש מתמודדים אחרים וכמה הם מבקשים. אתה יכול לחשוב כמה יש למו"ל לתת וכמה הוא יפסיד אם לא תגיה ותערוך את העלון, אך (לפי מה שאני קולט את אישיותך) יותר חשוב שתחשוב על הדברים מנקודת ראותך.
במחוזות בהם יושר אינו מטיב חיים, ושם שמיים לא שגור, מקובל לבקש 'את המחיר הכי גבוה שתוכל לקבל'. זה לא אסור, אך זה עלול לגרום לך להכנס למסלול שבו אתה מרוכז רק בעצמך ובשאיפה לסחוף הכל לעצמך. הרווח הכי גדול מעבודה הוא פיתוח האישיות, הידיעות, ומעל לכל: תיקון עולם.
בהצלחה. מנחם.
"אוהב ספר". עריכה. הגהה. תרגום.
אם יש שאלות אישיות שלח למייל <
לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
הנושאים החמים
הנושאים החמים
