שיתוף - לביקורת תאים רדומים

[-חיה-]

בהתחלה סרטן
היה קטן,
לא שווה את המשאבים

ואמר החכם
שעיניו בראשו:
טפלו, אל תזניחו
נתחו, בגוף אל תניחו!

אך העם
התעצל,
והתחיל טיפול
אלטרנטיבי מתנצל.

לא כל סרטן רע,
בישרו כרוזי העם
יש תאים טובים
ישנם תאים רדומים,

הם, בטוח לא יזיקו
ואותם נעודד
את המתאבדים
נרחיק נשכיח
הם לא יופיעו בדו שיח

אך סרטן רק צחק
גדל, גדל והתעצם
שולח גרורותיו
אל הכליות והכבד
ורק מרחק קטן הוא מהלב

והחכם, זועק
קולו נישא:
אחי, רעי,
לא זו העיצה!

ועדיין דבריו נופלים
על אוזניים ערלות
כי חשובי העם התכנסו
ודנו בהקלות

ואומרים החשובים
כי סרטן ענק כבר, וגדול
ובו המון תאים
חלקם רעים
וחלקם רדומים

הבה נפתח הלב
לסרטן אחד רדום
בטוח הוא לא יזיק
הרי הוא שקט, גדום

וסרטן לא היסס
קפץ שלח גרורות
מילא חדרי הלב
חדר גם לריאות

והעם עוד רגע
מאבד משקל, קורס נופל
ואיה הוא החכם
שיעצור.

ספוילר

כתבתי את הקטע אחרי הפיגוע בבני ברק ולא רציתי לפרסם כי הוא מרגיש לי מידי מוגזם, אבל אחרי רצף הפיגועים והתחושות שיניתי מעט את דעתי. מה דעתכם?

 

[ליליאן]

סיום גאוני.

הבית האחרון לא נגמר, הוא ממש נעצר,
המשקל לא מצליח להגיע לסוף, ממש מרגישים את ה"דילוג" פתאום נעצר!
במילה "יעצור".