ב.ד.ה. שרי שטיגל ממודיעין עילית ע"ה

[אני מאמין בניסים]

איך אפשר לשמוע הספדים?

 

[אני מאמין בניסים]

לכל תלמידה היה את המספר האישי שלה.
כי אם יצטרכו עזרה גם מחוץ לשעות העבודה.....

 

[Someone else]

יש דרך לשמוע את ההספדים?

איך אפשר לשמוע הספדים?

אני לא יודעת, אבל ראיתי שהקליטו.
בשורות טובות.

 

[פוטנציאל]

בקול הלשון יש אפשרות לשמוע

https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=34231435&Lang=Hebrew

 

[זזזזז]

קישור לתהילים לעילוי נשמתה, שנפתח ע"י בוגרות הסמינר:

קריאת תהילים משותפת

תהילים יחד - כל אחד מקבל פרק אחר, וביחד משלימים קריאת ספרי תהילים

new.tehilimyahad.com

 

[משה שולמן]

מי היו המספידים שלה

 

[כוכב103]

אם אני לא טועה-

אבא שלה
הרב בונים שרייבר
הרב קפלן (מהישיבה)
הרב קסלר
בעלה שליט"א
שני בנים שלה

 

[אבידובי]

אשת צוות שניה שפויירשטיין מאבד בשנה האחרונה בגלל המחלה הארורה הזו. נפטרה גם מורה בתיכון.

מי??
לא שמעתי על זה

 

[שרה יע]

המורה רבקה שבדרון ע'ה היתה מושתלת כליה וחולה הרבה שנים

 

[ה. בקר]

מי??
לא שמעתי על זה

המורה רבקה שבדרון ע'ה היתה מושתלת כליה וחולה הרבה שנים

 

[אני תפילה]

התיפקוד שלה בבית היה לא נורמלי.
בית מרקחת אמיתי והכל בנועם ובחן.

 

[י.אדרי]

שרי יקרה,
היום בבוקר שמעתי את הבשורה הנוראה...
חשבתי שהבנתי לא נכון, חשבתי שטעיתי, אבל רק הלב מסרב לקבל הדברים.
הרגשתי שהלב שלי נשאב ללות אותך, לא כי דיברתי איתך יותר מדי או כי היית מורה שלי...
בסה"כ הייתי שנתיים בסמינר, אבל מההיכרות הכ"כ קצרה איתך, שאולי הסתכמה בכמה דקות בודדות-למדתי ממך מה שהרבה אנשים לא הצליחו ללמד....
למדתי מה זה להיות בן אדם.
אחד כזה שאכפת לו כ"כ מהשני, שיעשה הכל בשביל שיהיה לכולם טוב, שכולם יהיו מרוצים והכל בכ"כ הרבה שמחה ומאור פנים...
מעולם לא ראיתי אותך כועסת או עצבנית ולפעמים היינו מגיעות אלייך בקבוצות, בנות בנות 19, 20, כועסות ומתוסכלות על החיים ולא מבינות למה צריכות ללמוד כ"כ הרבה...
ובמקום לתת לנו סטירה במקום, חייכת ואמרת לנו: " אני אבדוק את זה", " אני אטפל בעניין", "אני אדאג לזה"....
ולמה?
וכי היה חסר לך מה לעשות? וכי לא היית רכזת המסלולים בסמינר עם עוד אלף ואחד תיקים?
וכמו שאנו ניגשנו אלייך כך נגשו עוד בנות ועוד ומורות בין הייתר-ואצל כולן לא ראיתי אף פעם אישזהו רמז לחוסר סבלנות, לעומס, לרצון לשקט...
ועם כל זאת הסתבר לי שהיית חולה? את? בן אדם עם כ"כ הרבה מרץ ושמחת חיים, הבן אדם הראשון שיגיע לכל המחנות והטיולים...איך זה יכול להיות? איך עשית את הקסם הזה???
אז הבנתי ולמדתי ממך, מורה יקרה, שלהיות בן אדם באמת-זה למחוק את עצמי באיזשהו מקום, זה לתת לשני את המקום הראשון, זה לדעת שהפנים שלי צריכות להיות מאירות לכל אדם באשר הוא, ונשלחתי לעולם הזה כדי לקיים תפקיד ושליחות, גם עבור תלמידות סמינר, ולעזור כמה שרק אפשר...
אז היום עמדתי שם, עמדנו, כולנו יחד, תלמידות, בוגרות, מורות...אנשים ובנות שחלקן לא הכירו אותך כמעט בכלל, וכולנו עמדנו ובכינו, בכיה על עצמנו שלא נזכה עוד ללמוד...
בכיה על אדם שהיה דיוקן לחיקוי בכל הרבדים, בכיה על אובדן נורא שאין אף אחד שיכול להשלים את החסר....
מודה לך היום, על כ"כ הרבה עזרה, בין אישית, בין כללית, על כל מה שנתת עם כ"כ הרבה אהבה.
על כל פעם שהיית נכנסת לכיתה עם בשורה טובה או פחות ובישרת לנו אותה בצורה הכי נעימה שיש...
תודה על תמיכה אין סופית והרצון הכנה והאיתן לעזור בכל מצב...
תודה ועוד אלפי תודות, ממני, מכולנו..
ובעיקר תודה על הזכות שהייתה בחלקי להכיר אותך, ולהבין היום לאחור עוד כמה יש לי לתקן....
והלוואי ואגיע לקצה גלימתך...
ממאנת לעכל וכבר מתגעגעת....

 

[ש.ב.ש]

שרי יקרה,
היום בבוקר שמעתי את הבשורה הנוראה...
חשבתי שהבנתי לא נכון, חשבתי שטעיתי, אבל רק הלב מסרב לקבל הדברים.
הרגשתי שהלב שלי נשאב ללות אותך, לא כי דיברתי איתך יותר מדי או כי היית מורה שלי...
בסה"כ הייתי שנתיים בסמינר, אבל מההיכרות הכ"כ קצרה איתך, שאולי הסתכמה בכמה דקות בודדות-למדתי ממך מה שהרבה אנשים לא הצליחו ללמד....
למדתי מה זה להיות בן אדם.
אחד כזה שאכפת לו כ"כ מהשני, שיעשה הכל בשביל שיהיה לכולם טוב, שכולם יהיו מרוצים והכל בכ"כ הרבה שמחה ומאור פנים...
מעולם לא ראיתי אותך כועסת או עצבנית ולפעמים היינו מגיעות אלייך בקבוצות, בנות בנות 19, 20, כועסות ומתוסכלות על החיים ולא מבינות למה צריכות ללמוד כ"כ הרבה...
ובמקום לתת לנו סטירה במקום, חייכת ואמרת לנו: " אני אבדוק את זה", " אני אטפל בעניין", "אני אדאג לזה"....
ולמה?
וכי היה חסר לך מה לעשות? וכי לא היית רכזת המסלולים בסמינר עם עוד אלף ואחד תיקים?
וכמו שאנו ניגשנו אלייך כך נגשו עוד בנות ועוד ומורות בין הייתר-ואצל כולן לא ראיתי אף פעם אישזהו רמז לחוסר סבלנות, לעומס, לרצון לשקט...
ועם כל זאת הסתבר לי שהיית חולה? את? בן אדם עם כ"כ הרבה מרץ ושמחת חיים, הבן אדם הראשון שיגיע לכל המחנות והטיולים...איך זה יכול להיות? איך עשית את הקסם הזה???
אז הבנתי ולמדתי ממך, מורה יקרה, שלהיות בן אדם באמת-זה למחוק את עצמי באיזשהו מקום, זה לתת לשני את המקום הראשון, זה לדעת שהפנים שלי צריכות להיות מאירות לכל אדם באשר הוא, ונשלחתי לעולם הזה כדי לקיים תפקיד ושליחות, גם עבור תלמידות סמינר, ולעזור כמה שרק אפשר...
אז היום עמדתי שם, עמדנו, כולנו יחד, תלמידות, בוגרות, מורות...אנשים ובנות שחלקן לא הכירו אותך כמעט בכלל, וכולנו עמדנו ובכינו, בכיה על עצמנו שלא נזכה עוד ללמוד...
בכיה על אדם שהיה דיוקן לחיקוי בכל הרבדים, בכיה על אובדן נורא שאין אף אחד שיכול להשלים את החסר....
מודה לך היום, על כ"כ הרבה עזרה, בין אישית, בין כללית, על כל מה שנתת עם כ"כ הרבה אהבה.
על כל פעם שהיית נכנסת לכיתה עם בשורה טובה או פחות ובישרת לנו אותה בצורה הכי נעימה שיש...
תודה על תמיכה אין סופית והרצון הכנה והאיתן לעזור בכל מצב...
תודה ועוד אלפי תודות, ממני, מכולנו..
ובעיקר תודה על הזכות שהייתה בחלקי להכיר אותך, ולהבין היום לאחור עוד כמה יש לי לתקן....
והלוואי ואגיע לקצה גלימתך...
ממאנת לעכל וכבר מתגעגעת....

ריגשת!
לבכות

לא זכיתי להכירה אבל שמעתי שהיא היתה אישה ענקית!
יהי זכרה ברוך.

 

[אני תפילה]

הכי לא היה מתאים לה למות.
היא בדיוק האישה לחיות ולהחיות אחרים.

 

[משה שולמן]

אם אני לא טועה-

אבא שלה
הרב בונים שרייבר
הרב קפלן (מהישיבה)
הרב קסלר
בעלה שליט"א
שני בנים שלה

אני מכיר את אבא שלה אנחנו שכנים והוא משמש כרב בית כנסתץ בעיר מודיעין עילית ומחשובי הרבנים בעיר היום אני יהיה שם לנחם

 

[shiti]

איזה חלל
היינו בלוויה המזעזעת כל בנות הסמינר ובכינו כמו תינוקות
חלקם לא הכירו אותה כלל כי היא הייתה מזכירה רק ב י"ג י"ד
אבל הלב שלנו היה עם ילדיה היתומים שנשארו לבד ואיבדו את האמא הנדירה שהייתה להם
הלוויה הייתה מלאת כאב ובאותו מידה מלאת אמונה
אחד הבנים שלה הספיד ואמר:
"אמא!!
כל כך רצית להיות בבר מצווה של אברהם
בסוף השבעה הוא יתחיל להניח תפילין..
איך היית מאושרת מזה.."
ומיד אמר:
"אנחנו יודעים שהק"בה קל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא!!!"

 

[אודיה נגר]

אחד הבנים שלה הספיד ואמר:
"אמא!!
כל כך רצית להיות בבר מצווה של אברהם
בסוף השבעה הוא יתחיל להניח תפילין..
איך היית מאושרת מזה.."
ומיד אמר:
"אנחנו יודעים שהק"בה קל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא!!!"

צמרמורת....

 

[studio-outline]

ואוו ואוו אני קוראת את האשכול ויורדות לי דמעות!! אני לא מכירה אותה, אבל ריגשתן אותי מאוד כל אחת באופן אישי!!

שההתחזקות שעוררתן תהייה לעילוי נשמה הצדיקה.
ומעתה נשמע ונתבשר רק בשורות טובות, אמן.

 

[שרה יע]

בוגרות הסמינר היקרות!
בעזה יתקיים כנס התעוררות לעילוי נשמת שרי שטיגל ע'ה
הכנס יתקיים בעזה ביום רביעי הקרוב מוצאי צום גדליה, בשעה 8:30 פתיחת דלתות ובשעה 8:45תחילת הכנס ,
הכנס מיועד לכיתות יג יד בסמינר ולבוגרות הסמינר
בכנס ישאו דברים המנהל ,גברת אתנה ליבוביץ ,הרב שמואל אלפא ,גברת דיאמנט בשם צוות המורות ,
דובר בנציגות המשפחה וגברת פוירשטיין

 

[שרה יע]

הכנס יתקיים בעזה במתנס מנחת שלמה