ב.ד.ה. שרי שטיגל ממודיעין עילית ע"ה

[כוכב103]

היתה האישה הכי טובת לב שה' ברא בעולם הזה
הלב ממאן להאמין
מישהו יודע פרטים על הלוויה?

 

[כוכב103]

שמעתי עכשיו שבשעה 10:30 מישהו יודע מאיפה?

 

[פצצת תאורה]

בשעה 11:00 מביתה ברח' חזון דוד מו"ע לביה"ח החדש באלעד

 

[שתים]

היתה האישה הכי טובת לב שה' ברא בעולם הזה
הלב ממאן להאמין
מישהו יודע פרטים על הלוויה?

מי זו?

 

[כוכב103]

מי זו?

היתה רכזת ואחראית על המערכת בסמינר הרב פוירשטיין במודיעין עילית עד השנה
דמות נדירה של טוב לב, אכפתיות, רצון אמיתי לעזור לכל אחד

התלמידות שהכירו אותה נשארו קשורות אליה בלב ובנפש בלי שתהיה מורה שלהן בכלל
רק בתור אישה טובה מהצד שתמיד יש לה מחמאה מוכנה, מילת עידוד והזדהות.
היתה חולה בשנים האחרונות - ולמרות זאת המשיכה בתפקידה במאור פנים
בלי שאף אחד ידע על היסורים שלה

כואב...

 

[פצצת תאורה]

מי זו?

נדמה לי שהייתה בסמינר פוירשטיין
בעבר מב"ב
בעלה משגיח בישיבת קפלן

 

[M&C]

כל רגע - אשת המשגיח נפטרה מהמחלה בגיל 52

הרבנית שרה שטיגל ע"ה מסמינר פויירשטיין במודיעין עילית בתו של הגרד"מ ליברמן מרבני העיר ואשת המשגיח של ישיבת 'קפלן' הלכה לעולמה בגיל 52 לאחר מחלה אותה הסתירה בשנים האחרונות. הלוויתה היום מקרית ספר לאלעד

www.kore.co.il

 

[חדוה]

לא יאומן
היתה מזכירה בכירה בסמינר פוירשטין (לא בתיכון)
הבן אדם הכי אנרגטי שהכרתי מעודי

 

[דאבל]

היתה רכזת ואחראית על המערכת בסמינר הרב פוירשטיין במודיעין עילית עד השנה
דמות נדירה של טוב לב, אכפתיות, רצון אמיתי לעזור לכל אחד

התלמידות שהכירו אותה נשארו קשורות אליה בלב ובנפש בלי שתהיה מורה שלהן בכלל
רק בתור אישה טובה מהצד שתמיד יש לה מחמאה מוכנה, מילת עידוד והזדהות.
היתה חולה בשנים האחרונות - ולמרות זאת המשיכה בתפקידה במאור פנים
בלי שאף אחד ידע על היסורים שלה

כל מילה.
קשה לעכל...
סיימתי סמינר לפני 7 שנים, למה שמזכירה תזכור אותי בכלל?
אבל כנפגשנו - תמיד היתה לה מילה טובה לומר,
היחס שלה אל כולם כשווה אל שווה היה משהו נדיר!

 

[redo]

כואב .....כואב....
לא מאמינה שרק היתה מזכירה
גם אני סיימתי סמינר לפני 7 שנים
וכשפגשתי אותה ברחוב
תמיד התענינה עם חיוך גדול והחמיאה על הילדים וכו'......
נתנה לכל אחת את ההרגשה כאילו היא החברה הכי טובה שלה!!!

 

[פצצת תאורה]

אילו הספדים ואיזה צידוק הדין
"אמא, תתפללי עלינו שיהיה לנו כח, לבכות אבל כמו יהודים"

 

[כוכב103]

ההספדים של בעלה והבנים היו מרטיטים

אבל מה שלא יאמן-
בנות שסיימו את הסמינר לפני שנים
הגיעו ללוויה ועמדו ובכו כאילו היתה מורת דרך אישית שלהם
כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.

אני חושבת שהדבר הכי חזק שכדאי לקחת איתנו מהאבדן הזה
זה עין טובה ופרגון לכל אחד
כולם טובים, כולם מקסימים
אין ביקורת על אף אחד, אבל באמת!
כמה טוב היא עשתה בחיים שלה
ולא כי זה היה התפקיד שלה
כי זה מה שהיא היתה
והכל היא עשתה "על הדרך"
זה מעורר השתאות והרבה מחשבה

 

[זזזזז]

כל אחת היתה מרגישה אצלה הכי הכי בעולם,
עברתי עכשיו על מיילים שהתכתבתי איתה,
כמה מחמאות!!!! כמה פרגון!!!!! גם בדברים הכי טכניים...
אחת הסיבות לבוא לסמינר היתה שרי!
על כל בעיה שיש - פונים לשרי - גם אם לא היתה קשורה ישירות לבעיה,
תמיד הקשיבה, הכילה, וניסתה לעזור!
היא היתה אישה שכל כולה לב!!
גם כשהיתה הכי הכי עמוסה בעולם- (והיא היתה... כל הסמינר היה עליה)
נתנה לכל אחת את תשומת הלב המלאה!!!

 

[משה שולמן]

אני שכן של ההורים שלה (ליברמן) אני מכיר את המשפחה ואני לא האמנתי שזה הגיע היום(בשעה 9:00O) שנודע לי הבשורה הקשה יתקשרתי להורים שלי לבדוק שזה באמת נכון ולצערי יתברר לי שכן
"השם נתן השם לקח יהיה שם השם מבורך"

 

[as is]

אני לא ממו"ע עילית אבל מכירה אותה
איזה מיוחדת במינה
לבכות ולא להאמין

 

[ה. בקר]

אישה מדהימה היא היתה
מזכירה ורכזת מערכת של י"ג י"ד
יצא לי לדבר איתה כמה פעמים לא בעניין הסמינר אלא דברים אחרים.
אהבה את הבנות בנשמה.
הבת שלי אהבה אותה והיא אהבה את הבת שלי. הבת שלי גם עובדת עם בת שלה.
היתה בלוויה
כל כך עצוב.


באמת היתה מיוחדת.
הקול שלה היה חייכן. פשוט כך.
סיפרה לי חברה היום בטלפון, מורה בתיכון, שהבת שלה התקשרה לתא ההודעות של הסמינר רק כדי לשמוע הודעות שהיא השאירה.

הבת שלי שבתיכון, בלי להכיר אותה [עדיין], כשאמרו ברמקול "גברת שרי שטיגל ע"ה" פשוט התחילה לבכות. רק מהספורים ששמעה עליה.
ידענו שהיא חלתה שוב
לא ידענו שהמצב כל כך קשה.
אני חושבת שזה היה די הלם.


אשת צוות שניה שפויירשטיין מאבד בשנה האחרונה בגלל המחלה הארורה הזו. נפטרה גם מורה בתיכון.



יהיה זכרה ברוך
שהקב"ה יביא נחמה לכל המשפחה.

 

[אני מאמין בניסים]

אכן כן כולן מרגישות ככה
אני לא אשכח את התגובה שלה:בטח אני אתקשר למורות אשנה מערכת שיהיה לכן נח!!!
תכתבו עוד הספדים בבקשה....
סמל לסבלנות ואדיבות וטוב לב!!!!!!!!
יהי זכרה ברוך

 

[-ARTIK-]

לומדת בסמינר.

תראו מה זה אשה נדירה:
המורה הראשונה שנכנסה אלינו היום לכיתה עם עיניים אדומות ונפוחות התחילה לספר לנו על היהלום המדהים שאבדנו... (בלנ''ד אעלה פה בהמשך) לאחר מכן שאלנו את המורה אם היה לה קשר אישי עם המורה שרי? וענתה מיד: "ברור! היינו חברות טובות!!!"
לאחר מכן נכנסה המורה הבאה ושוב המחזה חוזר על עצמו: היה קשר אישי? "בטח!היא חברה טובה שלי!"
וכך עוד מורה ועוד אחת ועוד אחת- "בוודאי!אני חברה טובה שלה שנים!" וכו'
עד שאצל המורה האחרונה כבר שאלנו שאלה נוספת: היו לה כ''כ הרבה חברות טובות? כל המורות שלנו היו חברות טובות של המורה שרי???
וכאן המורה ענתה: "זאת היתה שרי! כל מורה הרגישה החברה הכי טובה שלה, רק היא בעולם, שלה יהיה הכי נח בעולם!שרק השניה עובדת המון והיא כלום...(מה שכמובן לא נכון כלל וכלל, הסמינר עמד עליה...) אין תלמידה שלא הרגישה חברה טובה שלה! תמיד היה לה מילה טובה, מחמאה, פירגון שכיף לשמוע...כל תלונה או בקשה גם מה שלא היה קשור אליה היא הכילה ודאגה שהכל יסתדר, שלתלמידות יהיה הכי כיף ונח בעולם, ותמי הכל בשמחה ובכיף! זה שרי!"

שם לע''נ:
שרה בת דוד משה
ת.נ.צ.ב.ה

 

[ברוך 2]

אילו הספדים ואיזה צידוק הדין
"אמא, תתפללי עלינו שיהיה לנו כח, לבכות אבל כמו יהודים"

ההספדים של בעלה והבנים היו מרטיטים

יש דרך לשמוע את ההספדים?

 

[כוכב103]

דברנו בבית הרבה עליה ועל האישיות המיוחדת שלה
הבנות שלי אומרות לי-
לפעמים היא נאלצה לעשות דברים לא נוחים לבנות
אבל תמיד התחושה היתה שהיא עשתה את המקסימום לבוא לקראתן
ואכפת לה הקושי שלהן. (אני אגיד למורה לעשות לכם מבחן קל כי לא התחשבתי בכן במערכת...)
וזה מה שמיוחד- היא עשתה את עבודתה כמו כל אחת
רק בדרך דאגה לבנות שירגישו שאכפת מהן ושמישהו דואג לטובתן.
מישהו מתעניין בהן.
הבת שלי אומרת שבטוח לה שנזקף לזכותה העתיד של המון בנות
גם מבחינה רגשית וגם רוחנית.

ודבר מעניין שראיתי-
כמה בנות מהסמינר שבנסיבות כאלו ואחרות העבירו אלי את הפרטים שלהן לשידוכים כתבו אותה לבירורים!!!
מאמינים??
250 בנות במחזור, לא יודעת כמה שנים היתה בסמינר
ובנות מביאות אותה לברר עליהן!!!


ועוד דבר שנזכרתי-
אחרי שהיתה חולה בפעם הראשונה היא התחזקה קצת ורצתה לחזור לעבודה
אז היא אמרה לי אני אתלבש יפה ואתאפר שלא ישימו לב למצב שלי.
אני לא רוצה שירחמו עלי. ולא רוצה שאנשים יצטערו בגללי.

וכזאת היא היתה תמיד- מטופחת, לבושה טוב, זקופה, נמרצת, עם חיוך רחב.
ולא משנה איזה עומס יש לה ומה עבר עליה..
ולא כמו שלפעמים נראה לנו שצדיקות צריכות להיות לבושות סמרטוטים ועם פנים נפולות...


בהספד בעלה אמר-
אני בטוח שאם היא היתה כאן היא היתה אומרת תודה כי זה מה שהיה מתאים לה להגיד
תודה להורים שלה
תודה למשפחה
תודה להנהלת הסמינר
ותודה לכל ארגוני החסד שבמסירות וביצירתיות עזרו לנו בין בדברים שהיא ידעה ובין שלא.
ותודה לה' על היסורים שהיא עברה...

ת.נ.צ.ב.ה.