למסירה שיתוף; תיאור חי על 'מכות מצרים' ע"פ מדרשי חז"ל...

[אהרן סופר]

אפשר להעביר גם למלמדים וכדומה לתועלת זיכוי הרבים...
בכל מקרה; נשמח לקבל הארות והערות במייל;
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

 

[מציצה]

מדהים
תודה רבה

 

[ה ש]

מקסים!
מרתק ממש!!
בעז"ה אדפיס את זה לספר לבן שלי בשבת.
ישר כח!

 

[צבייון]

מיוחד מאד
האם יש על כל המכות

 

[חושב מחדש]

אשמח להמשך תיאור המכות
מאד מאד יפה.
מאד.

 

[בשעות הפנאי]

מיוחד מאד!!

 

[רחשי הלב]

פלאי פלאים.
תביא עוד.

 

[אהרן סופר]

לכל השואלים; בסייעתא דשמיא בהמשך לקראת פסח נמשיך בסדרה...
בתודה רבה לכל המגיבים...

 

[ששונית]

המון תודות!!
הילדים היו מרותקים לתאורים כל השבת

 

[PG-עיצוב בטעם יוקרתי]

מדהים.
תודה רבה!

 

[נוכחות]

תודה רבה!

 

[king salomon]

תודה רבה רבה!

 

[אהרן סופר]

לרבים השואלים;
המעוניין לקבל בהמשך את החומר יכול להירשם בפרטי או בשליחת מייל;
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
ובל"נ כשנתקדם נשמח לשלוח ולזכות אותו...

​

 

[ישראל מיכאל]

מדהים!!!

 

[אהרן סופר]

מדהים לראות את החשיפה שיש באתר...
אך בעיקר מפליא לקרוא ולראות את כמות התגובות האוהדות והמפרגנות בכלל ובפרטי

תודה רבה לכולם

 

[שרהלה]

תודה רבה!
זה באמת מעניין וחי!

 

[neomy21]

מעניין מאד!
מחכים להמשך....
יהיה לשבת הקרובה??

 

[אהרן סופר]

מעניין מאד!
מחכים להמשך....
יהיה לשבת הקרובה??

עדיין לא...
אי"ה כשיהיה המשך, אולי לפני פסח נשלח
כאמור; מי שמעוניין יכול להרשם במייל ובל"נ בהמשך (אולי לקראת פסח) נשלח עוד...

 

[נעמה :)]

מקסים!
יישר כח גדול.

 

[אהרן סופר]

היות שרבו המבקשים, מצורף תיאור/מאמר לפרשת השבוע;

מתעוררים בזמן!​

הוא שמח מאוד אך היה מתוסכל לגמרי.

מקטנותו שמע כל הזמן מכולם ובעיקר בשבתות בה היו נחים מהעבודה המייגעת. אז היה אביו יושב סביב השולחן עם בני המשפחה יחד ומספר להם בהתרגשות מחודשת מה ששמע הוא מאביו. שסבא יעקב אמר שיגיע יום והשי"ת ישלח שליח שיוציא אותם ממצרים.

עד היום זכורה לו ההרגשה המענגת והמשחררת שהתפשטה לו בין כל אבריו. יגיע יום ולא אהיה עבד מסכן. לא יודע מתי, אך זה יגיע. מישהו יבוא ויגאל אותם.

עכשיו זה הולך לקרות. לייתר דיוק זה כבר באמצע לקרות. השכנים המצריים בקושי מעיזים ליישר מבט לכיוונו. ורק לחשוב שרק לפני שנה עשו ממנו ומכל חבריו היהודים לעג וקלס כל יום מחדש. כל יום הכריחו אותו לעבוד במקומות אחרים, כל מה שעלה בדעתם.

ישנם דברים שעד היום הוא לא מצליח לקלוט. בחור צעיר היה אז. המצריים הגיעו ולקחו את אחיו הפעוט שאך זה נולד והשלימו בזה את סכום האבנים שאביהם הוכרח לבנות. נחלי דמעות זלגו בקביעות ובשפע תקופה ארוכה מעיני אמו שלא הצליחה לעכל את הטרגדיה הנוראית שעוללו להם.

היום הגדול מתקרב.

משה-מושיען של ישראל הביא כבר תשע מכות גדולות ונמרצות.

כשלפי המדובר המכה הגדולה והמסיימת לפניהם; השמועות מספרות שהרחוב המצרי מתכונן לזה ברצינות. כל העת נערכים שם הפגנות סוערות על ידי הבכורים הטוענים שמפקירים אותם למוות בגלל החלום הפרעוני לשלוט על העם היהודי, כשהם מצהירים שאין בדעתם לשמש כקורבן פסח.

כעת בראש חודש. הודיע משה שעל כל ראש משפחה יהודית לקחת שה צעיר-בן שנה ולקשור את זה למיטה...

זה מה שמתסכל אותו לגמרי.

הוא יהודי טוב. הוא לא מהרשעים שמתו בשקט-בשקט בימי ה'חושך' כדי שהשכנים לא יראו איך שגם יהודים נקברים בימי המכות. הוא שומר מאוד בביתו על השמות היהודיים והלבוש יחד עם השפה היהודית הקדושה.

אך, אחרי הכל, איך מסביר לו חברו. "אין מה לעשות. אנחנו נולדנו כאן יחד עם השכנים המצריים." מילדותו השתחווה יחד עם כולם לשה המקודש, וכמו כל תושבי המדינה סגד לה ושמר עליה מכל משמר.

"זה כבר יותר מחלק מחיינו, אני כבר לא יכול לחיות בלי זה" לא התבייש חברו להגיד לו מה שהרבה חשבו. הוא אישית לא אמר את זה בקול, אך בינו לבין עצמו ידע להודות שהוא קשור ומחובר לתרבות העבודה זרה, אולי אפילו יותר משכניו המצריים...

וכאן רגע לפני השחרור הנכסף. מגיע משה ומקשה עליו.

הוא הודיע שעל כל משפחה יהודית לקחת שה ולקשור את זה למיטה, כשאחרי ארבעה ימים, פשוט יקחו את זה ו-ישחטו אותה וישרפו אותה, כשאת הדם צריך למרוח על הדלת לשחוק ולהתלוצץ עם הדם של השה-המקודש.

זה שביציאה ממצרים ישאיר תחתיו את ההרגלים הישנים והתחביבים האהובים, ידע כבר מזמן. ברור היה אצלו שהאמונה היהודית יותר חשובה, אם כי אומנם לא ידע ממש, איך יצליח לעשות את זה. אך ללכת ולקחת בידיים את השה הקדוש ולהשפיל אותו?

* * *​

כל אחד והגלות שלו. כל אחד מתמודד עם ניסיונות היצר לפי דרגתו. אחד מתקשה להגיע ללמוד בזמן ו'אוכל' את הלב כל יום מחדש, כשרעהו נלחם עם עצמו על כל רטט של 'שיחה נכנסת' האם 'רק' להסתכל מי זה... כשכולנו יחד ולחוד מוצאים עצמנו כל פעם מחדש בדברים 'חשובים' המזדמנים לנו ברגע לפני התחלת הלימוד. כך כל אחד מתמודד ונאבק מול הייצר האישי שלו.

* * *​

בחזרה למצרים. סוף דבר כולנו יודעים. ברגע האחרון שלפני האחרון באמת, בו היו נופלים לשער הנ' רחמנא ליצלן. התרוממו היהודים וקיימו המצווה של לקיחת השה-השפלת העבודה זרה, יחד עם הקרבת השה להשם-ההתדבקות בקדושה... עדי שזכו להיות העם סגולה שזכו לקבלת התורה.

בימים אלו בהם אנו קוראים בתורה את המאורעות שעברו אבותינו במצרים; גלות הגוף ושעבוד הנפש במצריים. ואח"כ גאולת מצריים בנפש וגוף. בבחינת ה'קריאה מעורר את הזמן' נשתחרר כולנו מגלותנו האישי. נתקדם ונתעלה בהתחזקות והתחדשות בלימוד התורה בדרך העולה בית קל.

בהצלחה.​

לתגובות ולהערות; <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>