הנושאים החמים
הנושאים החמים
כהמשך לאשכול הזה
www.prog.co.il
אני מעלה כאן את התהליך של התהוות הכריכה, ת'אמת שלא תיכננתי
אבל לא יכלתי להגיד לא אחרי הפידבקים
אז התישבתי וכתבתי
והרי הוא לפניכם---
'לא קשור אלייך' הוא סיפור שמדבר על על אימהות ועל תקשורת, על כמיהה בלתי נגמרת לקשר שלא יגיע לעולם
פרומי, אם ותיקה, מחפשת נואשות את הדרך לאימהות נכונה לילד השישי שלה.
אילה, יתומה-חיה, מבקשת את אמא; תובעת לכל הפחות להבין למה היא אינה נמצאת כאן בשבילה.
אלחנן, ילד ממיס ובלתי אפשרי, מפגיש את דרכיהן באהבה משותפת, שרק נתינה אינסופית יכולה להוליד.
אחרי שפסי סיפרה לי על המסר של הסיפור, סיפרה לי את הסיפור בקצרה, והבנתי את הרוח שנושבת מהסיפור ומהמטרה שהוא חותר אליה, החלטתי להתמקד על הילד שבסיפור, הילד שצריך איבחון ולא יודעים מה הבעיה שלו, מה הקשיים שלו ולמה הוא לא מתנהג כמו כולם...
פסי הדגישה לי שהיא רוצה סגנון של פוטושופ אומנותי, כך גם היא מיקדה אותי בסיגנון. ועוד משהו- היא רצתה את גווני הטורקיז.
עשיתי לי סיעור מוחות שכלל כל מיני סיטואציות כמו-עתיד מעורפל | יער סבוך | ילד בודד | משהו שונה | תהום פעורה- קרקע לא יציבה.
ובסוף החלטתי לחבר את הכל
דיימנתי לי תמונה של תהום ואת הילד המרתי לדובי תלוי על קרש דק בין שמיים לארץ, ערפל עוטף אותו...
ת'אמת שהסקיצה הראשונה הייתה מזעזעת, הדבקה חסרת טעם של תמונות, רק כדי לסרטט לי את התמונה שאני רוצה ליצור.
התלבטתי אם לשלוח או לא, בסוף החלטנו שהיא כן תראה את הרעיון לפני שאני אשקיע עליו, קודם נראה אם זה הכיוון.
וזה מה שכתבתי לה-
הדובי שתלוי בן שמיים לארץ מביע את החוסר ודאיות שיש להורים לילדים הללו,
דובי מסמל ילד, רצון לקרבה וליטוף.
הדובי עם הגב אלינו, אנחנו לא מבינים אותו.
נדנדת חבלים,קשר עדין
פסי אהבה את הרעיון ונתנה לי אור ירוק (טורקיז אולי) להמשיך על הרעיון הזה.
לקחתי את הרעיון והלכתי לי לסגנון אחר-
פסי יותר אהבה את הראשון אז חזרתי אליו
נסינו עוד פונטים ניסינו אותיות מחבלים שם, עוד כמה נסיונות שלא צלחו כדוגמת:
והגענו למסקנות: להגדיל את הנדנדה והדובי לתת להם יותר נוכחות
האותיות מהחבל עושות בלאגן ויז'ואלי,כנראה שאותיות מחומר מתאימות רק כשהם על רקע ריק לגמרי במצב שהם הויזואל עצמו, כדאי אותיות רגילות,
סיגנון מיושן ההרים האלו ברקע, פעם היה הולך נוף היום יותר חלק ווקטורי,
נסתי להציע עוד סיגנון-
אבל עדיין פסי אהבה את האמתיים,
אז הרעיון טוב, את הסיגנון היא אוהבת
אז מה שנשאר לי זה רק איך למנף אותו הכי גבוה שאפשר.
היה אותו, תאמת שגם אני הופתעתי.
פסי אהבה את הסיגנון אבל רצתה אותו במואר
(אה, ואגב ההרים שיש פה זה ההרים הקודמים)
פסי מאד אהבה, איזה כיף!
שינוי פונט, מיקום, צבע, גודל ושאר מטעמים,
נתתי לה יותר סטייל- מסגרת טורקיז ואת העץ שלפתי החוצה-
ורצנו אל השידרה והאחורה
בהדמיה-
תודה שדחפתם אותי!!!!!!
שיתוף - זה לא קשור אלייך
אז למה פתחת? סתםםם.... זה היה במיוחד בשביל זה :p המון זמן לא שיתפתי כן, עוד כריכה לספר:cool: והפעם של פסי שלאס האלופה! רק שהפעם רוב הסיכויים שכבר ראיתם את הספר בחנות כי זה לפני כמה חודשים ורק עכשיו אני מעלה אותו תראו מה זה... בושות. אני מעלה את הכריכה בשלמותה, בלי תהליך, אם יהיה ביקוש אני אשתף...
www.prog.co.il
אבל לא יכלתי להגיד לא אחרי הפידבקים
אז התישבתי וכתבתי
והרי הוא לפניכם---
'לא קשור אלייך' הוא סיפור שמדבר על על אימהות ועל תקשורת, על כמיהה בלתי נגמרת לקשר שלא יגיע לעולם
פרומי, אם ותיקה, מחפשת נואשות את הדרך לאימהות נכונה לילד השישי שלה.
אילה, יתומה-חיה, מבקשת את אמא; תובעת לכל הפחות להבין למה היא אינה נמצאת כאן בשבילה.
אלחנן, ילד ממיס ובלתי אפשרי, מפגיש את דרכיהן באהבה משותפת, שרק נתינה אינסופית יכולה להוליד.
אחרי שפסי סיפרה לי על המסר של הסיפור, סיפרה לי את הסיפור בקצרה, והבנתי את הרוח שנושבת מהסיפור ומהמטרה שהוא חותר אליה, החלטתי להתמקד על הילד שבסיפור, הילד שצריך איבחון ולא יודעים מה הבעיה שלו, מה הקשיים שלו ולמה הוא לא מתנהג כמו כולם...
פסי הדגישה לי שהיא רוצה סגנון של פוטושופ אומנותי, כך גם היא מיקדה אותי בסיגנון. ועוד משהו- היא רצתה את גווני הטורקיז.
עשיתי לי סיעור מוחות שכלל כל מיני סיטואציות כמו-עתיד מעורפל | יער סבוך | ילד בודד | משהו שונה | תהום פעורה- קרקע לא יציבה.
ובסוף החלטתי לחבר את הכל
דיימנתי לי תמונה של תהום ואת הילד המרתי לדובי תלוי על קרש דק בין שמיים לארץ, ערפל עוטף אותו...
ת'אמת שהסקיצה הראשונה הייתה מזעזעת, הדבקה חסרת טעם של תמונות, רק כדי לסרטט לי את התמונה שאני רוצה ליצור.
התלבטתי אם לשלוח או לא, בסוף החלטנו שהיא כן תראה את הרעיון לפני שאני אשקיע עליו, קודם נראה אם זה הכיוון.
וזה מה שכתבתי לה-
הדובי שתלוי בן שמיים לארץ מביע את החוסר ודאיות שיש להורים לילדים הללו,
דובי מסמל ילד, רצון לקרבה וליטוף.
הדובי עם הגב אלינו, אנחנו לא מבינים אותו.
נדנדת חבלים,קשר עדין
פסי אהבה את הרעיון ונתנה לי אור ירוק (טורקיז אולי) להמשיך על הרעיון הזה.
לקחתי את הרעיון והלכתי לי לסגנון אחר-
נסינו עוד פונטים ניסינו אותיות מחבלים שם, עוד כמה נסיונות שלא צלחו כדוגמת:
האותיות מהחבל עושות בלאגן ויז'ואלי,כנראה שאותיות מחומר מתאימות רק כשהם על רקע ריק לגמרי במצב שהם הויזואל עצמו, כדאי אותיות רגילות,
סיגנון מיושן ההרים האלו ברקע, פעם היה הולך נוף היום יותר חלק ווקטורי,
נסתי להציע עוד סיגנון-
אז הרעיון טוב, את הסיגנון היא אוהבת
אז מה שנשאר לי זה רק איך למנף אותו הכי גבוה שאפשר.
היה אותו, תאמת שגם אני הופתעתי.
(אה, ואגב ההרים שיש פה זה ההרים הקודמים)
שינוי פונט, מיקום, צבע, גודל ושאר מטעמים,
נתתי לה יותר סטייל- מסגרת טורקיז ואת העץ שלפתי החוצה-
תודה שדחפתם אותי!!!!!!
נערך לאחרונה ב:
