שיר שירת הים...

[כותב השורות]

יָם שֶׁל מַנְגִּינוֹת
גַּלִּים גַּלִּים שֶׁל תּוֹבָנוֹת
מָה יֵשׁ לַמַּיִם?
מָתַי הֵם יִמְצְאוּ מָקוֹם...

יָם שֶׁל אוֹתִיּוֹת
מְעַרְבּוֹלוֹת מְעַרְבּוֹלוֹת
מֵעַל הַמַּיִם
תֵּבָה אַחַר תֵּבָה צָפוֹת

יָם שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת
נִשְׁאַר מָלֵא, וְאֵין לוֹ סוֹף
וּכְמוֹ הַמַּיִם
לֹא נִגְמָרוֹת הַשְּׁאֵלוֹת

יָם שֶׁל מַנְגִּינוֹת
וְאִי קָטָן שֶׁל כַּוָּנוֹת
עַל קַו הַמַּיִם
שָׁם אֲנִי, כּוֹתֵב שׁוּרוֹת...

יָם שֶׁל אוֹצָרוֹת...
וְכַמָּה עֹמֶק -
יֵשׁ בַּמַּיִם הַשְּׁקוּפִים
אוֹתָם הַמַּיִם
קְצָת מְתוּקִים, קְצָת מְלוּחִים...

 

[.חיה פ]

אלוקים ישמור
מרוב עומק- טבעתי
ולא הצלחתי להבין את כוונת המשורר
ואולי זה גם השעה
אבל בגדול נשמע כמו משהו נדיר ו עמוק.....
והחריזה יפה!

 

[נסיך על חלל]

טיפות של רגשות
אל תוך ליבי חודרות
ממלאות במים
בים של התפעלות!!!

פשוט אהבתי!!!

 

[ליאורהA]

יפה מאוד!
במיוחד הבית הזה:

יָם שֶׁל אוֹצָרוֹת...
וְכַמָּה עֹמֶק -
יֵשׁ בַּמַּיִם הַשְּׁקוּפִים
אוֹתָם הַמַּיִם
קְצָת מְתוּקִים, קְצָת מְלוּחִים...

משהו בהנגנה של המילים, בחלוקת ההברות...

אם אפשר להוסיף איזשהו הסבר או פירוט כמו שעושים לפעמים אחרי שיתוף שיר (אפשר בספוילר), אשמח. מעניין אם הבנתי כפי שכיוונתם.

 

[כותב השורות]

אם אפשר להוסיף איזשהו הסבר או פירוט כמו שעושים לפעמים אחרי שיתוף שיר (אפשר בספוילר), אשמח. מעניין אם הבנתי כפי שכיוונתם.

אני לא באמת יכול
אחרת הייתי כותב את זה כמאמר
יש שירים שהכוונה ברורה, והכתיבה של הדברים כשיר היא בעיקר בצורת ביטוי יצירתית ומחורזת ושימוש בדימויים ומשחקי מילים
בשיר הזה שמדמה את השיר כיצירה שצפה מתוך ים שאין לו סוף, הוא עצמו מתנהג כמו ספינה/תיבה שלא נחה על קרקע יציבה אלא מטיילת על הגלים
ויש איזה שהוא אילוץ מקומי לקשור אותו לחוף מבטחים עם שורות צפופות ומילים מוגדרות, וזה מה שעשיתי

אם בכל זאת רוצים הסבר אני אנסה
כשכתבתי אותו כיוונתי לשתי הרגשות האחת פשוטה והאחת עמוקה -
1. שיר על שיר בדימוי של אותיות שצפות מתוך ים של בלבול ואינספור תובנות, שמסתדרות לשורות יפות על קו החוף של אי הכוונות...
2. הדימוי של המים השקופים כדימוי למציאות שמשתנה לפי איך שנסביר אותה, כשלפעמים או יותר נכון בדרך כלל, אותה מציאות, לאחד היא מתוקה ולאחר היא מלוחה הכל תלוי באיך אנחנו מכוונים את עצמנו להסביר את המציאות, כשכל הסערות שמתחוללות בנו, מציפות בנו תובנות שלפעמים מובילות אותנו למסקנות נכונות ולפעמים לטעויות, הרעיון הוא לא לסמוך על הגלים שיובילו אותנו לאן שהם רוצים, אלא הרעיון הוא לצאת מהמים לאי של כוונות ומשם לבחון את הדברים לאשורם ביישוב דעת, ואז לטעום את הטעם האמיתי של המים.
כשהכוונה כמובן לעוד ביטוי של ההבדל העצום בין איך שהמאמין רואה את המציאות
לאיך מי שהולך אחרי שכלו [לא] מבין את המציאות

מקווה שהסברתי מספיק
ואולי באמת היה עדיף להשאיר את האותיות בתוך המערבולת...