שיר שואלים הילכו בה

[הדוויג]

מָה בּוֹכִים כֻּלָּם עָלֶיהָ ?
יוֹשְׁבִים עַל קַרְקַע, כְּבָר שָׁנִים.
מָה רוֹצִים הֵם אֲבֵלֶיהָ?
אוּלַי הֵם קְצָת מְיֻשָּׁנִים.

יְרוּשָׁלַיִם עִיר בְּנוּיָה.
הִיא מוֹדֶרְנִית, מִתְקַדֶּמֶת.
אָז עַל מָה אַתְּ כֹּה דְווּיָה?
עוֹד בּוֹכָה, לֹא מִתְנַחֶמֶת.

הֵן יֵשׁ בָּהּ שׁוּק וְאִצְטַדְיוֹן,
וְגַם רַכֶּבֶת שֶׁל קִדְּמָה.
וְגַן וְרָדִים וּמוּזֵאוֹן,
אֲפִילּוּ בִּנְיְנֵי אֻמָּה.

וּפֶסְטִיבָל וְתֵאַטְרוֹן,
קוֹלְנוֹעַ, וְגַם מָרָתוֹן.
וְיֵשׁ אָפְנָה וְגַם קַנְיוֹן,
וְיֵשׁ לָהּ רַדְיוֹ וְעִיתּוֹן.

יֵשׁ אַטְרַקְצְיּוֹת, חֲוָויוֹת,
עִנּוּגִים, חַדְרֵי בְּרִיחָה.
גַן בּוֹטָנִי, גַּן חַיּוֹת,
זֶה גַּן עֵדֶן שֶׁל פְּרִיחָה.

יְחֶזְקֵאל, יְשַׁעְיָהוּ,
חֲנֻיוֹת שָׁם לְמַכְבִּיר.
עָמוֹס מִיכָה וְיִרְמִיָהוּ,
מִסְעֲדוֹת, מָזוֹן מָהִיר.

מִשְׂרְדֵי הַמֶּמְשָׁלָה,
כְּנֶסֶת, וְגַם שַׁגְרִירוּת,
נִקְבְּצוּ וּבָאוּ לָהּ,
וּפוֹרַחַת תַּיָּרוּת.

הִנֵּה כִּי כֵן בְּנוּיָה הָעִיר.
לְמִי קְרָאתֶם חֲרֵבָה?
מְקוֹם בִּלּוּי לְכָל צָעִיר,
וּמִצְעַד הַתּוֹעֶה בָהּ.


עַל זֶה הָיָה דָּוֶה לִבֵּנוּ,
שׁוּעָלִים בָּהּ מְהַלְּכִים.
רַבִּי עֲקִיבָא שׂוֹחֵק עוֹדֶנּוּ,
אֲבָל הֵם כְּבָר לֹא בּוֹכִים.

 

[שני זאת אני :)]

כתוב טוב ממש, קולע, ומעורר מחשבה.

בִּלּוּיִים

מְקוֹם בִּלּוּי

קצת הפריע הכפילות, אולי לשנות אחד ל'כיופים' או כל מילה אחרת שלא נכתבה.

והמקצב גם הוא יפיפה, ממש לקרא כמו המנון.

 

[הפקות כתיבה]

מצמרר.
תודה.

 

[מעצב פנימיות]

מעולה ממש ממש!
הקצב הולם כיתושו של טיטוס.

 

[נחמד לעזור]

קינה יפהפייה (ניתן להעביר לאשכול האירוני)

רַבִּי עֲקִיבָא שׂוֹחֵק עוֹדֶנּוּ,
אֲבָל הֵם כְּבָר לֹא בּוֹכִים

משהו כאן טעון תיקון
אולי "אף הם כבר לא בוכים"

 

[יוצרת כתיבה]

שורת סיום- שורת המחץ!
ממש מעורר למחשבה.