חידות מקראיות שאלה לדיון בסעודת פורים- גם כאן

[הטעם המושלם]

מביאה מאחי, אין לי לא מקורות ולא ציטוטים מדויקים- משאירה את זה לעזרת הגברים, הא והוא גם לא ידע לענות לי על השאלה.
למה לא אומרים בפורים הלל?
תשובה- נס פורים היה בגלות, ועדיין לא נגאלנו. עד כאן מאחי
ועכשיו לשאלה שלי- נס פורים היה בגלות, אחרי הגלות נבנה בית המקדש. נס חנוכה היה בבית המקדש, וכן אומרים הלל.
אם כן למה בפורים לא אומרים הלל ובחנוכה כן? אם בית המקדש השני נחשב לזמן גאולה אז גם נגאלנו אחרי נס פורים. ואם בית המקדש השני לא נחשב לגאולה- למה בחנוכה כן אומרים הלל?
שאלה לדיון- גם כאן וגם בפורים

 

[BIZZARC- עשירה]

1. נס חנוכה היה בא"י וטיהור בית המקדש ונס פורים היה בחו"ל והצלת היהודים משמד, בית המקדש שנבנה, נבנה אחרי זמן לא מייד ולא קשור לנס פורים.
2. הרמב"ם כותב "ולא תיקנו הלל בפורים, שקריאת המגילה היא ההלל" וזה די מוזר כי בהלל אנחנו משבחים את השם ומהללים אותו ובמגילה אפילו לא מוזכר שם ה', אלא שזה ההלל של הגלות, שגם בתוך ההסתר פנים וגם בתוך הגלות וגם בתוך הסתר הפנים אנחנו מודים לה' על הניסים שנעשים לנו. (שמעתי ממישהו ולא זוכרת את המקור)

 

[SRW]

נראה לי שהתשובה הידועה לשאלה זו היא שקריאת המגילה נחשבת כהלל.

 

[הטעם המושלם]

נראה לי שהתשובה הידועה לשאלה זו היא שקריאת המגילה נחשבת כהלל.

על זה שכחתי להגיד שאחי אמר משהו גם שלא לכל הדעות המגילה היא אחד מכ"ד ספרים. ההלל הוא מהתהילים, ובחנוכה למרות שיש מגילת אנטיוכוס לא קוראים אותה אלא את ההלל, כי היא לא מכ"ד ספרים.

 

[SRW]

על זה שכחתי להגיד שאחי אמר משהו גם שלא לכל הדעות המגילה היא אחד מכ"ד ספרים.

על אמירה כזאת צריך מקור הרבה יותר רציני מאשר "אחי אמר", ויש גם לפרט מאיזו בחינה שונה הספר משאר הכתובים, והאם המשמעות היא שהוא לא נחשב אחד מספרי התנ"ך או שהמשמעות היא אחרת. וכמובן - איזו דעה נפסקת להלכה.

 

[הטעם המושלם]

על אמירה כזאת צריך מקור הרבה יותר רציני מאשר "אחי אמר", ויש גם לפרט מאיזו בחינה שונה הספר משאר הכתובים, והאם המשמעות היא שהוא לא נחשב אחד מספרי התנ"ך או שהמשמעות היא אחרת. וכמובן - איזו דעה נפסקת להלכה.

הי, אמרתי שאת המקורות אני משאירה לעזרת הגברים!!!!!!!!!!!!
וזה לא נפסק להלכה, אלא כל הסיפור נכנס בתוך דרשה שלמה של חצי שעה לאבא שלי בשבת האחרונה. קדימה מקורות נותנת לכם להביא.
ואני מבקשת לא לשלוח במייל, רק פה!

 

[הטעם המושלם]

על אמירה כזאת צריך מקור הרבה יותר רציני מאשר "אחי אמר", ויש גם לפרט מאיזו בחינה שונה הספר משאר הכתובים, והאם המשמעות היא שהוא לא נחשב אחד מספרי התנ"ך או שהמשמעות היא אחרת. וכמובן - איזו דעה נפסקת להלכה.

ואולי כי היא נכתבה בגלות, אבל בעצם גם ספר דניאל נכתב בגלות

 

[מירער]

מביאה מאחי, אין לי לא מקורות ולא ציטוטים מדויקים- משאירה את זה לעזרת הגברים, הא והוא גם לא ידע לענות לי על השאלה.
למה לא אומרים בפורים הלל?
תשובה- נס פורים היה בגלות, ועדיין לא נגאלנו. עד כאן מאחי
ועכשיו לשאלה שלי- נס פורים היה בגלות, אחרי הגלות נבנה בית המקדש. נס חנוכה היה בבית המקדש, וכן אומרים הלל.
אם כן למה בפורים לא אומרים הלל ובחנוכה כן? אם בית המקדש השני נחשב לזמן גאולה אז גם נגאלנו אחרי נס פורים. ואם בית המקדש השני לא נחשב לגאולה- למה בחנוכה כן אומרים הלל?
שאלה לדיון- גם כאן וגם בפורים

הגמ' במגילה דף יד אומרת ג' תירוצים למה לא תיקנו הלל בפורים. א. כי זה נס שבחו"ל ולאחר שנכנסו לארץ (בשונה מפסח שעוד לא נכנסו לארץ) לא הוכשרו הארצות לומר שירה. ב. קריאתה זו הילילא. (שגם פרסום וסיפור הנס הוא הלל)
ג. הללו עבדי ה' ואכתי עבדי אחשורוש אנן. פי' עדיין עבדי אחשוורוש אנחנו. בפשטות הכוונה לימי הנס, שהנס לא גאל אותנו מבין הגויים, בשונה מפסח וחנוכה. ולכן א"א לומר הלל.

 

[בוסו]

גם בנין בית שני היה נתון לרצון המלך (קצת כמו היום) לכן הגמ' אומרת שאנחנו עדיין עבדי אחשוורוש
חנוכה לא בא על הצלת הגוף רק ניצחון רוחני (ולא כמו שמציגים במקומות מסוימים)

 

[כל שם שתרצה]

למה לא אומרים בפורים הלל?

שאלת הגמרא ותשובתה כבר כתב החכם @מירער ועל דברי התלמוד שהביא אין להוסיף.

שלא לכל הדעות המגילה היא אחד מכ"ד ספרים

בגמרא מגילה ז. יש מחלוקת על כמה מגילות אם הן מטמאות את הידיים.
אבל בפשטות זה לא שייך למושג של מנין 'כ"ד כתבי הקודש'.
מה שכן, בתחילה סברו החכמים שלא תיכתב לדורות, כמבואר בגמרא שם, וטענתם היתה שיש כבר מושג משולש של 'תורה נביאים וכתובים', ומבואר שמעמדה של מגילת אסתר שונה משאר כ"ג ספרי התנ"ך, אבל למסקנה שקיבלו דבריה, הרי היא נכתבת בשרטוט ויש לה חומרות מסויימות בכתיבתה כשל ספר תורה ממש.
והפרשנות בענין הזה גדולה, בקרב בעלי המחשבה ועוד, אבל נראה לי שאין זה מקומה.