רוצח מסתובב חופשי ב...אוטובוס!

למען דעת · 15/1/15

אף אחד לא יכול להגדיר מה אחוז הסכנה שבגינו יש להוריד מוצר מהמדף, ובכל תחום ובכל מקום יש אינטרנסנטים שמובילים את החוק.
לא למדתי את הנושא הזה, אבל גם בזה יתכן שבמדינה כלשהי יש יותר כאלה שמובילים את המאבק נגד, ולכן החוק מחמיר שם יותר ממה שצריך באמת.

יואל ארלנגר - קקטוס · 15/1/15

נכתב ע"י eden7115;1495486:
דווקא מה שצירפת מעלה עוד יותר תהיות...
רוב צבעי המאכל המותרים בישראל אסורים במדינות אחרות (בהנחה שהנתונים אכן נכונים). ניסיתי לגרום לחקיקה בנושא, אולי לרענון הרשימה במשרד הבריאות - והעליתי חרס בידי.

מאוד קשה לא לצרוך כלל צבעי מאכל, אבל חשוב שלפחות האזרח ידע שהמדינה עוזרת לו להמנע מצריכת הצבעים המסוכנים ביותר.
שורה תחתונה: כנראה שהאזרח לא מעניין את הפוליטיקאים כמו שהכסא שלהם מעניין אותם

הכל זה בהנחה ואכן הרשימה שם נכונה (לגבי ישראל היא ודאי שלא נכונה), ובהנחה שהסיבה לאיסור אכן נובעת מסיכון בריאותי.
אני יכול לומר לך שהסיבות לאיסורים מסויימים על תוספי מזון לא תמיד נובע מסיכון בריאותי שעלול להיגרם מהם. אני אתן דוגמא:
יתכן שבארצות הברית, צבע מאכל בצבע זהב נאסר לשימוש כי הוא מיוצר במדינה שארצות הברית הטילה עליה אמברגו, ולא מאפשרת הכנסת סחורה שמיוצרת בה.
בישראל: יתכן שצבע מאכל מסויים נאסר משום שהרבנות לא מאשרת שימוש בו.
יתכן גם שהאיסור שחל בארצות הברית נובע בשל העובדה שנעשה במוצר שימוש נרחב, במינונים גבוהים, ולמרות שמינונים נמוכים (כמו שמוגדר בחוק הישראלי) לא אמורים לגרום לנזק כלשהו, היא בחרה לאסור אותם באופן גורף, לעומת ישראל שבחרה לאפשר להם שימוש מוגבל. (שימי לב שברשימה של משרד הבריאות יש הגבלות על מינונים לכל הצבעים, וגם הגבלות על מוצרים שבהם מותר להשתמש בצבעים מסויימים, למשל בסוכריות ג'לי יש צבעים מסויימים שאסורים לשימוש, וצבעים מסויימים מותרים לשימוש רק במוצרים מסויימים כמו עטיפות לנקניקים וכדומה.)

איש קטן · 15/1/15

קרינה בתחבורה הציבורית: "כמו מיקרוגל נע"

[FONT=&quot]
[/FONT]

[FONT=&quot]קרינה בתחבורה הציבורית: "כמו מיקרוגל נע"[/FONT]

[FONT=&quot]עודכן 21:02 10/02/2014[/FONT]

[FONT=&quot]ליאור קינן נענע10 ערוץ10
[/FONT]

[FONT=&quot]
רמת הקרינה בתחבורה הציבורית גבוהה ומסוכנת. יותר מדי פתרונות לבעיה אין ומשרד התחבורה חסר אונים.

[/FONT]

[FONT=&quot]מי מאתנו לא משתמש במכשיר הסלולרי שלו במהלך נסיעה בתחבורה הציבורית? סכנת החשיפה לקרינה באוטובוסים וברכבות עלולה לשנות את המנהג הזה.

המשרד להגנת הסביבה מזהיר כבר שנים - דיבור בנייד בקרונות הסגורים ברכבות ובאוטובוסים, מייצר קרינה חזקה שיכולה לסכן את בריאות הנוסעים.[/FONT]

[FONT=&quot]לירן רז, מהנדס איכות סביבה, מסביר: "אנשים שמדברים בטלפון באוטובוסים, רכבות או בכל כלי שממוסך כולו, חושפים עצמם לעוצמה מקסימלית של קרינה. מעבר לפעילות של הנייד עצמו, יש החזרים מהקירות המתכתיים ממש בדומה למיקרוגל נע. הדבר נכון גם כלפי אנשים שלא מדברים בפועל, הם גם חשופים לקרינה, בדיוק כמו בעישון פאסיבי".[/FONT]

[FONT=&quot]
ברגע ש-25 אחוזים מהנוסעים בקרון הרכבת מדברים או עושים שימוש כלשהו בנייד שלהם - רמת הקרינה תעלה על המותר. במעלית לדוגמה, מספיקים 20 אחוזים. גם באוטובוסים הנתונים דומים, מוקדם יותר היום פורסם ב"ידיעות אחרונות" על מחקרים שמראים שברגע שרבע מיושבי האוטובוס השתמשו במקביל בנייד, הקרינה עלתה על המותר.[/FONT]

[FONT=&quot]
ההשוואה הבאה יכולה להדגיש את סכנת הקרינה בתחבורה הציבורית: אם תדברו בנייד במשך 25 דקות ברחוב תתקבל אותה רמת קרינה כמו במקרה של דיבור במשך דקה אחת באוטובוס או ברכבת. [/FONT]

[FONT=&quot]
בשלב זה אין יותר מדי פתרונות לבעיה. ברכבות כבר הוקצו קרונות מיוחדים לאלה המבקשים להתרחק ממשתמשי הסלולרי, באוטובוס הדבר לא כל כך אפשרי.[/FONT]

בתנופה · 15/1/15

נכתב ע"י מיכל123;1495378:
ההבדל הוא, שמי שאוכל סוכר גורם רעה לעצמו. כאן אדם תמים נוסע באוטובוס ומדבר והוא מזיק לאחרים בלי שהוא אפילו מודע לזה.
אולי הקמפיין אגרסיבי, אבל הרעיון הוא נכון: אין זכות לאף אחד להזיק לאחרים.

הרעיון אולי נכון ואולי לא, אבל הקמפיין לא שווה אפילו את הדף עליו הוא הודפס...

mig · 15/1/15

אני חושבת שהפרסומת ארוכה ומורכבת מידי בשביל להניע לפעולה.
אם נניח שאכן כך, שיחה בסלולרי הורגת, הכי טוב זה סטיקרים עם משפט אחד קצר וממצה שיופיעו באוטובוסים עצמם ובתחנות ההמתנה.

פילפל · 15/1/15

נכתב ע"י ip6;1495372:
סוכר מזיק יותר מקרינה סלולרית, יאלה, קמפיין נגד סוכר, נראה לי יתפוס יותר.

סוכר אינו מזיק אם צורכים אותו בגבול הנורמה, להפך, הגוף חייב סוכר.

מה שמזיק וגרוע מאד מבחינה בריאותית (אמר לי רופא ילדים מפורסם בבני ברק) זה החטיפים. כל העמילנים המעובדים והחומרים מחזקי הטעם, והרעלנים המעובדים למיניהם.

אני משתדלת לא לקנות לילדים חטיפים כמו צ'יטוס, ביסלי, דוריטוס, וכל שאר הג'אנק.

אני כן נותנת להם, עוגיות, עוגות, שוקולד, מעדנים וכו'.

(גם מטופי וסוכריות אני נמנעת אבל ממש לא בגלל הבריאות אלא בגלל השיניים)

אגב, מחקרים הוכיחו שממתק הכי פחות מזיק לשיניים הוא השוקולד, בזכות מוצקי הקקאו שבו (כמה שיותר, יותר טוב) מה שהכי גרוע לשיניים זה דווקא פחמימות ריקות ועמילן מעובד. (כן, כן, לחם לבן הוא בדיוק כמו "שערות סבתא"

)

mig · 15/1/15

נכתב ע"י פילפל;1495966:
סוכר אינו מזיק אם צורכים אותו בגבול הנורמה, להפך, הגוף חייב סוכר.

סוכר הוא הרעל של הדור,
והלוואי שיתייחסו אליו כמו שמתייחסים לכל שאר הרעלים.
(ולא שללתי את זה שגם שאר הדברים שהבאת לא בריאים)

הגוף מקבל סוכר די צורכו מהפחמימות התדירות הנמצאות במזון השפוי.
(דגנים מלאים, פירות, קטניות)

ariels · 15/1/15

נכתב ע"י פילפל;1495966:
סוכר אינו מזיק אם צורכים אותו בגבול הנורמה, להפך, הגוף חייב סוכר.

מה שמזיק וגרוע מאד מבחינה בריאותית (אמר לי רופא ילדים מפורסם בבני ברק) זה החטיפים. כל העמילנים המעובדים והחומרים מחזקי הטעם, והרעלנים המעובדים למיניהם.

אני משתדלת לא לקנות לילדים חטיפים כמו צ'יטוס, ביסלי, דוריטוס, וכל שאר הג'אנק.

אני כן נותנת להם, עוגיות, עוגות, שוקולד, מעדנים וכו'.

(גם מטופי וסוכריות אני נמנעת אבל ממש לא בגלל הבריאות אלא בגלל השיניים)

אגב, מחקרים הוכיחו שממתק הכי פחות מזיק לשיניים הוא השוקולד, בזכות מוצקי הקקאו שבו (כמה שיותר, יותר טוב) מה שהכי גרוע לשיניים זה דווקא פחמימות ריקות ועמילן מעובד. (כן, כן, לחם לבן הוא בדיוק כמו "שערות סבתא" )

בחטיפים המלוחים יש כאלה שיש בהם "רק" טונות של מלח ושמן ולא מכילים מונסודיום וחומרי טעם (דוריטוס וצ'יפס - בטעם טבעי בלבד)

הבעיה עם סוכר לבן שהוא גוזל מהגוף ויטמינים ומינרלים כי אינו מכיל אותם,
והוא בדיוק ההגדרה ל"פחמימה ריקה" שאין בה ערך תזונתי.

בלחם לבן יש בכל זאת גם חלבון (כי חיטה מכילה חלבונים, מה לעשות)
מעט סיבים תזונתיים, וחלק מהמינרלים -
כך שלחם לבן בהחלט עדיף על שערות סבתא.

הבעיה עם מאפים תעשייתיים כמו ופלים, עוגיות, רוגלך ועוגות תעשייתיות
שהם מכילים בנוסף להמון סוכר לבן -
מרגרינה ושמנים מאיכות ירודה.
מרגרינה זה אחד החומרים הכי מזיקים שהחברה המערבית המציאה.

חזון · 15/1/15

אם זה נכון אז למה דווקא כשמדברים עם הנייד, הרי כל הזמן הוא בודק את עצמו כמה קליטה יש לו, כך שכנראה כל הזמן הוא פולט קרינה - (אותו דבר גם ברכב פרטי)

mat · 15/1/15

אין שום הוכחה מדעית שקרינה בתדר נמוך גורמת לסרטן.
חוששים מזה וכו'. אבל אין שום הוכחה.
יש מחקרים שמראים שזה מועיל לבריאות.

מה שכן יש חומרים שמסרטנים בוודאות זה. חומרים רדיו אקטיבים שקיים בצורה טבעית כמו גז ראדון.
וכן פסולת גרעינית שקיימת הכל העולם. למשל הכור הגרעיני שהתפוצץ ביפן הוא פלט מלא חומרים ראדיואקטיבים לאוקינוס משם לכל העולם.

לכן אם יש לי שני דברים שקיימים בעולם. אחד ודאי מסרטן. ואחד לא יודעים.
אני קודם יטפל במה שוודאי.
קודם תסגרו את כל הכורים הגרעניים בעולם שמייצרים חשמל.

אגב שמעתי גם שבחיפה תחלואת הסרטן גבוהה שם פי 2 בזכות בתי הזיקוק שנמצאים שם.

אז כדאי לדעתי להתמקד במה שבטוח מאשר במה שספק.

ariels · 15/1/15

נכתב ע"י mat;1496350:
אגב שמעתי גם שבחיפה תחלואת הסרטן גבוהה שם פי 2 בזכות בתי הזיקוק שנמצאים שם.

נכון. בפרט באזור המפרץ.
יש גם את הסיפור עם לוחמי השייטת שצללו בקישון
(שאליו נשפכים השפכים המזוהמים של המפעלים שם) וחלו במחלה.

אריה123 · 15/1/15

להלן כתבה מעיתון הארץ. מי שזה לא אכפת לו לענ"ד צריך רענון....

המשרד להגנת הסביבה מזהיר מפני רמת קרינה סלולרית חריגה מהמותר באוטובוסים וברכבות. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, פנה לפני סוף השבוע לשר התחבורה, ישראל כץ, וביקש ממנו להקים צוות בין-משרדי שיבחן צעדים להורדת רמת הקרינה בתחבורה הציבורית.

לטענת ארדן, השימוש בטלפון סלולרי עלול לסכן באופן פסיבי את בריאותם של נוסעים שאינם משוחחים בטלפון הסלולרי. השר מסתמך על בדיקות שביצעו אנשי אגף קרינה ורעש במשרד, שהצביעו על רמות קרינה חריגות. יועציו של ארדן סבורים שיש לשקול הקצאת קרון שבו ייאסר לשוחח בטלפון הסלולרי, וכן הקצאת מקומות ייעודיים לשיחות סלולריות באוטובוסים.

במכתב שהעביר ארדן לכץ ביום חמישי, כתב השר להגנת הסביבה כי "זה זמן רב מתקבלות במשרדי תלונות רבות על מטרדי הרעש הנגרמים לנוסעים בתחבורה הציבורית, בשל שימוש חלק מהציבור בטלפונים סלולריים. נוסף למטרדי הרעש קיים חשש לחשיפה בלתי סבירה ובלתי מוצדקת לקרינה".

גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי כשרבע מנוסעי קרון רכבת או אוטובוס משתמשים במכשיר הסלולר, נחשפים כלל הנוסעים לרמות קרינה מעל לתקן, 0.8 ואט לקילוגרם. לפי ההערכות שהתבצעו בעקבות בדיקות ומדידות, בעיית רמות הקרינה החריגות קיימת במידה רבה יותר באוטובוסים.

התחזקות עוצמת הקרינה נגרמת מכך שמכשיר הסלולר פועל בעוצמה רבה יותר, כדי לקלוט ולשדר חרף המיסוך ברכבות ואוטובוסים. מעטפת המתכת בקרונות ובאוטובוסים גם מונעת את פיזור הקרינה שמשתחררת ממכשירי הסלולר, כך שהיא נשמרת בחלל הסגור. כמו כן, כאשר אוטובוסים ורכבות חולפים באזורים בין-עירוניים, שבהם צפיפות אנטנות השידור נמוכה, הם מגבירים את העוצמה כדי לקלוט ולשדר.

באשר למטרד הרעש, במשרד להגנת הסביבה מעריכים שדי בכך שבמרחק חמישה מטרים יהיו שני אנשים שמדברים בקול רם בטלפון סלולרי 16 דקות מתוך שעת נסיעה, כדי לחשוף את שכניהם לרעש בלתי סביר בעוצמתו.

ארדן מציין שבניגוד למרחבים ציבוריים אחרים, באוטובוס או בקרון רכבת אין לאנשים אפשרות לחמוק מהחשיפה לרעש ולקרינה על ידי מעבר למרחב אחר. במשרד להגנת הסביבה מציינים, שהשימוש ההולך ומתרחב בטלפונים סלולריים עשוי להפוך לגורם נוסף שמרתיע אנשים משימוש בתחבורה הציבורית, ושימוש זה הוא אינטרס משותף של משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה.

השר להגנת הסביבה ארדן מציע שהצוות המקצועי ינסה לגבש המלצות לשימוש באמצעים הנהוגים כבר כיום במדינות מערביות. אנשי מקצוע במשרד להגנת הסביבה ציינו, לדוגמה, את הרכבות בארה"ב שבהן מוקצה קרון מיוחד שבו אסורות שיחות בטלפון הנייד. לדבריהם, אפשר לשקול פתרון דומה גם באוטובוסים. חלופה נוספת שמציעים אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה היא לקבוע כי בשעות קבועות בקווים מסוימים ייאסר השימוש בטלפון סלולריים, כדי לאפשר לנוסעים לבחור שלא להיחשף לקרינה.

לב מרגיש · 26/1/15

מוגזם, זה לא יפסיק ע''י ההפחדה המוזרה הזאת...

לב מרגיש · 26/1/15

מוגזם, זה לא יפסיק ע''י ההפחדה המוזרה הזאת...

לב מרגיש · 26/1/15

אם יוצאים נגד זה צריך להחריב את העולם שמזמן לא מתקיים בצורה הטבעית של הבורא
הכל מזיק... והבעיה שיש כאלה שעדיין חיים כמונו!

inspiration · 26/1/15

לא משכנע בכלל. מאוד בוטה ולא מתוחכם. ובגלל זה זה נשמע גם מאוד לא אמיתי. זה כמו לומר: אל תגעו ב..... כי יש בכל דבר חיידקים וזה מעביר מחלות. או:אל תלכו לבית הספר. יכולים לעבור אליכם וירוסים...

GRN · 26/1/15

מעניין אותי מה היו התגובות כאן אם הנושא היה אייפונים, למשל.

היינו מקבלים נאומים חוצבי להבות אש על חומרתם של האייפונים וכו', ומעט קולות שפויים על כך שזה פשוט לא עובד.

mig · 27/1/15

נכתב ע"י GRN;1506654:
מעניין אותי מה היו התגובות כאן אם הנושא היה אייפונים, למשל.

היינו מקבלים נאומים חוצבי להבות אש על חומרתם של האייפונים וכו', ומעט קולות שפויים על כך שזה פשוט לא עובד.

אני לא חושבת,
הרוב השפוי מסכים עם האכיפה של גדו"י נגד פגעי הטכנולוגיה, (ואני לא נכנסת לסוגי ורמות החסימה והסינון, שילך איש לפי רבו)
וכועס על הפרסום הרועש שעושים גופים לא אחראיים נגד האייפונים ודומיהם פרסום שהופך ל"חרב פיפיות" ומכניס בכח מושגים...

יואל ארלנגר - קקטוס · 27/1/15

נכתב ע"י mig;1507201:
אני לא חושבת,
הרוב השפוי מסכים עם האכיפה של גדו"י נגד פגעי הטכנולוגיה, (ואני לא נכנסת לסוגי ורמות החסימה והסינון, שילך איש לפי רבו)
וכועס על הפרסום הרועש שעושים גופים לא אחראיים נגד האייפונים ודומיהם פרסום שהופך ל"חרב פיפיות" ומכניס בכח מושגים...

הסכמת איתה, אבל הוספת שלוש מילים שלא קשורות "אני לא חושבת"..

בתנופה · 27/1/15

הוכחה לוגית מדעית ברורה ומוחצת לנזק האיום של הקרינה באוטובוסים:
ממחקר שנערך ב17 מדינות ובו השתתפו כ8940 אנשים שהגיעו לגיל 90 עולה כי כל המשתתפים הודו כי ברוב חייהם לא דברו בטלפון באוטובוס,
מאידך במחקר דומה בהיקפו שנערך בקרב בני משפחותיהם של נפטרים ל"ע שגילם לא עבר את ה20 עלה כי כל המשפחות הודו שיקיריהם נחשפו במידה רבה לשימוש בנייד במרחבים הציבוריים ובפרט באוטובוסים..
עם זאת, עורכי המחקר מציינים כי עקב כך שאחוז התמותה ממחלות לא עלתה בשנים האחרונות הרי שאת המסקנות הסופיות של מחקר זה נדע רק בעוד 80 שנה כאשר הצעירים שעדיין לא מתו מקרינה באוטובוסים (ומדובר בבודדים ממש..) יגיעו לגבורות...