אבל אין כל מקום לדיון ענייני, כי עצם ההעזה לגעת בשולי גלימתם הנערצת של כוהני האקדמיה,
מעוררת אצל החרדים האקדמאיים חלחלה קיומית, והם ישר יפנו לבוז ולגלוג (יומרנית מגוחכת ולא רצינית! למה?)
הבה ננסה לנהל בכל זאת דיון ענייני.
ובסוגריים, אני לא איש אקדמיה, אין לי כוונה לעבור הכשרה אקדמאית כלשהי, קל וחומר שאינני 'כהן אקדמיה'
חלק גדול מהתגובות שאכן מביעות 'חלחלה קיומית' גם הן נכתבו על ידי אנשים פשוטים, כמוני.
רחוקים מאוד מאקדמיה, אפילו בלי תעודת בגרות.
כתבתי קודם שהקורס של צישינסקי הוא יומרני, כיון שלפי הפרסומים שלו הוא 'פיתח' או לפחות 'הרחיב' שיטה טיפולית
כל הרחבה או חידוש בעולם הרפואה והפסיכולוגיה בכללה חייבת לעבור מסלול מסוים.
החיסון של פייזר כדוגמא, שמן הסתם פותח על ידי מאות אנשי מקצוע מהשורה הראשונה מכל העולם, עבר 3 שלבי מחקר וניסוי ואושר רק בגלל מצב חרום עולמי.
כפי שהזכרתם בעצמכם, אפילו התאוריות של זיגמוינד פרויד שלפי ויקיפדיה היה "אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ומהמדענים ואנשי הרוח הבולטים והמשפיעים ביותר במאה העשרים" לא אומצו לאחר שלא עמדו במסלול מבחן של ביקורת עמיתים.
זיגמוינד פרויד פיתח תיאוריות אך הוא העלה אותם בצורה מסודרת וחשף אותם בפני קולגות ותלמידים שלו. כך גם שאר מייסדי התיאוריות.
נחזור לרב צישינסקי,
אם הקורס שלו נותן ארגז כלים, ידע בסיסי להורים ומחנכים, כדי שיכירו טוב יותר את עצמם ואת החניכים, אני הראשון שארשם לקורס - בתנאי שהקורס יקבל גושפנקא מקצועית כלשהי (לא צריך אישור של המל"ג, מצידי שיקבל אישור של משרד הבריאות)
אבל אם הרב צישינסקי מכשיר מטפלים בשיטה שהוא עצמה הרחיב ופיתח, גם אם מדובר בהרחבה תורנית שהותאמה ספציפית ליהודים חרדים, לדעתי העניה השיטה צריכה לעבור מסלול של ביקורת מקצועית יותר.
נערך לאחרונה ב: