קומיקס לנערות- תנו לי לדעת מה אתם חושבים

[מרים יעל]

בתור אמא או נערה, האם היית שמחה לקנות/ לקרוא בעתון סיפור קומיקס יעודי לנערות?
האם לדעתך ספר קומיקס יעודי לבנות, בעל עלילה רגשית חכמה, מאתגרת מחשבתית, דמויות מורכבות והתפתחות אינטלגנטית שתזכיר סיפור כתוב, יכול להיות הצלחה מסחררת,
או שבלי קשר לרמת העלילה, הפורמט של קומיקס לא ילך בגלל אי התאמה?

הערה חשובה: בגלל הרבה תגובות שנכתבו בנושא, אני מבהירה: אני מדברת על סגנון קומיקס שטרם הופיע כמוהו במגזר, זו הסיבה שאני עורכת סקר... אילו היה לזה תקדים לא היה בזה צורך.
משום כך, אתם צריכים לפתוח את הראש, השאלה היא לגבי קומיקס א-י-כ-ו-ת-י שקהל היעד שלו הוא נוער ומבוגרים, ברור? ואם המונח קומיקס מפריע לכם, קחו את זה: עלילת נעורים עמוקה וחיה, בסגנון אומנותי לגיל הבוגר.
בהצלחה!

 

[SERAHKASTEL]

אותי אישית מעניינים לא פחות, הנימוקים להצבעות.

ובעיקר, למה לא?

דיברנו כאן בעבר על חשיבות (ולענ"ד חיוניות) האמנות לחיינו, איני רואה מדוע לא להשתמש במדיום הזה ולהעביר דרכו ערכים וידע לנערות.

בעולם אגב זה די נפוץ - "קומיקס לנערות", אך רובם המוחלט של היצירות אינן מתאימות כלל לציבור יהודי שומר מצוות, כך שבאמת מדובר על לנסות ליצור משהו חדש.

(בארץ למיטב ידיעתי הדבר הכי קרוב לכך הוא אמניות ציוניות-דתיות היוצרות קומיקס לאימהות, שזה גם לא בדיוק הנ"ל...)

מאחר והציבור ברובו אינו מכיר סוג כזה של אמנות, אני נוטה בשלב הזה (ובשלב הזה בלבד) לחשוב על האפשרות השניה, ובעתיד להתפתח לאפשרות הראשונה

 

[רון סגלוביץ]

לעניות דעתי, כל העניין הוא שעוד אין כאלה דברים, איכותיים או בכלל. ולכן לא יודעים כ"כ איך לאכול את זה.
אז גם אם ייצא כזה דבר זה ייקח זמן עד שהוא יצליח..אולי רק אחרי שייצאו עוד כמה וכמה ויתחילו לעכל את זה, זה יתחיל להימכר.
אבל לפי דעתי זה חסר, נצרך וחשוב...מאוד.
..ואגב לא רק לנערות.

 

[משב]

ומה עם נשים? גברים?
המבוגרים של היום כבר גם גדלו קצת על קומיקסים נדמה לי.
לדעתי זה ירוץ גם למבוגרים.
(תערכי סקר מה אבא ואמא קוראים דבר ראשון בעיתון השבועי??? ( אה. קומיקס, זה כי הם צריכים רק לברר אם זה מתאים לרמה של הילדים שלהם....))

 

[מרים יעל]

מסכימה עם כל מילה...
אבל הבעיה שהמבוגרים שלנו לא מוכנים להודות שהם אוהבים קומיקס.. ייקח זמן עד שה ישתנה. בינתיים בואו ניתן לאמהות לקנות לבנותיהן הבוגרות קומיקס, לקרוא אותו 'כדי לבדוק', וליהנות בסתר..

 

[chani2006]

אני הצבעתי נגד.
בעיני, חוויית קריאה של ילד שונה מהותית מחוויית קריאה של בוגר.
אצל ילד, הקריאה מלווה בגירוי חוש הדמיון החזותי, ולכן קומיקס משלים לו את הפרטים החסרים בדמיונו, ומעשיר את החוויה הויזואלית של הקריאה.
אצל אדם בוגר, הקריאה שונה לחלוטין. קריאה בוגרת הינה תהליך המלווה ברגש ובמחשבה. הטקסט הכתוב מהווה בסיס בלבד, ואותו משלים הקורא באמצעות המחשבות והרגשות שמתעוררים בו באמצעות הקריאה. במקרה כזה, לקומיקס אין שום ערך מוסף, ולהיפך. הוא מסיח את הדעת, מוסיף אלמנטים שאינם נחוצים להבנת המשמעות, ושנוטלים את העוקץ מהפרשנות האישית, ובעיקר מחסיר את קטעי הקישור, התיאורים והחוויות הרגשיות, שהם עיקר חומר הגלם המזין את חוויית הקריאה.

 

[מרים יעל]

ומה דעתך לגבי סרטים?
האם גם הם נוטלים מהצופה את היכולת לחשוב?
להיפך.
בספר, הסופר יכול לתת לקורא לדעת במדויק איך כל דמות מרגישה, מהם המחשבות שלה ומדוע היא פועלת בצורה כזו או אחרת. בספר הכותב יכול לעצור באמצע פעולה, ופתאום לשלב את המחשבות של הדמות. לכתוב מדוע היא עושה מה שהיא עושה.
בסרט המצב לא כזה.
ליוצר יש רק כלי אחד: הויזואל.
סרט יוצר פערי מידע. הצופה רואה מה קורה ושומע מה נאמר, וזהו.
סרט מדמה מציאות. הרי במציאות אף אחד לא מסביר את המעשים שלו. במציאות יש סאב טקסט יותר מטקסט. במציאות אנחנו צריכים לפרש לבד את מה שקורה. במציאות, אנשים אומרים משהו אחד וחושבים משהו אחר.

בסרט, כמו בקומיקס, הקורא יכול לראות מה קורה, ולקרוא את מה שהדמויות אומרות.
מה הן מרגישות?
מה הן חושבות?
מדוע הן פועלות כך?

כל אלו שאלות שהמוח של הצופה/קורא הקומיקס צריך לעבד ופתור לבד.

מחקרים שבדקו את פעילות המוח של צופים בסרטים, הוכיחו כי הפעילות שווה, ובמקרים מסויימים גבוהה אף יותר מפעילות המוח של קוראי ספרים.
ברובד הזה, סרטים וספרי קומיקס, הם הרבה יותר משמעותיים ברמה של עבודת המוח. מפני שהצופה והקורא צריך להשלים בעצמו את פערי המידע, בעזרת רמזים ויזואליים ושמיעתיים קטנים ודקים, שדורשים אינטלגנציה ויכולת רגשית גבוהות.

אז מדוע את חושבת שקומיקס נוטל מהקורא את היכולת להרגיש, לחשוב ולדמיין? מפני שאת נחשפת לאורך זמן לקומיקסים גרועים, כאלו שקהל היעד שלהם היה ילדים קטנים, ושנכתבו ואוירו ברמה שאנחנו מכירים כיום. רמה לא מאד גבוהה. מהסוג שכולם זועקים עליו, איך הדור הזה נהיה דור הקומיקס שרוצה הכל ברגע, מצויר ומוסבר, בלי טיפת דרישה להתאמצות מהקורא.

ברוך ה', אני לא מדברת על קומיקסים כאלו.
אני מדברת על משהו אחר לגמרי.
ואני מאמינה שכל אלו שבחרו באפשרות 1 או 2, הבינו זאת גם הם.

לילה טוב!

 

[SERAHKASTEL]

אני הצבעתי נגד.
בעיני, חוויית קריאה של ילד שונה מהותית מחוויית קריאה של בוגר.
אצל ילד, הקריאה מלווה בגירוי חוש הדמיון החזותי, ולכן קומיקס משלים לו את הפרטים החסרים בדמיונו, ומעשיר את החוויה הויזואלית של הקריאה.
אצל אדם בוגר, הקריאה שונה לחלוטין. קריאה בוגרת הינה תהליך המלווה ברגש ובמחשבה. הטקסט הכתוב מהווה בסיס בלבד, ואותו משלים הקורא באמצעות המחשבות והרגשות שמתעוררים בו באמצעות הקריאה. במקרה כזה, לקומיקס אין שום ערך מוסף, ולהיפך. הוא מסיח את הדעת, מוסיף אלמנטים שאינם נחוצים להבנת המשמעות, ושנוטלים את העוקץ מהפרשנות האישית, ובעיקר מחסיר את קטעי הקישור, התיאורים והחוויות הרגשיות, שהם עיקר חומר הגלם המזין את חוויית הקריאה.

אם כך האם את גם נגד קומיקס לנערים?

אני נוטה להתחבר ליחס שלך לקריאה איכותית - כזו המותירה מקום לכל הערכים המוספים החשובים שציינת, ולכן אני גם נוטה לחלוק עלייך:

1. גם אצל ילד קריאה מלווה ברגש ומחשבה ועל כך למעשה מבוססים רוב הציורים המדברים אל ילדים.
2. גם לבוגר יש חוש דמיון חזותי, וקומיקס איכותי כנ"ל מעשיר את חווית הקריאה-הלמידה-המחשבה-ההבנה-ההפנמה ואף את תרגומה לכדי מעשה.

3. קומיקס איכותי משלים את הטקסט, ובהיבט מסוים שני אלו אפילו משלימים זה את זה (ואולי כאן אנו גולשים מעט לתפקיד האמנות בכלל ביהדות)

קומיקס איכותי יוסיף בדיוק את הדברים שציינת:

קשת רגשות עשירה (שלעיתים קשה להביעה במילים)
דיאלוג מילולי מעשיר מחשבה, עומק, מורכבות והבנה
קטעי קישור וקטעי בסיס חוויתיים, ההופכים טקסט שלעיתים עלול להיתפס כחד מימדי לרב מימדי.

קומיקס טוב בדומה לאמנות המילה, דווקא יוצר דרך כל האמצעים שציינתי פתח רחב יותר לדמיון, לרגש, למחשבה, לפרשנות האישית.

 

[מיכל.]

אני חושבת שזה רעיון מצוין. נערות ממילא קוראות קומיקס, אז למה שזה לא יהיה משהו שמתאים ומעשיר אותם?!
אבל, שהוא יהיה ברמה, ומכל הבחינות: העלילה, הדמויות ואופין, וכמובן, הציורים.(בזה אני רגועה- סומכת עליך)
מבחינת השוק יכול להיות שעדיף בהתחלה לפרסם בעיתון, ולו בשביל שכל אלו שצריכים להתרגל- יתרגלו ויעכלו את הרעיון לאט...
ובקשר להקבלה לספר מבוגרים רגיל, אני אישית לא חושבת שקומיקס, והטוב ביותר שיהיה, יכול להיות תחליף לספר אמיתי שהוא פשוט חבר...
זה לא דורך על אותה המשבצת ומשמש חוויה מסוג שונה.

בהצלחה ולילה טוב!

 

[RacheliArt]

אני מזמן חשבתי לעשות כזה דבר ואף פניתי לסופרת...אבל לא יצא מזה כלום בינתים.
בכללי גם בנות יסודי יכולות להנות מכזה דבר. על עניינים חברתיים וכדומה.

 

[מרים יעל]

תודה לכל המצביעים... אני חושבת שאני הולכת ומקבלת את הרושם שאני לא היחידה שזה חסר לה.
בנים יכולים לקרוא קומיקס בכל גיל, בנות לא?
וגם: למה כל הקומיקסים בציבור שלנו עוסקים בדברים שמעניינים לרוב רק את הבנים? (הרפתקאות... אקדחים... מחבלים...) ולא דברים יומיומיים ונעימים שפונים לבנות כמו חברה, לימודים, רגשות, דברים שכולנו עוברות. אני לא אומרת שבנות לא יכולות לקרוא על הרפתקאות מתח, אבל למה זה כל מה שהן יכולות לקרוא?

 

[רון סגלוביץ]

נו נו...אולי סוף סוף מתחיל פה משהו...

 

[א-ירושלמית]

אני הצבעתי נגד, מסיבה פשוטה.
עד היום רוב הקומיקסים הוכיחו את עצמם כרדודים, לא מהוקצעים, ולא נכונים בכלל מבחינה ספרותית ו/או איורית.
לקומיקס נכון ואמיתי יש כללים מאד ברורים. גם לסופר, גם לצייר. האם את יודעת, למשל, שעלילה לקומיקס צריכה להיות כתובה כמו עלילה למחזה? קומיקס זה הצגה מצויירת, בלי הנפשה.

- - -

אני מדמיינת את ערימות העגבניות הרקובות, הביצים והלא-יודעת-מה שאתם רוצים לזרוק עלי.
אבל

תחשבי לעומק
ותראו שאני צודקת.
אי אפשר לצייר קומיקס כמו שצריך, בלי שהעלילה תהיה כתובה בתבנית של מחזה. למחזה יש כללים משלו. יש במאי, יש שחקנים, יש רקע. ובלי לדעת את כל זה מראש, אי אפשר לבוא ולצייר קומיקס "כי אני יודעת לצייר".



אין לכם מושג כמה שטויות אני מגלה בקומיקסים, וכמה קומיקסים יוצאים לא ברורים רק כי הם כתובים כסיפור בעלמא.

 

[אנאל- ציור עם לב]

לענ"ד, זה רעיון ממש מבורך!! בטוחה שזו בשורה טובה לנערה היהודית.
אני ממש מתפעלת כל פעם מהיוזמות והתעוזה שלך, זה טוב!! וצריך עוד אנשים כמוך!

 

[מרים יעל]

היי א' ירושלמית...
במקרה אני גם למדתי כתיבה תסריטאית... בימוי.. צילום... וכל הקשור במדיה הזו.
אז אני בהחלט יודעת את הכללים.
ונכון, הקומיקסים היום רדודים, אבל זה יכול להשתנות.
זה צריך להשתנות.
כי הילדים שלנו לא הולכים להפסיק לקרוא קומיקס, גם אם מאד נרצה. אז במקום שנתקע את הראש בקיר, אולי נלמד איך לשפר את הפורמט הזה?

 

[Ushaya]

הייתי קונה לעצמי. אין לי בנות בגיל (גם לא בנים, אני בעצמי לא רחוקה...)
בעיתונים חרדים לא תוכלי לפרסם סיפור קומיקס בעל רגשות גם על בנים. אז בנות?! (זו, אגב, אני מניחה סיבה אחת לפחות לכך שכמעט כל הקומיקסים הם פעולה. קשה להביע את הרגשות בציור, כי הוא צריך להיות מעולה ולא רק טוב, וכמעט בלתי אפשרי להביע רגשות בציור, גם מעולה, בלי להתנגש חזיתית עם הוועדה הרוחנית של העיתון... ולא, אני לא מבקשת לפתוח מחדש את האשכולות המקטרים ההם. תעשו חיפוש במקום.
אבל בכנות, כל הציירים/ציירות שהצביעו בעד, איך תצליחו להביע בציור ילדה שבהתחלה מתרגשת, ואז היא נשנקה מהתרגשות, ואח"כ היא כמעט הגיעה לדמעות וכולי. בסרט, זה עניין של שניות, בקומיקס, זה תופס לך עמוד שלם בלי מלל, בלי התקדמות בעלילה. איך יוצרים אותו איכותי, ועדיין מלא רגש, ולא דביק- רק כי ניסיתם להדגיש את ההבעה המרוגשת?

 

[מרים יעל]

הייתי קונה לעצמי. אין לי בנות בגיל (גם לא בנים, אני בעצמי לא רחוקה...)
בעיתונים חרדים לא תוכלי לפרסם סיפור קומיקס בעל רגשות גם על בנים. אז בנות?! (זו, אגב, אני מניחה סיבה אחת לפחות לכך שכמעט כל הקומיקסים הם פעולה. קשה להביע את הרגשות בציור, כי הוא צריך להיות מעולה ולא רק טוב, וכמעט בלתי אפשרי להביע רגשות בציור, גם מעולה, בלי להתנגש חזיתית עם הוועדה הרוחנית של העיתון... ולא, אני לא מבקשת לפתוח מחדש את האשכולות המקטרים ההם. תעשו חיפוש במקום.
אבל בכנות, כל הציירים/ציירות שהצביעו בעד, איך תצליחו להביע בציור ילדה שבהתחלה מתרגשת, ואז היא נשנקה מהתרגשות, ואח"כ היא כמעט הגיעה לדמעות וכולי. בסרט, זה עניין של שניות, בקומיקס, זה תופס לך עמוד שלם בלי מלל, בלי התקדמות בעלילה. איך יוצרים אותו איכותי, ועדיין מלא רגש, ולא דביק- רק כי ניסיתם להדגיש את ההבעה המרוגשת?

ushaya תשאירי לי קצת עבודה... להצליח לרגש בלי להדביק
אני מקווה שאצליח לעמוד בציפיות..

 

[אנאל- ציור עם לב]

הייתי קונה לעצמי. אין לי בנות בגיל (גם לא בנים, אני בעצמי לא רחוקה...)
בעיתונים חרדים לא תוכלי לפרסם סיפור קומיקס בעל רגשות גם על בנים. אז בנות?! (זו, אגב, אני מניחה סיבה אחת לפחות לכך שכמעט כל הקומיקסים הם פעולה. קשה להביע את הרגשות בציור, כי הוא צריך להיות מעולה ולא רק טוב, וכמעט בלתי אפשרי להביע רגשות בציור, גם מעולה, בלי להתנגש חזיתית עם הוועדה הרוחנית של העיתון... ולא, אני לא מבקשת לפתוח מחדש את האשכולות המקטרים ההם. תעשו חיפוש במקום.
אבל בכנות, כל הציירים/ציירות שהצביעו בעד, איך תצליחו להביע בציור ילדה שבהתחלה מתרגשת, ואז היא נשנקה מהתרגשות, ואח"כ היא כמעט הגיעה לדמעות וכולי. בסרט, זה עניין של שניות, בקומיקס, זה תופס לך עמוד שלם בלי מלל, בלי התקדמות בעלילה. איך יוצרים אותו איכותי, ועדיין מלא רגש, ולא דביק- רק כי ניסיתם להדגיש את ההבעה המרוגשת?

יש הרבה שהצליחו לעשות את זה בלי "להדביק"...אבל לא בציבור החרדי.
יש אפשרות כזו, ודווקא בציור אפשר להביע הרבה יותר אפילו מבמציאות. וקראתי כמה וכמה קומיקסים כאלה...

 

[מרים יעל]

חבר'ה, אני מקווה שבאתר יש יותר מ60 משתמשים...
תצביעו תצביעו תצביעו!
יש פחות מחודש עד סיום ההצבעה,
זה יקבע את עתיד, גורל ופני הדור הבא!
הכל בידיים שלכם!

 

[כּוֹתָר]

ומה עם נשים? גברים?
המבוגרים של היום כבר גם גדלו קצת על קומיקסים נדמה לי.
לדעתי זה ירוץ גם למבוגרים.
(תערכי סקר מה אבא ואמא קוראים דבר ראשון בעיתון השבועי??? ( אה. קומיקס, זה כי הם צריכים רק לברר אם זה מתאים לרמה של הילדים שלהם....))

יש כבר קומיקס לאמהות, 3 חלקים, בהוצאת עתון משפחה.