התייעצות צריכה לבקש סליחה? או ההיפך?

[ניאגרה]

מורה בסמינר שהיתה לה תלמידה שמאד התקשתה גם בלימודים וגם מבחינה תקשורתית והיה לה קושי גדול בוויסות רגשי
המורה מאד ניסתה לעזור לה לאורך השנה והן נהיו בקשר מאד חזק וטוב (מאד מאד) ונהיה גם קשר טוב עם ההורים והם כל הזמן החמיאו למורה על האכפתיות שלה.
בשלב מסויים המורה הבינה שיהיה עוול להשאיר את הילדה הזאת בכתה רגילה והיא סתם תסבול, מתוך אהבה ואכפתיות היא המליצה בחום להעביר אותה לכתה מקדמת בסמינר ואף התחילה להניע מהלכים כדי לקבל אישורים לכך
התלמידה ובעיקר ההורים שלה מאד נפגעו מהעניין ופתאם הכל התהפך על המורה, הם ממש כעסו על המורה הזאת (בלשון המעטה), כמובן שהתלמידה ניתקה קשר עם המורה והם גם ניסו להגיע עד משרד החינוך כדי להדיח את המורה מתפקידה.

למעשה- התלמידה כמובן נשארה בכיתה רגילה וכל השיעורים עשתה למורה פרצופים והפגנות וכמובן לכלכה עליה מאחורי הגב
אבל המורה שעשתה את הכל מתוך אכפתיות ואהבה ורצון לעזור- וחטפה את הכל בפרצוף בחזרה ניסתה להתעשת מתוך זה ולהבליג

היתה שנה קשה וב"ה שהסתיימה
היום ניגשה למורה תלמידה אחרת (משנה שעברה) ואמרה שהיא חושבת שכדאי לבקש סליחה מהתלמידה הזאת וגם ככה היא לא בטוחה שהיא תסלח כי המורה שמה עליה כתם לכל החיים כאילו היא משוגעת וכו' וזה עוול בלתי יכופר
(המורה דיברה על זה רק עם ההורים ועם ההנהלה, אז זה לא כזה "לכלוך", וגם כמו שהיה נראה מהשיחה היום- התלמידה בעצמה סיפרה לחברות שלה על זה)

האם המורה באמת צריכה להתנצל? ואולי בכלל לדרוש שיתנצלו לה?
מאד מבלבל

 

[ניאגרה]

מה שמאד משמעותי- זה שלתלמידה יש קושי בוויסות רגשי והיא נפגעת מהר מידי וחזק מידי
כמעט בלי יכולת להרגיע אותה

וגם מנסיון העבר- היא מטיחה האשמות באחרים בצורה חסרת הגיון מצד אחד אבל משכנעת מאד מצד שני (היא בעצמה כל כך משוכנעת אז קשה לא להשתכנע..)

 

[סוד ה]

תשאלו רב

 

[ניאגרה]

תשאלו רב

חשבתי על זה
אבל זה לא שאלה של כן ולא
זה שאלה שהרקע של הסיפור מאד משמעותי
יקח רבע שעה רק לשאול את השאלה

ואני גם מחפשת עצות איך להתנהל, לא רק מה צריך לעשות מבחינה הלכתית

 

[סוד ה]

מה שמאד משמעותי- זה שלתלמידה יש קושי בוויסות רגשי והיא נפגעת מהר מידי וחזק מידי
כמעט בלי יכולת להרגיע אותה

בהקשר לזה אמרתי ש

תשאלו רב

 

[ניאגרה]

מישהו מכיר רב שאפשר לשאול אותו על זה?

(שאלה אולי קצת שטותית אבל כן חשובה: בשיחה האחרונה עם האמא- האמא צעקה על המורה- הלואי שכל הילדים שלך יהיו בכתות טיפוליות- יש מה לפחד מהקללה הזאת?)

 

[פשוש]

אולי באמת לבקש סליחה
אפילו אם זה לא חובה
לפנים משורת הדין
לדעתי לא כדאי שיהיה למישהו קפידא עליך
ואפילו אם זה לא לגמרי בצדק
עדיף למחול על הכבוד ולבקש מחילה
במיוחד לפני יום כיפור
(והרבה פעמים שצד אחד מתקפל ונכנע הצד השני נכנע גם הוא ומתפייסים...)
ואם אנחנו מתנהגים בבן אדם לחברו לפנים משורת הדין, גם הבורא יתנהג עמנו לפנים משורת הדין.

 

[נחמה למה]

(שאלה אולי קצת שטותית אבל כן חשובה: בשיחה האחרונה עם האמא- האמא צעקה על המורה- הלואי שכל הילדים שלך יהיו בכתות טיפוליות- יש מה לפחד מהקללה הזאת?)

באופן כללי אנחנו צריכים הרבה ס"ד לחיות חיים בריאים ומאושרים עם כל הקללות של נהגי המוניות....
ואגב, נראה לי שתפני לרב (אולי דרך לב שומע או משהו כזה) כי דיני נפשות חייב היבט הלכתי
ומחייב שמיעת 2 הצדדים.

 

[כל שם שתרצה]

מישהו מכיר רב שאפשר לשאול אותו על זה?

לדעתי כמעט בכל שכונה יש איזו דמות רבנית משכמה ומעלה שיכולה לייעץ בזה ע"פ ההלכה.
לפי הנתונים היבשים שהועלו כאן, מסתבר שאינה חייבת לבקש סליחה.
זו זכותה, ואף חובתה המקצועית, לכוין ילדה למקום שנראה לה הכי נכון מבחינה מקצועית.
וזאת אפילו אם הדבר לא נעשה מתוך 'אהבה ואכפתיות'.
הפגיעה, לאור זאת, אינה אלא רגש שנובע מהנפגע ואינו שייך ל'פוגע'.
בכל אופן צריך לשאול רב, כדי להיות רגועים לגמרי לפני יום הדין. וגם להביא לפניו את מכלול הנתונים בצורה המדוייקת ביותר. (אפילו אם השאלה תיקח חצי שעה. בטווח הארוך זה יחסוך שעות של עגמת נפש).
גם אם בכוונתה בכל זאת לבקש סליחה, היא צריכה לדעת אם זה מעיקר הדין או מצד מידת חסידות.

(שאלה אולי קצת שטותית אבל כן חשובה: בשיחה האחרונה עם האמא- האמא צעקה על המורה- הלואי שכל הילדים שלך יהיו בכתות טיפוליות- יש מה לפחד מהקללה הזאת?)

בהנחה ואין לה מקום, (לאור הנתונים הנ"ל), הרי היא 'קללת חנם', ועליה אמר שלמה המלך (משלי כו, ב):
כַּצִּפּוֹר לָנוּד כַּדְּרוֹר לָעוּף כֵּן קִלְלַת חִנָּם (לא) [לוֹ] תָבֹא:
[יש שם קרי וכתיב. ופירשו המפרשים, שהיא 'לא תבוא' אל המקולל, ו'לו תבוא' אל המקלל].