פרוייקט משותף| כללי דקדוק וביקורת זועמת, מאת הניקית @פלאפונית

[מרשמלו]

זה המקור לחרת:
"וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז)

 

[Rachel Greenstein]

טוב, אם זה נכון או לא אני לא יודעת אבל מה שבטוח הוא שלא המצאתי את ההבדל הזה
https://www.safa-ivrit.org/spelling/harut.php
בכל אופן רש"י אומר 'לשון חרת וחרט אחד הוא, שניהם לשון חיקוק'.

 

[שרה מגן]

אני שומעת ברדיו שאומרים חברי הכנסת על חבר כנסת אחד, או שאומרים ימים כלילות ולא לילות כימים.

- במקור את צודקת.
במקרה הנוכחי, זו האמת.

 

[מרציפן]

ומה אתם אומרים על הטעות ששמעתי פעם:
"העורך-דינית הזאת לא כל כך מוצאחנת בעיני".

 

[שרה מגן]

וכך ככה או ככה כך

האם נכון לנקוט כך או ככה.
מבחינת משמעותן אין הבדל בין שתי המילים. ההבדל ביניהן הוא ברובד הלשון שבו הן משמשות. בלשון המקרא משמשת ככה (ולצדה: כֹּה), ואילו כך החלה משמשת בלשון חכמים.
בעברית בת זמננו משמשים יסודות מכל רובדי הלשון הקדומים, ושתי המילים (שתיהן תוארי פועל) תקינות, אם כי נדמה שבימינו תואר הפועל ככה משמש בלשון המדוברת יותר משהוא משמש בלשון הכתובה, ותואר הפועל כך נתפס כ'גבוה' ממנו (לאו דווקא בצדק).

 

[מרשמלו]

ומה אתם אומרים על הטעות ששמעתי פעם:
"העורך-דינית הזאת לא כל כך מוצאחנת בעיני".

העורך-דינית, מתאים שכן תהיה מוצאחנת....

 

[בודקת תוכנה]

ומה אתם אומרים על הטעות ששמעתי פעם:
"העורך-דינית הזאת לא כל כך מוצאחנת בעיני".

לא שמעתי את זה........

 

[חגי פאהן]

לא שמעתי את זה........

אבל כַּזֵּיתוֹת שמעתם? לצערי גם תלמידי חכמים אומרים ככה. כך.

דיברתי פעם עם בתי בת ה-7 והזכרתי את המילה "סַבָּאִים", ואשתי גערה בי על שאני מרגיל את הילדים לעברית קלוקלת. ואז בתי רצתה להראות שהיא יודעת איך אומרים! היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה ברצינות תהומית "סַבּוֹת".

 

[בודקת תוכנה]

אבל כַּזֵּיתוֹת שמעתם? לצערי גם תלמידי חכמים אומרים ככה. כך.

דיברתי פעם עם בתי בת ה-7 והזכרתי את המילה "סַבָּאִים", ואשתי גערה בי על שאני מרגיל את הילדים לעברית קלוקלת. ואז בתי רצתה להראות שהיא יודעת איך אומרים! היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה ברצינות תהומית "סַבּוֹת".

מה צורת הרבים של כזית?

 

[חגי פאהן]

מה צורת הרבים של כזית?

כזיתים. ובמקום לומר "כארבעה זיתים" - הם אומרים "ארבע כזיתות".

וזה מזכיר לי את כל חותמות הכשרות מארצות הנכר שכתוב עליהן "פארווע" או "פארעווע", משל היתה זו מילה סקנדינבית קדומה שדרך הרוסית הגיעה ליידיש ועכשיו כבר בשימוש רווח.

 

[שרה מגן]

סַבּוֹת - סַבוֹת - נקבה. כך שהטעות כמעט כפולה.

מהסבים לומדים הלכות ודינים
ומהסבות לומדים להכין ארוחות

הצורות סַבָּא (במקור סָבָא) וסָבְתָא מקורן בארמית, והן משמשות לצד מקבילותיהן העבריות סָב וסָבָה. כשם שבצורת הזכר סבא עוברים ברבים לעברית – סָבִים (ולא סָבֵי או סבָיָא), כך גם במילה סבתא – סָבוֹת (ולא צורות הרבים הארמיות סָבָתָא או סָבָתָן). וכשם שבלשון התקנית איננו אומרים "אַבָּאִים" אלא אָבוֹת (מן אָב), כך גם נאמר סָבָתִי ולא "סבתתי", סָבוֹת ולא "סבתות".

 

[Rachel Greenstein]

ואם בענייני סבא עסקינן, מהו סבא קטן? סבון

 

[אברהם]

ערכתי בהודעה הקודמת:
בדקתי באקדמיה ואני רואה שלכאורה אין הבדל בין חרת לחרט.
למה היה לי תמיד ברור שיש לומר חרת על דגלו ועל לוח ליבו, לעומת חרט על שלט הבית?
יש לי טעות?

כן, יש לך טעות.
ראי ישעיה ח, א
וכן על העגל נאמר "ויצר אותו בחרט" (אך יש לזה פירושים שונים, שחלקם לא קשור לחריתה, לכן העדפתי להביא קודם את המקור מהנביא)

 

[Natan Galant]

אני שומעת ברדיו שאומרים חברי הכנסת על חבר כנסת אחד, או שאומרים ימים כלילות ולא לילות כימים.

ראיתי פעם חומר כתוב רציני, ובטעות הערוך כתב כך:
...פועל במרץ, ועושה ימים כלילות למען הציבור.

בכלל, שוחחתי הבוקר עם יהודי אמריקאי נלבב (בעצם, כל האמרקאים כאלו!).
הוא סח באוזניי כי 205 מעברית בת זמננו מגיעה ממילים באנגלית.
מה שיפה שההטיות כבר עבריות.
לדוגמא קרדיט נהפך לקרדיטים.

זכרתי שפעם מישהו פה כתב משפט שימושי שמכיל מילה בעברית, מילה אבנגלית, ומילה בערבית.
מהו?

 

[מרציפן]

זכרתי שפעם מישהו פה כתב משפט שימושי שמכיל מילה בעברית, מילה אבנגלית, ומילה בערבית.
מהו?

טוב, יאלה ביי...

 

[סופי12]

עוד בעניני סבים וסבות

הייתי צריכה לכתוב סבתא רבא, ולדאבוני גיליתי במילון שצריך לכתוב רבתא.
מכירים את זה?

מתוך אתר האקדמיה:
השאלה איך נכנה את הורי סבֵינו היא שאלה כמעט יום־יומית בדור האחרון. האקדמיה בחרה בצירוף המהלך סַבָּא רַבָּא על דרך הארמית ('רבא' בארמית – גדול) ובנקבה קבעה סָבְתָא רַבְּתָא (רַבְּתָא היא צורת הנקבה הארמית של רַבָּא). לצד אלו אפשר להשתמש גם בצירופים סָב גָּדוֹל, סַבָּא גָּדוֹל; סָבָה גְּדוֹלָה, סָבְתָא גְּדוֹלָה.

ומה צורת הרבים? דרך הארמית בנטיית הרבים שונה מדרכה של העברית (למשל לפי הארמית הבבלית צורת הרבים של סַבָּא רַבָּא תהיה כנראה "סָבֵי רַבְרְבֵי"), ועל כן החליטה האקדמיה שברבים עוברים לעברית: סָבִים גְּדוֹלִים ('סבים' במלרע ובבי"ת רפה), סָבוֹת גְּדוֹלוֹת.

 

[מרשמלו]

טוב, יאלה ביי...

 

[מרשמלו]

הייתי צריכה לכתוב סבתא רבא, ולדאבוני גיליתי במילון שצריך לכתוב רבתא.
מכירים את זה?

ברור סבתא רבתא!!!


ותוספת מבודחת:
בעלי טוען שעל משקל: אבא ואִמא
יש לומר: סבא וסִמא....

 

[לקח טוב]

חשבתם פעם על השלטים המוארים בכבישים המקדמים את אזרחי ישראל המסולאים, בואכה כביש 6 ובעוד כמה כבישים נחשבים "אם מסמסים לא נוהגים"???

המילה SMS מקורה באנגלית, ולא די שבחוצפתם כי רבה הפכו אותה למילה נכתבת בעברית "אסמס" (כמו המילה"אוקיי"), הגדילו לעשות והוסיפו לה הטיות, עבר הווה, ברבים ובבודדים.

הזוי!

אהבתם? תלייקו!!

 

[עדיאל]

לייקתי, כי ביקשת כל כך יפה וליבי נמס כמים.

לגבי הטיות מילים באנגלית, אחרי שהמילה עוברתה, כבר עושים בה כטוב בעיניה.
איך אמר לי מלחין אחד "לא די שחצר פלונית גנבו לי את השיר, הם גם עושים בזה כרצונם..."

ואגב, הוא הדבר לגבי ראשי תיבות שהפכו למילים: "אדמו"רים", ח"כים", "לו"זים", "דו"חות".