שיתוף תהליך פספוסים

[RACHELIZ]

קרה לכם ש:
ישבתם שעה-שעתיים, כתבתם, כססתם, המשכתם לכתוב, ליטשתם, קראתם, יחסית אהבתם, הלכתם לישון, משהו קצת פמפם לכם, חשבתם, אהה, קאט, מחקתם איזה קטע?

ברוכים הבאים למועדון.
כאן המקום לשיתוף קטעים שמהיום תחשבו למחוק או כאלו שלא באמת מחקתם ושמרתם בתחתית הדף, כי מה, תוותרו על מילים שילדתם?

ו... שתפו אותנו למה מחקתם.

 

[RACHELIZ]

טוב, לא חשבתם שהרעיון נזרק אלי בנבואה, אז אני מתחילה:

בסיפור שכתבתי לאתגר הנוכחי, ממש כאן, תיארתי את הבחור שכרגע אני לא זוכרת את שמו, אהה, אורן, יוצא מהמשרד לאחר שהשעות עברו עליו מהר מידי. הוא מגלה ים שלא הכיר וכו' קרוב לעבודה. בין לבין כתבתי את הקטע הזה:

אני נחשב לבחור אמיץ אבל משום מה פחד מזדחל במעלה גבי. מה יש לך, אורן? סונט בעצמי. כבר קרה לי לא פעם שנשארתי מעבר לשעות העבודה והחושך ליווה אותי כמו שומר נאמן. הפעם זה שונה.

לבסוף החלטתי למחוק משום שהרגיש לי מיותר לכתוב על לונה פארק רגשי בלי צורך. ז"א מה העניין לכתוב שהוא הרגיש מוזר שנהיה חושך פתאום בלי ששם לב, וכל החברים שלו למשרד כבר הלכו, ואז לציין שהוא פוחד ואח"כ מוצא מקום נחמד לנפוש וללמוד גלישה ובל נשכח את הסיפור עם הכריש. אולי יהיה מי שיגיד למה לא, אבל לי זה צרם. וכן, לפעמים אני מאלו שאוהבים לשמור קטעים שכתבו. אולי כי אני פוחדת שאתחרט? לא יודעת.
עד כאן נאומי.