פונט לסידור

[גיוון]

היא הנותנת. פונט "שמן" נוח לקריאה ממושכת, מאותה סיבה שקיים היום במחשבים ובמכשירים שונים "מצב לילה" (שבו הצבעים מתהפכים, הלבן נהיה שחור, והשחור נהיה לבן) - כל האלמנט של קריאה הוא באמצעות "ניגודיות", שעל ידה העין מבדילה בין שחור ולבן וכו', וככל שהניגודיות יותר גבוהה - ככה הקריאה/צפיה וכו' יותר ברורה. מצד שני - בקריאה ממושכת העין מתחילה להתעייף, מפני שהניגודיות מבוססת על כך שיש צבע שמחזיר פחות אור מהשני (לדוגמא שחור מחזיר פחות אור מהצהוב/לבן וכו'), לכן כדי לאפשר קריאה ממושכת צריך לאזן בין ההופעה של הצבעים. ואם נותנים יותר משקל לשחור, זה יותר טוב מבחינת העין - כי העין מתאמצת יותר כדי לקלוט צבע לבן (כי צבע לבן מחזיר יותר אור), וכשיש יותר שחור על הדף, היא פחות צריכה להתאמץ כדי לקלוט את הניגודיות.

דבר דומה עושים בעיצוב אתרי אינטרנט - בד"כ לא משתמשים בפונטים סריפיים, אלא בסנס-סריף (לדומא הלוטיקה, אריאל וכו'), פונטים שאין להם שפיצים וסיומות חדות, ובכללי, קווים יותר נקיים -
וזה כדי שיהיה יותר קל להציג ולקרוא אותם על גבי מסכי מחשבים, בלי שהעין תצטרך להתאמץ לקלוט פרטים "שוליים" כמו תגים ושפיצים של אותיות. מאותה סיבה, שהמאמץ להבדיל את הניגודיות, מעייף את העין.

פונט שמן נוח לקריאה רק כשהוא מספיק גדול ואין הרבה מילים בשורה!
וסידור זה בהחלט לא 'טקסט רץ' קלאסי.

 

[יענקי R]

היא הנותנת. פונט "שמן" נוח לקריאה ממושכת

המציאות בספרות שלנו אינה כך.
אבל מעניין מה שכתבת. תודה

 

[עמירם יוסף]

היא הנותנת. פונט "שמן" נוח לקריאה ממושכת, מאותה סיבה שקיים היום במחשבים ובמכשירים שונים "מצב לילה" (שבו הצבעים מתהפכים, הלבן נהיה שחור, והשחור נהיה לבן) - כל האלמנט של קריאה הוא באמצעות "ניגודיות", שעל ידה העין מבדילה בין שחור ולבן וכו', וככל שהניגודיות יותר גבוהה - ככה הקריאה/צפיה וכו' יותר ברורה. מצד שני - בקריאה ממושכת העין מתחילה להתעייף, מפני שהניגודיות מבוססת על כך שיש צבע שמחזיר פחות אור מהשני (לדוגמא שחור מחזיר פחות אור מהצהוב/לבן וכו'), לכן כדי לאפשר קריאה ממושכת צריך לאזן בין ההופעה של הצבעים. ואם נותנים יותר משקל לשחור, זה יותר טוב מבחינת העין - כי העין מתאמצת יותר כדי לקלוט צבע לבן (כי צבע לבן מחזיר יותר אור), וכשיש יותר שחור על הדף, היא פחות צריכה להתאמץ כדי לקלוט את הניגודיות (וממילא הברירה היחידה היא להשתמש בפונטים "שמנים", כי זה לא ריאלי להדפיס סידור בלבן על גבי שחור).

דבר דומה עושים בעיצוב אתרי אינטרנט - בד"כ לא משתמשים בפונטים סריפיים, אלא בסנס-סריף (לדומא הלוטיקה, אריאל וכו'), פונטים שאין להם שפיצים וסיומות חדות, ובכללי, קווים יותר נקיים -
וזה כדי שיהיה יותר קל להציג ולקרוא אותם על גבי מסכי מחשבים, בלי שהעין תצטרך להתאמץ לקלוט פרטים "שוליים" כמו תגים ושפיצים של אותיות. מאותה סיבה, שהמאמץ להבדיל את הניגודיות, מעייף את העין.

זה נכון רק בכתב גדול
בכתב קטן ובולד זה ממש לא נעים לקריאה

 

[תא חזי]

פונט שמן נוח לקריאה רק כשהוא מספיק גדול ואין הרבה מילים בשורה!
וסידור זה בהחלט לא 'טקסט רץ' קלאסי.

נכון, זה לא המובן של "טקסט רץ" כמו חידושי תורה או סיפור, להבדיל.
השתמשתי במושג "רץ" כשם המושאל, שהטקסט של התפילה צריך "לרוץ" מול העיניים ולא לעייף אותן.

המציאות בספרות שלנו אינה כך.
אבל מעניין מה שכתבת. תודה

כי עם ספר קריאה לא יושבים במשך 4-5 שעות עם עוד 100 אנשים באותו חדר, שמתפללים פחות או יותר בקול כמוך. זה גם משפיע על הצורך למקד יותר את הקורא, לא?

זה נכון רק בכתב גדול
בכתב קטן ובולד זה ממש לא נעים לקריאה

מאותה סיבה בדיוק. כי עדיין יש יותר לבן פר דף/שורה וכו'.
זה ניתן לבדיקה פשוטה על ידי פוטושופ, לבדוק היסטוגרם/levels.

 

[גיוון]

נכון, זה לא המובן של "טקסט רץ" כמו חידושי תורה או סיפור, להבדיל.
השתמשתי במושג "רץ" כשם המושאל, שהטקסט של התפילה צריך "לרוץ" מול העיניים ולא לעייף אותן.
/levels.

ונראה לך שהוא התכוין לסוג הטקסט רץ בשם המושאל?

 

[תא חזי]

ונראה לך שהוא התכוין לסוג הטקסט רץ בשם המושאל?

זה לא משנה. תראה את התגובה הראשונה שלו שהגבתי לה. שנינו דיברנו על סידור. וכל השרשור הזה מדבר על פונט לסידור.
אני בסה"כ הסברתי למה פונט שמן בגודל גדול עדיף לקריאה אינטנסיבית.

 

[יענקי R]

בשביל לסגור את המעגל, ניתן לעיין באשכול הזה לגבי פונטים מומלצים לסידור.
מסתמא מאז יש קצת עדכונים, אבל מה שהיה הוא שיהיה...

בהצלחה לכולם

 

[יענקי R]

איזה פונט הסידור "בית תפילה"?

אחד מהמשפחה של 'מילר' אמר לי, שגוטמן ז"ל ייצר במיוחד בשבילם סוג של 'דרוגלין'.
הם לא משווקים אותו, למי שהתעניין.

 

[אלף-בית-גימל]

טקסט של סידור הוא אבי אבות ה'טקסט רץ'.
זה לא טקסט שצריך לרוץ, הוא צריך לטוס.

כשאתה בא להתפלל - אתה בא להתפלל, לא רק לראות יצירת אומנות.

לטוס?! או שלא,
השבוע במכירה של הספרים של בלוי מכרו סידור חדש בשם מתיקות התפילה לאלו שלא רוצים לטוס בתפילה, פשוט בכל עמוד שמו שלוש מילים,
רעיון מעניין.
ויותר מעניין אם הוא שילם למעמד לפי מספר העמודים.

 

[גיוון]

לטוס?! או שלא,
השבוע במכירה של הספרים של בלוי מכרו סידור חדש בשם מתיקות התפילה לאלו שלא רוצים לטוס בתפילה, פשוט בכל עמוד שמו שלוש מילים,
רעיון מעניין.
ויותר מעניין אם הוא שילם למעמד לפי מספר העמודים.

צפה בקובץ המצורף 599678

אאו כואב לי היד רק מלראות את זה....

 

[חיטובים]

אחד מהמשפחה של 'מילר' אמר לי, שגוטמן ז"ל ייצר במיוחד בשבילם סוג של 'דרוגלין'.
הם לא משווקים אותו, למי שהתעניין.

הפונט של גוטמן הוא חיקוי של פונט שהיה קיים במכונות לינוטייפ. אחרי שנים הם עשו לו שיפוץ וזה באמת ייחודי שלהם.

 

[תלמידים]

מלא סידורים משתמשים עם זה

רבינו, ראיתי וב את הסידור שעימדת, אכן יפה ומיוחד.
שמתי לב שמשתמשים רבות בגירסת הבולד של פלרון וילנא, שדומה בעצם לפונט "דיבור המתחיל" שבתלמוד בבלי של וילנא, הוא אמנם דומה לפונט של הגמרא עצמה (פלרון וילנא ושות'), אבל אחר בעצם, דומה יותר לסידור תפלת כל פה ותפלת ישרים.
בקטלוג שהעליתי יש גירסת בולד הבנויה בעצם ישירות על הגירסא הרגילה.

הנה של פלרון:

והנה של פונטסטאר (אמנם עדיין הוא צריך עיבוד):