עשרה בטבת

[*לאה]

עדיף??

השני הוא התיקון שעשיתי עכשיו לראשון.

העיבוד השני עדיף, הצבעים טבעיים יותר,
תמונות יפות לנושא מצמרר...

 

[GolanArt]

כך עיבדתי את זה אחרי שקיבלתי את הרואו, הגלים לא אהב...

 

[park]

הירוק אצל הגלים יותר יפה.
והעננים בחלק השמאלי מסיטים את משיכת העין שהייתה מצויינת לפני כן.

 

[דוד דנברג]

בעיני הראשונה מביעה צמיחה, חיים חדשים כשברקע הסמל של המקום ... יש חיים לאחר המוות ...
אולי כדאי לנסות יישור לקו המבנה ברקע.
התמונה השניה מעולה, ההולכה פנימה עם קו מתכנס מול הקו האופקי של העצים כשהנושא הוא עמדת השמירה.
מכיון שהוא הנושא אולי כדאי למקם אותו בגובה השליש האמצעי, לוותר על חלק מהדשא.
אהבתי את שתיהן ...

 

[אפרתה]

בעיני השניה טובה הרבה יותר...

ענין של טעם.

השניה אולי מקסימה ביופי שלה, אבל הראשונה מבעיתה בניגוד המצמרר שלה.

תודה על התמונות.

 

[הגלים]

הראשונה קיצ'ית מדי.

ניגוד פשטני ומשחק עומק שדה. רדוד.

אני מצלם -גם- את זה כי אנשים אוהבים את זה.
כמו לשים את ההורים 2 מטר מאחורי הכלה- אנשים משום מה אוהבים את זה. אולי כי זה משהו שמסמל בעינהם מקצועי רק בגלל שהם לא יכולים לעשות את זה....

אני פחות מתחבר לקו הזה.

 

[אפרתה]

פה יש לזה סמליות מדהימה.
יתכן שלא אליה התכוון המשורר, אבל זכה ונעשית על ידו

 

[הגלים]

ברור שאליה התכוונתי- לא סתם חיפשתי את הזוית שתקשר בין הפרח לשער הנורא.

עדיין- זה לא מספיק בעיני.

 

[אלפא ביתא]

הראשונה קיצ'ית מדי.

ניגוד פשטני ומשחק עומק שדה. רדוד.

אני מצלם -גם- את זה כי אנשים אוהבים את זה.
כמו לשים את ההורים 2 מטר מאחורי הכלה- אנשים משום מה אוהבים את זה. אולי כי זה משהו שמסמל בעינהם מקצועי רק בגלל שהם לא יכולים לעשות את זה....

אני פחות מתחבר לקו הזה.

אף פעם לא העזתי להביע את הדעה הזו, חשבתי שאני לא אוהבת את הרקע המטושטש רק כי אני לא מבינה בצילום...
קחו לדוגמא:
לוקחים ילד לימין משה לצלם, כי יש שם נוף מהמם ובסוף מה נשאר מכל הנוף הזה? ילד חד ובקושי איזשהו רקע מטושטש לגמרי מאחוריו. אז למה המאמץ לנסוע עד שם?...
שמחה לראות שיש גם מישהו מתוך עולם הצילום שחושב כך!

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

הראשונה קיצ'ית מדי.

ניגוד פשטני ומשחק עומק שדה. רדוד.

אני מצלם -גם- את זה כי אנשים אוהבים את זה.
כמו לשים את ההורים 2 מטר מאחורי הכלה- אנשים משום מה אוהבים את זה. אולי כי זה משהו שמסמל בעינהם מקצועי רק בגלל שהם לא יכולים לעשות את זה....

אני פחות מתחבר לקו הזה.

כל טכניקה יכולה להיות בנאלית ויכולה להיות מקורית, יצירתית ואמנותית.
עומק שדה רדוד זאת מציאות אופטית, כל עין רואה את זה גם אם לא תמיד ניתן להבחין בזה, הבחירה אם לצלם כך או אחרת, נתונה לגמרי בידים שלך.
אני רואה ברידוד עומק שדה, כלי שניתן בידי הצלם בכדי ליצור סדר הגיוני בתמונה, מיקוד נכון יותר מבחינה אופטית. עומק שדה גדול הוא לא דבר נורמלי, העין שלנו בדרך כלל רואה בעומק שדה קטן יותר ממה שאנחנו מצלמים.
לעניות דעתי, אם אתה לא רואה בזה משהו אמנותי, פשוט אל תצלם ככה, (אם הלקוחות דורשים זה מה שיש...)
והתמונה הראשונה קיצ'ית לא בגלל הטכניקה אלא בגלל הנושא.

 

[הגלים]

אף פעם לא העזתי להביע את הדעה הזו, חשבתי שאני לא אוהבת את הרקע המטושטש רק כי אני לא מבינה בצילום...
קחו לדוגמא:
לוקחים ילד לימין משה לצלם, כי יש שם נוף מהמם ובסוף מה נשאר מכל הנוף הזה? ילד חד ובקושי איזשהו רקע מטושטש לגמרי מאחוריו. אז למה המאמץ לנסוע עד שם?...
שמחה לראות שיש גם מישהו מתוך עולם הצילום שחושב כך!

חשוב להבחין בין 2 דברים שונים- רקע ונושא מישני.

הרקע הוא חשוב מאוד בצילום- הוא משני אולי לנושא אבל הוא משלים את התמונה בצורה טובה מאוד.
נניח שצלומי חוץ- רקע שרוף מדי יכול להרוס תמונה שפני הילד או הנושא מוארים בצורה מחמיאה מאוד.

אבל מה שחושב לי ברקע בדר"כ זה בדר"ג גוון ומרקם- גם שבחרתי רקע לסטודיו- מה שהיה חשוב לי זה הגוון והמעבר צבעים שיהיה מאחורי הנושא.

כאן לא מדובר ב"רקע" אלא בנושא מישני.
כוונת המשורר או הצלם כאן היה לגמרי להנגיד בין הפריחה לסמל המוות הזה.

מה שכתבתי שהניגוד הזה כאן גם בעיני הוא שטחי מדי ולא מספיק יחודי.

 

[הגלים]

כל טכניקה יכולה להיות בנאלית ויכולה להיות מקורית, יצירתית ואמנותית.
עומק שדה רדוד זאת מציאות אופטית, כל עין רואה את זה גם אם לא תמיד ניתן להבחין בזה, הבחירה אם לצלם כך או אחרת, נתונה לגמרי בידים שלך.
אני רואה ברידוד עומק שדה, כלי שניתן בידי הצלם בכדי ליצור סדר הגיוני בתמונה, מיקוד נכון יותר מבחינה אופטית. עומק שדה גדול הוא לא דבר נורמלי, העין שלנו בדרך כלל רואה בעומק שדה קטן יותר ממה שאנחנו מצלמים.
לעניות דעתי, אם אתה לא רואה בזה משהו אמנותי, פשוט אל תצלם ככה, (אם הלקוחות דורשים זה מה שיש...)
והתמונה הראשונה קיצ'ית לא בגלל הטכניקה אלא בגלל הנושא.

היכולת הזו- זו הסיבה שאני מחזיק מספר עדשות מהירות- בדיוק בשביל היכולת לשליטה הזו.
התמונה השניה צולמה לצורך הענין בצמצם 1.6 והראשונה ב1.8.

ודרך אגב- העין לא רואה בעומק שדה רדוד- כלומר אופטית אולי כן- אבל המוח מספיק מהיר כדי לתרדם לנו את התמונה אחרת- ובאופן מעשי אם אתה לא מנסה בכח לפזול על האף שלך או משהו דומה- העומק שדה שלך אינסופי.
זה מה שמיחד בעיני אנשים רבים את הלוק המקצועי של "מטושטש מאחורה..".

במקרה הזה כאמור לא מדובר רק על רקע אלא נושא מול נושא מישני.
החלוקה הו והניגוד הזה בין הפריחה לסמל המוות הוא פשטני מדי בעיני ולא מספיק חזק.
כמעט כמו כלה שמדליקה נרות שבת או ילד חלאק מנשק ציצית.

יש מקומות אחרים שהניגוד משלים תמונה טובה בהרבה.
נניח כמו בתמונה הזו.

מצטער על האיכות- הורדתי את התמונה הזו מאיזה אתר שהעלית אליו את התמונה לפני אי אילו שנים- צולם בעמונה לפני 8 שנים עם 300D.