הסתרה]
בואו ללמוד איך עורכים בוויקיפדיה. הסדנה תתקיים בספריה הלאומית בירושלים ביום שישי, 16.03.18, בשעה 09:00.
להרשמה לחצו כאן
שלמה רבינוביץ
(הופנה מהדף
שלמה הכהן רבינוביץ')
ה
אדמו"ר הראשון של
חסידות ראדומסק
שלמה רבינוביץ
חותמו של שלמה הכהן רבינוביץ
חיבורו העיקרי תפארת שלמה
תאריך לידה ה'תקס"א
מקום לידה ולושצ'ובה
תאריך פטירה כ"ט באדר ה'תרכ"ו(בגיל 63 בערך)
מקום פטירה ראדומסק
תאריך לידה לועזי 1803
תאריך פטירה לועזי 16 במרץ 1866
חסידות חסידות ראדומסק
מקום מגורים ראדומסק
מקום פעילות ראדומסק
מספר בשושלת ראשון
הבא אברהם יששכר בער רבינוביץ'
סיום כהונה כ"ט באדר ה'תרכ"ו
חיבוריו ראה
כאן
אב דב צבי הכהן רבינוביץ'
אם פרומט רבינוביץ'
בת זוג גיטל בת רבי שמואל מבארזילוב
ילדים צבי מאיר
אברהם יששכר בער
רבי
שלמה הכהן רבינוביץ (
ה'תקס"א -
כ"ט באדר ה'תרכ"ו,
1866) היה ה
אדמו"ר הראשון של
חסידות ראדומסק.
תוכן עניינים
[
1 קורות חייו
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה
ולושצ'ובה (Włoszczowa), לפרומט ודב צבי הכהן, שהיו ממשפחת
מתנגדים. משפחתו מיוחסת ל
ב"ח, ל
מהרש"ל ועד ל
רש"י. בידי סבו היה ספר יוחסין ובו ייחוס עד ל
אהרון הכהן.
בילדותו התחנך ב
פיטרקוב אצל רבי
אברהם צבי הירש פצנובסקי מחבר הספר "שו"ת ברית אברהם" ואצל רבי דוד חריף מחבר הספר "
בית דוד", מתלמידיו של "
היהודי הקדוש" מ
פשיסחא. בפיטרקוב נמשך ר' שלמה לחסידות למורת רוחו של אביו שאמר עליו: "הפסד גדול הוא למוח כזה שמרבה לעסוק בחסידות ולא בפלפול".
באותם ימים כונה "העילוי מוולושצ'ובה", וסופר עליו שלילה אחד בעודו לומד ב
בית המדרש, נכנס בו פחד, הוא נטל את ה
שופר שהיה בבית הכנסת ו
תקע בו תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. לפתע נתחלחל כאשר ראה נפטרים ב
תכריכים עומדים על יד החלונות ושואלים: "האומנם שופרו של משיח הוא זה?!". והוא נמלט מבית המדרש בבעתה. סיפור זה נתפרסם בכל הסביבה והכל דיברו על קדושתו הנוראה של העילוי אשר בתקיעתו הטהורה הוציא נפטרים מקבריהם.
רבי שלמה רבינוביץ' עסק גם בכתיבת חיבורים תורניים ב
פלפול ובסברא על ה
תלמוד. הוא היה בקי בספר "
אורים ותומים" לרבי
יהונתן אייבשיץ בעל פה וממנו למד דרכי החיבור והפלפול. חיבורו הראשון היה חידושיו על
מסכת כתובות. לאחר מכן כתב חיבור מעמיק בענייני חזקות כדרך הספר
שב שמעתתאוחיבר ספר על 13 קושיות ב
מסכת עבודה זרה שאת כולן תירץ בתירוץ אחד, תוך שהוא כותב במליצה שלושה עשר אני יודע. את חיבורו למסכת כתובות כתב בגיל עשרים ושלוש. מכל חיבוריו נותר בידינו רק חידושיו על מסכת כתובות כי תלמידיו נטלו את כתביו לעצמם.
היה תלמידם של
רבי מאיר מ
אפטא, רבי
פישל מסטריקוב ורבי
ישעיהו מפשדבורז'.
נשא לאשה את הרבנית גיטל בת רבי שמואל מבארזילוב, אך היות שהחמות לא רצתה בשידוך התעכבה החתונה זמן רב עד לפטירת החמות. בעקבות זה לא שהה בבית חמיו כמקובל באותם ימים אלא הלך להתגורר אצל אביו בפשדבורז, ושימש כמלמד עד שנת תקצ"ד. בתקופה זו התקרב מאד לסבא קדישא רבי
ישכר בר מרדושיץ ששימש כרב בעיירה.
בשנת
ה'תקצ"ב (
1831), כשהוצע לרבי שלמה הכהן רבינוביץ' (המכונה גם בעל התפארת שלמה) לכהן כרב העיר ראדומסק, מנתה הקהילה היהודית בעיר כארבע מאות תושבים. היהודים גרו בתחום הפרבר בּוּגָאי, שהיה נפרד מן העיר בשער ובכניסה מיוחדים. ביום ראשון
י"ט באדר ב' ה'תקצ"ד מונה ר' שלמה לרב של העיר ראדומסק. מבואות ראדומסק החלו לקלוט את מאות ה
חסידים, שבאו לשמוע את דברי תורתו של רבי שלמה רבינוביץ' ולהכתירו לרבם. אך למרות אי רצונו לשמש כאדמו"ר לחסידים, נכפה עליו הדבר על ידי רבו הס"ק מרדושיץ ומחותנו רבה של
בנדין רבי
דוב בעריש הרציגר.
בשנת
ה'תר"ג (
1843) נפטר רבי
ישכר בר מרדושיץ, ורבים מחסידיו של רבי דב בר מרדושיץ' נסעו לראדומסק וקבלו עליהם את מרותו של רבי שלמה.
בתקופה זו התחיל לנסוע רבי שלמה לרבי
משה מ
לעלוב וקיבל עליו את מרותו, הוא המשיך בכך עד עלייתו של רבי משה מלעלוב לארץ ישראל בשנת
ה'תרי"א.
ב
אסרו חג של
פסח ה'תר"ח (
1848) נפטר רבי
יצחק מוורקה. לאחר פטירתו הצטרפו רבים מחסידיו אל הנוסעים לראדומסק.
האדמו"ר מראדומסק נודע כ"
בעל תפילה" ומלחין. רבים נהרו לשמוע את נעימותיו, כשהיה עובר לפני התיבה ב
קבלת שבת.
מסופר שאחרי פטירת ה
חידושי הרי"מ ב
כ"ג באדר ה'תרכ"ו אמר שמקובל אצלו שכשיסתלק צדיק הדור יקראו לו להיות בעל תפילה בקבלת שבת בשמים, ואכן באותו שבוע עוד לפני שבת נפטר.
קברו באוהל אדמו"רי ראדומסק שבבית הקברות היהודי בראדומסק
על פטירתו, ב
כ"ט באדר ה'תרכ"ו, מסופר כי קודם לחצות הלילה נטל לידיו את
ספר הזוהר ולמד בו. מעט אחרי חצות הניח ידיו וראשו על הספר וכך נפטר. תלמידיו שבאו בבוקר מצאוהו "ישן" על ספר הזוהר ולא רצו להעירו. רק כעבור כמה שעות כשראו שהרבי לא מתעורר. נדהמו לראות כי הרבי נפטר. למחרת בערב שבת כ"ט באדר ה' תרכ"ו נערכה הלוויתו במעמד רבבות מחסידיו.
אחרי פטירתו, מונה בנו, רבי צבי מאיר (
ד' באב תרס"ב) לשמש כממלא מקום אביו ברבנות העיר ראדומסק. ואילו בנו השני רבי
אברהם יששכר בער רבינוביץ, מונה כממלא מקום אביו וכממשיך שושלת אדמו"רות ראדומסק. בן נוסף היה הרב אריה לייביש (
כ"א באב ה'תר"ן).
הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
את עיקרי תורתו כתב האדמו"ר מראדומסק בספרו "תפארת שלמה" על התורה ועל המועדים. הגותו עוסקת בעיקר סביב מידת היסוד מתוך יסודות ה
קבלה. בספרו מרבה האדמו"ר לעסוק ב
יוסף הצדיק ולחזור על כך שה
גימטריה של שמו עולה כמספר
ציון. המעלה הבסיסית היא ההתגברות על התאווה שהיא המפתח להתגדלות בתורה ובשאר המידות. על ידיעותיו בנסתר התבטא פעם באומרו "ברוך ה', בקי אני ב
כתבי האר"י הקדוש ז"ל כב
אשרי יושבי ביתך".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תורתו
בקרת זהויות
קטגוריות:
משובים קודמים
משוב על הערך
תפריט ניווט
חיפוש
טיפ
קהילה
כלים
הדפסה/ייצוא
דף זה בשפות אחרות
עריכת הקישורים