מכתב פתוח ל
Ehud Abrahamson, מפתח שיטת אברהמסון ומייסד מכון אברהמסון.
אמ;לק -
אתה רשמת דברים בגנות ההנדסה הגנטית בחיטה.
אני הוכחתי שאינך מבין בנושא ( למשל - החיטה שאנו אוכלים כלל אינה מהונדסת גנטית).
בנוסף העליתי תהיות על היכולת שלך להסיק ולהמליץ בנושאים אחרים.
שלום רב אהוד.
קראתי השבת את הריאיון עמך בעיתון החיים הטובים (1). בראיון תקפת בחריפות תוך הצהרות רבות את ההנדסה הגנטית בחיטה (ובכלל). ואני תוהה לעצמי, האם אתה באמת מבין לעומק את הנושא בכדי לדון בו בצורה כה מקצועית לכאורה, כפי שניסית, ואף להמליץ תזונתית בעקבות כך?
אני טוען שלא. ואני אף אוכיח זאת.
אם כן ראשית, רק כדי להבהיר מראש שככל הנראה אתה חסר ידע בנושא :
החיטה אותה אנו אוכלים כלל אינה מהונדסת גנטית (2).
כן אהוד. למעשה כל מה שכתבת זה קשקוש. לא שיש בעיה עם הנדסה גנטית (ועוד רגע אגע בכך), אבל זני החיטה המשווקים בעולם כלל אינם מהונדסים כפי שטענת. יש פיתוחים, יש ניסיונות, אך למעשה אף זן חיטה מהונדס לא משווק כיום (וחבל שכך).
אבל מה בעצם הבעיה עם הנדסה גנטית?
הבעיה האמתית עם הנדסה גנטית, אהוד, זה שהאנשים שמטיפים בתקשורת נגדה ברוב המוחלט של המקרים כלל אינם מבינים מה היא וכיצד היא מבוצעת ואף מה הם השפעותיה (וכמובן שלא על האלטרנטיבות שלה). כפי שהראיתי, אתה עצמך לא יודע מה הוא צמח מהונדס ומה לא, אך אין זה מפריע לך להטיף לציבור בגנות השיטה הטכנולוגית הזו.
אני אישית למדתי איזה דבר או שניים על הנדסה גנטית בצמחים. וכשירות למענך ולמען הציבור אנתח את דברייך.
ובכן אתה רשמת :
"ההנדסה הגנטית, שהביאה אותה לגדול לגובה מסוים על מנת שתתאים לקומביין הקוצר אותה, גרמה לכך שתהיה עמידה גם ללא השקיה מרבית, שהגרעינים יהיו גדולים יותר עוד ועוד"
אז כאמור הנדסה גנטית לא מיושמת על זני החיטה הנאכלים כיום. אבל מה כן מיושם? מיושמים בעיקר שימוש בשונות גנטית הנוצרת באופן לא מכוון באוכלוסייה ושימוש בהכלאות (אילנות יוחסין של זנים להשגת זן חדש), שגם אלו (כמו ההנדסה הגנטית) הינן שיטות לטיפוח צמחים.
אך הטיפוח של צמחי החיטה לא נעשה כדי להתאימם לקומביין הקוצר אותם. אהוד, זהו כבר חוסר הבנה בסיסית במכאניקה, את הקומביין ייצרו כדי שיתאים לחיטה ולא להפך. למעשה עד אמצע המאה הקודמת החיטה בעולם הייתה גבוהה מאוד, עד שאגרונום בשם נורמן בורלוג החל לשלב בזנים הנפוצים של החיטה שונות גנטית שנמצאה בזן חיטה במזרח הרחוק (זן בשם Norin 10, ראה הערה 3.)אשר הוא נמוך, ובכך החיטה נהייתה קצרה יותר ולא השטחה ברוח בעקבות כך (מכיר את השיר "שיבולת בשדה"? אז זה פתר את הבעיה של "כרעה ברוח מעומס גרעינים כי רב"). קומביינים היו לפני הזן הזה וקומביינים היו אחרי.
וזה נכון שגודל הגרעינים גדל בעקבות זאת, אבל לא בגלל השינוי הגנטי. זה בגלל שהחלו להשתמש בזנים אלו יותר בדישון שהביא לעלייה בגודל הגרעין. בזנים הגבוהים של פעם פעולה שכזו הייתה מביעה להשתטחות החיטה ופגיעה ביבול (4).
ומה לגבי ההשקיה ? ההפך ממה שרשמת, עכשיו אפשר יותר להשקות ולא פחות (גם השקיה מאסיבית מובילה לעלייה בגודל גרעין).
"וכך בחיטה נוצרו פגמים שגוף האדם מתקשה להתמודד איתם, מכיוון שהיא איננה אותה חיטה שגידלה את אבותינו בהצלחה"
אתה למעשה אומר שהנדסה גנטית (בוא נפרוש את זה לכלל שיטות הטיפוח) יצרו פגמים שגוף האדם מתקשה להתמודד איתם? משמע שאין מדובר בחלבונים אלרגנים (למשל) שקיימים בחיטה גם ללא הטיפוח המכוון והיו קיימים בו גם בטבע? אני לא מכיר עדויות מדעיות לכך, ובדקתי הרבה מאוד. אם יש לך, תביא – עד אז אני מתחשב בדברייך כחסרי בסיס.
למעשה יש רמיזה בדברייך על כך שבעקבות הטיפוח החקלאי רב השנים הוחדרה לחיטה היכולת לייצר חומרים שלא היו קיימים בו קודם לכן. וזו קביעה מטורפת. אני אישית כותב בימים אלו ספר בנושאי הטיפוח החקלאי וההיסטוריה של הטיפוח, והייתי שמח לראות עדויות על כך בחיטה ובייחוד בנושא של מטאבוליטים בעלי השפעות פיזיולוגיות על האדם (אם תביא לי עדויות לכך, אני אף אשמח. לא מצאתי במחקרי עדות לכך).
אך האם זו אינה אותה חיטה שגידלה את אבותינו בהצלחה? ובכן כל דור של בני אדם מטפח את החיטה ומשנה אותה במעט. על כן השאלה היא מי הם אבותינו לצורך השוואה זו? למשל, אבא שלי בילדותו אכל חיטה דומה מאוד לזו שאני (והוא) וביתי אוכלים כיום. אבל אבותינו בתנ"ך אכלו חיטה שונה מאוד מזו הקיימת היום. אבל החיטה ההיא שונה גם מהחיטה שהייתה בשימוש לפני אלף ואלפיים שנה. כאמור – כל דור הביא לשינויים של החיטה (והיו שינויים רציניים אפילו לאורך ההיסטוריה גם ברמה הפלואידית של החיטה. אם אתה מבין בנושא כפי שאתה מתיימר, אתה בוודאי מבין מה היא הרמה הפלואידית של החיטה. אם לא אז דע לך שמודבר בעותקי הגנום הקיימים למין מסויים. לנו למשל יש שני עותקים, אנחנו די פלואידים, די מלשון שניים. לחיטה יש שישה עותקי גנום, היא הקסאפלואידית. הקסא מלשון שש. שמקורם משלושה מיני עשבים שונים הקיימים בבר. ולאורך ההסטוריה היו תקופות בהם השתמשו בזנים שהם עם מספר מועט יותר של עותקי גנום).
אז אתה מבין, אהוד, נראה מהטקסט שלפחות בנושאי השבחה חקלאית אתה חסר את ההבנה הבסיסית ביותר.
ועכשיו נשאלת השאלה – מה לגבי שאר הדברים שלך, הטענות שלך בדבר ההשפעה הבריאותית של רכיבי החיטה?
ובכן כאן מדובר בנושא שהוא המלצה רפואית. ואני אישית מאמין שמי שצריך לעסוק בהמלצות רפואיות הם אנשים בעלי הסמכה קלינית (לדוגמא רופאים ותזונאים). אך בראיון עמך אתה מסביר כי אינך בעל הסמכה קלינית, אתה חובש צבאי ולמדת משהו ביולוגי באוניברסיטה. אני אישית גם כן חובש צבאי, וגם אני למדת משהו ביולוגי באוניברסיטה (דוקטוראט), אבל אין לי כל סמכות להמליץ לאדם על טיפול רפואי או שינוי תזונתי. אני יכול להמליץ לאדם לפנות לייעוץ של מומחים בעלי הסמכה קלינית על פי החוק, וזה גם מה שאתה צריך לעשות. למשל כשמישהו אומר לי שהוא שמע במכון אברהמסון שגלוטן זה רעל אני אומר לו : אולי כדאי שתבדוק את זה קודם עם תזונאי קליני או רופא מומחה בתחום הרלוונטי לפני שאתה מחליט על שינוי תזונתי.
אז אנא ממך אהוד, תתחיל ללמוד על מה שאתה מדבר (וכפי שהוכחתי, אתה מדבר ללא כל הבנה או ידע), ואם אינך בעל הסמכה לתת עצה בנושאים מסוימים אז אל תיתן אותה. אנשים רבים מקשיבים לך בעקבות מסעות הפרסום המטורפים למכון שלך, קח אחריות על הדברים שלך.
תראה לדוגמא אותי, אני למדתי שנים רבות על צמחים, הרצאתי על ביוטכנולוגיה במכללה אקדמית, ייעצתי בנושא לגופים שונים ובכללם לממשלת ישראל, ועדיין – כדי לרשום לך כאן שהחיטה המשווקת אינה מהונדסת, הלכתי שוב לספרות ובדקתי אם משהו השתנה בחודשים המועטים מאז שבדקתי זאת לאחרונה. זה בגלל שיש לי אחריות למה שאני רושם.
על החתום
ד"ר שי פליישון.
מומחה לביוטכנולוגיה של צמחים.
מקורות :
(1)
http://www.abrahamson.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%98%D7.../
(2)
יש רק זן אחד בעולם של חיטה שעבר הנדסה גנטית ומאשרים אותו לגידול, זן זה אינו קשור לתפוקה גלוטן או כל דבר שרשמת, וכחלק מההליך הרגולטורי הוא נבדק לאלרגניות ושאר תכונות מזיקות ונמצא בטוח. זן זה אינו נמצא בשימוש בעולם -
http://www.isaaa.org/gmapprovald.../advsearch/default.asp...
(3)
זן הנורין 10 , השוני הגנטי בו, והשפעתו על החקלאות (יחד עם גנים נוספים ששינוי לא הנדסי בהם היווה את המהפיכה החקלאית של אמצע המאה ה20)
http://www.sciencedirect.com/.../pii/S0168952502000094
(4)
בכל הנוגע להשפעה של הנינוס של החיטה על השקייה דישון וגודל גרעין, אתה יכול למצוא בפרק מתוך ספר של האו"ם בנושא
http://www.unrisd.org/.../III-Revisiting+Sustainable...
הנושאים החמים
