שיתוף - לביקורת סיפור קצר לילדים (עם תמונות בסיסיות של בינה מלאכותית)

[I.Q]

ב''ה​

1.​

דּוּדִי הָיָה יֶלֶד שָׁקֵט.​

דּוּדִי אַהַב לְהַאֲזִין לְקוֹלוֹת שֶׁבָּאִים מֵהַטֶּבַע.​

רוּחַ חֲרִישִׁת.​

גֶּשֶׁם מְטַפְטֵף.​

פִּכְפּוּךְ שֶׁל זְרִימַת מַיִם.​

אֵלּוּ הָיוּ עֲבוּרוֹ הָרְגָעִים הַיָּפִים. בָּהֶם הוּא הָיָה מִתְרַוֵּחַ בְּפִנַּת הַמִּשְׂחָקִים שֶׁלּוֹ. לוֹקֵחַ מִשְׂחָק בְּיָדוֹ. מְכוֹנִית קְטַנָּה, כַּדּוּר אוֹ אֲפִלּוּ עֲגָלָה שְׁבוּרָה. זוֹ שהָיְתָה שָׁם, בְּפִנַּת הַמִּשְׂחָקִים, עוֹד מֵאֶחָיו הַגְּדוֹלִים. מַקְשִׁיב הָיָה דּוּדִי לַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ בְּקֶשֶׁב רַב. תוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, הָיָה דּוּדִי מוֹסִיף לָהֶם בְּדִמְיוֹנוֹ קוֹלוֹת נוֹסָפִים.​

וּבְעִקָּר - הָיָה רוֹאֶה בְּדִמְיוֹנוֹ לִצְלִילֵי הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ, סִפּוּר שֶׁל אֵרוּעִים שֶׁקּוֹרִים. כָּזֶה הָיָה דּוּדִי.​

2​

יוֹם אֶחָד אַבָּא דִּבֵּר אִתּוֹ עַל הַנּוֹשֵׂא שֶׁל אוֹר.

מַהוּ אוֹר? וְהַאִם יֵשׁ רַק אוֹר פִיזִי כְּמוֹ אוֹרָה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ אוֹר הַמְּנוֹרָה בִּלְבַד, אוֹ יֵשׁ גַּם אוֹר בַּמּוּבָן הָרוּחָנִי. אוֹר שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ.

לְמָשָׁל, אָמַר אַבָּא, כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה טוֹב. עוֹזֵר לְחָבֵר אוֹ מְוַתֵּר לְמִישֶׁהוּ שֶׁמַּמָּשׁ הִרְגִּיז אוֹתְךָ, אַתָּה מְיַצֵּר אוֹר סְבִיבְךָ.

דּוֹדִי חָשַׁב. אֲבָל לֹא מַמָּשׁ הֵבִין. מָה זֶה הָאוֹר הַזֶּה שֶׁעָלָיו אַבָּא מְדַבֵּר? אֵיךְ אֲנִי מַדְלִיק אוֹתוֹ וּמָתַי הוּא כָּבֶה?

דּוּדִי שָׁב לְפִנַּת הַמִּשְׂחָקִים שֶׁלּוֹ לְהַקְשִׁיב לַקּוֹלוֹת שֶׁלּוֹ וְלַחְשֹׁב. אוּלַי, אָמַר לְעַצְמוֹ דּוּדִי, בַּסּוֹף אָבִין מָה שֶׁאַבָּא מְנַסֶּה לְהַסְבִּיר לִי, אוּלַי.

3.​

זֶה קָרָה בַּהַפְסָקָה בְּבֵית-הַסֵּפֶר. כָּל הַכִּתָּה הִתְפַּצְּלָה לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת. כָּל קְבוּצָה הִתְבַּצְּרָה בְּעֶמְדָּתָהּ. וְכָל אַחַת טָעֲנָה בְּלַהַט שֶׁהַצֶּדֶק עִמָּהּ. בֵּית הַסֵּפֶר סַעַר. דּוּדִי לֹא יָדַע מַרְגּוֹעַ לְעַצְמוֹ. לֹא נָעִים כָּאן אָמַר לְעַצְמוֹ. מַמָּשׁ חָשׁוּךְ כָּאן, חָשַׁב.​

הֵיי.. חָשׁוּךְ..? אָמַר שׁוּב לְעַצְמוֹ, וְכִמְעַט צָעַק בְּקוֹל.. הָא.. אֲנִי מַתְחִיל לְהָבִין מָה שֶׁאַבָּא מְנַסֶּה לְהַסְבִּיר לִי עַל חֹשֶׁךְ וָאוֹר. חֹשֶׁךְ וְאוֹר כָּאֵלּוּ שֶׁאֵינָם קְשׁוּרִים לִתְאוּרָה פִיזִית.​

4.​

כְּשֶׁדּוּדִי שָׁב לְבֵיתוֹ. הוּא קָבַע עִם אַבָּא שִׂיחָה. "אַבָּא אֲנִי חַיָּב לְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ".​

הֵם הִתְיַשְּׁבוּ לְשִׂיחָה. דּוּדִי הִסְבִּיר. "זוֹכֵר שֶׁהִסְבַּרְתָּ לִי עַל אוֹר שֶׁהוּא אַחֵר. אוֹר כָּזֶה שֶׁאֵינֶנּוּ נִרְאֶה בְּעֵינַיִם?"

''כֵּן, אָמַר אַבָּא, אֲנִי זוֹכֵר"

''כְּשֶׁהִסְבַּרְתָּ לִי לֹא מַמָּשׁ הֵבַנְתִּי. אֵיזֶה אוֹר יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵינֶנּוּ מֵאִיר ממש אֶת הַסְּבִיבָה?, כָּעֵת נִרְאֶה לִי שֶׁהֵבַנְתִּי, לְפָחוֹת מְעַט.

הֵבַנְתִּי שֶׁאוֹר זֶה לֹא רַק תְּאוּרַת רְחוֹב, שֶׁמֶשׁ אוֹ פָּנָס, אֶלָּא זֶהוּ גַּם רַעְיוֹן לְמַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא נָכוֹן ואֲמִתִּי, כִּי שֶׁהַחַיִּים מִתְנַהֲלִים נָכוֹן כֻּלָּם יוֹדְעִים לְאָן לָלֶכֶת, ואִישׁ אֵינוֹ דּוֹרֵךְ עַל חֲבֵרוֹ. הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה עוֹלָם טוֹב יוֹתֵר, נַעֲשֶׂה עוֹלָם מֵאִיר יוֹתֵר. בְּדִיּוּק כְּמוֹ בְּאוֹר פִיזִי שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא מֵאִיר, הַכֹּל נִרְאֶה וּבָרוּר.

אַבָּא אָמַר "נָכוֹן, הַנּוֹשֵׂא שֶׁל הָאוֹר הִתְחִיל לִהְיוֹת לְךָ מוּבָן ו..מֵאִיר..." אַבָּא חִיֵּךְ וְגַם דּוּדִי.

5.

יוֹם אֶחָד שָׁמַע דּוּדִי עַל כָּל מִינֵי דְּבָרִים לֹא טוֹבִים שֶׁקּוֹרִים בָּעוֹלָם. הוּא הָיָה עָצוּב. אַבָּא מִיָּד הִבְחִין בָּזֶה. מַשֶּׁהוּ בְּפָנֶיךָ חָשׁוּךְ, טָעַן אַבָּא.

דּוּדִי חִיֵּךְ. "שׁוּב אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל אוֹר וְחֹשֶׁךְ"? אָמַר דּוּדִי לְאַבָּא, "אֲבָל בֶּאֱמֶת עָצוּב לִי" אָמַר. כִּי מָה זֶה נוֹתֵן שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה לְהִתְנַהֵג טוֹב, וְגַם חֲבֵרַי מְנַסִּים.

נַנִּיחַ שֶׁאֶצְלֵנוּ מוּאָר. אֲבָל הָעוֹלָם חָשׁוּךְ, חָשׁוּךְ מְאוֹד.

6.
יוֹם אֶחָד אַבָּא לָקַח אֶת דּוּדִי לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ בָּעִיר. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וְהֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת. לְפֶתַע נִדְלְקוּ אוֹרוֹת בְּבָתֵּי הָעִיר.

בְּזֶה אַחַר זֶה הֵחֵלָּה הָעִיר לִהְיוֹת מוּאֶרֶת בַּחֲשֵׁכָה. "רְאֵה" אָמַר אַבָּא לְדוּדִי "עוֹד בַּיִת מֵאִיר וְעוֹד בַּיִת, וְהָעִיר נַעֲשֵׂית כֻּלָּה מְאִירָה. גַּם הָעוֹלָם בְּדִיּוּק אוֹתוֹ הַדָּבָר. עוֹד מַעֲשֶׂה טוֹב, בּוֹדֵד, וְעוֹד אֶחָד, בּוֹדֵד. אַט אַט יֵעָשֶׂה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מוּאָר".

"לְמָשָׁל יֶלֶד בְּאוֹסְטְרַלְיָה שֶׁעוֹשֶׂה כָּעֵת מַעֲשֶׂה טוֹב מַדְלִיק שָׁם אֶת הָאוֹר. וְאַתָּה כָּאן, בְּיִשְׂרָאֵל, מַדְלִיק מִצִּדְּךָ אֶת הָאוֹר".

אַבָּא וְדוּדִי הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת זֶה לְצַד זֶה. הָלְכוּ וְשָׁתְקוּ.

דוּדִי הֶאֱזִין לְקוֹלוֹת הַלַּיְלָה. צְרָצַר צִרְצֵר מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי מוּבָן, ופָּנָסֵי הָרְחוֹב נִסּוּ לוֹמַר מַשֶּׁהוּ. דּוּדִי דִּמְיֵן עוֹלָם מֻפְלָא, שֶׁבָּא לְפֶתַע וְתוֹפֵס אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הֶחָשׁוּךְ שֶׁהוּא מַכִּיר.

מַשֶּׁהוּ נִצְנֵץ בְּפָנָיו שֶׁל דּוֹדִי. וּלְפֶתַע גַּם בְּפָנָיו שֶׁל אַבָּא.