סודה קר או סודה קרה ?

[חיוכון]

אני יודע שיאמרו לא זה ולא זה. כי אם "מי סודה קרים ". ואעפ"כ, האם שייך לומר בא' מהאפשרויות הנ"ל ??

 

[חיטובים]

תלוי אי אזלינן בתר המשקה או בתר הסודה (משום מה נ"ל שהיא נקבה).

זה כמו "ספר התורה הזה" או "ספר התורה הזאת", להבדיל.

 

[agav]

סודה קרה

 

[כנגן המנגן]

אפשר לעקוף את הבעיה ולכתוב: "כוס קרה של סודה" או בקבוק קר וכדו'.

 

[חיוכון]

סודה קרה

וזאת מנין לך ?

אפשר לעקוף את הבעיה ולכתוב: "כוס קרה של סודה" או בקבוק קר וכדו'.

אם לעקוף אז עדיף כפי שכתבתי מי סודה קרים, בו בזמן ש'קרים' מתייחס אל המים.

תלוי אי אזלינן בתר המשקה או בתר הסודה (משום מה נ"ל שהיא נקבה).

זה כמו "ספר התורה הזה" או "ספר התורה הזאת", להבדיל.

בספר תורה, זה שני מילים זכר ונקבה ושייך לשאול לאן 'הזה' 'הזאת' מתייחס. סודה היא מילה אחת ואיך נוכל לשאול למה ה'קר' 'קרה' מתייחס.

 

[אושר]

אפשר לעקוף את הבעיה ולכתוב: "כוס קרה של סודה" או בקבוק קר וכדו'.

לחלוטין לא! הרי לא אכפת לך אם הכוס קרה אלא הסודה שבה...

 

[אושר]

אני הייתי כותבת "סודה קרה" כי למלה 'סודה' יש קצת צורה של נקבה (קמץ ואחריו ה"א, אבל ההטעמה אינה מלרעית), ומאחר שזו מלה לועזית בכלל, איני חוששת לפגיעה בדקדוק העברי.
אגב, אם כבר דנים בסודה - שמעתי כי הייקים קוראים לזה "המים הזידונים"...
(אם מישהו מכם פגש ייקה אמיתי ושמע אותו אומר "זאוֹוֹוֹדה וואסער")

 

[אברהם]

וזאת מנין לך ?

למשל מהצירוף "סודה קאוסטית"

וכן סודה מופיעה בכל המילונים כנקבה

 

[agav]

וזאת מנין לך ?

אם אתה מתכוון לתופעה הלשונית המכונה 'אליפסה' (השמטה), ובה חסר חלק מצרוף המלים, אבל ברור לנמען מהו החלק החסר, אזי אין זה המקרה כאן. כשקונה מבקש 'תן לי קולה קר' הוא מתכוון ל'בקבוק קולה קר', ולכן השימוש בצורת הזכר כאן לגיטימי.

לעומת זאת, הצרוף 'בקבוק סודה קר' אינו צרוף רווח. כאן בפשטות מתכוונים לסודה כשהיא קרה. ואני מניחה שידוע לך שסודה היא לשון נקבה.

 

[ח. שושני]

סודה ל' נקבה...

אם זה היה זכר זהיה"סוד"

 

[agav]

אגב, אם כבר דנים בסודה - שמעתי כי הייקים קוראים לזה "המים הזידונים"...

הגרסא המודרנית של לחם צר (באגט) ומים לחץ (סודה)

 

[חיטובים]

שמעתי מישהו שהציע לקרוא לבאגט "מטה לחם"...

 

[חיוכון]

אם זה היה זכר זהיה"סוד"

שמך נאה לך

 

[ATUK]

שמעתי מישהו שהציע לקרוא לבאגט "מטה לחם"...

או "לחם-מוט" וברבים "לחמ(א)מוטות" כדי שיצלצל כלחמניות.