סדר הפרשת חלה באידיש

[ברייני]

לאישה מחו"ל השוהה בארץ, דרוש נוסח תחינה להפרשת חלה באידיש.
תודות

 

[חנון]

זמן הפרשת חלה הוא עת רצון לבקשות ותפילות
נוהגים לתת צדקה וליטול ידיים (בלי ברכה) לפני קיום המצווה. מניחים את העיסה כמות שהיא (ללא צורה), עומדים ומברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁרקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה:
לוקחים חתיכה קטנה מהעיסה (בכל גודל, אך עדיף לפחות כזית),
מרימים אותה ואומרים:
“הֲרֵי זוֹ חַלָּה”
לְכָּבוֹד גָאט, לְכָּבוֹד אוּנְזֶער גֶעבָּאט, לְכָּבוֹד דֶעם לִיבְּן שַׁבָּת קוֹדֶשׁ, וָואס אוּנְזֶער הֶער גָאט הָאט אוּנְז גֶעגֶעבֶּען דֶעם לִיבְּן שַׁבָּת קֹדֶשׁ אוּן הָאט אוּנְז גֶעבָּאטְן דִי לִיבֶּע מִצְוָה, אִיךְ זָאל זִי קֶענֶען רֶעכְט מְקַיֵים זַיין אוּן עֶס זָאל אַזוֹי גֶעוואוֹיגְן זַיין וִוי כָּל תַּרְיַ"ג מִצְוֹת פוּן כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: וְעָרְבָה לַיהֹוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:
יהי רצון אחר הפרשת חלה
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה’ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁמִּצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה תֵּחָשֵׁב לִי כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, וְתֵחָשֵׁב הֲרָמַת הַחַלָּה שֶׁאֲנִי מְרִימָה כְּמוֹ הַקָּרְבָּן שֶׁהֻקְרַב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְתִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. וּכְמוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיְתָה הַחַלָּה נְתוּנָה לְכֹהֵן וְהָיְתָה זוֹ לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת, כָּךְ תִּהְיֶה הַפְרָשָׁה זוֹ לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹתַי, וְאָז אֶהְיֶה כְּאִלּוּ נוֹלַדְתִּי מֵחָדָשׁ נְקִיָּה מֵחֵטְא וְעָווֹן וְאוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְהַיָּמִים הַטּוֹבִים עִם בַּעְלִי (וִילָדֵינוּ), לִהְיוֹת נִזּוֹנִים מִקְּדֻשַּׁת הַיָּמִים הָאֵלֶּה. וּבִזְכוּת מִצְוַת חַלָּה יִהְיוּ יְלָדֵינוּ נִזּוֹנִים תָּמִיד מִיָּדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו וּבְרֹב אַהֲבָה. וּתְקַבֵּל מִצְוַת חַלָּה כְּאִלּוּ נָתַתִּי מַעֲשֵׂר. וּכְשֵׁם שֶׁהִנְנִי מְקַיֶּמֶת מִצְוַת חַלָּה בְּכָל לִבִּי, כָּךְ יִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׁמְרֵנִי מִצַּעַר וּמִמַּכְאוֹבִים כָּל הַיָּמִים. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
תְּחִנָּה פוּן חַלָּה נֶעמֶען
נָאךְ חַלָּה נֶעמֶען זָאגְט מֶען דִי טֵייעֶרֶע תְּחִנָּה:
מֵיין חַלָּה זָאל אָנְגֶענוּמֶען זֵיין אַזוֹי וִוי אַ קָרְבָּן אוֹיף דֶעם מִזְבֵּחַ אִיז אָנְגֶענוּמֶען גֶעוָוארְן, מֵיין מִצְוָה זָאל זֵיין אָנְגֶענוּמֶען גְלֵייךְ וִוי אִיךְ הָאבּ זִי רֶעכְט מְקַיֵים גֶעוֶוען, פַארְצֵייטְן אִיז דָאס גֶעקוּמֶען דֶעם כֹּהֵן אוּן עֶר הָאט פַאר דֶעם פַארְגֶעבְּן דִי זִינְד אַזוֹי זָאל מִיר אוֹיךְ פַארְגֶעבְּן וֶוערְן מֵיינֶע זִינְד, אִיךְ זָאל זֵיין גְלֵייךְ וִוי אַ נֵייעֶ גֶעבּוֹירְן קִינְד, אִיךְ זָאל קֶענֶען מֵיינֶע לִיבֶּע שַׁבָּתִים אוּן יָמִים טוֹבִים עֶהְרְן, עֶר זָאל מִיר בַּאשֶׁערְן אִיךְ זָאל מִיך קֶענֶען מִיט מֵיין מַאן אוּן מִיט מֵיינֶע קִינְדֶער דֶערְנֶערְן, עֶס זָאל אָנְגֶענוּמֶען וֶוערְן מֵיין מִצְוָה פוּן חַלָּה נֶעמֶען אַז מֵיינֶע קִינְדֶערְלֶעך זָאלְן גֶעשְׁפֵּייזְט וֶוערְן פוּן דֶעם לִיבְּן גָאט בָּרוּךְ הוּא מִיט גְרוֹיס רַחְמָנוֹת אוּן מִיט גְרוֹיס דֶערְבַּארֶעמְקֵייט, עֶס זָאל גֶעגְלִיכְן זֵיין מֵיין טֵייעֶרֶע מִצְוַת חַלָּה גְלֵייךְ וִוי אִיך הָאבּ מַעֲשֵׂר גֶעגֶעבְּן, וִוי אִיךְ טוּה מֵיין מִצְוָה פוּן חַלָּה מִיט מֵיין גַאנְצְן הַארְצְן אַזוֹי זָאל גָאט בָּרוּךְ הוּא מִיךְ הִיטְן פוּן פֵּיין אוּן שְׁמֶערְצְן: