שלום לכם חברי פרוג ומתעניינים בכלל!
אני חדשה כאן ושמחה על הבמה ועל ההזדמנות לקשר בלתי אמצעי (מה זה, בכלל?) עם חובבי כתיבה וקריאה.
רציתי לשתף אתכם במשהו שקורא לי במהלך הקריאה- כתיבה ואשמח שתחוו את דעתכם:
אני כותבת, למגירה, עם רצון כלשהו להוציא לאור אי פעם סיפור מושלם (מה שלא קרה, בינתיים, לצערי). ושמתי לב לתופעה מעניינת שאולי דנתם עליה בפורום ואולי לא: לאחר שאני קוראת, הכתיבה הסמוכה שלי לאותה קריאה דומה בסיגנון לספר האחרון שקראתי. למשל- קראתי את מ. להמן בעיבוד פרידמן? הסגנון שלי זהה לסגנון הנ"ל. קראתי מהללאל? הסגנון שלי מתובל במשפטים עסיסיים בנוסח קינן. קוראת את דבורי רנד? מכניסה מילים תאורים עמוקים במילים קצרות. קוראת את חיים ולדר? הסגנון נעשה מסקרן, עם הומור עצמי מסוים (מקווה שהגדרתי את כל זה בסדר)
בקיצור, זה קורה לעוד כותבים?
אני מחבבת את זה, אבל זה נראה לי די מביך אם אוציא לאור והקוראים המנוסים יבחינו בגניבת-סגנון –שלא-במתכוון.
אני אשלח לכם מספר קטעים, ותנסו לראות אם אתם מזהים את הסגנון, או שזו רק תחושה שלי.
אני חדשה כאן ושמחה על הבמה ועל ההזדמנות לקשר בלתי אמצעי (מה זה, בכלל?) עם חובבי כתיבה וקריאה.
רציתי לשתף אתכם במשהו שקורא לי במהלך הקריאה- כתיבה ואשמח שתחוו את דעתכם:
אני כותבת, למגירה, עם רצון כלשהו להוציא לאור אי פעם סיפור מושלם (מה שלא קרה, בינתיים, לצערי). ושמתי לב לתופעה מעניינת שאולי דנתם עליה בפורום ואולי לא: לאחר שאני קוראת, הכתיבה הסמוכה שלי לאותה קריאה דומה בסיגנון לספר האחרון שקראתי. למשל- קראתי את מ. להמן בעיבוד פרידמן? הסגנון שלי זהה לסגנון הנ"ל. קראתי מהללאל? הסגנון שלי מתובל במשפטים עסיסיים בנוסח קינן. קוראת את דבורי רנד? מכניסה מילים תאורים עמוקים במילים קצרות. קוראת את חיים ולדר? הסגנון נעשה מסקרן, עם הומור עצמי מסוים (מקווה שהגדרתי את כל זה בסדר)
בקיצור, זה קורה לעוד כותבים?
אני מחבבת את זה, אבל זה נראה לי די מביך אם אוציא לאור והקוראים המנוסים יבחינו בגניבת-סגנון –שלא-במתכוון.
אני אשלח לכם מספר קטעים, ותנסו לראות אם אתם מזהים את הסגנון, או שזו רק תחושה שלי.