דיון נשק הימלטות - נספח דיונים

[חי מינץ]

מלחמת הצבועים/הצבעים
אפור נגד האור

אולי "צבע האדם"
על משקל "טבע האדם"

 

[Ayala10]

אולי נשק הימלטות??
בעיניי יש בשם הזה משהו...

זה גם נשק, רק מסוג שונה
והימלטות, כל הבריחה והכל....

 

[אוראל סולטן]

בס"ד סרגל התקדמות:

52.77%.

ב"ה - לסקר השמות לספר!

 

[אוראל סולטן]

בס"ד סרגל התקדמות (כולל פרקים שלמים ב70%.):

59.34%.

מתקרבים לסוף!

 

[אוראל סולטן]

טוב, יש בעייה.

לאחר שכבתי, כתבי כתבתי וכתבתי, הגעתי ב"ה ל40000+ מילה, כלומר כ60& מאורך הספר המתוכנן.

נו, אז מה הבעיה?

שהסיפור נגמר.

ועכשיו, אני צריך רעיונות איך אפשר להאריך את הסיפור בעוד כ20K מילה, או מינימום ב70 עמודים...

יש למישהו רעיון?

 

[Chaya Lea]

להרחיב עוד קצת על דמויות /עלילות משנה.
זה מה ששמתי לב שעוזר לי אישית להוסיף נפח לסיפור כי מטבע הדברים הולכים בקו המרכזי של העלילה- העלילה הראשית ומזכירים באופן מינימלי את עלילות המשנה.
אני מתייחסת לזה כ"להראות ולא לספר"- ברור שלא לכתוב דברים שלא הכרחיים לעלילה אבל אפשר לתאר איך מפגש בין שתי דמויות משנה נעשה במקום לספר עליו במשפט וחצי.
כך זה גם משביח את הסיפור ומכניס את הקורא יותר אל העולם והדמויות וגם מוסיף נפח.

 

[אוראל סולטן]

ב"ה הסתיים הדראפט!

עוברים לדראפט האחרון!

הוכנסו מספר מחוות (לחדי עין בלבד) ל'הארי פוטר'...

 

[אוראל סולטן]

מצאתם מבנה כיאסטי / קונצנטרני? יש לכם ציטוט שאהבתם מהסיפור? כתבו אותו כאן, נודה לכם על זה מאוד.

אני אכתוב בהזדמנות את אלו שלי.

 

[ח.ד. וחלק]

בסוף פרק 24:

"הגיע הזמן להילחם למען השלום. עכשיו".

(לא יודע אם זה היה בכוונה, אבל בכ"ז...)

 

[אוראל סולטן]

(לא יודע אם זה היה בכוונה, אבל בכ"ז...)

היה בכוונה. חשבתי הרבה לפני שהוספתי את המילה האחרונה...

 

[אוראל סולטן]

סתם משפט שכתבתי עכשיו:

"האוויר בחדר הפך כבד יותר, כמו אבן שנחתה על ליבם ופוררה את השכל לרסיסים" (פרק 2).
ציטוטים יפים חלק א' (אני הולך מהסוף):
1:

"אתה יודע", אמר הדראן ברכות, "לפעמים נדמה שהחיים מובילים אותנו אל התהום, למקום ממנו אין דרך לצאת. אבל אז, ברגע הכי חשוך... מוצאים את האור".

מניגלור הסתובב אליו, חיוך קל ומלא משמעות על שפתיו. "האור תמיד שם", אמר, קולו שקט ועמוק, "רק צריך להיות אמיצים מספיק כדי לחפש אותו".

2:

"הנחישות היא לא רק כוח", אמר, "היא הידיעה שיש משהו חשוב יותר מהפחד. לפעמים, צריך לדעת לשחרר את כל מה שמחזיק אותך מאחור, ללחוץ על הכפתור הזה... ולעשות את הצעד, גם כשלא יודעים מה יהיה בסופו".

3:

מניגלור הביט בו, מנסה לאזור אומץ, "ומה אם זה יפעיל מלכודת? מה אם נמות?".

הדראן נאנח, "אז נמות. אחר כך נדע שלפחות ניסינו".

4:

, "הייתי מלא פחד, אבל... לפעמים הפחד הוא הדלק שמניע אותנו קדימה."

5 (התמימות...):

"אנחנו חברים, נכון?",

6 (ארוך אבל שווה קריאה, אחד המסרים של הספר):

"אני אסביר לך", הדראן הסתובב מעט, "תאר לעצמך שהיה לך משהו שהוא החלום הכי גדול שלך, התקווה שבזכותה אתה מתמודד ברגעים קשים, הנקודה הפנימית של המצפון שלך, ולפתע, מישהו היה לוקח לך אותו, ומנפצו לרסיסים. איך היית מרגיש?".

סוניל השפיל את מבטו.

"מבין?", המשיך הדראן, "זה מה שהאיש הזה עושה עכשיו. אבל מנגד, מניגלור לא יכול להחזיר לו בדבר - שהרי הנרקלין רק משתמש במצפון שלו כנגדו, ולא פועל באמצעים פיזיים לבינתיים".

"ומה הקשר אלינו?", שאל סוניל הנבוך, "זה עניין של הנרקלין ומניגלור ביניהם, לא?".

"קשה לזהות אדם כזה, אחד שירו לו חץ אל תוך הלב. בבקרים הוא עם מראה חיצוני שמח, אך בלילות הוא בוכה על הכרית", השיב לו הדראן, "אם מזהים מישהו כזה, אנחנו צריכים לבוא אליו ולעודד אותו, לחזק אותו עם איזו מילה מנחמת. במקרה שכאן זה עוד יותר גרוע - אנחנו ראינו בעצמינו את הרצח הזה - ולא עשינו כלום?! אתה יודע עם מה יבואו אליך למעלה? 'רצחת בן אדם'! וכל זה רק כי לא חיזקת אותו כשהוא היה צריך את זה. גם הסוחט רגשי עצמו צריך לחשוב לפני ולעצור, לפעמים זה לא יכול להועיל רק לשני, אלא גם לו".

7:

נכון שהוא אבא רע", אמר, "אבל... הוא אבא".

8 (גם הפתגם וגם הקטע של סוניל...):

"אתה יודע מה אומרים", לחש מניגלור לפתע, "האפר מתפזר לארבעת הרוחות...".

"וביום אוכלים שלוש ארוחות", אמר סוניל בזעם, "נמאס לי מכל הפתגמים הטיפשיים האלה שדוחפים לנו בספרים: מבחוץ נראים מלאי משמעות אבל מבפנים הם חלולים כמו נואד נפוח. תשרוף את המסמך כבר".

"והיזהר מלהבה המביאה תהפוכות".

"הגיבור שלנו הפך מגיבור עם הצלחות לאיש הפנים הנבוכות?".

9:

"לשרוף אותו?!", זעק סוניל, "תגיד לי, השתגעת?!".

"לא, לפחות לבינתיים, לשמחתי"

10:

אני מבין שמפריע לך איך שאני מתנהג איתך, אבל עכשיו אין לנו זמן לשטויות כאלה. מנסים להרוג את אבא שלך".

11:

ילד קטן ותמים שתמיד מגיע ברגע הלא נכון והורס את הכל.

יאביל.

12:

הדראן חייך. "אני יודע שאתה תעשה את זה", אמר, "אתה הגיבור שלנו".

13:

"למה אתה מתכוון אדוני?", שאל.

"מה אתה מתכוון 'למה אני מתכוון'?!"

14:

"האפורים", אמר הדראן בקול רועד, "הם כאן. כולם".

15:

החברים יוצאים מהמערה, מוכנים להיות המפקדים הבאים של עולם הסגולים.

להשמיד תחת מעטה חלקלקות כנחש, להרוג במסווה שלום, לאבד בכיסוי אחדות.

להילחם.

16:

"אני מבטיח".

17:

"נקמה זאת לא הדרך, יש דרך אחרת. דרך של אור".

18:

הנרקלין חייך חיוך קר. "ואני אחכה לך, אחי", הוא אמר, "אני אחכה".

19:

"חכו חכו, אני עוד אטביע אתכם באפלה של עצמכם".

20:

"זה לא ייגמר עד שאחד מאיתנו ימות", לחש הנרקלין, דם ניגר מפצעיו, "ואני מבטיח, זה לא יהיה אני".

ודוגמה לסוג של מבנה כיאסטי:
1) סוניל הילד שמופיע בפרקי ההתחלה של הסיפור, ויאביל שמגיע פתאום לקראת הסוף.
2) הכניסה של החברים הסגולים אל 'בית הזקן' (בהתחלה) והיציאה (בסוף, למרות שהייתי יכול לעשות את זה לפני...) אומנם זה לא מדויק סימטרית, אבל גם בערך זה טוב...

 

[חי מינץ]

ודוגמה לסוג של מבנה כיאסטי:

אני לא יודע מה נקרא אצלך מבנה כיאסטי
מה שאני יודע זה זה:

תקבולת מוצלבת או תקבולת מצטלבת או תקבולת כיאסטית (יוונית: χίασμα מילולית כִיאַזְם) הוא אמצעי ספרותי, בו שתי שורות העומדות זו אחר זו, הן בעלות הרכב מילים זהה אך הן עומדות בסדר הפוך.

 

[אוראל סולטן]

אני לא יודע מה נקרא אצלך מבנה כיאסטי

מה שכתבתי, כמו בה"פ (כמין דה זה וו בין קטע מסוים בחלק אחד של הספר לחלק המקביל אליו באופן די סימטרי.).

 

[אוראל סולטן]

ב"ה סרגל התקדמות (בערך):

90%

מתקרבים בצעדי ענק לסוף!

 

[אוראל סולטן]

ב"ה מצורף לפניכם תקציר מתומצת-מתומצת של הסיפור אשר נשלח לר' יעקב רוסט מהוצאת @ספרי אור החיים לצורך הבנת הסיפור.

מה אתם אומרים על התקציר? טוב מספיק? גרוע (ח"ו)? צריך להוסיף משהו?

 

[ח.ד. וחלק]

ב"ה מצורף לפניכם תקציר מתומצת-מתומצת של הסיפור אשר נשלח לר' יעקב רוסט מהוצאת @ספרי אור החיים לצורך הבנת הסיפור.

מה אתם אומרים על התקציר? טוב מספיק? גרוע (ח"ו)? צריך להוסיף משהו?

לדעתי זה מספיק וכתוב ממש טוב.

 

[אוראל סולטן]

ב"ה סרגל התקדמות:

100% עוד דראפט!!!

56K מילה!!

 

[חי מינץ]

אם יש 65 פרקים (כולל הפרולוג והאפילוג.), כל אחד באורך של כ1,200 מילה, זה יוצא שהספר יהיה באורך של כמעט 80,000 מילים...

56K מילה!!

???

 

[אוראל סולטן]

???

זה עוד לא הסוף...
מה שכתבתי שם, זה לספר של 400 עמודים עם 1,200 מילים. עכשיו כל פרק הוא בממוצע כ800 מילה.

 

[אוראל סולטן]

מצטער לאכזב אתכם, אבל עקב עומס בהו"ל, לא נראה שהספר יצא בקרוב...
בעז"ה בל"נ אעדכן לגבי כל התפתחות.