אם "דוברות המשטרה" עשתה מהסיפור רייטינג, אז גם לי מגיע קצת...
בערב יום כיפור חל היום ה-14 מאז שהתחילו אצלי התסמינים.
את תוצאת הבדיקה "חיובי" קיבלתי יום אחרי ראש השנה.
הרופא מתקשר אלי בערב, שואל אותי איך אני מרגיש וכו' ואומר לי שאני יכול לצאת ביום ראשון (ערב יום כיפור).
אני מגיע לבית הכנסת למנחה של ערב יום כיפור, והגבאי שואל אותי מתי יצאתי חיובי? עניתי.
הגבאי שואל, יש לך אישור מודפס מרופא לצאת? אמרתי: לא, הוא אמר לי בטלפון.
אמר לי הגבאי: צא החוצה!
אמרתי: לא רוצה!
אמר הגבאי: אני מזמין לך משטרה.
אמרתי: תזמין.
וכאן טעיתי: דבר ראשון, לא חשבתי שהוא יתקשר למשטרה. דבר שני, חשבתי שהמשטרה לא תעשה לי כלום, כי הרופא אמר לי שאני משוחרר. לא ידעתי שצריך אישור רשמי.
שוטרים מגיעים באמצע מנחה. הם מסמנים לי לצאת. אני יוצא. שואל שם ות.ז. הוא בודק במחשב, אומר שהוא לא רואה אישור יציאה. אמרתי לו רופא אמר לי. אין עם מי לדבר. תגיש ערעור. אומר לי השוטר, תחזור הביתה מיד, ואם אני רואה אותך שוב - עוד קנס של 5,000 ₪.
כל כך הייתי בטוח שהשוטרים לא יעשו לי כלום, שהשארתי את המחזור בבית הכנסת כאילו אני עומד לחזור אליו... איזה תמים...
אז מה היה לי פה:
1. בושות בבית הכנסת - כפרת עוונות.
2. קנס כספי גבוה - כפרת עוונות.
3. יום כיפור בבית (עם המחזור של אשתי) - כפרת עוונות.
4. חילול השם (המתפללים, השוטרים, וקוראים בחדשות) - בעיה. אמנם יש לי שותף לזה, שזה הגבאי, בפרט שהוא פנה אלי בצורה תקיפה ומביישת שעוררה בי התנגדות אוטומטית. אבל אחרי הכל - יכולתי למנוע את החילול השם. אז כנראה שהוא רשום גם על שמי.
מסקנות צדדיות מהסיפור:
בערב יום כיפור חל היום ה-14 מאז שהתחילו אצלי התסמינים.
את תוצאת הבדיקה "חיובי" קיבלתי יום אחרי ראש השנה.
הרופא מתקשר אלי בערב, שואל אותי איך אני מרגיש וכו' ואומר לי שאני יכול לצאת ביום ראשון (ערב יום כיפור).
אני מגיע לבית הכנסת למנחה של ערב יום כיפור, והגבאי שואל אותי מתי יצאתי חיובי? עניתי.
הגבאי שואל, יש לך אישור מודפס מרופא לצאת? אמרתי: לא, הוא אמר לי בטלפון.
אמר לי הגבאי: צא החוצה!
אמרתי: לא רוצה!
אמר הגבאי: אני מזמין לך משטרה.
אמרתי: תזמין.
וכאן טעיתי: דבר ראשון, לא חשבתי שהוא יתקשר למשטרה. דבר שני, חשבתי שהמשטרה לא תעשה לי כלום, כי הרופא אמר לי שאני משוחרר. לא ידעתי שצריך אישור רשמי.
שוטרים מגיעים באמצע מנחה. הם מסמנים לי לצאת. אני יוצא. שואל שם ות.ז. הוא בודק במחשב, אומר שהוא לא רואה אישור יציאה. אמרתי לו רופא אמר לי. אין עם מי לדבר. תגיש ערעור. אומר לי השוטר, תחזור הביתה מיד, ואם אני רואה אותך שוב - עוד קנס של 5,000 ₪.
כל כך הייתי בטוח שהשוטרים לא יעשו לי כלום, שהשארתי את המחזור בבית הכנסת כאילו אני עומד לחזור אליו... איזה תמים...
אז מה היה לי פה:
1. בושות בבית הכנסת - כפרת עוונות.
2. קנס כספי גבוה - כפרת עוונות.
3. יום כיפור בבית (עם המחזור של אשתי) - כפרת עוונות.
4. חילול השם (המתפללים, השוטרים, וקוראים בחדשות) - בעיה. אמנם יש לי שותף לזה, שזה הגבאי, בפרט שהוא פנה אלי בצורה תקיפה ומביישת שעוררה בי התנגדות אוטומטית. אבל אחרי הכל - יכולתי למנוע את החילול השם. אז כנראה שהוא רשום גם על שמי.
מסקנות צדדיות מהסיפור:
- עם ישראל שומע להנחיות ולא מיפר בידוד - וכשמישהו מיפר בידוד זה ממש נדיר, שהמשטרה ישר רצה לתקשורת.
- למשטרה אין את הטלפון שלי - הם היו צריכים להתקשר להורים שלי לברר מה המספר שלי!?
נערך לאחרונה ב: