ניקוד שמות ביידיש

[אברהם]

שמות של נשים:

דוואסי

ידאסי

מישהו מכיר ויודע איך מנקדים?

 

[אפכא מסתברא]

לי ידוע השם דְוָואשֶׁע (בעברית 'ספרדית' קוראים את זה דְווֹשֶׁה)- ייתכן ש'דוואסי' זו גרסא אמריקאית שלו. השם השני אינו מוכר לי.

 

[אסתיג]

כנראה אכן "שם חיבה" של השם דוואשע
נקדו אותו כך: דְוָואסִי
את השם השני לא שמעתי עדיין

 

[אסתיג]

השם השני אינו דסי במקרה, רק עם כתיבה אידישאית?

 

[אברהם]

זה במכתבים מלפני למעלה ממאה שנה
לא נראה לי שהכוונה לדסי...

 

[געוואלדיג]

לי ידוע השם דְוָואשֶׁע (בעברית 'ספרדית' קוראים את זה דְווֹשֶׁה)- ייתכן ש'דוואסי' זו גרסא אמריקאית שלו. השם השני אינו מוכר לי.

האין זה שם עברי - דְּבָשָׁה?

 

[סימי]

אולי השם: "יהודית" בהברה של לשוה"ק: יִדֶאס /יִדֶאסִי

 

[אפכא מסתברא]

האין זה שם עברי - דְּבָשָׁה?

חשיבה יפה אבל מוטעית - 'דבש' בהטיה אינה כמו 'כפר' ואינה כמו 'זמן'. דבש - דִּבְשִׁי, על כן השם העברי אמור להיות 'דִּבְשָׁה'.

אולי השם: "יהודית" בהברה של לשוה"ק: יִדֶאס /יִדֶאסִי

רעיון יפה, אבל בהברה אשכנזית מבטאים 'יידעס' ולא 'יידאס'.

 

[מנדיס]

רעיון יפה, אבל בהברה אשכנזית מבטאים 'יידעס' ולא 'יידאס'.

השאלה היתה על 'ידאסי' וכמדומני שיותר קל לטעות בין ע' ל-א' מאשר במיקום היו"ד.

דרך אגב כל זה נכון רק בהברה חסידית, משא"כ בהברה אשכנזית שזה 'יודיס'

 

[געוואלדיג]

חשיבה יפה אבל מוטעית - 'דבש' בהטיה אינה כמו 'כפר' ואינה כמו 'זמן'. דבש - דִּבְשִׁי, על כן השם העברי אמור להיות 'דִּבְשָׁה'.


רעיון יפה, אבל בהברה אשכנזית מבטאים 'יידעס' ולא 'יידאס'.

זו אינה פירכה, כי בדבר זה אין להיצמד לדקדוק, אלא לנטייה הטבעית לשבש. הנטייה הטבעית היא לעשות מדבש - דבשה. ויש עוד רבים שנשתבשו על פי הנטייה הטבעית, כמו: יהודית - יידעס, הדס - הודעס, בתיה בפת"ח, נחום - נוחעם, אפרים בפתח - אפרים בקמץ. וכן הלאה.

 

[מנדיס]

זו אינה פירכה, כי בדבר זה אין להיצמד לדקדוק, אלא לנטייה הטבעית לשבש. הנטייה הטבעית היא לעשות מדבש - דבשה. ויש עוד רבים שנשתבשו על פי הנטייה הטבעית, כמו: יהודית - יידעס, הדס - הודעס, בתיה בפת"ח, נחום - נוחעם, אפרים בפתח - אפרים בקמץ. וכן הלאה.

כל הדוגמאות הנ"ל זה ענין של הברה בלבד וד"ל
לעומת זאת מדבש עד דבשה בקמצי"ם, צריך לערב בין כמה הברות ואף להוסיף כמה טעויות בדרך

 

[געוואלדיג]

לא נכון. רק השמות יהודית והדס [שאותם הצגתי רק בגלל הדיון המוקדם בהם]. אולם יתר השמות נשתבשו שלא לפי ההברה אלא שיבוש לשמו: בתיה בפת"ח זה שיבוש שלא על פי ההברה. כמו כן נָחום במקום נַחום. ההברה לעולם אינה ממירה פתח לקמץ [אחרי שההברה האשכנזית - היא עצמה יצרה את השוני וההבדל בין פתח לקמץ]. וכן אפרים שהיה צריך להיות הריש בפתח, נתחלף לקמץ [אשכנזי] ללא שום כפייה מצד ההברה.
יש הרבה דוגמאות של שיבושים שאינם נמשכים מההברה. לדוגמה, אומרים: בִּריה או בֶּריה במקום בריה, פִּרְיה וְרִבְיה... שימחעס במקום "שְמָחות". פירצות במקום פְּרָצות; טירדות במקום טְרָדות...

 

[אפכא מסתברא]

בתיה אכן שיבוש כדבריך, וכן נחום ובריה ופריה ורביה. אבל אפרים - אין זה שיבוש גמור, מאחר שבהפסק הפת"ח הופך לקמ"ץ ויש ל'שיבוש' על מה לחול... כמו כן צורת הריבוי 'שמחעס' נראה לי שהיא נובעת מהתייחסות למלה בלשה"ק כחלק אינטגרלי של האידיש, צורת היחיד בלשה"ק + צורת הריבוי באידיש. 'שמחה + ס', 'פרצה + ס' וכיו"ב. אמנם הכתיבה היא 'שמחות' כמו בלשה"ק, אבל בדיבור (ובשמיעה) זה נמשך מצורת האידיש. לענ"ד זו הסיבה לשיבוש מסוג זה.

 

[געוואלדיג]

אותו הדבר אני אומר לגבי דבשה, צורת הזכר המורגלת + סימן הנקבה.

אגב, איפכא המלומד, מזמן רציתי לשאול אותך או כל מי שאמור לדעת, המילה "פְּרָט" ברבים בסמיכות, איך היא: "פְּרָטֵי" או "פִּרְטֵי"? האם היא במשקל כפר, או במשקל כתב?

 

[אפכא מסתברא]

הפלפול נאה, ולא התעצלתי ובדקתי ב'בית שמואל' שו"ע אבן העזר סי' קכט ולא מצאתי 'דבשה', אבל מצאתי: "[דוואסא] כן כותבים ברוסי' בד"א". אולי ה'דוואשע' המוכר (בירושלים בכל אופן) הוא בעצם 'דוואסא' בשינוי שׁ' וס' נוסח בני ליטא (או בני אפרים במהופך)?
'פרט' ע"ד 'כפר', ובסמיכות רבים בשווא, קמץ וצירי.

 

[געוואלדיג]

ואיידי דאתי לידן עובדא דדוואשע, ותקופה קגרים, דמבר נחית מטרא דשיטפא, נהירנא כד הוינא טליא הוו שרינן שירתא דא:
עס גייט א רעגן עס גייט א שניי, ס'קאפעט אויף די דעכער
יאכנע דוואשע שפאנט אין שטאט, מיט א זאק מיט לעכער

 

[אפכא מסתברא]

חח, זכרונות של בני ירושלים...

 

[אברהם]

מה לגבי השם לוונא (לאשה)
מישהו מכיר ויודע איך מנקדים?

 

[אסתיג]

אולי כמו לבנה בהברה חסידית?
לֶעוָואנֶע