ניקוד באידיש

[אפכא מסתברא]

צירה? לא פתח כמו שהוגים?

יש הגייה חסידית מסויימת (לא של כל החסידויות, אבל של גור, אמשינוב ועוד חסידויות פולניות) שצירה נשמע בה כמו פתח+י' שוואית. לכן מי שאינו בקי ממש באידיש - עדיף שלא ינקד, כי הוא עלול 'להתערבב'.

 

[פ.צ.מ.]

בחיידרים שמנקדים באידיש מנקדים את האותיות ולא האותיות שמשמשים לנקודות ונראה לי יותר הגיוני כך, כי אם האות בא לשמש ניקוד אז אין צורך לנקד אותו

 

[פ.צ.מ.]

יש כמה פירושים למילה שיין
שיין - יפה
שיין - אור (לא מדויק כ"כ, לדוג' ס'שיינט די לבנה)

פשוט מאוד... שיין = זריחה (ס'שיינט די לבנה - הירח זורח)

שיין זה יפה ולא אור
אור זה ליכטיגקייט
זריחה זה אויפגעשיינט
ולגבי הניקוד יש מחלוקת גדולה האיך מנקדים צירי באידיש:
הכלל הוא הרי ששני יוד"ין הם ניקוד צירי אבל בהברה אומרים שֵׁיין ולא שַׁיין
אבל מבחינת ניקוד כן מנקדים שַׁיין

 

[אפכא מסתברא]

אם האות בא לשמש ניקוד אז אין צורך לנקד אותו

זה נכון לגבי ע' שבאה במקום סגול, אבל א' באה גם במקום קמץ וגם במקום פתח, ושמו קמץ או פתח כדי שהקורא יבחין. בעבר נהגו לשים את הקמץ או הפתח מתחת לא' ולא מתחת לאות שלפניה.

 

[אבן קיסר]

מנסיוני הרב,
כדי לנקד נכון, כדאי לדעת או לפחות לשמוע מדי פעם אידיש ירושלמית או ליטאית.
דוברי אידיש חסידית הוגים גם צירה כפתח, וזה פתח לטעויות רבות,
אני גם נתקלת בשגיאות כתיב 'מחרידות' ממש בגלל היעדר ההבדל בין חיריק לשורוק (געקימען, אינז),
במקרי ספק, אני נעזרת במילון האינטרנטי של דומינסקי (פתוח בנטפרי)
שמסמן פתח, קמץ, וכן אות פ' - מסמן אם דגוש או רפה.