אני לא באה ממקום של לדון אף אחד.
לגבי בני ברק- זה נכון שהתשתיות גורמות לעיר להתבלבל. הכביש ברבי עקיבא אינו מאפשר חניה בכלל, וכאחת שבאה מחוץ לעיר לעשות קניות, לוקח זמן יקר למצוא חניה בכלל (גם בתשלום!). לא יודעת אם מישהו אשם או שצפיפות האוכלוסין גורמת לכך.
בפועל- הדוחק מבלבל גם את הולכי הרגל וגם את הנהגים. כך שזה לא קשור להולך רגל/ נוסע חילוני או חרדי. זו ההתנהלות, ומכיון שרוב התושבים הם חרדים, הם אלו שנאלצים להתמודד עם התשתיות הללו.
לכן יש לעורר לזהירות
למרות התשתיות, בלי להלין על אלו שעדין מתקשים בכך..
לגבי חבקוק- גם כאן אני לא באה לדון. החנות עמוסה, הגישה לא קלה, ואין מצב להסתובב עם עגלות. ההורים לא מוצאים ביביסיטר (כי אחרת היו מתלוננים שהם זנוחים עם ביביסיטר בגינה...) לכן הילד בא לקניות, האמא יורדת רגע לבחור משחק, הילד חגור בעגלה ונשאר לרגע. יש הרבה אנשים ברחוב, ולאמא אין כל ברירה. אין לה מוצא אחר. היא משאירה את הילד שהיא מכירה שישב יפה ויורדת מהר לקנות. (אני לא הייתי משאירה ילד כי הוא היה משתחרר מהקשירה, וקופץ מהעגלה, אבל ידוע לי שיש ילדים רגועים יותר
![Wink ;) ;)]()
).
לכל דבר יש הסברים, ויש מצבים שהברירה היא או להישאר בבית, לא לעשות פסח, לא לתת לילדה הגדולה/לביביסיטר לשמור על הילדים, ובכלל ללבוש כל הזמן סוודר כדי לא להתקרר ח"ו. אבל יש גבול.
כל אמא מכירה את הילדים שלה ויודעת מתי ניתן לסמוך ומתי לא.
מה אני כן מבקשת, ולצורך כך פתחתי את האשכול?
קצת תשומת לב!
לשים לב שהתינוק לא זוחל על הכביש והוא מטופל היטב, לתת לילדה פלאפון ולהתקשר כל 20 דקות, לוודא שלא קר, לא לסמוך על הביביסיטר בעיניים עצומות, פשוט להיות עם יד על הדופק. זה הכל. ואז יימנעו בע"ה כל התיאורים החיים דלעיל, ומה שלא, שומר פתאים ה'!