אין לי מושג מה גודל הפוגות שעשיתם, אבל יש תקן לזה והתקן אומר שצריך להשאיר פוגות של 3 מ"מ - בעיקר בגלל שכך ניתן לאטום את הרצפה טוב יותר עם רובה - מה שגורם לפחות תזוזות ותנועות של הריצוף.
הנה ציטוט:
על פי תקן ישראלי 1555 פרק 2 (חיפוי פנים) ופרק 3 (ריצוף), יש לרצף או לחפות משטחים עם מרווח מינימלי ("פוגה") של 3 ממ' בין האריחים. את החלל הזה בין האריחים ממלאים בחומרים המתאימים לכך ("רובה")
על מנת לקבל איטום מלא של המשטח.
להנחיה זו שלש סיבות:
א. האריחים אינם מדויקים על פי טבעם.
ב. גם אריחים מדויקים יותר (כולל
אריחים חתוכים), לא יכולים להיות צמודים הרמטית.
ג. פירוק אריח בודד במקרה של צורך בהחלפה (שבר – שחיקה – תיקון מתחת לריצוף) נוח הרבה יותר כאשר יש רובה כיון שאז ניתן בעבודה זהירה להוציא רק אריח זה בלא לפגוע באריחים האחרים. בהיעדר פוגה, יש סיכוי רב לשבר של מספר אריחים מסביב לאריח שנועד להחלפה.
משטח אטום
משטח אטום באופן נאות, מונע חדירת נוזלים אל מתחת לריצוף וערעור יסודות הריצוף.
בעיה זו חמורה במיוחד בריצוף על תשתית של חול מיוצב אך היא קיימת גם בהדבקה על בטון או משטח קיים.
במקרה של ערעור יסודות הריצוף יש לפרק את הריצוף (כולו או חלקו) דבר בעייתי ויקר מאוד.
באריחים שפאותיהם אינן ישרות וכן במקרים של ריצוף חיצוני (כגון גינה) מקובל ורצוי להשתמש במרווחים גדולים יותר של כ- 5 מ"מ.
מקור:
http://hilron.co.il/?CategoryID=224&ArticleID=163