עזרה מרעיון לשיר

[אמיצ/ה]

עצות איך מעבים רעיון לשיר?
שוכבים לי במגירה אוסף של רעיונות בני 2-3 שורות שמחכים לטקסט שיקיף אותם...
או 'שירים' בני 5 שורות ואיכשהו זה תמיד נראה לי קצר מדי אבל הבעיה היא שאני לא מצליחה לכתוב יותר מהמינימום

תודה...

 

[@Simcha]

אולי אם תכתבי דוגמה לרעיון, אנשים יוכלו לסייע לך ביצירת הקדמה לרעיון, הרחבת והבהרת הרעיון ומסקנות מן הרעיון וכו'.
על הדרך גם תקבלי עיבוי לשיר הספציפי וגם תראי את צורת החשיבה המסייעת להעשרת הרעיון והבעתו באופן שלם יותר.

 

[Yiskah Goteherer]

...

 

[+shira]

5 שורות זה מצוין. גם 2. לפעמים גם אחת.
מתי זה טוב? כשאמרת כל מה שיש לך לומר, וכל מילה נוספת רק תגרע.
אבל אם את מרגישה שיש לך רק גרעין שסביבו יכול לצמוח שיר - אולי העצה של הרב שמחה תעזור.
ואולי אולי, רק בגלל שהרגע גיליתי באשכול אחר שיש לך קטע עם חרוזים - יהיה לך קל יותר אם תשחררי אותו טיפה?

 

[הנף מקלדת]

א-גוטע קשיא.

נראה לי שדוקא החרוזים יכולים לעזור לפעמים.
כי אז חייבים להכניס מילה נוספת שתסיים משפט, והמשפט הזה יחשוף את הרעיון מזוית נוספת.

 

[7שבע7]

אולי אפשר, בתור התחלה, לכתוב קודם את הרעיון בצורת קטע או סיפור קצרצר. אחר-כך אפשר לעבור על הקטע, ולשנות מילים - שיהיו פחות פרוזאיות ויותר שיריות.
ולסיום - לנסות לזקק את מילות הקטע, לראות איפה אפשר לצמצם אותן ולהשיג את הרעיון המבוקש בצורה רמוזה יותר.
אולי ככה בסוף יצא שיר...
(אגב, לא חייבים חרוזים בשביל לכתוב שיר... אבל אולי באמת זה יכול לעזור לפעמים, להכניס לקצב של שיר.)

 

[קופי 100]

תודה על השאלה המיוחדת הזאת.
פתאום אחרי אולי מאות שירים שכתבתי אני פתאום מנסה לחשוב ולא ממש מצליח להסביר לעצמי מה הדרך שעושה הרעיון אל הצורה השירית.
דימויים, השאלות, משחקי מילים, כיווץ משפטים, דילוגים, הרחבות.
האמת לא יודע..

 

[הנף מקלדת]

תודה על השאלה המיוחדת הזאת.
פתאום אחרי אולי מאות שירים שכתבתי אני פתאום מנסה לחשוב ולא ממש מצליח להסביר לעצמי מה הדרך שעושה הרעיון אל הצורה השירית.
דימויים, השאלות, משחקי מילים, כיווץ משפטים, דילוגים, הרחבות.
האמת לא יודע..

כנראה סייעתא דשמיא

 

[אמיצ/ה]

אולי אם תכתבי דוגמה לרעיון,

הנה רעיון למשל:

שְעוֹת קָטְנוּת של לילה
אני אפס אני כלום
אני אבק אני סף דלת

באמת בגלל שיש לי קטע עם חרוזים ניסיתי למצוא חרוזים הולמים ללילה, כלום, ודלת - לא עבד כל כך.
אני מרגישה שעדיין לא סיימתי את מה שרציתי להביע בשיר אבל כאילו לא מצליחה להמשיך הלאה..

אגב לא תמיד אני נצמדת לחרוזים, יש לי כמה קטעים שכתבתי בלי חרוזים בכלל - תלוי בשיר ובמקצב שלו בדר"כ

 

[אמיצ/ה]

אולי אפשר, בתור התחלה, לכתוב קודם את הרעיון בצורת קטע או סיפור קצרצר. אחר-כך אפשר לעבור על הקטע, ולשנות מילים - שיהיו פחות פרוזאיות ויותר שיריות.
ולסיום - לנסות לזקק את מילות הקטע, לראות איפה אפשר לצמצם אותן ולהשיג את הרעיון המבוקש בצורה רמוזה יותר.
אולי ככה בסוף יצא שיר...
(אגב, לא חייבים חרוזים בשביל לכתוב שיר... אבל אולי באמת זה יכול לעזור לפעמים, להכניס לקצב של שיר.)

לצמצם מילים זו פחות הבעיה שלי

באופן כללי אני לא מתעקשת בכוח על חרוזים - אבל בגלל שיש משמעות לניקוד (כמו שיש משמעות לצליל של האותיות), מילים מתחרזות בדרך כלל גם יהיו תואמות מהבחינה הזו. קצת קשה לי להסביר.. מבחינתי חרוזים זה כמו מילים נרדפות עם קונוטציה שונה

 

[@Simcha]

הימים יפים, אפוף הילה
מכיר בטוב שבי גלום
חזק, מוצק, איתן כמלט

בבת אחת ללא עילה
מתעורר לו רגש עלום
מותיר חשוף, מסיר השלט

שְעוֹת קָטְנוּת של לילה
אני אפס אני כלום
אני אבק אני סף דלת

ניסוח בוסרי לחלוטין. רק כיוונים שונים.
א. לתאר את הניגודיות בין השעות היפות לשעות הקטנות.
ב. להוסיף פיסקה המתארת את שלב המעבר.
ג. לאופטימיים שבינינו ניתן גם להוסיף את שעת ההארה שבאה בזריחה.

וכמובן שבמידה ויש רצון עז לחרוזים שלא מבתדרים עם התבנית הבסיסית, ניתן גם לשחק עם התבנית המקורית שנבנתה סביב הרעיון. שום דבר לא קדוש.

ואביא כאן את שירו של יהונתן גפן

איך שיר נולד

איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק.
איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום - איזה יופי
הוא הולך - לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק
איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר…​

 

[+shira]

אני מרגישה שעדיין לא סיימתי את מה שרציתי להביע בשיר

אם לא סיימת - אז תמשיכי. עזבי חרוזים, עזבי ניקודים ומשקלים.
אחר כך, אם תרצי - תוכלי לסגנן כאוות הפשך. אבל קודם כל תאמרי מה שיש לך לומר.
מקסימום לא ייצא שיר, אבל משהו בטוח ייצא. אולי אפילו תגלי שאת אוהבת אותו לא פחות.
זאת, בכל אופן, הדרך היחידה שאני מכירה לכתוב.

 

[7שבע7]

שְעוֹת קָטְנוּת של לילה
אני אפס אני כלום
אני אבק אני סף דלת

זה מקסים! וממצה ממש.
אני הייתי מוסיפה עוד בית באותו אורך, ש"פותר" את הקושי שמציג הבית הזה. אבל זו אני...

 

[קופי 100]

שְעוֹת קָטְנוּת של לילה
אני אפס אני כלום
אני אבק אני סף דלת

ורגלך בי טובעת. תובעת
להתנער ולקום
כששמש עוד פיסה
של חשיכה גוזלת.

 

[הנף מקלדת]

שְעוֹת קָטְנוּת של לילה
אני אפס אני כלום
אני אבק אני סף דלת

קטן אני מהמחוג
המעביר שעות של הבל
הנה חיי שעות של לילה
קטנות אפילות
מיחלות לאור

 

[הנף מקלדת]

קטן אני מהמחוג
המעביר שעות של הבל
הנה חיי שעות של לילה
קטנות אפילות
מיחלות לאור

אני אסביר על תהליך הכתיבה כדי שאולי נוכל להבין ביחד.
המשכתי את ההסתכלות העצמית המקטינה.
לקחתי דימוי למחוג הקטן בשעון
זה נתן לי כיוון להתחבר לתחילת השיר שעוסק בשעות הקטנות של הלילה.
והייתי חייב להוסיף שורה עם תקווה.

מקווה שעזרתי.
אשמח לשמוע משוררים שגם ינתחו כתיבה שלהם.

 

[טלח]

שְעוֹת קָטְנוּת של לילה
אני אפס אני כלום
אני אבק אני סף דלת

[/QUOTE]
אני רואה בזה שיר.
ובגלל הפריווילגיה
הייתי -אולי-מוסיפה כשורת סיום:
אני נרדמת.

 

[אמיצ/ה]

תודה ממש לכולם א. על הכיוונים וב. על ההסברים!
בשיר הזה ספציפית הכי התחברתי למה ש@טלח הציעה
אבל נתתם לי הרבה כיוונים להמשיך גם שירים אחרים כמו דימויים, השוואה
ותודה רבה

 

[קופי 100]

שְעוֹת קָטְנוּת של לילה
אני אפס אני כלום
אני אבק אני סף דלת

מנסה להיות
ושוב חודלת.

 

[+shira]

וכשאתם עוברים,
תבדקו:
אולי האבק בקצה הנעל
הוא אני,
מתפוררת.