דיון מצטערת,הנושא "פתוח" מידי...

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
בוודאי שאוסרים.
אם תכתבי במקביל שני סיפורים בהמשכים למבוגרים, למשל - העיתונים ידרשו ממך לשנות את השם באחד מהם.

אם זה פה סיפור למבוגרים ושם סדרה לילדים, הם פחות מקפידים.

אכן.
מצוי גם בהוצאת ספרים, שההוצאה דורשת שם מיוחד ובלעדי להוצאה דרכם.
בזה נתקלתי לא רק בכותבים, אלא אפילו בציירים, עורכים ומעצבים.

באמת שווה אשכול בפני עצמו.
עד כמה זה הגון, הגיוני, כדאי?
בסופו של דבר הכל מתנקז לאותן נקודות של פרנסה, היצע וביקוש, ומי צריך את מי.
 

רותי רפפורט

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
בוודאי שאוסרים.
אם תכתבי במקביל שני סיפורים בהמשכים למבוגרים, למשל - העיתונים ידרשו ממך לשנות את השם באחד מהם.
רותי, בדידי הווא עובדא.
אני מפרסמת כעת חיה שלושה סיפורים בהמשכים למבוגרים בשמי המלא.
איש לא אמר לי מילה.
ועוד אחד לילדים - אבל זה בטח לא יגידו כלום.
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
אכן.
מצוי גם בהוצאת ספרים, שההוצאה דורשת שם מיוחד ובלעדי להוצאה דרכם.
בזה נתקלתי לא רק בכותבים, אלא אפילו בציירים, עורכים ומעצבים.

באמת שווה אשכול בפני עצמו.
עד כמה זה הגון, הגיוני, כדאי?
בסופו של דבר הכל מתנקז לאותן נקודות של פרנסה, היצע וביקוש, ומי צריך את מי.

אז טוב שכתבתי בשם עט.
מה ההפסד בזה?
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
אני מפרסמת כעת חיה שלושה סיפורים בהמשכים למבוגרים בשמי המלא.

ל"הדרך" אין בעיה.
הם מפרסמים אפילו את אותו סיפור במקביל לעיתונים אחרים.

מי השניים האחרים?

(יימחק בהמשך לפי הצורך...)
 

רותי רפפורט

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
הם מפרסמים אפילו את אותו סיפור במקביל לעיתונים אחרים.
באמת?!?!?!
אני יודעת שזה פיסוק לא תקני... אבל מדהים אותי!!!
איך הם מוכנים לעשות דבר כזה?!
האחרים...
עכשיו אני חושבת אולי זה יביך אותם.
אכתוב באישי למי שירצה...
 

הגשש

משתמש מקצוען
להבדיל מהרשת בה כל אחד כותב כרצונו, כראות עיניו ובצנזורה מינימלית. כתיבה בעיתונות על נושא, נותנת לו לגיטימציה. למה? כי הקוראים נוטים להזדהות עם הכתוב. לכן בהמודיע לא נכתב אף מילה על קבוצות וואטסאפ (לאחרונה הוא קרא לקבוצת תיירות בשם 'חברה'). בעיתון משפחה לא תמצאו אף אחד מעשן, אפילו לא הגיבור באחד מסיפורי המתח וגם לא כותבים כמעט על גירושין, ביתד מדגישים תוירה, בקראט הכל צריך להיות מוסרי ועם מסר חזק וכך הלאה והלאה.

לכל עיתון יש את האג'נדות שלו שהוא יכתוב עליהם בטירוף או יתעלם מהם בהפגנתיות. אנחנו הסופרים צריכים להתאים את עצמינו אליהם אם אנחנו רוצים להתפרנס מהם.

בסופו של דבר כל מערכת צריכה איזונים ובלמים, לכן אולי אפשר להזכיר כאן את המשנה באבות: .אלמלא... איש את רעהו חיים בלעהו.
 

רותי רפפורט

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
נחנו הסופרים צריכים להתאים את עצמינו אליהם
ספר "עלילות המבקרים" כבר מוכן אצלי בטיוטה במחשב...
לא ייאמן לאיזו רזולוציות מגיעים.
החתול החביב שהוכנס לבית משפחת שניידר, למשל, והתגלה כאריה - לא הופיע בעיתון.
זו חיה טמאה, ואינמצב שמשפחה חרדית תכניס חתול הביתה.
האמת? צודק.
אבל הרבה דברים לא הגיוניים במיוחד קורים שם...
בספר הופיע החתול ולא קיבל אף מילת ביקורת. הקהל הבין שזה ספר הומור שלא צועד עם המציאות יד ביד, ולא שמעתי על אף משפחה שהכניסה חתול הביתה בעקבות המעשה.
המבקרים קיצוניים משמעותית מקהל הקוראים. בדרך כלל, אני מסייגת, כי יש קוראים שרצים עם קלומוס וקלף בכל פעם שכתוב "מחשב" בעיתון, וכותבים מכתב מחאה חריף.
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
רותי, בדידי הווא עובדא.
אני מפרסמת כעת חיה שלושה סיפורים בהמשכים למבוגרים בשמי המלא.
איש לא אמר לי מילה.
ועוד אחד לילדים - אבל זה בטח לא יגידו כלום.

בקהילה והדרך, יכול לעבור.

אבל ב'משפחה' וקראט למשל - אין מצב.
 

רותי רפפורט

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
אבל ב'משפחה' וקראט למשל - אין מצב.
כנראה, באמת.
בקיצור, זה תלוי בסוג העיתון.
אבל מה עוזר להם, סתם אגב, ששבוע שעבר סיימתי סיפור בבקהילה והשבוע אני כותבת במרווה?
כאילו, מישהו שכח?...
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
הדרך זה לא של הפלס, אלא העיתון הספרדי החדש.
מבחינה טכנית, משפחה מקפידים יותר על היוקרה שלהם, ולא רוצים שכותבות שמזוהות איתם, תכתובנה במקומות אחרים בקביעות.

כן, שם עט פותר את הבעיה.

אבל את לא אמורה להיות זו שמצהירה על הבעיה. אם העורכות לא אומרות לך מילה, פשוט תהיי בשקט ואל תשאלי שאלות.
 
נערך לאחרונה ב:

ח.נוי

משתמש מקצוען
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
ספר "עלילות המבקרים" כבר מוכן אצלי בטיוטה במחשב...
לא ייאמן לאיזו רזולוציות מגיעים.
החתול החביב שהוכנס לבית משפחת שניידר, למשל, והתגלה כאריה - לא הופיע בעיתון.
זו חיה טמאה, ואינמצב שמשפחה חרדית תכניס חתול הביתה.
האמת? צודק.
אבל הרבה דברים לא הגיוניים במיוחד קורים שם...
בספר הופיע החתול ולא קיבל אף מילת ביקורת. הקהל הבין שזה ספר הומור שלא צועד עם המציאות יד ביד, ולא שמעתי על אף משפחה שהכניסה חתול הביתה בעקבות המעשה.
המבקרים קיצוניים משמעותית מקהל הקוראים. בדרך כלל, אני מסייגת, כי יש קוראים שרצים עם קלומוס וקלף בכל פעם שכתוב "מחשב" בעיתון, וכותבים מכתב מחאה חריף.
זה מזכיר קצת את הדיון ההוא על איורי נשים בספרים...
אנשים היום הולכים ונהיים קיצוניים ל2 הכיוונים, ודברים שהיו מקובלים פעם, היום נחרדים מהם.
כתבתי פעם לבית ספר הצגה, בהצגה הייתה סיטואציה של עליית הנוער, ורציתי שברקע תתנגן מנגינה של שיר ארץ ישראל ישן. מנגינה, לא השיר בעצמו!
המנהלת כל כך נבהלה ואמרה לי: "אבל אנחנו מוסד חרדי!!!" וכמעט התחרטה שהיא נתנה לי לכתוב בכלל...
(למרות שבימים עברו כולם הכירו גם את שירי ארץ ישראל ולא רק את המנגינות שלהן...)
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מה זה בדיוק 'קראט'?
אני היחיד שבחיים לא שמע על זה?
לא ראיתי את זה מעולם בחנויות או במקום אחר!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  1  פעמים

לוח מודעות

למעלה