כללי מעמדים - הכנסו לדיון זה!

[למען דעת]

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=15637

מי שיש לו מה להגיב ואינו מורשה שם - יוכל לכתוב כאן וזה יעבור לשם בעז"ה

 

[שבלונה]

מזעזע. ההוצאת שם רע וההכפשה ברבים......
לא הייתה שום סיבה להראות את שם המחבר ולפרסם קלונו בציבור!

 

[ורד]

אני מגיבה באשכול זה כי אני לא מסתדרת עם הרישום והכניסה ואין לי פנאי להתחיל עם זה.

מקרה הזוי.
אין הצדקה למעשה של המעמד, כי חובה עליו לדעת שאסור לגעת בחומר המתקבל על ידי המחבר, שבד"כ מוגה ומתוקן לדפוס ללא צורך בהגהות תוכן.
בתור מעמדת אני יודעת שיש מגוון דרכים לסדר הערות שוליים, ואין הצדקה לשנות תוכן בשביל עיצוב.
זה תפקיד המעמד, להתאים העימוד לתוכן ולא את התוכן לעימוד.

לגבי שאלת התשלום, זו שאלת השאלות.
האם לשלם מחיר הגון לבעל מקצוע (כמו בכל תחום) שיודע טוב את המלאכה, או מחיר נמוך למתחילים במקצוע, כשאת הפרש התשלום משלמים בדרכים אחרות, כמו אכזבות תוספת כסף ורבה געלט....
כולם משלמים בסופו של דבר אותו המחיר. מנסיון.

 

[כתבים]

בתור מעמדת אני יודעת שיש מגוון דרכים לסדר הערות שוליים, ואין הצדקה לשנות תוכן בשביל עיצוב.
זה תפקיד המעמד, להתאים העימוד לתוכן ולא את התוכן לעימוד.

מה באמת הייתם עושים כשיש בעמוד אחד הערות שוליים בשני טורים כשמספר השורות אינו זוגי [כמובן, כשאין אפשרות להעביר שורה אחת לעמוד לפני/אחרי]?

 

[אברהם]

מה באמת הייתם עושים כשיש בעמוד אחד הערות שוליים בשני טורים כשמספר השורות אינו זוגי [כמובן, כשאין אפשרות להעביר שורה אחת לעמוד לפני/אחרי]?

לענ"ד זה לא סוף העולם, בפרט אם השורה הנוספת נמצאת בטור הימני

 

[שלמה]

אף אחד לא ביקש להוסיף מלל.
ביקשו למען היופי, לרווח שורה או לצמצם שורה.

אם אתם לא יודעים איך מרחיבים רווח בין האותיות והמילים, או לחילופין, לצמצם לשורה פחות.
כמדומני ש"אליעזר" בנה על זה סקריפט כמו ב"תג"

 

[אברהם]

אף אחד לא ביקש להוסיף מלל.
ביקשו למען היופי, לרווח שורה או לצמצם שורה.

אם אתם לא יודעים איך מרחיבים רווח בין האותיות והמילים, או לחילופין, לצמצם לשורה פחות.
כמדומני ש"אליעזר" בנה על זה סקריפט כמו ב"תג"

אם זה אפשרי - מה טוב
אבל לא תמיד זה אפשרי
(כלומר יש גבול לכמה רווח אפשר לתת בין מילים או כמה אפשר לצמצם אותו וכן אותו הדין לגבי הצרת אותיות)

 

[prog]

בתור מעמד ספרים מעולם לא חששתי 'לגעת' בטקסט כשצריך. כמובן בהסכמת המו"לים.
אני רואה באופן חיובי את הערות שנכתבו שם. בשביל שהספר ייצא.

אסור להשמיט קטעים או להוסיף מילים סתם. אבל בהחלט ניתן 'לפתוח' ראשי תיבות כשצריך. או לשבור קטע מידי ארוך בשביל שיהיה נוח לקריאה.

לפעמים יש תוכן כ"כ חשוב אבל העימוד כל כך לא יפה וכל כך מסורבל, שבשביל שיהיה שימושי ונוח לקריאה חייבים לעשות משהו בצורה איכותית.

חיים דיקמן

 

[כתבים]

לענ"ד זה לא סוף העולם, בפרט אם השורה הנוספת נמצאת בטור הימני

נכון מאד, אבל ברור שאם ניתן לפתור את זה על ידי פתיחת ר"ת או להאריך את ההערה 'ע"י המחבר', זה הרבה יותר טוב.

 

[שבלונה]

בתור מעמד ספרים מעולם לא חששתי 'לגעת' בטקסט כשצריך. כמובן בהסכמת המו"לים.
אני רואה באופן חיובי את הערות שנכתבו שם. בשביל שהספר ייצא.

אסור להשמיט קטעים או להוסיף מילים סתם. אבל בהחלט ניתן 'לפתוח' ראשי תיבות כשצריך. או לשבור קטע מידי ארוך בשביל שיהיה נוח לקריאה.

לפעמים יש תוכן כ"כ חשוב אבל העימוד כל כך לא יפה וכל כך מסורבל, שבשביל שיהיה שימושי ונוח לקריאה חייבים לעשות משהו בצורה איכותית.

חיים דיקמן

מסכים עם חיים,
ואני מעריך אשתי תסכים גם כן

כמגיהת ספרים וכמעמד, הרבה פעמים פנינו לעורך הספרים בשאלה האם אפשר לנסח כך או אחרת כדי שדברים "יסתדרו" על הדף, אבל מעולם לא שינינו ללא הסכמה ברורה מהעורך שיש לנו יד חופשית כששאלות מהותיות שאלנו אותו, או אפילו בחשש קלוש לשאלות מהותיות.
לא מדובר על "למרוח" או להוסיף סתם מילים מלכתחילה על מנת "לנפח" את הספר שיראה עב כרס. מדובר בשביל הנראות של העמוד ולפעמים אפילו להקל את הקריאה של הקורא.

המצבים בהם זה בעיה, זה בקטעי מקורות, פסוקים, וכו' או בכתבי רבנים שידוע שכל מילה בהם שקולה ומדודה.

סתם לסבר את האוזן, כעורך עלון תורני היו כמה פעמים שפניתי לרב הגרעין בבקשה להוריד מילה שתיים או להוסיף על מנת שהפסקה תסדר, והוא התחבט והראה לי איך כל מילה שקולה ואיך מילה שלא קשורה סתם תהרוס...
בסופו של דבר הרב מצא מה להוריד.

בכל אופן, נדירים הרבנים שיודעים לדייק כל כך בכל מילה שלהם.

 

[ורד]

מה באמת הייתם עושים כשיש בעמוד אחד הערות שוליים בשני טורים כשמספר השורות אינו זוגי [כמובן, כשאין אפשרות להעביר שורה אחת לעמוד לפני/אחרי]?

להלן התשובה:

אף אחד לא ביקש להוסיף מלל.
ביקשו למען היופי, לרווח שורה או לצמצם שורה.

אם אתם לא יודעים איך מרחיבים רווח בין האותיות והמילים, או לחילופין, לצמצם לשורה פחות.
כמדומני ש"אליעזר" בנה על זה סקריפט כמו ב"תג"

בתור מעמד ספרים מעולם לא חששתי 'לגעת' בטקסט כשצריך. כמובן בהסכמת המו"לים.
אני רואה באופן חיובי את הערות שנכתבו שם. בשביל שהספר ייצא.

אסור להשמיט קטעים או להוסיף מילים סתם. אבל בהחלט ניתן 'לפתוח' ראשי תיבות כשצריך. או לשבור קטע מידי ארוך בשביל שיהיה נוח לקריאה.

לפעמים יש תוכן כ"כ חשוב אבל העימוד כל כך לא יפה וכל כך מסורבל, שבשביל שיהיה שימושי ונוח לקריאה חייבים לעשות משהו בצורה איכותית.

חיים דיקמן

מסכים עם חיים,
ואני מעריך אשתי תסכים גם כן

כמגיהת ספרים וכמעמד, הרבה פעמים פנינו לעורך הספרים בשאלה האם אפשר לנסח כך או אחרת כדי שדברים "יסתדרו" על הדף, אבל מעולם לא שינינו ללא הסכמה ברורה מהעורך שיש לנו יד חופשית כששאלות מהותיות שאלנו אותו, או אפילו בחשש קלוש לשאלות מהותיות.
לא מדובר על "למרוח" או להוסיף סתם מילים מלכתחילה על מנת "לנפח" את הספר שיראה עב כרס. מדובר בשביל הנראות של העמוד ולפעמים אפילו להקל את הקריאה של הקורא.

המצבים בהם זה בעיה, זה בקטעי מקורות, פסוקים, וכו' או בכתבי רבנים שידוע שכל מילה בהם שקולה ומדודה.

סתם לסבר את האוזן, כעורך עלון תורני היו כמה פעמים שפניתי לרב הגרעין בבקשה להוריד מילה שתיים או להוסיף על מנת שהפסקה תסדר, והוא התחבט והראה לי איך כל מילה שקולה ואיך מילה שלא קשורה סתם תהרוס...
בסופו של דבר הרב מצא מה להוריד.

בכל אופן, נדירים הרבנים שיודעים לדייק כל כך בכל מילה שלהם.

ראש פתוח הוא דבר חיובי בכל תחום בחיים, ובתחום העיצוב קל וחומר.
תמיד מומלץ לייעץ ללקוח להוסיף להוריד או לשנות דברים, אבל לגעת ולכתוב בתוך המלל הוראות זו לא דרך. ניתן לעשות סימונים כמו כוכביות או משהו בולט אחר ולכתוב הערות בצד, או להתייעץ מראש ולקבל אישור על שינויים מהותיים.
ואם בכל זאת נעשתה הטעות, לפני ההורדה לדפוס היה על המעמד בחיפוש והחלפה למצוא את כל המקומות המסומנים ולמחוק אותם.
מכל מקום בתור מעמדת באינדיזיין, אני ממליצה ללקוחות להגיש את החומר לעימוד לאחר כל תיקוני המלל וההגהות. המלל מושלם, העיצוב רץ, והמוצר מוכן במהירות גבוהה, ללא טעויות ותיקונים. יתכן וצורת העבודה בתג שונה, לפיכך תלוי באיזו תוכנה השתמש המעמד בספר המדובר.

לגבי עיצוב בעימוד, זה הפלונטר העיקרי. אנשים לא מבינים שכדי לעמד ספר לא מספיק להכיר את תוכנת העימוד אלא צריך לדעת עיצוב, כבר שנים אני מנסה לחנך את העולם...

 

[כתבים]

פורסם במקור על ידי כתבים
מה באמת הייתם עושים כשיש בעמוד אחד הערות שוליים בשני טורים כשמספר השורות אינו זוגי [כמובן, כשאין אפשרות להעביר שורה אחת לעמוד לפני/אחרי]?

פורסם במקור על ידי ורד
להלן התשובה:

פורסם במקור על ידי שלמה
אף אחד לא ביקש להוסיף מלל.
ביקשו למען היופי, לרווח שורה או לצמצם שורה.

אם אתם לא יודעים איך מרחיבים רווח בין האותיות והמילים, או לחילופין, לצמצם לשורה פחות.
כמדומני ש"אליעזר" בנה על זה סקריפט כמו ב"תג"

כבר כתבו לעיל שזה לא פותר את הבעיה בכל המצבים, ויש גבול כמה ניתן לשחק במרווחים בלי שזה יכער את העיצוב. במקרים כאלו עדיף לשחק בטקסט עצמו, כמובן באישור המחבר.
אבל זה ברור שלהכניס הערות טכניות בתוך הטקסט [גם כוכביות וכדו'] אסור, הדרך הטובה היא לציין זאת בהערות בלון ב-PDF.

 

[ונתנו10]

מעמד שמכניס מילים סתמיות/בעייתיות בתוך הספר - הוא מעמד מתחיל,
כי לכל אחד שעובד שנים בתחום, קרה כבר שהוא הוסיף טקסטים וזה הודפס ככה.
מצד שני, להוסיף ובעיקר להוריד טקסטים, זה מעשים שבכל יום בעיתונים ומגזינים,
כשהמעמד שולט בחומר ויודע ומבין מה אפשר להוריד ומה לא. כמובן, בתנאי שסומכים עליו.
בספרי קודש זה פחות מקובל.

 

[מוטי נאה]

בושה להעלות בכלל את הקישור...

 

[חיטובים]

אחרי הכל, האחריות הסופית היא ודאי של הלקוח. למרות הטעות של המעמד.
מי שלא בודק את מה ששלחו לו, שלא יתלונן.

 

[natittt]

דעתי הקטנה:
1. יש הרבה דרכים לשחק בעימוד בלי להוסיף מילים.
2. במקרה חירום, אפשר לפתוח ראשי תיבות.
3. לא כותבים הערות בקובץ. אפשר לכתוב הערה על הPDF וכך אני נוהג.
4. בקשר לתשלום צריך לשאול רב.
5. עבודה כזאת היא פשלה. כמעט מקח טעות.