הנושאים החמים
הנושאים החמים
אֲנַחְנוּ מֶלַח הָאָרֶץ,
הוּא אָמַר, וְעֵינָיו צְרוּבוֹת הַדְּמָעוֹת
מִצְמְצוּ בְּאוֹרָהּ שֶׁל גַּאֲוָה.
אוּלַי לֹא נָעִים לוֹמַר
אֲבָל אֲנַחְנוּ
בֶּאֱמֶת
מֶלַח הָאָרֶץ.
מִסְּבִיבוֹ הַמָּה הַחֶדֶר
אֲנָשִׁים מְלַחֲשִׁים
שֶׁחֲלוֹמוֹתֵיהֶם כָּבוּ
שֶׁנִּסְיוֹנוֹתֵיהֶם לְנַחֵם
עוֹרְרוּ חֶמְלָה
הוּא הָיָה מֶלַח הָאָרֶץ,
הוּא אָמַר, וּמֶלַח בְּעֵינָיו
וְעַכְשָׁו
כְּשֶׁהוּא הָלַךְ
הַבֶּטֶן שֶׁלִּי יוֹצֵאת בְּמָחוֹל
שֶׁל בְּחִילָה
מְסָרֶבֶת לְהִתְאוֹשֵׁשׁ.
מְסָרֶבֶת לִמְחֹל.
מִסְּבִיבוֹ הַמָּה הַחֶדֶר
וְהָמוּ מִלּוֹתָיו
הִדְהֲדוּ
טִלְטְלוּ
הוּא הָיָה מֶלַח הָאָרֶץ,
וְעַל יִשּׁוּבָהּ תָּמִיד חָלַם.
הוּא הָיָה מֶלַח הָאָרֶץ,
וְלָכֵן יָצָא לִלְחֹם.
וְהַקְּמָטִים שֶׁלּוֹ סִפְּרוּ
אֶת הַשֶּׁבֶר
אֶת הַהִתְפּוֹרְרוּת
אֶת נְצִיב הַמֶּלַח
שֶׁלְּעוֹלָם
לֹא יַעֲמֹד
עוֹד.
בזמן אחר, בתקופות מרחיקות, לא היינו נפגשים.
הם - הם. אנחנו - תורתנו עמנו.
אך קרבת משפחה רחוקה ושכול לאומי חיברו בינינו.
ושם ישבנו, גם בכינו, בשומענו את אבלי ציון.
ובזמן שהתורה נמשלה למים -
הם
למלח
נמשלו.
וביחד היינו ים המלח. הים של הארץ הטובה.
הוּא אָמַר, וְעֵינָיו צְרוּבוֹת הַדְּמָעוֹת
מִצְמְצוּ בְּאוֹרָהּ שֶׁל גַּאֲוָה.
אוּלַי לֹא נָעִים לוֹמַר
אֲבָל אֲנַחְנוּ
בֶּאֱמֶת
מֶלַח הָאָרֶץ.
מִסְּבִיבוֹ הַמָּה הַחֶדֶר
אֲנָשִׁים מְלַחֲשִׁים
שֶׁחֲלוֹמוֹתֵיהֶם כָּבוּ
שֶׁנִּסְיוֹנוֹתֵיהֶם לְנַחֵם
עוֹרְרוּ חֶמְלָה
הוּא הָיָה מֶלַח הָאָרֶץ,
הוּא אָמַר, וּמֶלַח בְּעֵינָיו
וְעַכְשָׁו
כְּשֶׁהוּא הָלַךְ
הַבֶּטֶן שֶׁלִּי יוֹצֵאת בְּמָחוֹל
שֶׁל בְּחִילָה
מְסָרֶבֶת לְהִתְאוֹשֵׁשׁ.
מְסָרֶבֶת לִמְחֹל.
מִסְּבִיבוֹ הַמָּה הַחֶדֶר
וְהָמוּ מִלּוֹתָיו
הִדְהֲדוּ
טִלְטְלוּ
הוּא הָיָה מֶלַח הָאָרֶץ,
וְעַל יִשּׁוּבָהּ תָּמִיד חָלַם.
הוּא הָיָה מֶלַח הָאָרֶץ,
וְלָכֵן יָצָא לִלְחֹם.
וְהַקְּמָטִים שֶׁלּוֹ סִפְּרוּ
אֶת הַשֶּׁבֶר
אֶת הַהִתְפּוֹרְרוּת
אֶת נְצִיב הַמֶּלַח
שֶׁלְּעוֹלָם
לֹא יַעֲמֹד
עוֹד.
בזמן אחר, בתקופות מרחיקות, לא היינו נפגשים.
הם - הם. אנחנו - תורתנו עמנו.
אך קרבת משפחה רחוקה ושכול לאומי חיברו בינינו.
ושם ישבנו, גם בכינו, בשומענו את אבלי ציון.
ובזמן שהתורה נמשלה למים -
הם
למלח
נמשלו.
וביחד היינו ים המלח. הים של הארץ הטובה.
