• משתמשים יקרים!

    בשל עבודות תחזוקה הערב, ייתכן שהאתר יהיה סגור לפרקי זמן שונים לצורכי תחזוקה.
    זוהי סגירה מכוונת, ונועדה לשפר את ביצועי האתר, לטובתכם.
    בתקווה להבנה. תודה על הסבלנות!

מדריך מילון מושגים בשוק ההון

אז נדברו

משתמש פעיל
להלן מילון מושגים בשוק ההון מחולק לקטעים (למען נוחות הקריאה)
אג"ח להמרה: איגרת-חוב המעניקה ריבית ושניתן להמירה במניה. משלבת תכונות של אג"ח ושל המרת אופציה למניה.

אג"ח בריבית משתנה: איגרת-חוב הצמודה למדד מסוים ומשתנה על פיו.

אג"ח בריבית קבועה: איגרת-חוב שהריבית שלה ידועה ונשארת קבועה לכל אורך חייה.

אג"ח זבל: איגרות-חוב בעלות סיכון גבוה הנסחרות בתשואה גבוהה.

אומגה: השינוי באחוזים של האופציה הנגרם כתוצאה משינוי של אחוז אחד בנכס הבסיס.

אופציה אירופאית: אופציה שניתן לממשה רק בסוף התקופה, כלומר כאשר האופציה פוקעת.

אופציה אמריקאית: אופציה הפוכה לאירופאית. זו אופציה שניתן לממש אותה בכל זמן בחייה.

אופציה בכסף: אופציה שמחירה זהה למחיר הנכס או קרוב מאוד אליו.

איחוד הון: במניות מסוימות ישנן מניות עם עדיפות האחת על השניה. כשמחליטים על איחוד שני סוגי מניות, הופכים את שניהם לסוג אחד חדש וכל בעל מניות מהסוגים הקודמים יקבל מניות מהסוג החדש בהתאם לאחזקותיו.

אינפלציה: מצב במשק בו מחירי הסחורות והמוצרים עולים בעוד שהשכר נשאר ללא שינוי וכוחו של הכסף נשחק.

אנליסט: אדם המתמחה בניתוח של ניירות ערך. אנליסט טוב מתעמק בנעשה בחברות ויכול להגיע למסקנות בגין כדאיות ההשקעה בניירות ערך של החברות על ידי תמחור המניה לעומת שווי החברה העתידי והנוכחי.

איסוף: תהליך בו גוף או משקיע אוסף מניות בצורה שקטה במטרה לאסוף כמה שיותר מניות מבלי להעלות את ערכן.

איש קש: אדם הקונה מניות עבור אדם אחר.

אנונה: סכום כסף המועבר לצד אחד המתחייב להעביר למעביר הכסף סכום כסף קבוע וחודשי כמו פנסיה. באנונה, תקופת התשלום ידועה היא מראש וממשיכה להיות משולמת גם אם מקבל האנונה נפטר.

אסטרטגיה (Combination): שילוב של מספר פעולות קניית או מכירת אופציות לשם בניית השקעה המתאימה לציפיות ולהערכות המשקיע.

אפסייד: פוטנציאל העלייה במניה מסוימת.

ארביטראז': יצירת רווחים מפערים במחיר נייר ערך הנסחר ב-2 מקומות שונים, כמו למשל, מניה ישראלית הנסחרת בישראל ובארצות-הברית.

אשראי: אשראי הוא אמצעי תשלום שהבנק מעמיד לרשות הלקוח, כנגד התחייבויות של מקבל האשראי להחזירו על כל עלויותיו בעתיד.

בלוק: כמות גדולה של נייר ערך המוצע למכירה בפעם אחת.

בסט: במחיר השוק.

בסיס ההצמדה: המכשיר אליו מוצמד נייר ערך צמוד. לדוגמא, הצמדה למדד המחירים לצרכן, הצמדה לדולר, הצמדה למדד תשומות בנייה וכדומה.

בעל שליטה: גוף או אדם המחזיק חמישה אחוז או יותר מחברה מסוימת.

בעלות צולבת: אחזקה של חברה מסוימת במספר חברות הפועלות באותו תחום.

גיוס הון מהציבור: חברות פרטיות או ממשלה מגייסות הון על ידי הנפקת ני"ע ומכירתן לציבור.

גילון: איגרת-חוב המונפקת לפרק זמן של 25 שנה אשר בכל רבעון מעודכנת תשואה שלה בהתאם לממוצע ריבית של מלווה קצר מועד, המק"מ.

גלבוע: איגרת-חוב צמודה לדולר בעלת ריבית משתנה.

דאונסייד: פוטנציאל הירידות במניה מסוימת.

דיבידנד: רווח של חברה ציבורית המתחלק בין משקיעים האוחזים במניה.

דיסקאונט: חברות הנסחרות בשוק ההון מתחת לשווי הנכסים הנקי של החברה. בימים בהם הבורסה בשפל ניתן לקנות מניות של חברות גדולות הנסחרות במחירים נמוכים משמעותית מסכומי הכסף שיש להן בבנק ומהנכסים שהן מחזיקות.

דירוג אשראי: דירוג הניתן על ידי חברות דירוג מהארץ או מהעולם היכול להעריך את הסיכון והסיכוי בהחזרת הקרן והריבית. הדרוג הגבוה ביותר הוא – AAA.

דפלציה: מצב בו מתרחשות ירידות מחירים של סחורות ושירותים. מצב זה הפוך מאינפלציה בתוספת מיתון.

הגבלת שער/הוראות בהגבלת שער: הוראות הניתנות לביצוע עסקות בשערים השונים משערי השוק בעת מתן ההוראה במניות. בהוראות אלו קיימת התניה המתייחסת לשערי השוק, כך שעם קיום ההתניה הופכת ההוראה לעסקה.

הטבות מס: הפקדה אופטימלית לצורך ניצול מקסימלי של הטבות מס. זהו סכום ההפקדה המזכה את החוסך במירב הטבות המס. הפקדה זו נגזרת משני נתונים: (1) שיעורי הפקדה המותרים, פונקציה של מעמדו בעבודה (שכיר, עצמאי) וגילו. (2) גודל ההכנסה ביחס לתקרה המזכה.

הטיית האישור: מצב בו קיבל משקיע החלטת השקעה ומחפש סיבות לחיזוק הפעולות שעשה תוך התעלמות מסיבות המצביעות על טעות שזה עתה ביצע.

הנפקה חמה: הנפקה שזוכה להתעניינות רבה ולכן גם לחיתום יתר גבוה.

הפסקת מסחר: פעולה אותה נוקטת הנהלת הבורסה לניירות ערך לפיה נעצר המסחר במניה מסוימת או בשוק כולו במגמה להבטיח מסחר הוגן. זאת, אם התרחש אירוע מהותי המצדיק לשקול מחדש הוראות מסחר שניתנו.

הפרטה: שמו של תהליך בו נמכרות חברות ואחזקות ממשלתיות לציבור ולחברות.

הפצה: פעולת שיווק של מניות בזמן ההנפקה.

הצעת רכש: הצעה לרכישה של כמות מניות גדולה מגוף חיצוני או מבעל עניין לשאר בעלי המניות בחברה.

הצפת ערך: גילוי של ערך שלא היה ידוע עד כה בחברה כמו למשל תמחור מחדש של נכסים, הנפקה של חברה חדשה, עיסקה חדשה שנוצרה וכדומה.

השוואת שיעור המס: תיקון עיוות שבוצע בשנת 2005. מדובר על השוואת תשלום המס על הרווחים ממכשירים פיננסיים ונכסים, בין אם נעשו בארץ או בחו"ל.

השקעה דפנסיווית: השקעה שמטרתה לשמור כמה שאפשר על התיק הקיים ולהימנע מסיכונים מיותרים.

התקופה למימוש: התקופה בשנים שנותרה עד למועד המימוש האחרון.

המסחר הרציף: – הפקודות מועברות משלב 'טרום הפתיחה' ובכל מקרה של 'מפגש' מתאים בין קונה למוכר מתבצעת עסקה. בכל רגע נתון ניתן לראות את שלוש הפקודות ה'טובות' ביותר (שלושת הקונים בשערים הגבוהים ביותר ושלושת המוכרים בשערים הנמוכים ביותר).

ויסות מניות: פעולה הגורמת למניה מסוימת להיסחר במחיר שאינו משקף את כוחות השוק הפועלים עליה באמת.

זיכוי מס: החזר כספי בשיעור של 25% מסכום ההפקדה בקופת גמל או בקרן השתלמות.

חברת אחזקה: חברה המחזיקה בחברות שונות וזו מהווה את כל פעילותה. חברת אחזקות אינה בעלת פעילות עצמאית והיא למעשה מנהלת או שותפה בניהול החברות המוחזקות.

חוק הייעוץ: חוק המחייב את הבנקאים ויועצי השקעות שלהם לייעץ ללקוחות לפי טובת הלקוח ולא לפי טובת הבנק.

חוזים עתידיים: קנייה או מכירה של חוזים בבורסות מוכרות בעולם, לקבלה או למסירה של מטבעות, ריביות או סחורות בתאריך עתידי.

חלוקת דיבידנד: חלוקה של רווחים לבעלי המניות לפי החלטות של הדירקטוריון.

חילוט: תפיסת ניירות ערך בגין מעשה לא-חוקי או אי-ביצוע התחייבות.

חתם: גוף המתחייב כלפי חברה העומדת להנפיק ניירות ערך לציבור לעזור לה להפיץ אותם ולקנות ממנה כל כמות של ניירות ערך שלא הצליחה למכור בהנפקה.


חברות הדירוג נותנות ציונים עפ"י אותיות לועזיות:

AAA:
איתנות פיננסית גבוהה. הסיכוי שבעל האג"ח לא יפרע את חובו למשקיעים נמוכה עד קלושה.

A: איתנות פיננסית טובה, אך תנאים מקרו כלכליים יכולים לפגוע בבעל האג"ח להחזיר חובו.

BBB: איתנות פיננסית סבירה, אך באם יהיו שינויים לרעה במשק - איתנותו של בעל האג"ח לפרוע את חובו-
נמוך.

B: איתנות פיננסית נמוכה ועשויה להשתנות מהר באם יחולו שינויים לרעה בחברה או במצב המקרו-כלכלי.
כדאי לשים לב גם לסימנים של פלוס ומינוס ליד הדירוג המציינים את המצב היחסי בתוך קבוצת הדירוג.
חשוב לדעת : דירוג מתחת ל- B נחשב להשקעה מסוכנת.


טווח השקעה: טווח הזמן בו לדעת המשקיע לא יידרש לו הכסף למטרותיו השוטפות האחרות.

יום הx-: מיום זה ואילך נסחרת המניה ללא הטבות הנלוות לה כמו דיבידנד, זכויות ומניות הטבה. ביום זה מתקנת הבורסה את שערי ניירות הערך.

יום הקום: היום האחרון שבו נסחר נייר-ערך עם התקבול שעליו הכריזה החברה, כגון: דיבידנד, זכויות, מניות הטבה. המחזיק ני"ע בתום יום זה – זכאי לקבל את התקבול.

יחידה בקרן: זכות שווה להשתתף בקרן נאמנות וכדומה.

יצירות בקרנות: הכוונה היא לכסף המופקד לקרנות הנאמנות באמצעות המשקיעים. יצירות בקרנות פירושו שהציבור רוכש קרנות.

ליביד (Libid): הריבית הבין-בנקאית לפיקדונות. שער הריבית הבין-בנקאית אותה מוכן עושה השוק לשלם עבור פיקדון במט"ח שיפקיד אצלו בנק אחר. מושג זהה ל- Euro.

לימיט (Limit): הוראות שניתנות לחדר עסקות על ידי לקוחות לשם ביצוע עסקות בשערים השונים משערי שוק בעת מתן ההוראה. בהוראות אלו קיימת התניה המתייחסת לשערי השוק, ועם קיום ההתניה הופכת ההוראה לעסקה.

ספוט: עסקה המייצגת פרק זמן של פתיחת פוזיציה וערכה. במסחר במט"ח, משך הספוט הוא לשני ימי עסקים בלבד.

ערך זמן – Time Value: הערך הנוסף לאופציה מעבר לערך הפנימי. ערך זה משקף את ציפיות המשקיעים לשינויים צפויים במחיר נכס הבסיס. ניתן לחשב ערך זה על ידי מציאת ההפרש שבין מחיר האופציה לבין הערך הפנימי של האופציה.

ערך פנימי (Intrinsic Value): ערך פנימי לאופציית Call. ההפרש שבין המחיר הנוכחי של נכס הבסיס למחיר המימוש.

ערך פנימי באופציית Put: ההפרש בין מחיר המימוש למחיר הנוכחי של נכס הבסיס.

פקודת "מיד או בטל" (IOC – Immediate Or Cancel): הוראה בהגבלת שער לביצוע בשער הטוב ביותר עד לשער הנקוב. במידה וההוראה מבוצעת באופן חלקי בלבד, מתבטלת היתרה שלא בוצעה ואינה נרשמת בספר הפקודות.

פקודת "מיד והכל" (FOK – Fill Or Kill): הוראה בהגבלת שער לביצוע מלא בלבד בשער הטוב ביותר עד לשער הנקוב. במידה ולא ניתן לבצע מיידית את ההוראה במלוא הכמות, מתבטלת ההוראה ואינה נרשמת בספר הפקודות.

פוזיציה סגורה: מצב שבו רווחי או הפסדי המשקיע אינם תלויים בשינויים עתידיים במחיר נכס הבסיס.

פוזיציה פתוחה: היתרה בזכות או בחובה שיש למשקיע באופציה כלשהי. מצב שבו רווחי או הפסדי המשקיע תלויים בשינויים עתידיים במחיר נכס הבסיס.

פונדמטלס: הנתונים הכלכליים הבסיסים של החברה ממנה ניתן לגזור את מצבה. בין הנתונים הללו תזרים המזומנים, ההון העצמי, המכירות, הגידול או הצמצום בפעילות ועוד.

פיחות: דולר מתחזק ושקל נחלש. מדובר במצב בו ניתן לרכוש מוצר מסוים השווה לדוגמא מאה דולר ביותר שקלים מאשר לפני תקופת הפיחות, כי הדולר שווה יותר שקלים.

פורוורד – עסקה עתידית: עסקה שתנאיה נקבעים בעת ביצועה בפועל. העסקה נעשית במועד מאוחר יותר, שגם הוא נקבע מראש. עסקה זו נבדלת מאופציה בכך ששני הצדדים מחויבים לבצעה במועד שנקבע.

פצ"מ – פיקדון צמוד מטבע: פיקדון שקלי הצמוד למטבע מסוים, בדרך כלל לדולר, אך ניתן להצמידו גם לליש"ט וליורו.

פקיעת אופציה: מועד אחרון בו זכאי מחזיק האופציה לממשה. אופציה 'אירופאית' פירושה – זכות המימוש ניתנת בכל רגע עד לפקיעתה. בישראל נהוגה אופציה זו.

פרוקסי: יפוי כוח להשתתף באסיפה כללית במקום בעל המניות.

פריצה: פרק זמן בו לפי השיטה הטכנית נייר-ערך מסוים או מדד פורץ קו תמיכה או פורץ קו התנגדות.

פרמיית סיכון: מחיר הסיכון שהמשקיע מוכן או צריך לשלם עבור השקעה מסוימת. לדוגמא: פרמיית הסיכון של מדינת ישראל נמדדת דרך הפערים בין תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב לבין תשואות האג"ח של ממשלת ישראל. ככל שילך ויגדל פער התשואות הללו, כן תלך ותגדל פרמיית הסיכון.

פרמיית צמיחה: המחיר שמשקיע מוכן לשלם עבור השקעה כאשר הוא מניח שאת הרווחים הגדולים מהשקעתו יעשה בעתיד מצמיחתה המהירה של ההשקעה.

קול 001: אופציית 'קול' המייצגת את מדד המעו"ף, רכישתה שווה לרכישת המדד בשלמות.

קופת גמל: קופת גמל היא קרן המוקמת על פי אישור משרד האוצר, כדי שתשלם לעמיתיה תגמולים, קצבה או פיצויים (לפי סוג הקופה). קופת גמל היא חיסכון חוזי לטווח ארוך, לפחות 15 שנה. החוק מעניק לקופת גמל ולעמיתיה הקלות במס הכנסה, אולם כנראה שהטבה זו תבוטל במסגרת הטלת המס על שוק ההון.

קניית חוזה: קניית 'קול' ומכירת 'פוט'. למעשה, זהה לקניית נכס הבסיס.

קרן בלתי מסויגת: קרן הרשאית להשקיע, על פי הסכם הנאמנות שלה, כל סכום מנכסיה בכל ני"ע, ללא תלות אם הוא 'חייב מס' ואם לאו. לעניין המס, יראו את הרווח שחולק כאילו הופק ונתקבל במישרין בידי בעל היחידה ולפי זה יחויב. יתרונה הוא למלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) ולחברות.

קרן מסויגת: קרן, שלפי הסכם הנאמנות שלה, מתחייבת להשקיע לפחות 85% מנכסיה בני"ע שהם 'פטורי מס' או 'חייבי מס' בשיעור מוגבל, על דיבידנד או ריבית המחולקים בגינן. רוב קרנות הנאמנות משתייכות לקטגוריה זו.

קרן נאמנות: מסגרת שמטרתה השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, זאת בתנאי שנעשתה על סמך הסכם נאמנות שפרטיו פורסמו בתשקיף.

קרן גיאוגרפית: קרנות שמבצעות את השקעתן לפי חלוקה של קטגוריות כמו מיקום גיאוגרפי או ענף מסוים.

קרן גידור: קרן המנהלת את ההשקעות של גופים וארגונים גדולים.

קרן אינדקס: קרן נאמנות המשקיעה במניות של מדד מסוים.

קרן בריק: קרן נאמנות המשקיעה במניות של חברות בברזיל, סין, הודו ורוסיה הנחשבות למדינות מתפתחות.

רו: שינוי במחיר האופציה הנובע משינוי של יחידה אחת (אחוז אחד) בשער הריבית חסרת הסיכון.

רווח גולמי: סעיף בדו"ח רווח והפסד. רווח החברה ממכירת מוצרים שיצרה או ממכירת סחורות שקנתה בניכוי עלות המכר (ההוצאות שהוציאה החברה בכדי לייצר/לקנות את המוצרים/ סחורות שמכרה).
ההכנסות וההוצאות המהוות את הרווח הגולמי הן רק אלו שנבעו מפעילות שוטפת של החברה.

רווח למניה: הרווח החשבונאי של חברה המחולק בכמות המניות שהנפיקה.

רווח/הפסד הון: ההפרש בין שערו הנוכחי של הנכס לבין שערו בעת הקנייה.

ריבית נקובה: הריבית הנקבעת ללקוח לצורך ביצוע העסקה והמשמשת כבסיס לחישוב הריבית המתואמת לצורך השוואה בין מוצרים.

ריבית עוגן: שיעור הריבית השנתית שתחושב ע"י בנק על בסיס תשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב הצמודות למדד, שטווח הפדיון שלהן בעת החישוב נקבע לכל תוכנית ותוכנית, והוא בין 5 ל-10 שנים, או בין 1.5 ל-3.5 שנים (בהתאם לתנאי התוכנית) וקרן האג"ח נפרעת בתשלום חד-פעמי במועד הפדיון כשבחישוב ניתן משקל לאורך חיי האג"ח. ריבית העוגן היא ממוצע של תשואה לפדיון ברוטו (לפני מס) של אג"ח הנקובות במטבע ישראלי, הצמודות במלואן למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית בשיעור קבוע, שהקרן בגינן נפרעת במועד אחד. הן מונפקות ע"י המדינה ורשומות למסחר בבורסה, שהתקופה שנותרה לפדיונן במועד שינוי הריבית היא בטווח תקופה הנקבעת לכל תוכנית בנפרד.

ריבית פריים: ריבית הנקבעת אחת לחודש ע"י בנק ישראל. ריבית זו היא הריבית הבסיסית לאשראי לא-צמוד.

שווי שוק: ערך השוק של ההון הרשום בבורסה לני"ע (במיליוני דולרים, לפי שער הדולר ליום המסחר האחרון).

שוק דובי: שוק הנמצא בתקופה ממושכת של ירידות.

שוק שורי: כינוי שמקורו בארה"ב למגמה של עלייה בשערים בבורסהBull) Market).

שורט: מכירת מניות וירטואלית מתוך אמונה כי השוק ירד ואז יוכל המשקיע לרכוש את המניות מחדש במחיר נמוך יותר וליהנות מההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. השורט מפותח מאוד בארה"ב ובישראל הוא עדיין נמצא בחיתוליו.

שותפות מוגבלת: גוף משפטי המוקם על פי חוזה בין שותפים לשם ניהול עסק למטרת הפקת רווחים בעל לפחות שותף כללי אחד המנהל את השותפות ואחראי לחובותיה ולפחות שותף מוגבל אחד, שאינו אחראי לחובות השותפות ולו הגנה כשל חברה בע"מ. כגון: דלין, ישראמקו, אבנר וכדומה.

שחקן מעו"ף: אדם המתמחה במסחר במעו"ף.

שיעור ההוספה: שיעור באחוזים שהמשקיע צריך לשלם מעבר למחיר היסודי שנקבע למניה בין 0.25% ל 2%.

שלבי המסחר ב"רצף": טרום פתיחה – בשלב זה מוזרמות פקודות מכירה/ קנייה לני"ע. המערכת מרכזת פקודות אלו ומחשבת שער ומחזור תיאורטיים לכל רגע נתון ולבסוף נקבעים שער פתיחה ומחזור פתיחה. בשלב מסחר זה לא תתבצענה עסקות.

שלב הנעילה: בסיום שלב המסחר הרציף יחושב לכל נייר שער נעילה. בשער זה מתקיים מסחר סימולטני ללא שינוי שער.

שערי נעילה: השער יחושב עפ"י ממוצע העסקות שנסגרו ב-30 הדקות שקדמו למועד סיום המסחר הרציף, ובלבד שסכומן המצטבר הוא 100,000 ש"ח או יותר. שער זה יהווה את שער הבסיס של יום המחרת.

שחר-אג"ח: אג"ח ממשלתית שאינה צמודה, הנושאת ריבית נומינלית קבועה המונפקת לתקופה של עד 20 שנה (בפועל לשלוש שנים). הריבית נקבעת מראש לכל חיי האיגרת ומשולמת פעם אחת בשנה.

תאוריית השוק היעיל: תאוריה האומרת כי מחיר נייר הערך בשוק הוא מדויק ומייצג את כל מה שהמשקיע יודע ואת כל הציפיות העתידיות.

תאריך מימוש (Expiration Date): התאריך בו ניתן לממש את הזכות הנתונה באופציה. לאחר מועד זה פוקעת, למעשה, האופציה.

תטא: שינוי במחיר האופציה כתוצאה מהתקצרות הזמן שנותר עד למועד פקיעת אופציה ביום אחד.

תיקון אלים: נפילה חזקה של השוק בפרק זמן קצר לאחר תקופה של עליות.
קרדיט לצביקה ברגמן (הוציא לאור מעל 60 ספרים)
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:

אז נדברו

משתמש פעיל
אג"ח להמרה: איגרת-חוב המעניקה ריבית ושניתן להמירה במניה. משלבת תכונות של אג"ח ושל המרת אופציה למניה.

אג"ח בריבית משתנה: איגרת-חוב הצמודה למדד מסוים ומשתנה על פיו.

אג"ח בריבית קבועה: איגרת-חוב שהריבית שלה ידועה ונשארת קבועה לכל אורך חייה.

אג"ח זבל: איגרות-חוב בעלות סיכון גבוה הנסחרות בתשואה גבוהה.

אומגה: השינוי באחוזים של האופציה הנגרם כתוצאה משינוי של אחוז אחד בנכס הבסיס.

אופציה אירופאית: אופציה שניתן לממשה רק בסוף התקופה, כלומר כאשר האופציה פוקעת.

אופציה אמריקאית: אופציה הפוכה לאירופאית. זו אופציה שניתן לממש אותה בכל זמן בחייה.

אופציה בכסף: אופציה שמחירה זהה למחיר הנכס או קרוב מאוד אליו.

איחוד הון: במניות מסוימות ישנן מניות עם עדיפות האחת על השניה. כשמחליטים על איחוד שני סוגי מניות, הופכים את שניהם לסוג אחד חדש וכל בעל מניות מהסוגים הקודמים יקבל מניות מהסוג החדש בהתאם לאחזקותיו.

אינפלציה: מצב במשק בו מחירי הסחורות והמוצרים עולים בעוד שהשכר נשאר ללא שינוי וכוחו של הכסף נשחק.

אנליסט: אדם המתמחה בניתוח של ניירות ערך. אנליסט טוב מתעמק בנעשה בחברות ויכול להגיע למסקנות בגין כדאיות ההשקעה בניירות ערך של החברות על ידי תמחור המניה לעומת שווי החברה העתידי והנוכחי.

איסוף: תהליך בו גוף או משקיע אוסף מניות בצורה שקטה במטרה לאסוף כמה שיותר מניות מבלי להעלות את ערכן.

איש קש: אדם הקונה מניות עבור אדם אחר.

אנונה: סכום כסף המועבר לצד אחד המתחייב להעביר למעביר הכסף סכום כסף קבוע וחודשי כמו פנסיה. באנונה, תקופת התשלום ידועה היא מראש וממשיכה להיות משולמת גם אם מקבל האנונה נפטר.

אסטרטגיה (Combination): שילוב של מספר פעולות קניית או מכירת אופציות לשם בניית השקעה המתאימה לציפיות ולהערכות המשקיע.

אפסייד: פוטנציאל העלייה במניה מסוימת.

ארביטראז': יצירת רווחים מפערים במחיר נייר ערך הנסחר ב-2 מקומות שונים, כמו למשל, מניה ישראלית הנסחרת בישראל ובארצות-הברית.

אשראי: אשראי הוא אמצעי תשלום שהבנק מעמיד לרשות הלקוח, כנגד התחייבויות של מקבל האשראי להחזירו על כל עלויותיו בעתיד.

קרדיט לצביקה ברגמן (הוציא לאור מעל 60 ספרים)
 
נערך לאחרונה ב:

אז נדברו

משתמש פעיל
בלוק: כמות גדולה של נייר ערך המוצע למכירה בפעם אחת.

בסט: במחיר השוק.

בסיס ההצמדה: המכשיר אליו מוצמד נייר ערך צמוד. לדוגמא, הצמדה למדד המחירים לצרכן, הצמדה לדולר, הצמדה למדד תשומות בנייה וכדומה.

בעל שליטה: גוף או אדם המחזיק חמישה אחוז או יותר מחברה מסוימת.

בעלות צולבת: אחזקה של חברה מסוימת במספר חברות הפועלות באותו תחום.

גיוס הון מהציבור: חברות פרטיות או ממשלה מגייסות הון על ידי הנפקת ני"ע ומכירתן לציבור.

גילון: איגרת-חוב המונפקת לפרק זמן של 25 שנה אשר בכל רבעון מעודכנת תשואה שלה בהתאם לממוצע ריבית של מלווה קצר מועד, המק"מ.

גלבוע: איגרת-חוב צמודה לדולר בעלת ריבית משתנה.

דאונסייד: פוטנציאל הירידות במניה מסוימת.

דיבידנד: רווח של חברה ציבורית המתחלק בין משקיעים האוחזים במניה.

דיסקאונט: חברות הנסחרות בשוק ההון מתחת לשווי הנכסים הנקי של החברה. בימים בהם הבורסה בשפל ניתן לקנות מניות של חברות גדולות הנסחרות במחירים נמוכים משמעותית מסכומי הכסף שיש להן בבנק ומהנכסים שהן מחזיקות.

דירוג אשראי: דירוג הניתן על ידי חברות דירוג מהארץ או מהעולם היכול להעריך את הסיכון והסיכוי בהחזרת הקרן והריבית. הדרוג הגבוה ביותר הוא – AAA.

דפלציה: מצב בו מתרחשות ירידות מחירים של סחורות ושירותים. מצב זה הפוך מאינפלציה בתוספת מיתון.

קרדיט לצביקה ברגמן (הוציא לאור מעל 60 ספרים)
 
נערך לאחרונה ב:

אז נדברו

משתמש פעיל
הגבלת שער/הוראות בהגבלת שער: הוראות הניתנות לביצוע עסקות בשערים השונים משערי השוק בעת מתן ההוראה במניות. בהוראות אלו קיימת התניה המתייחסת לשערי השוק, כך שעם קיום ההתניה הופכת ההוראה לעסקה.

הטבות מס: הפקדה אופטימלית לצורך ניצול מקסימלי של הטבות מס. זהו סכום ההפקדה המזכה את החוסך במירב הטבות המס. הפקדה זו נגזרת משני נתונים: (1) שיעורי הפקדה המותרים, פונקציה של מעמדו בעבודה (שכיר, עצמאי) וגילו. (2) גודל ההכנסה ביחס לתקרה המזכה.

הטיית האישור: מצב בו קיבל משקיע החלטת השקעה ומחפש סיבות לחיזוק הפעולות שעשה תוך התעלמות מסיבות המצביעות על טעות שזה עתה ביצע.

הנפקה חמה: הנפקה שזוכה להתעניינות רבה ולכן גם לחיתום יתר גבוה.

הפסקת מסחר: פעולה אותה נוקטת הנהלת הבורסה לניירות ערך לפיה נעצר המסחר במניה מסוימת או בשוק כולו במגמה להבטיח מסחר הוגן. זאת, אם התרחש אירוע מהותי המצדיק לשקול מחדש הוראות מסחר שניתנו.

הפרטה: שמו של תהליך בו נמכרות חברות ואחזקות ממשלתיות לציבור ולחברות.

הפצה: פעולת שיווק של מניות בזמן ההנפקה.

הצעת רכש: הצעה לרכישה של כמות מניות גדולה מגוף חיצוני או מבעל עניין לשאר בעלי המניות בחברה.

הצפת ערך: גילוי של ערך שלא היה ידוע עד כה בחברה כמו למשל תמחור מחדש של נכסים, הנפקה של חברה חדשה, עיסקה חדשה שנוצרה וכדומה.

השוואת שיעור המס: תיקון עיוות שבוצע בשנת 2005. מדובר על השוואת תשלום המס על הרווחים ממכשירים פיננסיים ונכסים, בין אם נעשו בארץ או בחו"ל.

השקעה דפנסיווית: השקעה שמטרתה לשמור כמה שאפשר על התיק הקיים ולהימנע מסיכונים מיותרים.

התקופה למימוש: התקופה בשנים שנותרה עד למועד המימוש האחרון.

המסחר הרציף: – הפקודות מועברות משלב 'טרום הפתיחה' ובכל מקרה של 'מפגש' מתאים בין קונה למוכר מתבצעת עסקה. בכל רגע נתון ניתן לראות את שלוש הפקודות ה'טובות' ביותר (שלושת הקונים בשערים הגבוהים ביותר ושלושת המוכרים בשערים הנמוכים ביותר).

ויסות מניות: פעולה הגורמת למניה מסוימת להיסחר במחיר שאינו משקף את כוחות השוק הפועלים עליה באמת.

זיכוי מס: החזר כספי בשיעור של 25% מסכום ההפקדה בקופת גמל או בקרן השתלמות.

חברת אחזקה: חברה המחזיקה בחברות שונות וזו מהווה את כל פעילותה. חברת אחזקות אינה בעלת פעילות עצמאית והיא למעשה מנהלת או שותפה בניהול החברות המוחזקות.

חוק הייעוץ: חוק המחייב את הבנקאים ויועצי השקעות שלהם לייעץ ללקוחות לפי טובת הלקוח ולא לפי טובת הבנק.

חוזים עתידיים: קנייה או מכירה של חוזים בבורסות מוכרות בעולם, לקבלה או למסירה של מטבעות, ריביות או סחורות בתאריך עתידי.

חלוקת דיבידנד: חלוקה של רווחים לבעלי המניות לפי החלטות של הדירקטוריון.

חילוט: תפיסת ניירות ערך בגין מעשה לא-חוקי או אי-ביצוע התחייבות.

חתם: גוף המתחייב כלפי חברה העומדת להנפיק ניירות ערך לציבור לעזור לה להפיץ אותם ולקנות ממנה כל כמות של ניירות ערך שלא הצליחה למכור בהנפקה.

קרדיט לצביקה ברגמן (הוציא לאור מעל 60 ספרים)
 
נערך לאחרונה ב:

אז נדברו

משתמש פעיל
חברות הדירוג נותנות ציונים עפ"י אותיות לועזיות:

AAA:
איתנות פיננסית גבוהה. הסיכוי שבעל האג"ח לא יפרע את חובו למשקיעים נמוכה עד קלושה.

A: איתנות פיננסית טובה, אך תנאים מקרו כלכליים יכולים לפגוע בבעל האג"ח להחזיר חובו.

BBB: איתנות פיננסית סבירה, אך באם יהיו שינויים לרעה במשק - איתנותו של בעל האג"ח לפרוע את חובו-
נמוך.

B: איתנות פיננסית נמוכה ועשויה להשתנות מהר באם יחולו שינויים לרעה בחברה או במצב המקרו-כלכלי.
כדאי לשים לב גם לסימנים של פלוס ומינוס ליד הדירוג המציינים את המצב היחסי בתוך קבוצת הדירוג.
חשוב לדעת : דירוג מתחת ל- B נחשב להשקעה מסוכנת.

קרדיט לצביקה ברגמן (הוציא לאור מעל 60 ספרים)
 
נערך לאחרונה ב:

אז נדברו

משתמש פעיל
טווח השקעה: טווח הזמן בו לדעת המשקיע לא יידרש לו הכסף למטרותיו השוטפות האחרות.

יום הx-: מיום זה ואילך נסחרת המניה ללא הטבות הנלוות לה כמו דיבידנד, זכויות ומניות הטבה. ביום זה מתקנת הבורסה את שערי ניירות הערך.

יום הקום: היום האחרון שבו נסחר נייר-ערך עם התקבול שעליו הכריזה החברה, כגון: דיבידנד, זכויות, מניות הטבה. המחזיק ני"ע בתום יום זה – זכאי לקבל את התקבול.

יחידה בקרן: זכות שווה להשתתף בקרן נאמנות וכדומה.

יצירות בקרנות: הכוונה היא לכסף המופקד לקרנות הנאמנות באמצעות המשקיעים. יצירות בקרנות פירושו שהציבור רוכש קרנות.

ליביד (Libid): הריבית הבין-בנקאית לפיקדונות. שער הריבית הבין-בנקאית אותה מוכן עושה השוק לשלם עבור פיקדון במט"ח שיפקיד אצלו בנק אחר. מושג זהה ל- Euro.

לימיט (Limit): הוראות שניתנות לחדר עסקות על ידי לקוחות לשם ביצוע עסקות בשערים השונים משערי שוק בעת מתן ההוראה. בהוראות אלו קיימת התניה המתייחסת לשערי השוק, ועם קיום ההתניה הופכת ההוראה לעסקה.

מכפיל רווח

ספוט: עסקה המייצגת פרק זמן של פתיחת פוזיציה וערכה. במסחר במט"ח, משך הספוט הוא לשני ימי עסקים בלבד.

ערך זמן – Time Value: הערך הנוסף לאופציה מעבר לערך הפנימי. ערך זה משקף את ציפיות המשקיעים לשינויים צפויים במחיר נכס הבסיס. ניתן לחשב ערך זה על ידי מציאת ההפרש שבין מחיר האופציה לבין הערך הפנימי של האופציה.

ערך פנימי (Intrinsic Value): ערך פנימי לאופציית Call. ההפרש שבין המחיר הנוכחי של נכס הבסיס למחיר המימוש.

ערך פנימי באופציית Put: ההפרש בין מחיר המימוש למחיר הנוכחי של נכס הבסיס.

קרדיט לצביקה ברגמן (הוציא לאור מעל 60 ספרים)
 
נערך לאחרונה ב:

אז נדברו

משתמש פעיל
פקודת "מיד או בטל" (IOC – Immediate Or Cancel): הוראה בהגבלת שער לביצוע בשער הטוב ביותר עד לשער הנקוב. במידה וההוראה מבוצעת באופן חלקי בלבד, מתבטלת היתרה שלא בוצעה ואינה נרשמת בספר הפקודות.

פקודת "מיד והכל" (FOK – Fill Or Kill): הוראה בהגבלת שער לביצוע מלא בלבד בשער הטוב ביותר עד לשער הנקוב. במידה ולא ניתן לבצע מיידית את ההוראה במלוא הכמות, מתבטלת ההוראה ואינה נרשמת בספר הפקודות.

פוזיציה סגורה: מצב שבו רווחי או הפסדי המשקיע אינם תלויים בשינויים עתידיים במחיר נכס הבסיס.

פוזיציה פתוחה: היתרה בזכות או בחובה שיש למשקיע באופציה כלשהי. מצב שבו רווחי או הפסדי המשקיע תלויים בשינויים עתידיים במחיר נכס הבסיס.

פונדמטלס: הנתונים הכלכליים הבסיסים של החברה ממנה ניתן לגזור את מצבה. בין הנתונים הללו תזרים המזומנים, ההון העצמי, המכירות, הגידול או הצמצום בפעילות ועוד.

פיחות: דולר מתחזק ושקל נחלש. מדובר במצב בו ניתן לרכוש מוצר מסוים השווה לדוגמא מאה דולר ביותר שקלים מאשר לפני תקופת הפיחות, כי הדולר שווה יותר שקלים.

פורוורד – עסקה עתידית: עסקה שתנאיה נקבעים בעת ביצועה בפועל. העסקה נעשית במועד מאוחר יותר, שגם הוא נקבע מראש. עסקה זו נבדלת מאופציה בכך ששני הצדדים מחויבים לבצעה במועד שנקבע.

פצ"מ – פיקדון צמוד מטבע: פיקדון שקלי הצמוד למטבע מסוים, בדרך כלל לדולר, אך ניתן להצמידו גם לליש"ט וליורו.

פקיעת אופציה: מועד אחרון בו זכאי מחזיק האופציה לממשה. אופציה 'אירופאית' פירושה – זכות המימוש ניתנת בכל רגע עד לפקיעתה. בישראל נהוגה אופציה זו.

פרוקסי: יפוי כוח להשתתף באסיפה כללית במקום בעל המניות.

פריצה: פרק זמן בו לפי השיטה הטכנית נייר-ערך מסוים או מדד פורץ קו תמיכה או פורץ קו התנגדות.

פרמיית סיכון: מחיר הסיכון שהמשקיע מוכן או צריך לשלם עבור השקעה מסוימת. לדוגמא: פרמיית הסיכון של מדינת ישראל נמדדת דרך הפערים בין תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב לבין תשואות האג"ח של ממשלת ישראל. ככל שילך ויגדל פער התשואות הללו, כן תלך ותגדל פרמיית הסיכון.

פרמיית צמיחה: המחיר שמשקיע מוכן לשלם עבור השקעה כאשר הוא מניח שאת הרווחים הגדולים מהשקעתו יעשה בעתיד מצמיחתה המהירה של ההשקעה.

קרדיט לצביקה ברגמן (הוציא לאור מעל 60 ספרים)
 

אז נדברו

משתמש פעיל
קול 001: אופציית 'קול' המייצגת את מדד המעו"ף, רכישתה שווה לרכישת המדד בשלמות.

קופת גמל: קופת גמל היא קרן המוקמת על פי אישור משרד האוצר, כדי שתשלם לעמיתיה תגמולים, קצבה או פיצויים (לפי סוג הקופה). קופת גמל היא חיסכון חוזי לטווח ארוך, לפחות 15 שנה. החוק מעניק לקופת גמל ולעמיתיה הקלות במס הכנסה, אולם כנראה שהטבה זו תבוטל במסגרת הטלת המס על שוק ההון.

קניית חוזה: קניית 'קול' ומכירת 'פוט'. למעשה, זהה לקניית נכס הבסיס.

קרן בלתי מסויגת: קרן הרשאית להשקיע, על פי הסכם הנאמנות שלה, כל סכום מנכסיה בכל ני"ע, ללא תלות אם הוא 'חייב מס' ואם לאו. לעניין המס, יראו את הרווח שחולק כאילו הופק ונתקבל במישרין בידי בעל היחידה ולפי זה יחויב. יתרונה הוא למלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) ולחברות.

קרן מסויגת: קרן, שלפי הסכם הנאמנות שלה, מתחייבת להשקיע לפחות 85% מנכסיה בני"ע שהם 'פטורי מס' או 'חייבי מס' בשיעור מוגבל, על דיבידנד או ריבית המחולקים בגינן. רוב קרנות הנאמנות משתייכות לקטגוריה זו.

קרן נאמנות: מסגרת שמטרתה השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, זאת בתנאי שנעשתה על סמך הסכם נאמנות שפרטיו פורסמו בתשקיף.

קרן גיאוגרפית: קרנות שמבצעות את השקעתן לפי חלוקה של קטגוריות כמו מיקום גיאוגרפי או ענף מסוים.

קרן גידור: קרן המנהלת את ההשקעות של גופים וארגונים גדולים.

קרן אינדקס: קרן נאמנות המשקיעה במניות של מדד מסוים.

קרן בריק: קרן נאמנות המשקיעה במניות של חברות בברזיל, סין, הודו ורוסיה הנחשבות למדינות מתפתחות.

רו: שינוי במחיר האופציה הנובע משינוי של יחידה אחת (אחוז אחד) בשער הריבית חסרת הסיכון.

רווח גולמי: סעיף בדו"ח רווח והפסד. רווח החברה ממכירת מוצרים שיצרה או ממכירת סחורות שקנתה בניכוי עלות המכר (ההוצאות שהוציאה החברה בכדי לייצר/לקנות את המוצרים/ סחורות שמכרה).
ההכנסות וההוצאות המהוות את הרווח הגולמי הן רק אלו שנבעו מפעילות שוטפת של החברה.

רווח למניה: הרווח החשבונאי של חברה המחולק בכמות המניות שהנפיקה.

רווח/הפסד הון: ההפרש בין שערו הנוכחי של הנכס לבין שערו בעת הקנייה.

ריבית נקובה: הריבית הנקבעת ללקוח לצורך ביצוע העסקה והמשמשת כבסיס לחישוב הריבית המתואמת לצורך השוואה בין מוצרים.

ריבית עוגן: שיעור הריבית השנתית שתחושב ע"י בנק על בסיס תשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב הצמודות למדד, שטווח הפדיון שלהן בעת החישוב נקבע לכל תוכנית ותוכנית, והוא בין 5 ל-10 שנים, או בין 1.5 ל-3.5 שנים (בהתאם לתנאי התוכנית) וקרן האג"ח נפרעת בתשלום חד-פעמי במועד הפדיון כשבחישוב ניתן משקל לאורך חיי האג"ח. ריבית העוגן היא ממוצע של תשואה לפדיון ברוטו (לפני מס) של אג"ח הנקובות במטבע ישראלי, הצמודות במלואן למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית בשיעור קבוע, שהקרן בגינן נפרעת במועד אחד. הן מונפקות ע"י המדינה ורשומות למסחר בבורסה, שהתקופה שנותרה לפדיונן במועד שינוי הריבית היא בטווח תקופה הנקבעת לכל תוכנית בנפרד.

ריבית פריים: ריבית הנקבעת אחת לחודש ע"י בנק ישראל. ריבית זו היא הריבית הבסיסית לאשראי לא-צמוד.

קרדיט לצביקה ברגמן (הוציא לאור מעל 60 ספרים)
 

אז נדברו

משתמש פעיל
שווי שוק: ערך השוק של ההון הרשום בבורסה לני"ע (במיליוני דולרים, לפי שער הדולר ליום המסחר האחרון).

שוק דובי: שוק הנמצא בתקופה ממושכת של ירידות.

שוק שורי: כינוי שמקורו בארה"ב למגמה של עלייה בשערים בבורסהBull) Market).

שורט: מכירת מניות וירטואלית מתוך אמונה כי השוק ירד ואז יוכל המשקיע לרכוש את המניות מחדש במחיר נמוך יותר וליהנות מההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. השורט מפותח מאוד בארה"ב ובישראל הוא עדיין נמצא בחיתוליו.

שותפות מוגבלת: גוף משפטי המוקם על פי חוזה בין שותפים לשם ניהול עסק למטרת הפקת רווחים בעל לפחות שותף כללי אחד המנהל את השותפות ואחראי לחובותיה ולפחות שותף מוגבל אחד, שאינו אחראי לחובות השותפות ולו הגנה כשל חברה בע"מ. כגון: דלין, ישראמקו, אבנר וכדומה.

שחקן מעו"ף: אדם המתמחה במסחר במעו"ף.

שיעור ההוספה: שיעור באחוזים שהמשקיע צריך לשלם מעבר למחיר היסודי שנקבע למניה בין 0.25% ל 2%.

שלבי המסחר ב"רצף": טרום פתיחה – בשלב זה מוזרמות פקודות מכירה/ קנייה לני"ע. המערכת מרכזת פקודות אלו ומחשבת שער ומחזור תיאורטיים לכל רגע נתון ולבסוף נקבעים שער פתיחה ומחזור פתיחה. בשלב מסחר זה לא תתבצענה עסקות.

שלב הנעילה: בסיום שלב המסחר הרציף יחושב לכל נייר שער נעילה. בשער זה מתקיים מסחר סימולטני ללא שינוי שער.

שערי נעילה: השער יחושב עפ"י ממוצע העסקות שנסגרו ב-30 הדקות שקדמו למועד סיום המסחר הרציף, ובלבד שסכומן המצטבר הוא 100,000 ש"ח או יותר. שער זה יהווה את שער הבסיס של יום המחרת.


שחר-אג"ח: אג"ח ממשלתית שאינה צמודה, הנושאת ריבית נומינלית קבועה המונפקת לתקופה של עד 20 שנה (בפועל לשלוש שנים). הריבית נקבעת מראש לכל חיי האיגרת ומשולמת פעם אחת בשנה.

תאוריית השוק היעיל: תאוריה האומרת כי מחיר נייר הערך בשוק הוא מדויק ומייצג את כל מה שהמשקיע יודע ואת כל הציפיות העתידיות.

תאריך מימוש (Expiration Date): התאריך בו ניתן לממש את הזכות הנתונה באופציה. לאחר מועד זה פוקעת, למעשה, האופציה.

תטא: שינוי במחיר האופציה כתוצאה מהתקצרות הזמן שנותר עד למועד פקיעת אופציה ביום אחד.

תיקון אלים: נפילה חזקה של השוק בפרק זמן קצר לאחר תקופה של עליות.


קרדיט לצביקה ברגמן (הוציא לאור מעל 60 ספרים)
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:

אז נדברו

משתמש פעיל
מכפיל רווח:
מכפיל רווח הסבר - מכפיל רווח נוכחי המכפיל אומר לנו כמה שנים ייקח לחברה להרוויח את שוויה הנוכחי.
כלומר, כאשר אנחנו יודעים כמה החברה מרוויחה על פי הדוחות ומה שווי החברה בשוק כרגע נוכל להבין תוך כמה שנים החברה תרוויח את הסכום ששווה לשווי השוק שלה.

דוגמא: חברה שנסחרת לפי שווי שוק של 100 מיליון שקל ומרוויחה עשרה מיליון שקל בשנה נסחרת במכפיל רווח נוכחי של 10.
אנחנו לא צריכים אפילו לחשב את זה ובכל אתר כלכלי שתכנסו ותקלידו את שם החברה או סימבול החברה תמצאו די מהר את מכפיל הרווח של החברה במספר.
אגב אם אין מספר ליד המכפיל רווח סימן שהיא בכלל לא מרוויחה.
המכפיל עוזר לנו להבין אם החברה יקרה או זולה. אם חברת גוגל נסחרת לפי מכפיל של ניקח לדוגמה שתי חברות מפורסמות.

כשאני מתלבט בין קניה של מניית גוגל לבין מניית אמזון אני שואל את עצמי במי כדאי לי להשקיע. מי תחזיר את ההשקעה יותר מהר. ואז פונה למכפיל ומוצא שהמכפיל של גוגל עומד על 20 בעוד המכפיל של אמזון עומד על 70 . כלומר, אם אמזון תרוויח את אותו סכום שהרוויחה בשנה האחרונה בכל שנה ב-70 השנים הבאות אז סך כל הרווחים שלה יהיה שווה לשווי השוק של החברה כיום. גוגל לעומתה נסחרת במכפיל רווח של 20 שנמוך בהרבה, כלומר ייקח לה רק 20 שנים בקצב הנוכחי.

למה הדבר דומה? יש לנו מיליון שקלים להשקיע בדירת שני חדרים. דירה אחת בבאר שבע נוכל להשכיר ב2500 שקלים לחודש ודירה אחרת במקום אחר ומבוקש יותר כמו ראשון לציון נוכל להשכיר ב4000 שקלים לחודש. במי נבחר? מי תחזיר לנו את ההשקעה מהר יותר?

מכפיל רווח הנוכחי מפשט לנו את המצב היום על פי הנתונים הנוכחיים, אבל המשקיעים מביטים גם על העתיד. אם הדירה בבאר שבע נותנת היום תשואה נמוכה יותר, אז היום היא יותר כדאית נכון? אבל אם נוסיף לנתון הזה נתון נוסף לגבי העתיד, בו הבניין אמור להיהרס בתכנית פינוי בינוי, ובמקומו נקבל דירה של שלושה חדרים שתושכר ב5000 שקלים לחודש זה כבר עניין אחר, נכון? כלומר גם לעתיד יש משקל בבואנו לבחור חברה.

קרדיט לצביקה ברגמן (הוציא לאור מעל 60 ספרים)
 
נערך לאחרונה ב:

ה. שלמה

פשוט להשקיע
מנוי פרימיום
אג"ח בריבית קבועה: איגרת-חוב שהריבית שלה ידועה ונשארת קבועה לכל אורך חייה.
הריבית אומנם קבועה, אך מחיר הנייר והתשואה משתנים.
אופציה אירופאית: אופציה שניתן לממשה רק בסוף התקופה, כלומר כאשר האופציה פוקעת.

אופציה אמריקאית: אופציה הפוכה לאירופאית. זו אופציה שניתן לממש אותה בכל זמן בחייה.

אופציה בכסף: אופציה שמחירה זהה למחיר הנכס או קרוב מאוד אליו.
אם כבר, להוסיף אופציה בתוך או מחוץ לכסף.
אפסייד: פוטנציאל העלייה במניה מסוימת.
ע"ע דאונסייד להלן.
דאונסייד: פוטנציאל הירידות במניה מסוימת.
ע"ע אפסייד.
הגבלת שער/הוראות בהגבלת שער: הוראות הניתנות לביצוע עסקות בשערים השונים משערי השוק בעת מתן ההוראה במניות. בהוראות אלו קיימת התניה המתייחסת לשערי השוק, כך שעם קיום ההתניה הופכת ההוראה לעסקה.
ע"ע סוגי הוראות להלן.
הטיית האישור: מצב בו קיבל משקיע החלטת השקעה ומחפש סיבות לחיזוק הפעולות שעשה תוך התעלמות מסיבות המצביעות על טעות שזה עתה ביצע.
קורה פה די הרבה באשכולות שונים. גם על החלטות שלא בוצעו, רק הומלץ לבצע.
ההטיה הזאת קיימת גם למי שממליץ לא להשקיע ומתחפר..
שווי שוק: ערך השוק של ההון הרשום בבורסה לני"ע (במיליוני דולרים, לפי שער הדולר ליום המסחר האחרון).
כלומר - שווי מניה כפול מס' המניות הקיימות.
שוק דובי: שוק הנמצא בתקופה ממושכת של ירידות.
שוק שורי: כינוי שמקורו בארה"ב למגמה של עלייה בשערים בבורסהBull) Market).
ע"ש צורת התקיפה של החיות הללו. יש גם שוק מדשדש.
שורט: מכירת מניות וירטואלית מתוך אמונה כי השוק ירד ואז יוכל המשקיע לרכוש את המניות מחדש במחיר נמוך יותר וליהנות מההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. השורט מפותח מאוד בארה"ב ובישראל הוא עדיין נמצא בחיתוליו.
המכירה לא וירטואלית, המניה מושאלת ממשקיע אחר ונמכרת.
שותפות מוגבלת: גוף משפטי המוקם על פי חוזה בין שותפים לשם ניהול עסק למטרת הפקת רווחים בעל לפחות שותף כללי אחד המנהל את השותפות ואחראי לחובותיה ולפחות שותף מוגבל אחד, שאינו אחראי לחובות השותפות ולו הגנה כשל חברה בע"מ. כגון: דלין, ישראמקו, אבנר וכדומה.
לאחרונה עלה פה בהקשר של שור טק

===

@אז נדברו שכוייח!
יש לציין שיש כאן לא מעט מושגים שכדאי להכיר, והרבה יותר מושגים שמיותר להכיר.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:

ה. שלמה

פשוט להשקיע
מנוי פרימיום
מכפיל רווח הסבר - מכפיל רווח נוכחי המכפיל אומר לנו כמה שנים ייקח לחברה להרוויח את שוויה הנוכחי.
המכפיל לא אומר את זה.
הוא אומר שאם החברה תמשיך להרויח בשיעור הזה, יקח לה X שנים להכפיל את עצמה
 
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לאחרונה בכמה אשכולות כאן עלתה העובדה המפתיעה ומבלבלת - חברות השקעה פנסיה וקרנות השתלמות משנים את תחומי ההשקעה של המסלול שבחרתם.
כן, לאחר השקעתם דיוני אין סוף כאן בפרוג על חשבון שעות שינה או קריאת מאמרים או גם ייעוצים איכותיים ואולי אף בתשלום, ובחרתם את מסלול ההשקעה 'העיסקה הכי שווה - מהותית' בחייכם עבור הפנסיה או הקרן השתלמות.
ובהודעה קצרה מחברת הפנסיה ודומיהן עודכנתם בימים האחרונים שהחברה החליטה לשנות את מרכיב ההשקעה במסלול שלכם.
זה יכול להיות שבחרתם מסלול מניות חו"ל שהוצהר שמשוקע במדד הבורסה העולמי וכדו' ועכשיו עבר למשהו אחר. ככה לפחות ע"פ הנתונים שעודכנו במכתב ששלחו.
וזה במקרה הטוב, ששמתם לב שמישהו שינה משהו בכסף (במיליונים, כמובן בעוד 40 שנה) שלכם.
מן הסתם 98% מהאנשים שכספם מושקע בקרנות כאלה ואחרות בכלל לא שמו לב למייל או ההודעה הטלפונית הקצרה ש'כנסו לאזור אישי וקראו את המכתב שנשלח אליכם'...

[לפני חודשיים התרעמו כאן בצדק על סיומו של ה''מבצע'' בדיסקונט על מינוס 2000 שח בחינם שהסתיים בין לילה ללא הודעה משמעותית מצד הבנק. בעיני רבים הודעה ב'אזור אישי' זה לא נחשב הודעה אישית, בטח לא כשמתחילים לגבות ממכם ריבית חדשה של עשרות ש"ח.
וכאן - מדובר במאות אלפי ש"ח ואולי מיליונים. כמובן הכל תלוי בפרטים בשטח ובמה שיקרה בעשרות שנים הקרובות...]

נשמע שזה קשור לרפורמה ברשות ההון שנכנסה לתוקף ב2024. רפורמה שניסתה לעשות קצת יותר סדר בין המסלולים של ההשקעה ומצד שני ''לפזר'' השקעות שכבר אי אפשר יהיה להשקיע בקרן שמתמקדת בסקטור או מדד מסויים בשוק ההון.
הרבה התנגדו לזה. כמו שתוכלו לקרא בכתבה המצורפת.
אבל אלו העובדות. וכרגע הרבה מסלולים במוקדם או במאוחר יעדכנו (או כנ"ל, אמורים איכשהו לעדכן אתכם...) על שינוי במסלול.
ואגב - אם אתם (או רובכם..) ממשקיעי ה500S&P אין לכם מה לדאוג, הרפורמה החריגה את המסלול הזה (כנראה פופלארי מדאי).

גם אני מחכה לתשובה סופית מהמומחים בתחום שבודקים את השינויים האחרונים במסלול שלי והאם להשאיר או לעבור למסלול אחר.
יתכן שזה שינויים קוסמטיים, וההשקעה נשארה כמו עד עכשיו, אבל יתכן גם שזה כבר מסיר את האחריות והמחוייבות של חברת ההשקעות (או חברת פנסיה כמובן) להשקיע בתחום ובקרן שעל שמה נקרא המסלול. לא דומה מסלול 'מחקה מדד עולמי' במוצהר שעכשיו השתנה ל'מסלול מניות כללי' שגם אם בפועל מושקע בעולמי, אבל מחר הם יכולים לשנות והם לא סטו בכלום מהייעוד של המסלול..



והנה הכתבה (קרדיט - כלכליסט):

הרגולטור רוצה לפשט, המוסדיים טוענים שהכל יסתבך: רפורמה טכנית לכאורה של שינוי בהגדרות המסלולים בחיסכון ארוך הטווח גרמה השבוע לפאניקה ולחשש כי הדבר ישפיע על היכולת של המשקיעים להשקיע את חסכונותיהם בחו"ל . בעקבות פרסומים בתקשורת
הבהירה אתמול רשות שוק ההון כי רפורמה זו, שעליה הוחלט לפני יותר משנה, לא תצמצם את יכולת ההשקעה בחו"ל.
בינואר הקרוב אמור להיכנס לתוקף חוזר של רשות שוק ההון שישפיע על מסלולי ההשקעות הקיימים. אחד השינויים המרכזיים הכלולים בו הוא ביטול מסלולים שבהגדרתם מתמחים באיזור גיאוגרפי מסוים, למשל מסלול שעוקב אחר קבוצת מדדים מסוימת. החריג היחיד שיישאר ללא שינוי הוא המסלול הפופולרי שעוקב אחר מדד S&P 500.

הכוונה היא לצמצם את מספר המסלולים, לפשט אותם ולהקל על הלקוח בבחירה. בפועל, חוסך שירצה להשקיע את מלוא חסכונותיו בחו"ל יוכל להמשיך ולעשות זאת. "אין שום מגבלה שנוספה על השקעה בחו"ל", אמר אתמול ל"כלכליסט" הממונה בפועל על שוק ההון עמית גל. "עדיין יהיה אפשר לקבוע שמסלולים יהיו מוטים לחו"ל. האופציות יהיו על המדף לבחירת לקוחות. זהו בעיקר שינוי מיתוגי שנועד לייצר פשטות. האם החוסך יוכל להקים מסלול שבפועל עוקב במדד חו"ל, שמורכב מ־30% מדד S&P, שיעור דומה של מדד CAC ו־40% אג"ח בינלאומי? כן, הוא יוכל".
השינוי הזה נעשה כחלק מהמלצות ועדת יפה, שבחנה את ההוצאות הישירות – עמלות לא שקופות שהעמיתים משלמים לגורמים נוספים המנהלים את חסכונותיהם, כמ בנדל"ן או בקרנות השקעה. הוועדה המליצה לערוך רפורמה במסלולים וליצור מסלולים שבהם ההוצאות יהיו מוגבלות ואף אפסיות, לצד מסלולים שבהם דמי הניהול יהיו תלוי ביצועים, וכן להקים מסלולים נוספים כגון מסלול קיימות.
על מנת ליישם את ההמלצה החליטה הרשות, בתקופת משה ברקת שעזב את תפקידו אשתקד, גם לעשות סדר במסלולים הקיימים. ככל הנראה יאוחדו מסלולים שהופרדו לפי החשיפה שלהם למניות (עד 15% מניות, עד 20% מניות וכדומה). במסלולי חו"ל לא ניתן יהיה להגדיר מסלול שחשוף שכולו לשוק מסוים או סקטור אחד.

"ריבוי מסלולים לפעמים עלול לייצר את התופעה ההפוכה ולפגוע בלקוח", מסביר גל. לכן, להחלטה על הקמת המסלולים נתלוותה החלטה נוספת: לבטל חלק מהמסלולים כמו אלו המתמקדים מדדים באיזורים גיאוגרפיים מסוימים.
החשש הוא שריבוי מסלולים, כמו מסלולים גיאגורפיים, יביא לתופעה של טרנדים. למשל, אם שוק מסוים יהיה פופולרי, רבים יעברו למסלול זה, וברגע שהמגמה תתהפך הם ימהרו להוציא את כספם ולעבור לטרנד הבא – התנהלות שעלולה להוביל להפסדים. התנהלות זו מאפיינת את ענף קרנות הנאמנות, אולם שם מדובר בכספי חיסכון לטווח קצר, ולא בחיסכון הפנסיוני. לעומת זאת, אם מסלול מסוים ייקרא "השקעה עולמית" הוא יהיה מוטה פחות להתנהלות טרנדית של סקטור או מדינה שזוכים לפופולריות לתקופה מסוימת, והתנודות של כניסה ויציאה של הכספים יהיה מתונות יותר.
השינויים בעיקר בשוליים: השינויים במיתוג המסלולים הם בשוליים של הענף. רוב הכספים מושקעים במסלולים הכלליים, כך שביטול מסלולים או איחוד שלהם ישפיע על אחוזים בודדים מהכספים בענף הגמל והפנסיה. כך לדוגמה, נכון ליוני האחרון רק 1.4 מיליארד שקל מתוך 671 מיליארד שקל בכספי הפנסיה הושקעו במסלולי חו"ל שעתידים להשתנות, כלומר 0.21% בלבד. בגמל המצב דומה: 3.2 מיליארד שקל מתוך 686 מיליארד שקל שמושקעים בגמל, הושקעו במסלולי חו"ל שעתידים להשתנות.
למרות ההשפעה המוגבלת ולמרות שקיים היגיון בשינוי, בקרב המוסדיים ישנה ביקורת על המהלך. "אנחנו פועלים בשוק חופשי עם פנסיה חובה. אם הכרחנו אנשים לחסוך – צריך לתת להם את אפשרות הבחירה. ואם מאפשרים מסלולי חו"ל – למה להגביל ולהנדס מחדש עם כותרת לא ברורה ולא לקרוא לילד בשמו?", אמר בכיר באחד הגופים המוסדיים הגדולים.
טענה נוספת שעלתה היא שהתוצאה לא תהיה פישוט, אלא דווקא קושי להשוות בין הגופים. "כל בית השקעות או חברת ביטוח ינסו לייצר מסלול חו"ל תחת המגבלות החדשות ואז יהיה קשה להשוות בין הגופים", הוסיף הבכיר.
ברשות שוק ההון דיווחו כי בחודשים האחרונים הגיעו אליה פניות רבות נגד ביטול ההתמחות הגיאוגרפית בחו"ל. בהבהרה שהוציאה הרשות אתמול נכתב כי היא בוחנת את הפניות שהתקבלו "אך טרם החליטה אם לבצע שינויים כלשהם בחוזר". כלומר, ייתכנו שינויים. עם זאת, השינויים במסלולי ההשקעה מורכבים מבחינה בירוקרטית ודורשים פרוצדורות פנימיות של מנהלי ההשקעות. כמו כן מנהלי ההשקעות נדרשים לעדכן את החוסכים 45 יום לפני השינוי, כך שחלון הזמנים לבצע שינויים הולך ומצטמצם.

המעבר למסלולים פסיביים לא מוריד משמעותית את דמי הניהול


החריג היחיד: מה שקצת מוציא את העוקץ מהמהלך הזה הוא שברשות שוק ההון החליטו להחריג מסלול אחד מההגבלה: מסלול שמחקה את המדד האמריקאי S&P 500. זהו מסלול פופולרי מאוד, שרבים מהגופים המנהלים כבר השיקו, והוא זוכה להתעניינות גוברת בעיקר בחודשים האחרונים לאור התשואה הגבוהה שהניב מדד זה (עלייה של 17% מתחילת השנה), בוודאי לעומת הבורסה המקומית.
ההחרגה מעוררת תמיהה בשל החשש שהדבר יגביר את החשיפה לשער הדולר ולכלכלה האמריקאית, בניגוד למדדים שבהם פיזור הסיכונים רחב יותר, כמו מדד MSCI העולמי. "זהו מסלול של 100% מניות, 100% חשיפה דולר, עם חשיפה אדירה למניות טכנולוגיה והשקעה ב־7 חברות שמרכיבות כמעט שליש מהמדד, על אף שהוא כולל 500 חברות. נכון, זה השוק המוביל וזה מדד טוב, אבל אלו גם כספי פנסיה של אנשים ודוחפים אותם כעת להשקיע במדד ריכוזי. זו רמת סיכון שהחוסכים הישראלים לא רגילים אליה", אמר גורם בשוק ההון. ככל הנראה, גם ברשות שוק ההון לא מתלהבים מהטרנד הנוכחי, אבל לאור הפופולריות והביקוש הם יתקשו לבצע מהלך לביטול המסלול. ברשות שוק ההון מסבירים שההחלטה להשאירו נובעת מכך שמדובר במדד פופולרי שכבר קיים במספר גופים מוסדיים, ולכן בחרו לא לבטלו, ולהימנע מהגדלה של העברת כספים כפויה.
אחת המטרות של המלצות ועדת יפה היא לייצר סוגים שונים של אשכולות של מוצרים בחיסכון הפנסיוניים, שאמורים להיבדל בדמי הניהול שלהם. מצד אחד, כאלו שישקיעו במוצרים מתוחכמים כגון קרנות השקעה, כך שדמי הניהול האפקטיביים יהיו יחסית גבוהים יותר. ומצד שני, מוצרים שיתמקדו בהשקעה במדדים, מה שיאפשר למנהלים לגבות דמי ניהול נמוכים. אלא שנכון לעכשיו לא נראה שבמוצרים המשקיעים במדדים יש יתרון משמעותי כלשהו בדמי הניהול לעומת שאר המוצרים שניהול ההשקעות שלהם אקטיבי יותר.
מבדיקת "כלכליסט", שמתבססת על נתוני אתר גמל נט, עולה כי בקרנות ההשתלמות ממוצע דמי הניהול במסלולי חו"ל פסיביים (בעיקר אלו העוקבים אחר ה־S&P 500) הוא 0.51%, לעומת 0.56% במסלולי חו"ל הרגילים, כלומר פער זניח של 0.05%. פערים דומים של עד 0.1% ניתן למצוא במוצרים אחרים מעולם הגמל.
בענף הגמל מסבירים שלקוחות המשקיעים במוצרים אלה מתוחכמים יותר ויודעים להתמקח על דמי הניהול. כמו כן טוענים בענף כי יש עלות להשקעה במוצרים מחקים. עוד מסבירים בענף כי חלק מהותי בהוצאות של הגופים המנהלים הוא התגמול לסוכני הביטוח, כך שיש להם מגבלה על השיעור שבו הם יכולים לצמצם את דמי הניהול. ועדיין, למרות כל ההסברים, עלויות של גוף לניהול השקעה שצמודה למדד מסוים נמוכות יותר לעומת השקעות אקטיביות המצריכות מערך של ניהול השקעות.
ניסיון העבר מראה שהדרך לירידה בדמי הניהול תהיה אם אחד הגופים יחליט על כך כדי לחדור לשוק, מה שייאלץ את מתחריו ליישר קו. כרגע לא נראה מהלך כזה באופק. אבל אם הטרנד יצבור תאוצה ותהיה מסה של נכסים ייתכן שהוא יגיע.
ב"ה.

שוק ההון זה לא גמ"ח מרכזי!!​



לאור ההתעוררות הרבה והמאוד משמחת שיש בציבורינו, בנושא ההשקעה הפאסיבית בשוק ההון, חובה עלינו לעמוד ולהישמר מהטעויות שיכולות להיווצר מתכנון לא נכון של ההשקעה.

ברשותכם, אגש ישר ולעניין.



מקובל לתכנן את ההשקעה בצורה כזו:

סכום הנצרך לחתונת הבן הבכור הוא _____ ₪ ולאחר האינפלציה הסכום יעמוד על סך_____ ₪

הבת הבאה בתור תעלה יותר ותגיע לסך _____ ₪ ולאחר האינפלציה, סך _____ ₪

וכו' וכו'.



החסכונות האחרים מלבד החיסכון האישי בשוק ההון הם כדלהלן:

את החיסכון לכל ילד העברנו לאפיק מנייתי רווחי בחברת 'אינפיניטי' מסלול 'הלכה', הצפי לגיל 21 הוא סך _____ ₪ אחר ניכוי מס, (ניתן לחשב
במחשבון המצויין שערך עבורינו @השקעות R הון )

נותר לנו לייצר סך _____ ₪

חישוב פשוט ע"י מחשבון השקעות, מעלה לנו את הסכום _____ ₪ שאותו נצטרך להשקיע מידי חודש בחודשו בכדי להגיע לסכום הנדרש.

הגדילו לעשות חברות מסויימות בציבור שלנו, שיצאו עם טבלאות מפורטות כמה להשקיע בשביל כל ילד.
1721638787601.png

קרדיט: קופת והרויחנו.

ניתן לראות שהטבלה הזאת דומה לטבלאות שמפרסם 'הגמ"ח המרכזי'

אך כגודל הבשורה כך גודל הטעויות האפשריות.



#טעות מס' 1.

"האינפלציה".

משום מה בכל החישובים הללו נהוג להתעלם מהאינפלציה. (אמנם במקרה שלי הבאתי את חישוב האינפלציה, אך לא כולם באמת מחשבים כך.)

אפשר שהסיבה היא שאנשים מעדיפים לשכוח מהאינפלציה, זה לא עושה להם טוב.

או אולי מכיון שבתוכניות השונות של הגמ"חים השונים, סכום ההלואה המוצע היא ללא הצמדה למדד, ומכיון שכך, גם תכנון ההשקעה מחושב בהשוואה לתוכניות הללו.

אך כאמור, זאת טעות גמורה לתכנן כך השקעה, מכיון שהאינפלציה היא מציאות, ואין ולא תהיה כל תועלת בהתעלמות ממנה.

בפרט כשעוסקים בנישואי ילדים, שהעלות עולה בקצב גדול יותר מהאינפלציה, עקב עליית רמת החתונות, ואובדן הערך הכספי לדאבונינו.

את האינפלציה ניתן לחשב בקלות ע"י הפחתת התשואה הממוצעת בערך ב2.5%

# טעות מס' 2.

"המס".

כפי שראיתם בטבלה שהובאה לעיל, חישוב הטבלה נעשה ללא ניכוי מס. וכך גם הרבה אנשים שמתכננים לעצמם השקעה, 'שוכחים' לרגע שהמהלך גורר מיסוי.

צריך להבין, סכום המס שנשלם לא יעמוד בשום אופן עבורנו בעת נישואי יקירינו, הכסף הזה ילך במקרה הטוב לבניית בתי חינוך עבור ילדינו, ובמקרה הפחות טוב, עבור חתולי הרחוב הסמוך לאולם החתונה, למען לא יצטרכו לחטט בשאריות האוכל של החתונה.

אומנם לא כל פעם נצטרך לשלם מס, ויש דרכים מגוונות להקטין או לבטל את המיסוי, אך גם את זה נצטרך לקחת בחשבון בחישוב ההשקעה שלנו.

# טעות מס' 3.

"שוק ההון עובד אצלנו"

כפי שראיתם בטבלה לעיל, המשוואה היא פשוטה.

הפקדה של 50 ₪ בחודש ב18 שנה, עתיד להביא לנו בדיוק 27,688 ₪ בתוצאה הסופית, לא פחות ולא יותר.

וההסבר הוא פשוט, טווח ארוך אמרנו, לא?

אז התשובה היא לא ממש.

תקופה של 18 שנה שבן אדם משקיע בשביל חתונה אחת, אומנם נחשבת טווח ארוך בשביל שהסיכון כמעט ולא יהיה קיים, אך לא ארוך מספיק בשביל שההשקעה תתכנס לממוצע.

ניתן לבדוק בסימולציה שערכתי על מדד s&p 500 ולהווכח שכמעט כל רצף של 18 או 20 שנים הביאו לתוצאה שונה.

כלומר, אדם משקיע 50 ₪ בחודש והתוצאה תהיה שונה בתכלית מ 27,688 ששוק ההון הבטיח לנו.

בלי להבין את ההבנה הזו, אפשר להגיע למצב, שההשקעה תיגמר מהר מידי, ולא יישאר כסף בקרן בשביל ילדים שחסכנו בשבילם.

הדרך היא פשוטה, אני חוסך בשביל להגיע ל 100,000 לילד הראשון לצורך הדוגמה, לילדים האחרים אני גם חוסך בשביל התוצאה הזו. אין לי שום מושג כמה כסף אמור להיות בתיק ההשקעות שלי בעבור כולם.

אני לוקח 100,000 ₪ מהקופה, ולא שם לב, שההשקעה בעבור הילד הנ"ל הניבה 'רק' 70,000 ₪ ולוקח עוד 30,000 שנמצאים בתיק בשביל הילד השני.

מכאן ועד למחיקת התיק הדרך קלה.

לילד השני 'גנבתי' כבר 30,000 וגם במקרה שלו, ההשקעה הניבה 'רק' 85,000 ₪ לפני הגניבה, וגם בשבילו אני מושך 100,000 ע"ח הילד שמגיע אחריו כלומר, לקחתי עוד 45,000 ₪ על החשבון.

הנ"ל נשאר עם 60,000 ₪ במקרה הטוב, אל תשכחו שהכספים שלא נשארו עבורו להשקיע, לא יכלו להניב, ולכן אין לו דרך להגיע אפי' לסכומים נמוכים יותר.

אילו הייתי חכם יותר, וכבר בילד הראשון ידעתי שיש לי רק 70,000 ₪ הייתי מתנהל אחרת לגמרי, והייתי שומר על ההשקעה של הילדים הבאים.

כיצד נשמרים מטעות מעין זו?

יש בידי 2 פתרונות מרכזיים.

  • בניית תיק השקעה לכל הילדים יחד, שתכליתו, ללות מהבנק או מגמ"חים בנישואין, ולמשוך רק שיעור משיכה בטוחה בכדי לכסות חלק מהתשלום לגמ"חים.
שיעור משיכה בטוחה היא לפי מחקר טרינטי משיכה שנתית של עד 4% צמוד למדד, ולמחמירים, משיכה של עד 3%.

צריך להבין, שעיקר הקושי ללוות סכומים גדולים, הוא קושי נפשי, ולא קושי פיזי. בן אדם יהיה מסוגל יותר ללוות אפי' סכומים גבוהים, אם הוא יהיה רגוע שיש לו השקעה בצד, שעתידה בעז"ה לכסות את כל או מרבית חובותיו.

(פיתרון זה אגב, מתאים גם למי שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להשקיע סכומים כ"כ נכבדים מידי חודש, כאלה שיתנו לו פיתרון מלא לעת דודים.)

ובעת שמצב הקרן מכיל את מלוא הסכום לחתונות הבאות, נוכל להעביר לאפיק סולידי, ולהנות ממימון מלא של החתונות.

  • פיתרון נוסף הוא, לחלק את ההשקעה במדוייק לפי הילדים, כל ילד בקופת גמל נפרדת, ובעת החתונה להוציא את קופת הגמל הספציפית AS IS כפי שהיא, אם ההשקעה הצליחה, מה טוב, ואם לא נצטרך להשלים קצת ע"י הלוואות.

פיתרון זה, מתאים רק בקפות גמל, מכיון שבחשבון עצמאי, אין אפשרות לחלק את ההשקעה למס' קופות.

הבשורה היא, שייצרתי בס"ד כלי, שיעזור לכם לחלק את ההשקעה, גם בחשבון מסחר.
השימוש בו פשוט. מזינים לכל ילד, את שמו, החיסכון החודשי שלו, את תאריך ההתחלה, ובעת הסיום, את תאריך הסיום.
כמ"כ יש מקום שאפשר להזין תנועות חד פעמיות של הפקדות או משיכות לכל ילד בנפרד, עם תאריך הפעולה.
פעם בחודש מעדכנים את יתרת התיק, והכלי, מחשב לבד את הכסף שיש לכל מטרה.
חשוב! לעדכן כל חודש את יתרת התיק, ללא עדכון כזה יהיו סטיות שילכו ויגדלו עם כל חודש שלא מעדכנים.
חוסכים כספים באמצעות קרן פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה ומכשירי חיסכון נוספים? סביר להניח שגם אתם קיבלתם מכתב בו התבשרתם על השינוי הצפוי במסלולי ההשקעה, שייכנס לתוקפו ב- 1 ליולי 2024. מה משמעות השינוי, איך הוא יכול להשפיע עליכם, ואילו הזדמנות הוא טומן בחובו?

יצרנו עבורכם את המדריך לרפורמה במסלולי השקעה, עם כל המידע שחשוב לדעת.

מהי הרפורמה במסלולי השקעה – ולמה היא נועדה?

רשות שוק ההון השיקה רפורמה במסלולי ההשקעה של מגוון מוצרי חיסכון – שבהם קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל ופוליסות חיסכון. מטרת הרפורמה היא לבצע סטנדרטיזציה במסלולי ההשקעה, כדי שאנחנו כחוסכים נוכל להשוות בצורה קלה יותר בין ביצועי המסלולים בחברות השונות.

בהתאם לכך, הוגדרה רשימה סגורה של מסלולי השקעה שגוף מוסדי יכול לנהל, עם מדיניות השקעות אחידה. המסלולים האחידים מחולקים למספר קטגוריות, שבהן מסוללים סחירים, מסלולים עוקבי מדדים, מסלולים בניהול אקטיבי, מסלולי אמונה ומסלולי קיימות.

איך הרפורמה צפויה להשפיע עלי?

כדי להתאים את מסלולי ההשקעה למצב החדש, בחלק מהמסלולים צפויים לחול שינויים: חלקם יתמזגו עם מסלולים אחרים ובחלקם תשתנה מדיניות ההשקעה. קיבלתם מכתב המבשר על הרפורמה במסלולי ההשקעה? כנראה שהמסלולים בחלק ממוצרי החיסכון שלכם צפויים לעבור שינויים. כך למשל מסלולי אג"ח ומניות שכללו השקעה של עד 10%, 15% או 20% במניות ימוזגו למסלול "אשראי ואג"ח עם מניות", הכולל השקעה של עד 25% במניות.

שינוי נוסף הוא במדיניות ההשקעה. כך למשל מדיניות ההשקעה במסלולים פסיביים, העוקבים אחרי מדדים, תכלול השקעה בלפחות 3 מדדים שונים (זאת למעט מסלול
S&P 500 שהוחרג – ומאגד 500 חברות אמריקאיות הנסחרות בשוק ההון האמריקאי הנבחרות על ידי וועדה). בנוסף, כדי לייצר חשיפה מגוונת למדדים לצורך פיזור סיכונים, נקבע כי שיעור החשיפה לכל אחד מהמדדים לא יהיה נמוך מ- 10% ולא יעלה על 50%.

קיבלתי הודעה על מיזוג מסלולים. האם עליי לבצע פעולה כלשהי?

השינוי במסלולי השקעה ייכנס לתוקף ב- 1 ליולי 2024, ומבחינת החוק הוא אינו מחייב ביצוע פעולה כלשהי. יחד עם זאת, מדובר בצומת החלטה משמעותי שמעניק לנו הזדמנות לבחון את המצב הקיים, להבין האם מסלולי ההשקעה עושים עבורנו את העבודה.

איך אפשר למקסם את ההשקעה בעקבות הרפורמה?

הרפורמה היא הזדמנות "לחשב מסלול מחדש" תרתי משמע, בין אם מסלולי ההשקעה בחסכונות שלכם הושפעו מהרפורמה או לא. אחד השינויים שנכללים ברפורמה נוגע למסלולים הפסיביים – העוקבים אחרי מדדי מניות שונים. חשוב להבין שהמילה "פאיבי" יכולה להטעות – אמנם מסלולים אלה עוקבים אחרי מדדי מניות, אך כל גוף מנהל יכול לבחור מדדי מניות אחרים לפי ראות עיניו, ולהעניק משקל שונה לכל מדד. לכן, חשוב לבדוק מהו תמהיל ההשקעה בכל מסלול, ולוודא שהוא מותאם לצרכים שלכם.

כך למשל יש גופים מנהלים שישקיעו במדדי מניות של סקטור הטכנולוגיה או הנדל"ן, כאלה שיבחרו להשקיע במדדים של שווקים מתעוררים וכאלה שישקיעו במדדים החשופים לדולר או מנטרלים את החשיפה אליו.

למשל כיום קיים מסלול 'פסיבי מדדי מניות' של מיטב המשקיע במדדי טכנולוגיה בחו"ל, והוא מגודר מטבע (אינו חשוף לתנודות בשער המטבע). לעומת זאת, מסלול 'כללי פאיבי' של מיטב הוא מסלול דולרי המושקע במדדים מובילים כמו ה- S&P 500, מדד הנאסד"ק (שכולל יותר מ- 2,500 ניירות ערך, קרוב למחציתן מסקטור הטכנולוגיה) ומדד MSCI (מדד המניות העולמי המורכב מאלפי מניות בשווקים מפותחים ומתעוררים, והוא מייצג 85% משוק המניות העולמי).

כיצד בוחרים מסלולי השקעה בעקבות הרפורמה?

הסטנדרטיזציה של המצב החדש נועדה לאפשר לנו להשוות בין תשואות המסלולים הפאסיביים בצורה נוחה יותר, אך מה עושים כאשר מדובר במסלולים חדשים שנפתחו לאור הרפורמה, ולכן אי אפשר להתרשם מתשואות העבר כדי לקבל החלטה? שווה לבדוק מה עשו המדדים בעבר. אפשר גם לבדוק את המסלולים שהיו קיימים ערב הרפורמה.

זה בדיוק מה שעשינו עבורכם, באמצעות השוואת תשואות במספר מסלולי השקעה מרכזיים. כל הנתונים נלקחו מאתר אתר גמל נט מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שמאפשרת להשוות בקלות את תשואות העבר של מסלולי ההשקעה השונים.

כפי שכבר הבנו, השונות של המסלולים הפאסיביים בחברות השונות יכולה להיות גבוהה, מכיוון שכל חברה יכולה לבחור להשקיע במדדים אחרים. בהתאם לכך, כפי שאפשר לראות גם השונות בתשואות היא גבוהה:

קרנות השתלמות – מסלול כללי פאסיבי



לא מעט חברות השיקו בשנתיים האחרונות (הרבה בגלל המהפכה המשפטית והנהירה לחו"ל) מסלול "כללי פאסיבי" אך כפי שציינו בתחילת הכתבה, המילה "פאסיבי" בהחלט מטעה וניתן לראות הבדלים בתשואות מכיוון שכל חברה בחרה אפיק השקעה שונה והתוצאות בהתאם.
המובילה בקטגוריה היא מיטב וזה ניכר גם בהיקף הנכסים של הקרן המנהלת את היקף הנכסים הגדול ביותר במסלול עם 1.39 מיליארד שקלים. הקופה של מיטב גרפה למעשה 50% מכלל הגיוסים בענף בקטגוריה זו.

גמל להשקעה – מסלול כללי פסיבי



בתחום הגמל להשקעה מסלול "פסיבי כללי" היקף הנכסים מצומצם בהרבה מההשתלמות כאשר גם פה מיטב מובילה.






שאלנו את אודי תייר, מנהל ערוצי הפצה סוכנים ובנקים במיטב על הדרך שהם עשו בתחום ההשקעה במדדי מניות טרום הרפורמה.

מה גרם לכם לפתוח מסלולים עוקבי מדדים בשנים האחרונות ?


"אנחנו במיטב זיהינו כבר בתחילת שנת 2022 את הביקושים הרבים לקופות פאסיביות בארץ ובחו"ל ובעקבות כך שינינו מדיניות של מספר קופות קיימות להשקעות עוקבות אחר מדדים".

היה לכם ניסיון קודם?

"שיתוף הפעולה הפורה בין מיטב גמל ופנסיה למומחים של תכלית (ניהול קרנות מחקות וסל) מחברת הקרנות של מיטב, נותן לנו הרבה מאוד ערכים מוספים שבאים לידי ביטוי גם בבחירת המדדים וגם בעלויות הנלוות לכך".

האם המסלול הוא באמת פסיבי?

"אמנם המילה "פסיבי" אכן חוזרת על עצמה לא מעט פעמים בהקשר לרפורמת האוצר אבל אנחנו במיטב, מבינים שבחירת המדדים, תמהיל ההשקעות ואופן המעקב אחר המדדים, הינו ניהול השקעות אקטיבי לכל דבר ועניין; ולכן הדבר נעשה בשיתוף פעולה מלא עם מנהלי ההשקעות והמומחים של תכלית".

איך אתה צופה את ההתפתחות שלכם בעקבות הרפורמה?

"הניסיון שצברנו בשנתיים האחרונות הביא אותנו מאוד מוכנים לרפורמה וישרת אותנו גם במסלולי השקעה קיימים וגם בחדשים שעתידים להיפתח".





לסיכום,

הרפורמה שתיכנס לתוקף ב1.7 תייצר לציבור לא מעט שינויים ואלטרנטיבות השקעה חדשות, חלק מהמסלולים שיפתחו לא יראו היסטורית תשואות ולכן חשוב לחקור ולראות את ההיסטוריה של המסלולים שכבר קיימים בשוק או את ההיסטוריה של המדדים שבהן ישקעו מנהלי ההשקעות.

המילה "פסיבי" הוזכרה לא מעט בכתבה אך בהחלט ניתן לראות שמרבית המסלולים מנוהלים ומדיניות ההשקעה שם שונה בין היצרנים השונים ולכן חשוב לדעת מי היצרן שבחרת, מה הניסיון שלו בתחום ורצוי גם לבחון את ההיסטוריה של גוף ההשקעות בהשקעות פסיביות אבל לא רק.
קרדיט


לקריאה נוספת:
כתבה על הנושא בכלכליסט
הסבר על הרפורמה באתר הראל
https://www.funder.co.il/article/165131
הרפורמה במסלולי ההשקעות יוצאת לדרך! איך יושפעו החסכונות שלכם בקרנות הפנסיה והגמל?
רשות שוק ההון מפרסמת את רשימת מסלולי ההשקעה בקופות הגמל ומעדכנת את מדיניות ההשקעה במסלולים עוקבי מדדים
@השקעות R הון @מקצועי בלבד, @ה. שלמה ושאר המבינים בתחום,
אשמח לחוות דעתכם על מאמר שפרסם גמ"ח יד שמשון בנוגע להשקעות.
לדבריו:
כותב המאמר אינו יועץ השקעות. הוא אברך יקר המבקש להישאר בעילום שם, שחקר את הנושא והעלה את מסקנותיו על הכתב.

תודה רבה!

האם מתאים לי להשקיע ב500-p&s ?

הטרנד החדש
בתקופה האחרונה אנחנו שומעים מכל מקום על מדד המניות האמריקאי
"500p&s". חברים וידידים מעניקים לנו בחינם עצות והמלצות היכן לשים את כספי
החסכונות שלנו בקרנות הפנסיה וקופות הגמל. "תעבירו את כל הכסף למסלול
מחקה מדד 500p&s", כך, חד וחלק. מומחים מטעם עצמם לא מהססים לנתב את
סביבתם הקרובה או הרחוקה להשקיע במסלולים שמחקים את ביצועי ממד המניות
הנחשק והפופולרי.
אחת הסיבות הטובות לכך, היא ביצועיו המרשימים ביותר של המדד בעשור
האחרון. למשל, בשנה האחרונה המדד עלה בכ.25%- לשם השוואה, הממוצע של
קרנות ההשתלמות וקופות הגמל בשנה האחרונה עמד על סביבות ,13% שגם זו
אגב תשואה נאה במיוחד. לא רק השנה האחרונה הייתה מחמיאה כל כך למדד,
בכלל, העשור האחרון היה "עשור הזהב" של p&s, והתשואות של המדד עמדו
בממוצע על 13% לשנה, כאשר לשם השוואה מקובל להעריך תשואה ממוצעת
בשוק המניות בטווח הארוך בכ7%- לשנה.
הסחף להשקעות במדד האטרקטיבי הוא עולמי, היקפי המסחר במדד 500p&s הוא
הגבוה בעולם. גם בישראל יש נהירה המונית בשנים האחרונות להשקעות במדד,
כאשר עד הקורונה היקף ההשקעות במדד בישראל דרך מכשירים עוקבים עמד
בערך על 10 מיליארד, כיום מדובר על קרוב ל200- מיליארד שקל.
ניתן ללמוד עד כמה חזק הטרנד, מהעובדה שהוא כבר הצליח לחדור גם לאברכי
הכוללים, שמפה לאוזן מעבירים את הבשורה המרנינה. כך בבת אחת קמו כבר
כמה ארגונים שמטרתם לעזור לאברכים להשקיע את כספם במדד, הם טוענים שזה
הפתרון לנישואי ילדים.
מטרת המאמר אינה ייעוץ השקעות, וגם לא להביע תמיכה או התנגדות להשקעה
בשוק ההון בכלל או ב500-p&s בפרט. המאמר מתייחס לשתי נקודות רלוונטיות:
המטרה האחת, להציג בפני הציבור גם את ההשלכות והסיכונים שיש בהשקעה
במדד. זאת לא נעשה מתוך מטרה דווקא להתריע ולהרתיע מהשקעה כזו, אלא
מתוך תפיסה שהשקעה אמיתית דורשת הבנה עמוקה היכן הכסף נמצא. אנו
שומעים ים של מידע פנטסטי על 10% תשואה שנתית מובטחת, כאילו מדובר
בתרנגולת שמטילה ביצי זהב, או אולי חלוקת קימחא דפיסחא לכל דיכפין. הדברים

הגיעו עד כדי כך שלאחרונה נתקלתי בשואל תמים שהתייעץ האם לקחת משכנתא
של חצי מיליון ₪ כדי להשקיע ב -p&s, שכידוע מבטיח להכפיל את הכסף בתוך כמה
שנים. אין ספק שזו שאלה קיצונית שמשקפת את הבלבול והדמיון המתעתע
שהשמועה על המדד יוצרת אצל אנשים רבים.
המטרה השנייה, נוגעת שוב בסוגייה הכאובה שגורמת לכל התסבוכות והנפילות
הכלכליות בציבור החרדי ואני מדבר על הניסיון למצוא "פתרון" לבעיית נישואי
הילדים. לאחרונה קמו מספר ארגונים שטוענים שמצאו את פתרון הקסם: השקעה
במדד 500p&s, היא זו שתאפשר לאברכים להשיא את ילדיהם בכבוד מבלי
להזדקק להלוואות גמחי"ם ומשכנתאות מחניקות. במאמר זה נרצה לבחון במבט
סקפטי יותר את האפשרות הזו, ולהציב בפני המשקיע המתלבט תמונה מאוזנת
יותר של הסיכון והפוטנציאל, ממה שמשתקף בפרוספקטים הנוצצים.

מהי השקעה פסיבית בשוק ההון ?
מקובל לסווג את המשקיעים בשוק ההון ל"משקיעים אקטיביים" ו"משקיעים
פסיביים". משקיעים אקטיביים מרכיבים תיק השקעות באופן עצמאי או באמצעות
ברוקר שמנהל את ההשקעות, הם מאתרים מניות בעלות פוטנציאל רווחי ומנסים
לזהות הזדמנויות חדשות ומשתלמות. השקעה מסוג זו דורשת ידע מעמיק בתחום
וכן עיסוק וניהול תמידי של ההשקעה.
השקעה פסיבית בשוק ההון היא השקעה מסוג אחר, ראשית היא מיועדת לטווח
הארוך, כלומר לפחות עשר שנים ואף הרבה יותר מכך. המשקיע הפסיבי לא מנסה
למצוא דווקא את ההשקעות בעלות הפוטנציאל הגבוה ולהמר עליהן, אלא ליצור
פיזור גדול ככל היותר להשקעה, מתוך ציפייה ללכוד את הרווחים של השוק. ההנחה
היא שהכלכלה מבוססת על צמיחה ולכן גם אם חלק מהמניות יצנחו מאד, כאמור,
בטווח הזמן הארוך השוק כולו מרוויח, ולכן גם ההיצמדות לרווחיות היחסית של
השוק כולו היא כדאית.
כאן נכנס לתמונה המדד. מדד נירות ערך משקף את רמת המחירים הממוצעת של
קבוצת ניירות ערך. בישראל למשל יש את מדד תל אביב ,35 שעוקב אחר 35
המניות בעלות שווי שוק הגבוה ביותר בבורסה לנירות ערך בתל אביב. בעולם ישנם
מדדי מניות רבים שעוקבים אחר שווקים שונים, ענפים וסקטורים ומדינות שונות,
מדדי מניות בולטים בעולם לדוגמה, מדד הדאו ג'ונס והנאסד"ק בארצות הברית,
מדד ניקיי225 ביפן, מדד דאקס בגרמניה ומדד האנג סאנג בהונג קונג. השקעה
בהתאם למדד כלשהו נועדה לחקות את ביצועי השוק שהמדד עוקב אחריהם.

מהו מדד 500p&s ואיך משקיעים בו?
המדד עוקב אחר 500 החברות הגדולות ביותר במונחי שווי שוק שנסחרות בשוק
ההון האמריקאי. 500p&s כולל חברות מסקטורים רבים כמו טכנולוגיה, אנרגיה,
בריאות, תעשייה, פיננסים, שירותים ממשלתיים ועוד. כדי להיכלל ברשימת
החברות שבמדד יש לעמוד ברשימת קריטריונים כגון שווי שוק של לפחות 8.2
מיליארד דולר, בסיס החברה הוא בארה"ב והיא נסחרת בבורסה האמריקאית, שווי
כל מניה מעל דולר, החברה הגישה דוחות רווחיים בארבעת הרבעונים האחרונים
ועוד. המדד מוציא ומכניס חברות חדשות בהתאם להגדרות הללו.
השקעות שמחקות את מדד 500p&s הן הפופולריות והגדולות בעולם. כך בארה"ב
מבין ארבע קרנות הסל הגדולות ביותר, שלוש מחקות מדד 500p&s. התופעה לא
פוסחת גם על אירופה שם ארבע מבין עשרת קרנות הסל הגדולות עוקבות אחרי
המדד הנחשק. וגם כאן בישראל, עשרה מתוך 15 קרנות הסל הגדולות מחקות
.s&p500 מדד
המדד עצמו אינה מניה אלא בסך הכול רשימה של חברות ונוסחה חישובית
תיאורטית, והוא מהווה מכשיר סטטיסטי לצורך מעקב. לכן אף אחד לא משקיע
במדד עצמו. כשמדברים על "השקעה ב 500-p&s "הכוונה להשקעה בתיק השקעות
שנועד לעקוב או לחקות את ביצועיו של המדד. ישנן כמה דרכים תיאורטיות לעשות
זאת.
האחת, השקעה ישירה. הכוונה לרכישת כל 500 המניות שמרכיבות את המדד
בהתאם למשקלן היחסי במדד. מדובר באסטרטגיה מורכבת ויקרה שלא מתאימה
למשקיע הבודד.
הדרך השנייה להשקיע דרך קרן נאמנות מחקה, שהיא מכשיר לניהול השקעה
משותפת בנאמנות עבור מספר רב של משקיעים. מנהל הקרן מגייס כספים
ממשקיעים שונים ומשקיע אותם בתיק השקעות משותף. הקרן המחקה תשקיע את
הכספים באופן יחסי שיהיה תואם את חלקה של כל חברה במדד.
קרנות סל (ETF (הן מוצר דומה לקרנות מחקות, אך יש כמה מאפיינים שונים למשל
שקרנות סל נסחרות בבורסה בשלב המסחר הרציף בדיוק כמו מניות וניירות ערך
אחרים. להבדיל, קרנות נאמנות נסחרות רק פעם אחת ביום.
דרך אחרת להשקיע היא באמצעות נגזרים. ניתן להיחשף ל500-p&s באמצעות
נגזרים כמו חוזים עתידיים ואופציות, ועל ידי כך להשיג את תשואת המדד מבלי

להחזיק בפועל את המניות הכלולות בו. זה נקרא "עקיבה סינתטית". אם אתם
נחשפים ל500-p&s באמצעות מוצר השקעה ישראלי, קרוב לוודאי שהחשיפה
נוצרה באמצעות חוזים עתידיים ולא באמצעות קנייה ממשית של המניות המרכיבות
את המדד, וזאת משיקולי עלות- תועלת של מנהלי ההשקעות בישראל.

מהי השקעה?
השקעה פסיבית אמנם מתאימה גם בעבור האדם הפשוט שרוצה להשקיע בשוק
ההון אך אין לו את היכולת או ההבנה כדי להשקיע בו באופן אקטיבי.
אולם חשוב להדגיש נקודה קריטית. השקעה, כמשמעותה המילולית, דורשת
השקעה. ההשקעה אמנם לא חייבת להיות עיסוק אינטנסיבי בקנייה ומכירה של
מניות, אבל כלל היסוד הבסיסי לא מתבטל. השקעה פסיבית אין פירושה חוסר
הבנה, או פתרון קסם לעצלנים. השקעה פסיבית אין פירושה להרוויח בלי להבין
מה אני עושה, ולא ייתכן להשקיע סכומי כסף גבוהים בלי הבנה לעומק היכן הכסף
נמצא ומה הסיכונים וההשלכות הנלווים.
להלן הבאנו רשימה של נקודות שיש לתת עליהן את הדעת כאשר ניגשים לבחון
האם נכון להשקיע במדד 500p&s. במאמר זה אין משום המלצה להשקיע או לא
להשקיע, כמו כן כל אחת מהנקודות להלן דורשת תוספת הבנה והעמקה גדולה ואין
תשובה חד משמעית לשום שאלה. המטרה היא לערוך תשובת המשקל לסחף
העדרי שיש בעקבות המדד, ולהציב כמה סימני שאלה. אם במהלך קריאת המאמר
תגלה שלא ידעת בכלל את הנתונים הבאים, זה עשוי ללמד על הפער שיש בין
הסחף השטחי להשקעה במדד, לבין עריכת שיקולים רצינית בכובד ראש.
אנחנו נחלק את הדיון לשלושה שאלות עיקריות:
.1 האם השקעה במדד 500p&s בלבד היא אכן פיזור סיכונים נכון?
.2 האם כעת זה הזמן הנכון להשקיע במדד 500p&s ?
.3 האם השקעה במדד 500p&s היא פתרון עבור נישואי ילדים?

שאלה ראשונה: האם השקעה במדד 500p&s בלבד היא פיזור סיכונים נכון?

א: הריכוזיות של המדד

המדד 500p&s נקבע לפי שווי שוק של החברות. שווי שוק מחושב כמכפלת הון
המניות של החברה בשער המניה הנוכחי בבורסה. חברה בעלת מיליון מניות ששווי
כל אחת 100$ תהיה שווה, מיליון כפול מאה דולר, כלומר, מאה מיליון דולר.
בהתאם לכך נקבע גודלה היחסי של חברה במדד: יש לחלק שווי השוק של החברה
בשווי השוק של כל החברות שכלולות במדד (העומד כיום על 38 טריליון דולר).
המשמעות היא שחברה שגודלה מאה מיליארד דולר תיוצג פי עשר מחברה שגודלה
עשר מיליארד דולר. מסיבה זו חברת אפל שהיא בעלת שווי שוק הגדול ביותר,
תופסת את הנתח הגדול ביותר במדד.
בהתאם לכך השפעתן של החברות הגדולות על ביצועי המדד גדולה באופן
משמעותי ביחס לחברות שחלקן קטן יותר. ולכן בתרחיש תיאורטי שבו אפל תרד
ב,10% ההשפעה תהיה ניכרת לרעה גם אם חברה אחרת בתחתית הרשימה
תעלה פי מאה.
המשמעות של כל זה היא שהפיזור של ההשקעה לא ממש משקף חמש מאות
חברות. למעשה רבע מכל סכום שתשקיעו במדד יהיה מושקע בחמשת ענקיות
הטכנולוגיה אפל, מייקרוסופט, אמאזון, גוגל ואנבידיה שמחזיקות בערך 25%
מהמדד. יותר משליש מהכסף שתשקיעו במדד יושקע בעשר החברות הגדולות,
שמתוכן שבע הן ענקיות טכנולוגיה. ויותר ממחצית מהסכום יתחלק רק בין חמישים
החברות הגדולות.
לנתונים האלו יש חשיבות גדולה בהבנת הסיכון הפוטנציאלי של המדד. אסטרטגיית
הפיזור נועדה לצמצם סיכונים כך שגם אם מניה אחת נופלת האחרות יאזנו אותה
ויתקנו את הנפילה, אבל האם כאשר נתח כל כך משמעותי נמצא אצל חמישה
חברות שכולן עוסקות בתחום הטכנולוגי זהו אכן פיזור סיכונים?
לא מדובר בתרחיש תיאורטי. בעשרים השנים שקדמו לשנת 2000 המדד העניק
תשואה שנתית ממוצעת של .18% באותו זמן החשיפה של המדד לטכנולוגיה
עמדה על 32% (לעומת 6% בשנת 1990) ואז הגיע משבר הדוט.קום שמוטט את
החברות הטכנולוגיות וגרר את המדד למשבר שסיים עשור שלם בהפסדים.
בנוסף לכך השקעה במדד 500p&s היא הבעת אמון בכלכלה האמריקאית שזו
תמשיך להיות המובילה בעולם בעשורים הבאים. אולם המציאות היא דינמית
ומפתיעה, ואין שום ערובה מובטחת לכך שארה"ב תמשיך להיות הקטר. אין לדעת
אם מלחמה עולמית שאורבת בפתח או שינויי אקלים ופיתוחים חדשים יסיטו את
מרכז הכובד לאירופה סין הודו או אפשרויות אחרות שלא העלינו בדעתנו. במיוחד
כאשר מדברים על השקעות לטווח הארוך, הריכוזיות של המדד סביב טכנולוגיה

עילית וחברות בארצות הברית עשויה להיות סיכון שאינו מפוזר באופן אופטימלי,
לפחות אם מדובר ברכיב היחיד בתיק ההשקעות ולא בפיזור במדדים שונים בעולם.

ב: חשיפה למט"ח
מחירי המניות של מדד 500p&s נקובים בדולר אמריקאי. זאת אומרת שעבור
משקיעים ישראלים השקעה במדד חושפת את המשקיע לסיכון כפול, האחד הסיכון
של שווי המדד עצמו, והשני השינויים בשער החליפין של הדולר מול השקל.
במקרה של התחזקות של השקל מול הדולר אנו עלולים להפסיד הרבה כסף. לצורך
העניין, אם התשואה של המדד בשנה אחת הייתה ,10% אולם השקל התחזק מול
הדולר ב,10% הרווח נמחק לחלוטין. כמובן שבהתאם לסיכון יש גם אפשרות
להרוויח, שכן אם הדולר מתחזק יותר, הרווח גדול הרבה יותר.
חשוב לפני ההשקעה לבדוק או להתייעץ על האפשרות הזו. נכון להיום יש קרנות
שמבטיחות גידור מט"ח, אולם הן דורשות עבור התענוג אחוז או שתיים. אגב יועצים
רבים ממליצים דווקא לא לגדר את המט"ח. בסופו של דבר כולנו מושקעים רק
בשקל וייתכן שדווקא כדאי להיחשף גם לדולר.
כאמור, אינני מייעץ מה כדאי לעשות, אבל זו נקודה שדורשת מחשבה. האם הקרן
מגודרת? האם אני רוצה גידור? מה התחזיות של הדולר והשקל ב טווח הקצר
והארוך?

שאלה שנייה: האם עכשיו זה הזמן להשקיע ב500-p&s ?

ג: האם המדד הוא בועה
הכותב לא יכול לספק תחזיות על המדד. אבל ראוי לתת תשומת לב לטענה
שנשמעת מפי מומחים רבים, שהשקעה במדד 500p&s מתדלקת בועה ענקית
שסופה לקרוס.
בשוק המניות החוכמה הגדולה היא לקנות בזול ולמכור ברווח, למעשה כך בכל
השקעה. הרווח הגדול מהשקעה הוא כניסה בזמן ויציאה בזמן המשתלמים ביותר.
העובדה שהמדד סיים זה עתה לשבור שיאים של צמיחה בכלל לא מסמנת שכעת
זה הזמן הטוב להיכנס אליו, ייתכן שבדיוק להיפך.

המשקיעים הנבונים זיהו את תחילת העליות לפני עשור ויותר ונכנסו בזמן. איני יודע
מה הם עושים כעת, אבל ייתכן שדווקא עכשיו מושכים את כספם להזדמנות הבאה
שזיהו. כעת כולנו יודעים על רווחיותו של המדד אבל ייתכן שקלטנו זאת מאוחר
מדי.
על החשש מפני בועה מזהירים משקיעים ידועים כמו מייקל ברי, מנהל קרנות
הגידור ג'ון הוסמן ואחרים. טענתם היא שכשקרנות מחקות מדדים הושקו לראשונה,
הן היו חלק זניח מסך כל ההון המושקע בשוק המניות. רוב הכסף הושקע בקרנות
מנהלות שהשקיעו באופן "אקטיבי", כלומר קנו ומכרו מניות בהתאם לציפיות הרווח
שלהם וכך קבעו את השערים. המשקיעים ה"פסיביים" ניסו לרכב על גבי ההצלחה
וכננס על גבי הענק גזרו את הרווחים הללו.
אולם כעת כאשר השקעות פסיביות הפכו להיות חלק גדול הרבה יותר, הן כבר
"קובעות" בעצמן את שווי המניות ולא רק "מחקות" את המדד שלהן. השקעה
בכמות גבוהה מאד של כסף עיוור בידי משקיעים שכלל לא מבינים היכן הכסף שלהן
נמצא, מנפחת את שווי החברות שבמדד בצורה לא הגיונית, וכך עוד ועוד כסף
מוזרם למניות שכבר ממילא עלו בערכן והגיעו מזמן לשיא שוויין ביחס להערכות
הצמיחה האמיתיות של החברות.
אם וכאשר הנתון הזה ייחשף בפני המשקיעים, צפויה קריסה בעשרות אחוזים,
שההתאוששות ממנה והזמן שהיא תיקח לוטים בערפל. הטענה שהמדד תמיד
ייתקן את עצמו כלל לא בטוח נכונה במקרה הזה. לשם הדוגמה ראוי לציין טענה
של מומחים שונים, שהנקודה שבה נמצא המדד מזכירה את מדד המניות היפני
ניקיי.225 בתחילת שנות השמונים הוא זינק בשוויו בעקבות סחף השקעות מצד
אנשים שהאמינו מאד בפוטנציאל הצמיחה הכלכלי ביפן ו'ניפחו' אותו לממדים
עצומים. בשנת 1990 המדד היה בשיא שלו, אולם לאחר מכן הוא קרס למשך
שלושים שנה. המדד חזר לנקודת השיא שלו רק בשנת 2022 כעבור יותר משלושים
שנה.
כלל אצבע בהשקעות קובע כי: "תשואות עבר אינן מלמדות על תשואות עתיד –
ולהיפך"!

ד: המדד יקר יחסית למניות אחרות
נקודה חשובה שמתחברת לשאלת העיתוי להשקיע במדד, היא העובדה שהמדד
נחשב יקר מאד ביחס למניות אחרות. כדי להבין את הנקודה הזו צריך לזכור את
כלל האצבע בהשקעות. ככל שההשקעה מסוכנת יותר, כך התשואה שהיא מבטיחה

גבוהה יותר. הנתון הזה חייב להתקיים כי אם לא כן איש לא ישקיע בהשקעות
מסוכנות שמבטיחות תשואה זהה להשקעות בטוחות. הפער הזה מכונה "פרמיית
הסיכון", כלומר מה הפער של התשואה או הריבית שהמשקיע ידרוש בעבור
השקעה פחות בטוחה.
אחת הדרכים למדוד את פרמיית הסיכון היא ההשוואה לאגרות חוב של ממשלת
ארה"ב, זו נחשבת להשקעה הבטוחה ביותר כיוון שהסיכון שממשלת ארה"ב לא
תעמוד בהתחייבויותיה לפירעון אגרות החוב שלה הוא אפסי. אם ממשלת ארה"ב
מציעה תשואה של 4% לשנה, אזי השקעה באג"ח של מדינות או קונצרנים פחות
בטוחים יחושבו בהתאם לתשואה של אג"ח אמריקאי, כיוון שכל משקיע יישאל את
עצמו למה שאני לא ישקיע בהשקעה הרבה יותר בטוחה תמורת אותה תשואה.
כמובן שמדינות בעלות כלכלה יציבה פחות שהסיכון שלא יפרעו בכלל או לא יפרעו
בזמן גבוה יותר, למשל יוון או ספרד, מתחייבות לריבית גבוהה יותר בהתאם.
השקעה במניות מבוססת על תחזית הרווח של המשקיע על החברה. ככל שיותר
אנשים חושבים שהחברה צפויה להרוויח, הם יקנו את המניה שלה, מה שכמובן
יגרום באופן ישיר למניה של החברה לעלות. וכן להיפך, אם אנשים רבים יחשבו
שהחברה עומדת להפסיד, הם ימכרו את מניותיהם מה שיוביל לצניחה בשווי
המניה. כמו שהזכרנו מקודם, המרוויחים הגדולים הם אלה שזיהו את פוטנציאל
הרווח של המניה לפני שכל השוק זיהה אותו, כך הם קנו את המניה בזול, והרוויחו.
באופן כללי מניה יקרה היא מניה שלא כדאי כל כך להשקיע בה מאחר והיא כבר
מגלמת את פוטנציאל הרווח של החברה וממילא הפער שניתן להרוויח הוא לא
גדול.
כמובן שכל בתי ההשקעות ומנהלי הקרנות בעולם שואלים את עצמם איזו מניה
צפויה להרוויח, ומובן שאיש לא יכול לענות בוודאות על השאלה הזו. אולם אחת
הדרכים הראשוניות לבחון זאת היא לבדוק את "מכפיל הרווח". מכפיל הרווח זה
חישוב של כמה החברה הרוויחה בשנה האחרונה ביחס לשווי מניותיה, והוא בעצם
נועד לענות על השאלה תוך כמה שנים אני צפוי להחזיר את ההשקעה ולהרוויח.
מכפיל הרווח מחושב כשווי החברה, כלומר שווי כל מניותיה, לחלק בסך הרווח של
השנה האחרונה. למשל חברה ששוויה 15 מיליון, שהרוויחה בשנה האחרונה שלוש
מיליון, אזי מכפיל הרווח שלה הוא גבוה מאד ומדורג כמכפיל רווח ,5 כיוון שתוך
חמש שנים ההשקעה מחזירה את עצמה. ככל שמכפיל הרווח גבוה יותר, זה אומר
שמשקיעים מוכנים לשלם הרבה מאד כסף על המניה כיוון שהם סבורים שהיא
תרוויח הרבה יותר.

נכון להיום מכפיל הרווח של מדד 500p&s עומד על ,26 מה שמבטא תשואה צפויה
של ,3.8% מה שמצביע על כך שהמדד יקר להחריד ביחס לשווי המניה באופן
היסטורי. במצב של מכפיל רווח כזה, אנו למעשה צפויים לתשואה שהיא פחות
מהתשואה לאג"ח של ארה"ב שעומד על ,4.1% מה שאומר שפרמיית הסיכון לא
הגיונית בעליל, כיוון שלהשקעה מסוכנת הרבה יותר צפויה תשואה נמוכה יותר
מהריבית חסרת הסיכון הגדולה בעולם.
נתונים אלו מחזקים את ההערכה שהמדד מנופח בעקבות ניתוב השקעות פסיביות
של כסף עיוור שמעצים את שווי המניה הרבה מעבר לפוטנציאל הרווח האמיתי
שלה, ולכן דווקא מנקודה זו הוא צפוי לצנוח באופן משמעותי עד שיתאושש ויחזור
למחיר שפוי יותר.
הנתונים הללו נקראים ומתפרשים באופן שונה אצל מומחי השקעות שונים, ובהחלט
יש כאלה שסבורים שמדובר במחיר סביר להערכת הצמיחה של החברות, אבל יש
גם רבים וטובים שחושבים אחרת.
כאמור, אין לכותב השורות את היכולת להעניק ייעוץ השקעות, ומעבר לכך, אף
אחד לא חושב שניתן לקבוע באופן חד משמעי אם אנו צפויים לעשור של רווחים או
צניחה. אבל חשוב לתת את הדעת גם לאיתותי האזהרה ולהסתייגויות שיש
למומחים בינלאומיים מהשקעה במדד דווקא בנקודת הזמן הנוכחית.

שאלה שלישית: האם השקעה במדד 500p&s היא פתרון לנישואי ילדים?

תחילה אני מבקש לערער על השימוש במונח "פתרון" לנישואי ילדים. האם הבעיה
שמלווה את כולנו – כיצד לסגור את החודש, היא גם בעיה שזקוקה לפתרון?
התשובה היא שכסף לא משיגים לעולם באמצעות פתרונות, אלא באמצעות עמל
והשקעה. העמל וההשקעה לא חייבים להיות דווקא עבודה של שכיר לאורך כל
היום, אבל אין פתרונות מלבד מחשבה והשקעה כשלצידם גם נטילת סיכון.
אין ספק כי עול נישואי הילדים מאיים על כולם, אבל דווקא הפחד עשוי לגרום לנו
לבצע טעויות בשיקול הדעת שנתחרט עליהן מאד. אברכים רבים שנטלו עליהם עול
תורה ופרקו עול דרך ארץ רוצים להשיג מאות אלפי שקלים שייפלו עליהם מהשמיים
ללא עבודה. כך מתפתים להשקעות מפוקפקות שמ תפרסמות בעיתון ומהווים טרף
לנוכלים שמנצלים את המצוקה. כעת הם חושבים שהשקעה ב500-p&s תחתן להם
את הילדים ברווח. ייתכן שכן וייתכן שלא, אבל דבר אחד בטוח, השקעה אמיתית

תדרוש מהם להפשיל שרוולים, להקדיש זמן ומאמץ לקרוא, להבין, לנתח ולהשקיע
מאמץ. ה"פתרון" הוא לא לזרוק את השכל ולתת את הכסף לארגון חסד ש'מבטיח'
10% תשואה כי זה מה שהיה בשנים האחרונות.
כדרכנו עד כה נסקור כמה נקודות רלוונטיות, שכאמור נועדו 'לפתוח את הראש'
ולהבין קצת יותר את משמעות ההשקעה.

ה: רמת סיכון גבוהה
ייתכן וזה נשמע טריוויאלי, אבל מדד 500p&s הוא השקעה מסוכנת בעלת תנודתיות
גבוהה מאד. רק בשנת 2022 המדד נחתך בכ,19.5%- ובקורונה בלמעלה מ,30%-
בשנת 2008 המדד קרס ב.38%- הצניחות האלה אינן מתאימות לכל אחד ולא לכל
סוג השקעה. חובה להבין את גודל הסיכון לפני שמניחים את הכסף ולא לקרוא רק
את הנתונים המחמיאים.
הטענה היא שהמדד 'מתקן' את עצמו והממוצע לכל עשור הוא ממוצע 10% תשואה
שנתית, אולם זו טענה שקרית לחלוטין. העשור שבין 2000 ל,2010- סיים עם
הפסדים של .22% כמו כן, למי שהשקיע בשנת 2000 לקח 13 שנה רצופות, בין
2000 ל2013 רק כדי להחזיר את שווי ההשקעה, כמובן לא כולל ירידה בערך
הדולר ואינפלציה. לשם השוואה, בשנים הללו המשקיעים בפנסיה ובקרנות
ההשתלמות הרוויחו 130% בממוצע.
כפי שכבר כתבנו לעיל, סטטיסטיקת העבר לא מלמדת בהכרח על העתיד. ייתכן
והרווחים יהיו גבוהים הרבה יותר, אבל ייתכן ש גם ההפסדים. אם בתחילת שנות
ה2000 לקח לשוק 13 שנה להתאושש, אף אחד לא יכול להבטיח כמה זמן ייקח
במשבר הבא ותוך כמה זמן הוא צפוי.

ו: מה נחשב טווח ארוך
כאמור, ההבטחה הגדולה בהשק עה במדד היא בעיקר לטווח הארוך, כיוון שבטווח
הקצר המדד סובל מתנודתיות גבוהה מאד. מאז שנת ,1970 המדד נתן תוצאה של
בין 5% ל15%- לשנה רק בכ- 20% מהשנים. בשאר השנים התוצאה הייתה גבוהה
משמעותית או נמוכה משמעותית. אולם, אם בכל אופן מתייחסים לנתונים
ההיסטוריים נכון הדבר שבטווח הארוך היו רווחים גבוהים הרבה יותר מכל
ההשקעות האחרות. אמנם, מה נחשב השקעה לטווח הארוך, ואיך נוכל להשקיע
את הכסף בזמן הנכון ובעיקר להוציא אותו בזמן שיידרש לנו?

כבר ראינו שטווח היציאה ממשבר יכול להיות למעלה מעשור, כשמסתמכים על
נתונים היסטוריים. וכאן חשוב להדגיש שיש הבדל גדול בין כספי פנסיה לחיסכון
רגיל. לאנשים צעירים שצפויים להם למעלה משלושים שנה עד המשיכה מדובר אכן
בטווח זמן ארוך מאד, שבו הם גם ממילא לא יכולים למשוך את הכסף. (אם כי
חשופים עדיין לפיתוי הפסיכולוגי לשנות מסלול השקעה דווקא בזמן של ירידות, וכך
להפסיד עשרות אחוזים ולפספס את העליות). אולם עבור אנשים בגילאי חמישים
ומעלה שמעוניינים לפרוש בגיל 67 זו עשויה להיות טעות איומה.
כאמור, גם בחיסכון לנישואי ילדים יש לתת את הדעת תחילה על טווח ההשקעה.
אינו דומה בכלל מי שפותח חיסכון עבור ילד בן עשר לילד שזה עתה נולד. חשוב
גם להחליט האם אנו אכן מעוניינים בחיסכון שלא נוגעים בו בכל מחיר, או שאם
תהיה הזדמנות להשקעה אחרת (למשל לבנות יחידה) אנחנו נרצה להוציא אותו.
במקרה כזה השקעה במדד תזזיתית כל כך כנראה לא מתאימה לנו.
השקעה פסיבית בשוק ההון צריכה להיות מכסף שאין למשקיע לחץ להוציא אותו
אף פעם, שכן תזמון היציאה הוא שאלה קריטית בהשקעה. מה יעשה מי שתזמון
נישואי הילד שלו יהיה בשנת הפסד כמו הקורונה של למעלה מ.30% האם יהיה
נכון מצידו למשוך את הכספים, ואם לא, כמה זמן הוא יהיה מוכן להמתין?
ובסופו של דבר חשוב לזכור שאת ה'עצה' לא למשוך את הכספים בזמן הפסדים
כאשר מדובר בהשקעה לטווח הארוך כל דרדק יודע, אולם התבוננות בנתונים
מראה שאנשים מעולם לא למדו את הלקח. אחרת אף פעם לא היו קריסות בבורסה.
הקריסות קורות, והן קורות בבום, וכל אחת שונה מחברתה, ורוב מוחלט של
המשקיעים לא עומד בלחץ ומושך את הכספים. כל הכותרות בעיתונים הכלכליים
לא יאמרו לכם 'תשאירו את הכסף', הן יאמרו 'עכשיו זה הזמן לצאת', עכשיו המשבר
הוא שונה, זה משהו שעוד לא קרה, מלחמת העולם, אתגר הבינה המלאכותית או
פריצת חייזרים מהחלל. משהו, לא צפוי שלא חלמנו עליו יקרה – וכל משקיע צריך
להבין שכמו שכל העולם מפסיד, גם הוא צפוי למשוך את הכספים. ואגב, לפעמים
משיכה של ההשקעה זו דווקא ההחלטה הנכונה, כפי שקרה עם מדד הניקיי היפני.

לסיכום
כאמור לעיל, בדברים האמורים אין משום ייעוץ השקעות, וכל החלטה נעשית על
דעת המשקיע בלבד. המטרה הייתה להציף קולות אחרים שנדמה שמושתקים
באווירה הטרנדית סביב המדד.

מטרה נוספת, לעורר את המשקיע ראשית כל ליותר התבוננות ושקילת הסיכון שיש
בהשקעה במדד. גם השקעה פסיבית דורשת ידיעה אקטיבית ואין כסף שמגיע ללא
עמל.
חשוב להפריד בין השאלה האם להשקיע לשאלה היכן להשקיע. השקעה היא
החלטה נבונה כדי לחסוך סכומים משמעותיים לפנסיה ולנישואי הילדים, אולם לא
מוכרחים להשקיע דווקא ברכבת ההרים של מדד 500p&s. על כל אחד לשקול היטב
את סוג החיסכון שהוא מתכנן, את טווח השנים ואת אפיק ההשקעה בהתאם.
התנהלות כזו תוביל אותנו בסייעתא דשמיא להצלחה המיוחלת.

ספירת העומר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

אתגר AI

תספרו 50... תזכורת • אתגר 252

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צה

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיי נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ:ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:ג כִּי אֵל גָּדוֹל יי וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ:ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ:ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ:ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי:י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי:יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה