קוראים לי יוסי ויש לי ראש קטן. ככה כולם אומרים לי מאז שאני בן חמש, בערך, כשהייתי עושה כל מה שאמרו לי - רק מה שאמרו לי. היו רגעים שאמא שלי היתה נאנחת ושואלת את עצמה למה הראש שלי כזה, ואני הבנתי שראש קטן זה בעיה, אז הבטחתי לעצמי כל לילה לפני השינה שאני יעשה הכל כדי שהראש שלי יגדל.
יום אחד שמעתי את סבתא אומרת לדודה אסתר שכשילדים ישנים הם גדלים, ולכן חשוב שהם יקפידו לישון בזמן. התחלתי ללכת לישון בשבע וחצי ולקום בשש (לא הצלחתי לישון יותר) אבל הראש שלי לא גדל!
בשיעורים הייתי מסתכל על חברים שלי, ובודק למי יש ראש גדול. ליוסי היה את הראש הכי גדול - אחרי. והוא אפילו לא היה מקשיב, רק יושב ובוהה במורה. הייתי מתוסכל (ככה קוראים לזה, כן?).
כשהגעתי לישיבה הייתי הבחור הכי שקט בשיעור. לא הצלחתי ללמוד ברעש (ניסיתי.) ולא אהבתי לדבר עם אחרים. אבל בשיעור הכללי הייתי מצויין, כי הרב היה מדבר ברור ואני הייתי כותב, וכשהכל היה לי ברור ידעתי מה לשאול ומתי. הר"מ שיבח אותי כמה פעמים בשיעור, וככה יצא שהיו בחורים שקינאו בי.
יום אחד שמעתי את דוד ואבי מדברים בשולחן מאחורי. לא הקשבתי לכל השיחה, אבל כמה משפטים קלטתי (ואני מצטט): "הוא ראש קטן, אה?"
"כן, אני לא מבין מה הבעיה שלו לתקן גם את הברז במקלחת! אז מה אם לא אמרו לו?! שיגדיל את הראש!"
שתקתי. שתקתי כי הבנתי פתאום מה הפירוש של ראש קטן.
שתקתי כי היו לי מליון מילים לומר להם, אבל הראש הקטן שלי לא הצליח לעבד את כולם למשפט תקין.
אחר כך עליתי לחדר, הוצאתי דף ופיילוט 0.5 (זה מה שאמא הביאה לי) ודמיינתי שעכשיו השעה ארבע ביום ראשון, והמחשבות שלי הן השיעור של הרב וכתבתי הכל.
סיפרתי בו (במכתב) שראש קטן זה אומר שאולי לא יודעים לעשות לבד, אבל כשמסבירים - מצליחים.
ראש קטן זה גם שלפעמים לא טובים בלפתור בעיות, אבל כשיש הוראות אז מומחים.
וראש קטן אומר שכשכולם שומעים, אני מקשיב.
וחתמתי - נכסי ראש קטן בע"מ.
יום אחד שמעתי את סבתא אומרת לדודה אסתר שכשילדים ישנים הם גדלים, ולכן חשוב שהם יקפידו לישון בזמן. התחלתי ללכת לישון בשבע וחצי ולקום בשש (לא הצלחתי לישון יותר) אבל הראש שלי לא גדל!
בשיעורים הייתי מסתכל על חברים שלי, ובודק למי יש ראש גדול. ליוסי היה את הראש הכי גדול - אחרי. והוא אפילו לא היה מקשיב, רק יושב ובוהה במורה. הייתי מתוסכל (ככה קוראים לזה, כן?).
כשהגעתי לישיבה הייתי הבחור הכי שקט בשיעור. לא הצלחתי ללמוד ברעש (ניסיתי.) ולא אהבתי לדבר עם אחרים. אבל בשיעור הכללי הייתי מצויין, כי הרב היה מדבר ברור ואני הייתי כותב, וכשהכל היה לי ברור ידעתי מה לשאול ומתי. הר"מ שיבח אותי כמה פעמים בשיעור, וככה יצא שהיו בחורים שקינאו בי.
יום אחד שמעתי את דוד ואבי מדברים בשולחן מאחורי. לא הקשבתי לכל השיחה, אבל כמה משפטים קלטתי (ואני מצטט): "הוא ראש קטן, אה?"
"כן, אני לא מבין מה הבעיה שלו לתקן גם את הברז במקלחת! אז מה אם לא אמרו לו?! שיגדיל את הראש!"
שתקתי. שתקתי כי הבנתי פתאום מה הפירוש של ראש קטן.
שתקתי כי היו לי מליון מילים לומר להם, אבל הראש הקטן שלי לא הצליח לעבד את כולם למשפט תקין.
אחר כך עליתי לחדר, הוצאתי דף ופיילוט 0.5 (זה מה שאמא הביאה לי) ודמיינתי שעכשיו השעה ארבע ביום ראשון, והמחשבות שלי הן השיעור של הרב וכתבתי הכל.
סיפרתי בו (במכתב) שראש קטן זה אומר שאולי לא יודעים לעשות לבד, אבל כשמסבירים - מצליחים.
ראש קטן זה גם שלפעמים לא טובים בלפתור בעיות, אבל כשיש הוראות אז מומחים.
וראש קטן אומר שכשכולם שומעים, אני מקשיב.
וחתמתי - נכסי ראש קטן בע"מ.
נערך לאחרונה ב: