מזונותיו של אדם - סיפורים מכלי ראשון

[bracha]

יש לי דווקא סיפור הפוך.
לפני הלידה הראשונה, ניסיתי להגדיל את התלושים מכל הכיוונים כמה שיותר.
בסוף בלידה עצמה הייתי זקוקה לניתוח פרטי ושילמתי את בול את כל הסכום של הביטוח לאומי למנתח.
למדתי מזה, הקב"ה לא צריך עזרה ברעיונות איך לתת לי את הכסף, אם זה יגיע לי, הוא יידע לבד איפה אני גרה... ואם לא, אז הוא גם יודע איפה מי שכן מגיע לו גר...

 

[אות ומופת]

יש לי דווקא סיפור הפוך.
לפני הלידה הראשונה, ניסיתי להגדיל את התלושים מכל הכיוונים כמה שיותר.
בסוף בלידה עצמה הייתי זקוקה לניתוח פרטי ושילמתי את בול את כל הסכום של הביטוח לאומי למנתח.
למדתי מזה, הקב"ה לא צריך עזרה ברעיונות איך לתת לי את הכסף, אם זה יגיע לי, הוא יידע לבד איפה אני גרה... ואם לא, אז הוא גם יודע איפה מי שכן מגיע לו גר...

אני גם ניסיתי, כעצמאית, לדווח על הכנסות גדולות בשביל חופשת הלידה (לא משהו לא חוקי! רק שלא הגשתי את כל ההוצאות, וריכזתי לשנה המסויימת הכנסות שיכולתי לדווח עליהן כהכנסות של שנה אח"כ).
בסופו של דבר, שילמתי על זה בהפוכה - במקום לשלם 10% ארנונה, נאלצנו לשלם מחיר מלא!! והתוספת שקיבלתי לדמי לידה?... התקזזה עם הביטוח לאומי שהייתי צריכה לשלם.

 

[מוריה ח]

הבוקר בעלי ואני התלבטנו אם לתת 250 שח לצדקה. למישהו שצריך דחוף. אפילו שזה מחוץ למעשרות...
בסוף החלטנו שלא כי אנחנו די לחוצים עם הכסף עכשיו,
ובצהריים קיבלנו דוח על סך 250 שח.
כמה חבל!

 

[ניקול]

יום אחד בעלי מתקשר אלי המום ומספר לי :
בכולל ביקשו מכל מי שאוכל ארוחת צהריים בישיבה של הכולל לשלם עכשיו 100 ש"ח ולא היה לו גרוש בארנק.
הוא ביקש מהחברותא אם יש לו 100 ש"ח להלוות לו.
החברותא עוד לא מספיק להוציא את הארנק מהכיס, מגיע מישהו ו'תוקע' לבעלי מעטפה ביד... בעלי מסתובב לראות מי זה ומספיק להבחין בגב של הבנאדם ולזהות שזה לקוח שלי שגר בסמיכות לכולל.
הוא פותח את המעטפה ובפנים: צ'ק ו...שטר של 100 ש"ח

 

[ע.מ.]

אמנם לא לפי התקן, זה לא קרה לי אישית, אם אתבקש אמחק, אבל המסר חזק מאד אז משום אל תמנע טוב...
ובכן, סיפרה לי חברה יקרה,
הנהגתי בביתי שכשאין לנו משהו, סימן שאנו לא צריכים אותו, אם נצטרך, ה' יזמן לנו!!
והנה יום שישי אחד,שלחתי את בעלי עם רשימה מפורטת לקניות לכ' ש''ק.
בעלי חזר ונכנס לחדרו לנוח
בינתיים ילדי מחוץ לעיר הגיעו, ובין לבין רצו לשתות קפה לפני שבת,,נגשים לארון, ואין!
מוזר,אנו מחפשים, ואני בטוחה שרשמתי לבעלי את הפריט הזה,אבל כנראה שכח,גם אין אפשרות לשאול אותו כי פרש למנוחה.
נו מה עושים? היתכן לעבור ערב שבת ושבת עצמה ללא קפה?
ואז כל בני המשפחה כמו בתזמון:"אם אין קפה כנראה לא צריך קפה"!
נו מה בכל זאת עושים? היתכן לעבור ערב שבת ושבת עצמה ללא קפה?
לא עוברות יותר מ-3 דק'
ודפיקות בדלת!
בת השכנים שואלת:הם מקבלים כל כמה זמן קופ' כאלה מיד אליעזר ואין להם צורך בכ''כ הרבה, אולי אנו מוכנים לקחת קופ' כזו?
כן ניחשתם קופ' קפה!!!
ואז שוב בתזמון כל בני המשפחה: סימן שאנו צריכים קפה וע''כ זימנו לנו בדרך נפלאה שכזו!
אני אין לי קשרים כ''כ קרובים עם שכנים אלו, וכמובן לא יודעת שהם מקבלים חבילות מיד אליעזר,
אבל כשבורא עולם מחליט שאנו באמת נצרכים למשהו מסוים הוא ידאג לנו לכך!
ובטובו הגדול לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם...

 

[ov]

ערב פסח היינו צריכים סכום מסוים למשהו חד פעמי ולא היה לנו אותו,
יום אחר כך נכנס "מס הכנסה שלילי" שהקדימו אותו, ולא ידעתי בכלל שאמור להכנס...

 

[מרדי]

תודה לכולם! הסיפורים שלכם מיוחדים ומרגשים!
עושה רושם שלכל אחד יש סיפור!
וכל אלו שהביאו סיפור מ"היום בבוקר" - תודה מיוחדת! זה עוד יותר מחזק שזו ממש מציאות יומיומית!

יש לי דווקא סיפור הפוך.
לפני הלידה הראשונה, ניסיתי להגדיל את התלושים מכל הכיוונים כמה שיותר.
בסוף בלידה עצמה הייתי זקוקה לניתוח פרטי ושילמתי את בול את כל הסכום של הביטוח לאומי למנתח.
למדתי מזה, הקב"ה לא צריך עזרה ברעיונות איך לתת לי את הכסף, אם זה יגיע לי, הוא יידע לבד איפה אני גרה... ואם לא, אז הוא גם יודע איפה מי שכן מגיע לו גר...

זה לא סיפור הפוך. זה מחזק את אותו רעיון שהכל מושגח ומחושב ואין לנו יכולת לשנות את מה שנגזר לשום כיוון.

שימי לב שבהודעת הפתיחה הכנסתי גם את האפשרות הזו.

תמשיכו, תמשיכו, גם כי זה עוזר לי מאד וגם כי אני חושבת שזה מהוה חיזוק לכולם.

 

[chayasl]

אמנם לא לפי התקן, זה לא קרה לי אישית, אם אתבקש אמחק, אבל המסר חזק מאד אז משום אל תמנע טוב...
ובכן, סיפרה לי חברה יקרה,
הנהגתי בביתי שכשאין לנו משהו, סימן שאנו לא צריכים אותו, אם נצטרך, ה' יזמן לנו!!
והנה יום שישי אחד,שלחתי את בעלי עם רשימה מפורטת לקניות לכ' ש''ק.
בעלי חזר ונכנס לחדרו לנוח
בינתיים ילדי מחוץ לעיר הגיעו, ובין לבין רצו לשתות קפה לפני שבת,,נגשים לארון, ואין!
מוזר,אנו מחפשים, ואני בטוחה שרשמתי לבעלי את הפריט הזה,אבל כנראה שכח,גם אין אפשרות לשאול אותו כי פרש למנוחה.
נו מה עושים? היתכן לעבור ערב שבת ושבת עצמה ללא קפה?
ואז כל בני המשפחה כמו בתזמון:"אם אין קפה כנראה לא צריך קפה"!
נו מה בכל זאת עושים? היתכן לעבור ערב שבת ושבת עצמה ללא קפה?
לא עוברות יותר מ-3 דק'
ודפיקות בדלת!
בת השכנים שואלת:הם מקבלים כל כמה זמן קופ' כאלה מיד אליעזר ואין להם צורך בכ''כ הרבה, אולי אנו מוכנים לקחת קופ' כזו?
כן ניחשתם קופ' קפה!!!
ואז שוב בתזמון כל בני המשפחה: סימן שאנו צריכים קפה וע''כ זימנו לנו בדרך נפלאה שכזו!
אני אין לי קשרים כ''כ קרובים עם שכנים אלו, וכמובן לא יודעת שהם מקבלים חבילות מיד אליעזר,
אבל כשבורא עולם מחליט שאנו באמת נצרכים למשהו מסוים הוא ידאג לנו לכך!
ובטובו הגדול לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם...

מכירה את הסיפור גם כן מחברה יקרה מאד...
סיפור אמיתי בהחלט

 

[חנון]

במה אתחיל?
כעצמאית אשת אברך עם מלגה מקוצצת פעם ב... אנחנו חיים על השגחה פרטית וניסים גלויים
אנשים שואלים אותי אם יש לי עבודה ואני עונה "לעבוד אנחנו עובדים כי בזיעת אפך תאכל לחם ופרנסה נותן הקב"ה!!!"
היה תקופה שהייתי מאוד מתוחה ועצבנית מהמצב וכמעט כל יום שיגעתי את בעלי מה יהיה וכו' ולא פירגנתי לעצמי כלום
מה שלא עושה השכל עושה הזמן והחלטתי שהקב"ה נותן למה שצריך! אי אפשר להדק את החגורה יותר מידי כי אז היא מתפוצצת, אם אדם מסתפק בפת במלח יש לו באמת פת במלח אבל אם קונה מה שצריך הקב"ה יתן גם על זה, ולכן אם כרגע לדוגמא צריך לקנות בגדים הקב"ה יתן על זה! השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך!!!
אני לא מדברת על מותרות מעבר לאפשרויות הכלכליות ובגדים אני קונה בלידר אבל אי אפשר לקמצן מעבר למינימום ולהלביש את הילדים עם ירושות של הבני דודים מימי הביניים וזה יגרום להם לדחיה חברתית.
מה אומר ומה אדבר? מאז שאנחנו בגישה הזו, המצב אותו דבר אבל הרווחתי:
א. שלוות הנפש!
ב. התחזקנו באמונה ובטחון
ג. אנחנו רואים השגחה פרטית וניסים גלויים והדחקות הוא לא כמו שהיה
כמעט כל יום יש לי סיפורים של השגחה פרטית, הנה 2 סיפורים שהיו לאחרונה:
פנו אלי בקשר לתיקוני מודעות לעבודה מהבית בימי רביעי ובעיקר ביום חמישי
כבר חישבנתי כמה יצא לי לשבוע וכמה לחודש...
כעבור שעתיים וחצי היא אומרת לי שאני עובדת מידי לאט והיא משלמת לי 50 ש"ח כי זה לא אשמתה שעבדתי לאט
התחזקנו באמונה שגם זו לטובה
לא עבר שבוע והיו לי הקלדות שהרווחתי תוך 3 ימים מה שהייתי מרוויחה מ-3 ימי חמישי ועוד בפחות שעות
לפני שבועות תיכננתי מה לאפות בלי לחשוב אם יש לי כסף או לא, גם לדמיין נחמד...
מכר מתקשר לבעלי שיש לו משהו בשבילו, זה היה 150 ש"ח ויכולתי לקנות לחג
כעבור יומיים קניתי מוצרים לאפיה, באותו יום קיבלתי את ה-50 ש"ח הנ"ל ועוד 2 עבודות קטנות שהרווחתי בס"ה קצת יותר ממה שהוצאתי, ראיתי במוחש לוו עלי ואני פורע!
לסיכום: אנחנו מתפרנסים לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח, אלא על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו!!!

 

[ts4]

חופשת קיץ

בקיץ שעבר בעלי ואני רצינו מאוד לצאת לכמה ימים לצפון עם ילדינו.
אלא שלא היה לנו אפילו את השקל הראשון.
בעלי עשה לעצמו חשבון שטיול כנ"ל אמור לעלות בסביבות ה3000 ש"ח.
אני התייאשתי מראש
הוא התפלל, כי הרגיש שהמשפחה מאוד צריכה את זה.
לאחר כמה ימים ההורים שלנו מתקשרים ומספרים ספור הזוי לחלוטין:
לפני חמש שנים, כשהתחתנו, ההורים שלי הלוו לחמותי כסף. חמותי באה עכשיו להחזיר את החוב ואבי בדק ואמר שרשום לו שהיא כבר שילמה אותו בעבר. חמותי בדקה אצלה וטענה שהיא עוד לא שילמה.. מה החליטו ההורים הטובים? ניתן את הכסף לילדים.

הסכום היה: נכון! 3000 שח בדיוק!

 

[לאה ולדמן]

אחד האשכולות!!
כל סיפור פה מחזק מאד
תמשיכו

 

[miri]

יש לי סיפור על שכנה שלי שנגזר עליה לקבל מדוד של חמותי כסף וזה המעשה
הוא היה אצלינו לפני שנים ובדיוק היתה אצלם גניבה וסיפרנו לאותו דוד שביקר אצלינו על הגניבה הוא שאל פרטים על המשפחה ושמע שאין להם סורגים ושהאבא אברך ומשפחה ברוכה בקיצור הוא שילם להם סורגים ומאז כל שנה בפסח שולח להם סכום רציני להוצאות החג דרכינו והם אפילו לא מכירים אחד את השני אנחנו עברנו עיר והנוהל הזה נמשך, ממש סיבה ומסובב

 

[frog]

הציעו לי עבודה מסוימת בתחום בו אני עוסקת והתלבטתי הרבה עם לקחת אותה או לא. הרגשתי שזה מעבר להשתדלות ויבוא על חשבון הבית והילדים. למרות שהיה לי קשה לוותר אל הכסף וההצעה עניתי בשלילה. באותו היום בערב קיבלתי טלפון עם הצעה נוספת דומה. בכפול כסף ולא על חשבון כלום. הכי מסודר שיכול להיות הן בזמנים והן מבחינת מיקום.
כשאנחנו עושים את הטוב, גם כשהוא לא תמיד קל. הקב"ה שולח שפע וישועה ממקומות אחרים.

 

[חיבה יתרה]

ביום השני, שירה (שם בדוי) הרגישה שהאוויר בחדר דחוס, ולא בגלל החלונות הקטנטנים ביחס לגודלו של החדר...
ביום הראיון היא קיבלה בונוס: היא עליה לטייל בין חדרי המעון ולבחור לעצמה קבוצת גיל.
החדר השלישי הכי משך אותה. אולי כי בחדר נשמעה השפה המוכרת לה?!
ויהי ביום השני, בחוזרה הביתה בלווּיה של אחת העובדות שנקרא לה שמחה - החלה ההיא לשפוך את ליבה על אחראית החדר/ הקבוצה שלחוצה ומלחיצה את כולן..
לא נלאה אתכן בקואליציה ואופזיציה שנוצרה שם.
שירה ניסתה לפשר, באמת שניסתה. שעות של טלפונים והקשבה לקשייהן של שאר העובדות והכעס של כולן על כולן כי להנהלת המוסד הגדול - פרוייקט המעונות לילדי המורות היה חדש והיא לא השכילה להעמיד היררכיה נכונה בחדר ההוא וכי השמרטפיות היו שקועות בכאבן עד שהאוזן נאטמה לשמוע מה השניה טוענת.
אחר הצהרים הרביעי (!) ושירה שפכה את ליבה בפני אשה פקחית שהיא לא מורגלת בפוליטיקות כגון דא. עד עתה עבדה כעצמאית וכעת נתוני חייה השתנו, היה עליה לעבור לעבודת צוות. לתומה חשבה שכישורי החברה שלה הם טובים. וכעת היא מגלה שהיא שקועה בבוץ המחלוקת עד לטביעה
וקשה לה עם זה..
היא נזכרה בסיפור שארע עם ראש משפחתה של הב' וורצברגר שברח כל ימיו ממחלוקת.
עד שפעם אחת המחלוקת התקרבה אליו באופן מסוכן לפיכך הוא חזר הביתה נסער, ארז את מטלטליו ואת משפחתו וברח.
מכל העיירה - משפחתו היא היחידה שניצלה מהמלחמה - - - -
לכן, החליטה שירה לעושת את ההשתדלות האחרונה ואם לא יילך היא תברח משם. כמו שבורחים מאש!!
את המשכורת מהמוסד הענק הזה - עינייה לא שזפו עד היום (היא גם לא מחפשת אותו).

אבל המשכורת שהגיע אחריה?!

הו, הו, הייתה שווה!

שירה צועדת היום באושר בכל בוקר למקום עבודה שנראה כי אם חלומות מתגשמים אי פעם - זו העבודה הזאת;
הזמנים גמישים, הבוסית מקסימה וקשובה לצרכיה עד ששירה מאחלת לכל העובדות בוסית כזאת.
והצוות?
חברותיה למוצצים וטיטולים. בכיות וצחקוקי ילדים מטעינים את ימיה ברוחניות וגשמיות!



אני מכירה את הסיפור והוא נכתב עד כמה שניתן בשינוי פרטים

 

[nc]

בעלי למד הלכות ריבית והבין שמענק מסוים שקיבלנו מהבנק על פתיחת החשבון הוא ריבית.
הוא שאל מו"צ ידוע שאמר לו שבדיעבד זה בסדר , אבל עדיף להחזיר.
החזרנו את המענק - 2000 ש"ח (ומתגובות הפקידים נראה היה שמדובר בקידוש ה' גדול) בתק' לחוצה,
ומיד אח"כ קיבלתי מענק מהעבודה שממש לא חלמתי לקבל ובדרך ניסית ביותר.

מזונותיו של אדם קצובים לו..

 

[Ayalam]

אברכים זוכים לאכול מן,
אני יכולה לכתוב ספר עם כמה כרכים...
בעזרתו יתברך אנחנו רואים ניסים גלויים כל יום, כל חודש.
אכתוב כמה דוגמאות בודדות:

* ערב פסח- שנה ראשונה בבית בפסח, צריך לקנות את כל הכלים, אוכל, מצות וכו'.
המשכורת הבסיסית גם ככה לא מספיקה.
בטחנו בד' יתברך שנוכל להכניס את החג בכבוד.
שבועיים לפני פסח- הבוס בא אלי, תשמעי לא נעים לי, שנה שעברה היו כמה טעויות במשכורת, קבלת פחות, הוא מביא לי שק של 1000 ומשהו שקל- הפרשי שכר! בזה קנינו את הכלים הבסיסיים.
שבוע אח"כ הוקדם מס הכנסה שלילי וכך קנינו את כל השאר.

* יום אחד היה אמור לצאת חיוב בבנק, ולא היה שם כדי לכסות (אנחנו נשמרים ממינוס) בדקתי שוב את החשבון כדי לבדוק כמה להלוות (דבר שאני שונאת לעשות!!!) פתאום אני שומעת יתרה, מישהו הפקיד בערך 500 ₪, זה הספיק כדי לכסות את החיוב ועוד נשאר.
זה היה מוזר, לא חיכנו לשום הפקדה, זה היה סכום לא עגול.
אחרי כמה ימים הגיע הפתרון, מכתב מהביטוח לאומי, שנפלה טעות בדמי לידה של ביתי שקבלתי אותם לפני שנה וחצי!!!

* תחילת חודש, היו הרבה הוצאות לא צפויות, נשארנו כמעט בלי כלום, בעלי חוזר מהכולל, עם מעטפה מסבתא שלו בחו"ל, שכחה לתת מתנה ללידה של הבן שלי שהוא בן שנה!

* חצי שנה הייתי בלי עבודה מסודרת, (לא יכלתי לעבוד וביטוח לאומי לא אישר לי קצבה) הקב"ה סידר לי עבודות בגרפיקה בשווי של משכורת. עברנו את התקופה הזאת בלי חובות! ועם עבודה נוחה מהבית.

ממליצה לכל האברכיות לקחת מחברת ולכתוב!
יום אחד פותחים וקוראים מהתחלה, זה מאוד מחזק.
הקב"ה צועד איתנו יד ביד!!!

 

[טיגר]

לאחותי הייתה תקופה מאוד לחוצה כספית- משכורת שלה שהתעכבה ומלגת כולל שלא שולמה.
הגיע שבת ולא היה איך להתחיל וממה לקצץ- הרי הכל הכל הכרחי ונחוץ. לאחר מחשבה נזכרו שבעצם השתיה המתוקה היא המיותרת ואותה יקצצו השבוע.
אחותי היתה רגילה לקנות כל שבוע כל שבוע במשך שנים שתיה לשבת שכללה מיץ תפוזים ובקבוק קולה.

השבת מתקרבת והנה כמה לא מפתיע דפיקות בדלת, שכנה עומדת בדלת ואומרת שיש להם הרבה שתיה מתוקה שנשארה משמחה שעשו ואם הם רוצים. אחותי ענתה בחיוב ולאחר כמה דקות השכנה חוזרת עם ארגז מיץ תפוזים וארגז קולה ללא ידיעה כלל על ההרגל של אוחתי- כמה לא מפתיע.

 

[ע.מ.]

אברכים זוכים לאכול מן,
אני יכולה לכתוב ספר עם כמה כרכים...
אכתוב כמה דוגמאות בודדות:

* ערב פסח- שנה ראשונה בבית בפסח, צריך לקנות את כל הכלים, אוכל, מצות וכו'.
המשכורת הבסיסית גם ככה לא מספיקה.
בטחנו בד' יתברך שנוכל להכניס את החג בכבוד.
שבועיים לפני פסח- הבוס בא אלי, תשמעי לא נעים לי, שנה שעברה היו כמה טעויות במשכורת, קבלת פחות, הוא מביא לי שק של 1000 ומשהו שקל- הפרשי שכר! בזה קנינו את הכלים הבסיסיים.
שבוע אח"כ הוקדם מס הכנסה שלילי וכך קנינו את כל השאר.

* יום אחד היה אמור לצאת חיוב בבנק, ולא היה שם כדי לכסות (אנחנו נשמרים ממינוס) בדקתי שוב את החשבון כדי לבדוק כמה להלוות (דבר שאני שונאת לעשות!!!) פתאום אני שומעת יתרה, מישהו הפקיד בערך 500 ₪, זה הספיק כדי לכסות את החיוב ועוד נשאר.
זה היה מוזר, לא חיכנו לשום הפקדה, זה היה סכום לא עגול.
אחרי כמה ימים הגיע הפתרון, מכתב מהביטוח לאומי, שנפלה טעות בדמי לידה של ביתי שקבלתי אותם לפני שנה וחצי!!!

* תחילת חודש, היו הרבה הוצאות לא צפויות, נשארנו כמעט בלי כלום, בעלי חוזר מהכולל, עם מעטפה מסבתא שלו בחו"ל, שכחה לתת מתנה ללידה של הבן שלי שהוא בן שנה!

* חצי שנה הייתי בלי עבודה מסודרת, (לא יכלתי לעבוד וביטוח לאומי לא אישר לי קצבה) הקב"ה סידר לי עבודות בגרפיקה בשווי של משכורת. עברנו את התקופה הזאת בלי חובות! ועם עבודה נוחה מהבית.

אהבתי את הכותרת,כמה שזה נכון!

 

[יצירתית]

וואו איזה אשכול
אמרה לי פעם מישהי-עצמאי הוא כמו איכר- עיניו לשמים

סיפור די טרי
ערב פסח ההוצאות גדולות
בגדים, מזון, מצות, בשר, כלים- הכל עולה אלפים! וא"א לוותר על כלום
יוצאים לקניות, בעלי נותן לי את הויזה ואומר ה' יודע מאיפה אני מכסה את זה... בעצם זה סוג של הלואה, לא? לוו עלי ואני פורע! תקני כל מה שצריך לחג בלי ואני בטוח שה' ישלח לנו את המימון לזה(אנחנו משתדלים כמה שפחות להשתמש באשראי ביום יום)
שבועיים אחרי פסח בעלי אומר לי, אמורה לצאת לי ויזה ענקית ואין לי שמץ של מושג מאיפה אני מכסה את זה
הזכרתי לו שכל הויזה הזו זה הוצאות חג הפסח ולא שום דבר אחר ה' הבטיח שהוא יפרע את זה
באותו שבוע באופן מפתיע כל הלקוחות שלי שידרגו לחבילות הכי גדולות, והתקשרו לקוחות נוספים לבקש דחוף צילומים, שאדחוף אותם והם לא מותרים..
קיבלנו מימון מלא להוצאות החג!

כשחיים באמונה שלמה שהכל ממנו החיים פתאום נהיים קלים, אין דאגות, פשוט לדבר איתו כמו לאבא ולהאמין בו באמונה שלמה
רבש"ע- אנו צריכים קניות לשבת-אתה נתת את השבת וציוות לענג אותה- אנחנו יוצאים לקניות, את הכסף אתה שולח
אתה נתת את הילדים- הם הילדים שלך, הם צריכים כך וכך, תן להם! אתה אבא שלהם

וליהפך- כל פעם שאני מרגישה מידי טוב עם עצמי בעבודה שלי- ז"א זוקפת את ההצלחה רק אלי ושוכחת מי נתן את הכל ולמי באמת צריך להודות, פתאום יש ביטולים ושינויים, כאילו אות משמים- הלו! שכחת מי הבוס???

 

[adir28]

לפני זמן מה היתה תקופה קשה בעבודה ולא שילמו משכורות במשך כמה חודשים. כבר כמעט חשבתי להתפטר אבל לא היה לי אומץ. ובינתיים המצב בבית היה לא פשוט... אני המפרנסת העיקרית, בעלי ב"ה אברך ועובד מעט בשעות הערב.
ככה סחבנו איך שהוא כמה שבועות בקושי גדול כשממש לא יודעים מה יהיה מחר. באותה תקופה גם נפלה עלי הוצאה חריגה הכרחית ובקיצור, ממש הגענו לחנק...
ואז, בשיא הקושי, בעלי במקרה (במקרה?) שמע על שניים שמחפשים, כל אחד בנפרד, לעשות איזו שותפות בענין מסוים והוא תיווך ביניהם ומרוב שהם היו מרוצים עד הגג הם שילמו לו סכום ממש גדול שכיסה לי את כל הבור ואפילו קצת יותר.
והוא ממש ממש לא עוסק בזה, פשוט הצליח לו, וזה לא משהו שאפשר לשחזר שוב... מתנה מידו הפתוחה והרחבה!
וב"ה כשהתייצב המצב בעבודתי שילמו בבת אחת ארבע משכורות וזה יצא בערב חגים!