מידע שימושי מויתור לא מפסידים...

[אלינור הרוש]

כ"כ הרבה פעמים בחיים נתקלים בסיטואציות שאנחנו צודקים,
אבל אם נלחם על זה יכול להיות שנצליח להוכיח, אבל הטעם נשאר מריר...
מצד שני לוותר מלכתחילה מרגיש "פראייר"..

הבו חיזוקים בנושא---

 

[פיר]

מי שמותר לא מצטער רק מרויח
צריך לותר על האגו והכל בסדר.

 

[סמינר דוד]

המוותר הוא בעל הכוח, היכולת, או האמצעים. אחרת הוא לא היה מוותר.

 

[ברוך הוא]

אמר לי חבר שמתעסק בשלום בית וחינוך שהבדל בין לוותר ולהיות פראייר שפראייר לא מביע את דעתו כלל עושה את דעת השני לוותר זה להביע את דעתך ואחרי הבנת שני הצדדים אתה מוותר מפני השלום

 

[פלפלונית]

יש דבר ראשון לשים לב בין וויתור לכניעה
וויתור מגיע ממקום שלם, ממקום אמיתי ולכן אח"כ גם מרגישים סיפוק והרגשה טובה.
וכניעה זה שב"א אומר טוב אין לי כח להילחם על הדבר הזה אז טוב אני מוותר, אבל כאן זה לא ממקום של ויתור זה ממקום של ייאוש ואז בסופו של דבר מרגשים הרגשה רעה ועפ"י רוב זה גם מתפוצץ.
ולכן כדאי לעשות הרבה פעמים ממקום שלם ואמיתי, לא תמיד זה קל ולא תמיד שזה אפשרי
אבל מה שבטוח שזה לא יהיה הרגשה של ניצלו אותי, חבל שהסכמתי
כי פעם הבאה יהיה לנו הרבה יותר קשה לותר.....

 

[malmala]

יש הרבה סיפורים על כאלו שויתרו ובסוף הרויחו.
בדיוק לאחרונה שמעתי סיפור,
יהודי דתי שהתחתן מס ימים לפני מלחמת לבנון השניה, עוד בשבע ברכות קיבל צו שמונה.
ניסה מאד לבטל אבל לא הלך לו, אמרו לו תנסה אצל רופא, אבל הרופא אמר שהוא כשיר מבחינה רפואית.
ממש לפני הגיוס הלך לבנק, ראה אישה עם תינוקת, ויתר לה על התור.
החליט שוב לנסות ללכת לרופא אחר, מגיע, והנה, אותה אישה מקבלת אותו. מסתבר שהיא רופאה. והיא אכן נתנה לו את החוות דעת הרפואית שפטרה אותו מלהתגייס.
ועוד יותר מהרווח הזה שלא עזה את אשתו, היה לו אף יותר, מסתבר ששישה חברים מהפלוגה שלו נהרגו בלחימה בעת פתיחת ציר. הי"ד. והוא אומר, א"T לדעת, אולי הייתי צריך להיות אחד מהם?

 

[ציפי-ה]

מי שמותר לא מצטער רק מרויח

לא תמיד נכון.

בהחלט שהיו פעמים שויתרתי
ואח"כ הצטערתי ובגדול,
ובלי קשר לכפיפת האגו
אלא שלפעמים המחיר הוא יקר ולא מצדיק
ולפעמים התוצאה לא מצדיקה את הויתור.

 

[פלפלונית]

בנוסף למה שכתבתי קודם
מה שבטוח שבאמת מויתור לא מפסידים!
נכון לא תמיד אנחנו רואים את זה בעניים שלנו,
ולפעמים זה כיאלו הפוך רואים איך השני עוד מרוויח מכל הסיפור על חשבוננו
לפעמים אנחנו רואים את רק אחרי שנים
אבל מה שבטוח, יהודי לא מפסיד,
השכר שלו שמור לו לעולם הבא!!!
ויכול להיות שהיה אמור לו להיות ייסורים שאפילו לא ידע מזה ובזכות הוויתור הקב"ה ריחם עליו ומנע ממנו עוגמת נפש אחרת.
אבל חשוב לזכור ולשים לב.
שלפעמים בנ"א אומר שהו מותר אבל בתכל'ס זה כבר לא נכון הוא לא צריך לותר
לפעמים יש בנ"א שלא יודעים לדוגמא להגיד לשני לא.
אז נכון לא צריך ללכת לכיוון השני ולהקצין כי בסופו של דבר זה רק יעשה רע לבנ"א כי ישנא לותר ולעשות טוב לשני.

 

[ורד בגליל]

הכותרת קצת בעייתית אולי...
ויתור היא מעלה
היא לא חובה ולא הכרח

לא תמיד מרוויחים מוויתור
לפעמים נחמד לוותר ולפעמים לא

לפעמים מוותרים כי עדיף לוותר מאשר לריב אבל בסוף אכן נשאר טעם מר
אבל יודעים שבחישוב הכללי העדפנו לוותר ולא לריב
זה לא כיף. אבל לפעמים לריב זה הפסד יותר גדול
עדיף לצאת עם נזק קטן - ויתור, מאשר עם נזק גדול - טעם מר של פראייריות

 

[ורד בגליל]

מה שבטוח שבאמת מויתור לא מפסידים!

למה בטוח?
למי בטוח?
מהיכן בטוח?

 

[פלפלונית]

מהיכן?!

ר' חיים שמואלביץ זצוק"ל

 

[ורד בגליל]

ר' חיים שמואלביץ זצוק"ל

עדיין זה לא חז"ל

 

[פלפלונית]

עדיין זה לא חז"ל

נכון, אבל שימי לב למעלה מה כתבתי הודעה לפני על ההבדל בין ויתור לכניעה.
וגם מבחינת ההגיון למה שמשהו שמותר בלב שלם יפסיד??
הקב"ה משלם שכר לכל דבר טוב שיהודי עושה!!
נכון לא תמיד בעוה"ז אבל משה שבטוח בעוה"ב

 

[ציפי-ה]

אבל מה שבטוח, יהודי לא מפסיד,
השכר שלו שמור לו לעולם הבא!!!

ולפעמים יוצא שכרו בהפסדו.

דוג' קטנה אחת מני רבות:
יצאנו כל המשפחה המורחבת לפארק כלשהו,
כמובן שהמקום נבחר לאחר ברורים על התאמה לצרכים שלנו.
אחד הגיסים החליט פתאום שזה מקום לא מספיק אטרקטיבי
ולכן שווה לשנות את המסלול והיעד.
ויתרנו, כי באמת חבל לריב על משהו לא עקרוני.

בתכלס' הגענו למקום שלא היה מתאים לנו מבחינה רוחנית,
ממש לא בטוח שרווח הויתור עולה על הפסד
שמירת העיניים והאוזניים של בחורי ישיבה שמורים,
שלא מצאו לעצמם מקום, לא נהנו וחזרו בפחי נפש

ואם אחד מהאברכים או הבחורים נכשל חלילה
ממש לא בטוח שאכן לא היה הפסד מהויתור.

 

[פלפלונית]

ואם אחד מהאברכים או הבחורים נכשל חלילה
ממש לא בטוח שאכן לא היה הפסד מהויתור.

צודקת בעניין הזה!
אני צריכה לחשוב על זה.....

 

[BIZZARC- עשירה]

לא יודעת אם מה שהתכוונתם,
אבל המשפט- בכביש אל תהיה צודק, היה חכם.

 

[שני טויב]

ויתרנו, כי באמת חבל לריב על משהו לא עקרוני.

נכון שלא כדאי לריב אבל לאיזה מקום נוסעים- זה בהחלט דבר עקרוני,
שמירת עיניים וכו
וזה לא נקרא לריב אלא לדעת מה נכון לכם.

ואגב, לא תמיד נכון לוותר,למשל במקרה הנ"ל

 

[לוי יצחק.]

למה בטוח?
למי בטוח?
מהיכן בטוח?

בזכות מידת הוותרנות של רחל אמנו, תפילותיה על בניה בוקעות רקיעי שמים ומתקבלות לפני הקב"ה עד עצם היום הזה
מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך בזכות הוויתור.

 

[פיר]

לא תמיד נכון.

בהחלט שהיו פעמים שויתרתי
ואח"כ הצטערתי ובגדול,
ובלי קשר לכפיפת האגו
אלא שלפעמים המחיר הוא יקר ולא מצדיק
ולפעמים התוצאה לא מצדיקה את הויתור.

לא יודעת על איזה מקרה ספציפי את מדברת