דיון מה קשר חנויות סגורות??????????

מצב
הנושא נעול.

הכרת הטוב

משתמש צעיר

זכויות עובדים במועדי ישראל: יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות​

זכויות עובדים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה וערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור

  • ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה וערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הינם ימי עבודה רגילים במשק .
  • מועדי ערב יום השואה וערב יום הזיכרון אינם נחשבים לימי בחירה. העובד רשאי להיעדר בימים אלה במסגרת מכסת החופשה השנתית הצבורה לו.
  • כל עובד, בהתאם לבחירתו, רשאי להיעדר ביום השואה והגבורה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה וישולמו לו עבור ימים אלה דמי חופשה בגובה השכר הרגיל ללא הוצאות נסיעה. עם זאת, ימים אלה יקוזזו כימי חופשה מיתרת ימי החופשה השנתית הצבורים לזכותו.
זכויות עובדים ביום השואה

  • יום השואה והגבורה הינו יום עבודה רגיל במשק.
  • חוק חופשה שנתית, תשי״א - 1951, מגדיר את יום השואה כ ״יום בחירה״. המשמעות היא כי העובד רשאי לבחור ביום זה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית וישולמו לו דמי חופשה בגובה השכר הרגיל (ללא הוצאות נסיעה).
זכויות עובדים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור

  • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור הינו יום עבודה ואינו נחשב ליום מנוחה.
  • יום הזיכרון נחשב לערב חג (ערב יום העצמאות), ועל כן זהו יום עבודה מקוצר. במקום עבודה שבו עובדים 6 ימים בשבוע (8 שעות ביום) יום העבודה יעמוד על 7 שעות, ובמקומות עבודה שבהם 5 ימים בשבוע (9 שעות ביום) יום העבודה בערב החג יעמוד על 8 שעות. ככל שנהוג אחרת, או ככל שקבוע אחרת בהסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, צו הרחבה או הסכם עבודה, יש לפעול על פי ההוראה המיטיבה.
  • יום הזיכרון נחשב ליום בחירה, שבו לעובד זכות לצאת לחופש על חשבון ימי החופשה השנתית. אם העובד מימש זכותו ליום בחירה במועדים קודמים, רשאי לצאת לחופשה רגילה על חשבון מכסת החופשה השנתית הצבורה לו ויקבל דמי חופשה בגובה השכר הרגיל (ללא הוצאות נסיעה).
  • מעביד רשאי לקבוע כי במהלך יו□ הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור ייסגר מקום העבודה והעובדים יהיו בחופשה על חשבון החופשה השנתית.
  • עובד אשר יש לו קרוב משפחה שמוגדר כחלל מערכות ישראל או נפגע פעולות איבה רשאי להיעדר ממקום העבודה ביום זה בשכר על חשבון המעסיק. כלומר, עובד כזה ייחשב כמי שעבד באותו יום, יקבל שכר רגיל ולא ינכו את היעדרותו ממכסת ימי החופשה או משכרו. ולמעסיק אסור לחייב את העובד להתייצב לעבודה באותו יום.
  • זכות זו חלה רק על קרובי משפחה בדרגות קרבה אלה: הורים, הורי הורים, בן/בת זוג, ילדים, אחים ואחיות.
  • בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק! ישנם מקומות עבודה בהם חלים הסדרים קיבוציים כמו התקשי״ר והסכמים קיבוציים הקובעים כי ימים אלה הינם ימי בחירה וניתן להיעדר ממקום העבודה תוך תשלום שכר בגין יום עבודה בנוסף למכסת ימי החופשה השנתית. כלומר, מבלי שיקוזז לעובד יום חופשה מיתרת ימי החופשה הצבורים לזכותו במקום העבודה.
זכויות העובדים – יום העצמאות

  • יום העצמאות הוא יום חג ושבתון ולא על חשבון מכסת ימי החופשה של העובד! ככלל, לפי חוק יום העצמאות, תש׳״ט- 1949, זהו יום שבתון בתשלום, אשר אינו מנוכה ממכסת ימי החופשה.
  • במקום עבודה שאינו מופיע ברשימת המקומות שיש להפעילם בחג, המעסיק אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד אלא אם הדבר הותר על פי הוראת ראש הממשלה לגבי עבודה ושירותים מסוימים שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות.
  • עובד אשר מקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה המפורסמת על ידי משרד ראש הממשלה והוא עובד ביום העצמאות, זכאי לגמול בגין עבודתו, ובנוסף ליום חופשה חלופי(או תשלום של 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון).
  • אם העובד הועסק במקום שלא הותר על ידי ראש הממשלה, יש לראות ביום העבודה כעבודה ביום המנוחה ולשלם לעובד גמול של 150% משכרו וכן יום חופש חלופי בנוסף.
  • בנוסף, אם אתם עובדים ביום העצמאות, בדקו במקום העבודה אם לפי הסדר קיבוצי, הסכם קיבוצי או חוזה העבודה האישי אינכם זכאים לשכר המיטיב יותר מהוראות החוק.
  • בשונה משבת או חג דתי, תחילתו של יום העצמאות היא בחצות. לכן תעריף החג ישולם על עבודה החל משעה 24:00 בערב יום העצמאות ועד שעה 24:00 ביום העצמאות.
  • שיעור התשלום לעובד שאינו עובד ביום העצמאות:
  • עובד חודשי המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.
  • עובד שעתי/יומי- זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג.
 

מתכנתת+

משתמש מקצוען
אף לא אחד מהם התימר לקבוע את אופיה של היהדות
בסך הכל העם שלנו עבר אירוע טרגי מאין כמותו ואין שום בעיה הלכתית או השקפתית
לקחת יום אחד בשנה ולזכור ולהזכיר מה היה לנו
גדולי ישראל קובעים לנו איזה יום לקחת כיום אבל, וגדולי ישראל החליטו שתשעה באב זה יום הקדיש הכללי
בתור חרדים אנחנו נשמעים לגדולי ישראל ולא קבוצת אנשים שהכי לא מנציחים את זכר קדושי השואה יכולים להחליט בשבילינו איך להנציח את זכר אבותינו הקדושים שנספו בשואה.
מדרכי שלום אם נמצאים ברחוב אין ענין להכעיס ולא לעמוד
למרות שאין בזה שום משמעות תועלת וענין בעמידה הזו שהיא מחוקות הגויים
 

מתכנתת+

משתמש מקצוען
המנהג לעמוד דקה דומיה לזכר הנספים החל בשנת 1919 במדינות חבר העמים הבריטי, בצרפת ובארצות הברית. באותה תקופה, לאחר אבידות רבות שהיו במלחמת העולם הראשונה והשנייה, נקבע יום 11 בנובמבר כיום זיכרון לאומי עבור הנספים במלחמות אלו. אבל אפילו הם ביטלו כבר את הצפירה, כאשר ממשיכים להשמיע אותה רק בכנסיות ובבנייני משרדים. בהולנד קבעו יום זיכרון ב-4 במאי, לזכר פלישת גרמניה להולנד ב-1940, והיו עומדים בצפירה בשמונה בבוקר. נמצא שמנהג זה של עמידה בצפירה לדקה דומיה אינו אלא מנהג מובהק של הגויים. המדינה החליטה לזכור את הנספים באמצעות טקס גויי לחלוטין ואין בו שום ערך מוסף שמוסיף או מעלה לנספים עצמם, ובדור הקודם שרוב הציבור החילוני היה מורכב מאנשים דתיים שירדו מהדרך הורו גדולי ישראל לא לעמוד בצפירה וגם לא ברשות הרבים כי כולם הבינו שזה מנהג של גויים ומבחינת ההלכה אסור לנו כיהודים מאמינים לנהוג במנהגי הגויים. אין בזה שום זיכרון אמיתי לאנשים היקרים והקדושים הללו שנפלו בקרב על המדינה היהודית, ואדרבה זיכרון אמיתי הוא לימוד תורה או אמירת פרקי תהילים לעילוי נשמתם כי זה באמת מועיל, מעלה ומשמח את נשמתם הטהורה.

עם השנים, כאשר הדור הצעיר גדל לתוך ההוויה הישראלית ואינו מודע לכך שהסיבה שהחרדים אינם עומדים בצפירה היא מטעמי דת שאין אנו רוצים לנהוג במנהגי הגויים, הורו הרבנים לעמוד בצפירה כאשר אנו נמצאים ברשות הרבים כדי לכבד את הסובבים. אבל העיקר הוא לומר באותו זמן (אפשר להתחיל גם לפני ולהמשיך אחרי) פרקי תהילים או משניות, כי זה הזיכרון האמיתי והתועלת האמיתית. אנו, כיהודים מאמינים בני מאמינים, יודעים בבירור שיש לנו יכולת "לפעול" ולשמח את הנפטרים להעלות את נשמתם ולא רק לזכור אותם או את מעשיהם, ואדרבה זו הנחמה וזו צוואתם ש"במותם ציוו לנו את החיים", ואנו כהכרת הטוב על מסירות נפשם שולחים להם דברים רוחניים שישמחו ויעלו את נשמתם.

יש להוסיף שהרבנות הראשית לישראל קבעה את יום עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי, וביום זה רבים מהציבור הדתי והחרדי אומרים קדיש לעילוי נשמת הנספים בשואה ובמערכות ישראל.

לסיכום – גם הציבור החרדי שותף מלא לזיכרון גם ביום השואה וגם ביום הזיכרון, כואב את הצעירים שנפלו, הפרחים שנגדעו באיבם, אבל כציבור מאמין אנו מסמלים את הזיכרון בצורה שונה ומועילה יותר, על ידי אמירת תהילים ולימוד תורה לעילוי נשמתם של אותם הקדושים שבמותם ציוו לנו את החיים ורצונם שנמשיך כאן לחיות על פי התורה הקדושה כי מטעם זה הם זכו לתואר "מתים על קידוש ה'".
 

יהלומים

פתרונות תעסוקה יצירתיים
מנוי פרימיום

הכרת הטוב

משתמש צעיר
עם השנים, כאשר הדור הצעיר גדל לתוך ההוויה הישראלית ואינו מודע לכך שהסיבה שהחרדים אינם עומדים בצפירה היא מטעמי דת שאין אנו רוצים לנהוג במנהגי הגויים, הורו הרבנים לעמוד בצפירה כאשר אנו נמצאים ברשות הרבים כדי לכבד את הסובבים. אבל העיקר הוא לומר באותו זמן (אפשר להתחיל גם לפני ולהמשיך אחרי) פרקי תהילים או משניות, כי זה הזיכרון האמיתי והתועלת האמיתית. אנו, כיהודים מאמינים בני מאמינים, יודעים בבירור שיש לנו יכולת "לפעול" ולשמח את הנפטרים להעלות את נשמתם ולא רק לזכור אותם או את מעשיהם, ואדרבה זו הנחמה וזו צוואתם ש"במותם ציוו לנו את החיים", ואנו כהכרת הטוב על מסירות נפשם שולחים להם דברים רוחניים שישמחו ויעלו את נשמתם.
 

מתכנתת+

משתמש מקצוען
הרבנים שלי לא אומרים לעמוד בצפירה
הם גם לא אומרים לא לעמוד
פשוט אין שום ענין בצפירה, ככה לא מנציחים על פי היהדות,
צטטתי את זה מאיזה אתר
את הכול שמעתי פעמים רבות מרבנים שונים חוץ מאת ההוראה לעמוד בצפירה שמענין איזה רבנים הורו כך...
 

eh

משתמש פעיל
בכל מדינה שחוותה אירוע שכזה זה הזיכרון שעושים
האם אנחנו החכמים הגדולים כנראה שלא
מבחינת מדינה זה צודק אבל פה מדובר מבחינת הלכה.
אף לא אחד מהם התימר לקבוע את אופיה של היהדות
בסך הכל העם שלנו עבר אירוע טרגי מאין כמותו ואין שום בעיה הלכתית או השקפתית
לקחת יום אחד בשנה ולזכור ולהזכיר מה היה לנו
ממש אבל ממש לא נכון איסור גמור לידמות לגויים והעמידה בצפירה יתכן שאסורה מצד הדין.
לקחת יום על דעת עצמינו ולקבוע יש רק בידי חז"ל וודאי ובוודאי לקבוע לציבור ולדורות כך שגם הלכתית וגם השקפתית זה לא נכון.
בשם החזון איש אמרו אחרי השואה שאין כח לקבוע על זה.
משה שברור שט'באב זה סוג של יום זיכרון על השואה ועל הגלות.בתקווה לגאולה האמיתית במהרה בימינו.
 

eh

משתמש פעיל
שוב נזכרתי שבלוח דבר בעיתו מביא מקור לעמידה בישיבת מועצת גדולי התורה שנפטר אחד החברים אמר אחד מציע לקום לזיכרו לא יום השואה ולא לעמוד אבל בכל זאת משהו מי שיודע מה מקורו אשמח שיכתוב.
 

מתכנתת+

משתמש מקצוען
וסתם ככה
בידי ראשי הציונות היה דרך להציל יהודים רבים מהשואה ובחרו שלא להציל
הם כינו את קדושי השואה שהלכו כצאן לטבח
לאנשים אלו יש זכות לומר לנו איך להנציח את אבותינו?
אנחנו שהיחידים שיודעים איך לעלות את נשמתם, ואיך צריך להנציח
ואנחנו שומעים לגדולי ישראל שהורו לנו על יום תשעה באב
שאת תשעה באב יום הקדיש הלאומי, יום האבלות, מחללים ברגל גסה אלו שלא שומרים תו"מ, לא צמים, ולא נוהגים מנהגי אבלות
להם יש זכות מוסרית כלשהיא לבקש ממנו לעמוד ביום שהם החליטו??
 

חיה בד

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
לבאר קצת את הענין
כשהחילונים באים וקובעים יום כזה הם לא באים בשם הדת שהרי את ט באב הם לא שומרים
כשמם כן הם חופשיים מהדת וכל ענינם הוא לזכור ולהזכיר לבל יכחישו מכחישי השואה את מעשי הזוועה שנעשו לעמינו
הבעיה מתחילה שקבוצת אנשים תבוא ובשם הדת תכלית על דעתה לקבוע יום מסוים לכך שתכלול תענית וסליחות וכדומה וזה היתה טענתו של החזו"א שאין לנו כח לקבוע ימים המחייבים משמעות הלכתית
 

סגול בהיר

משתמש פעיל
הנדסת תוכנה
כל הטיעונים למה לא צריך לעמוד בצפירה נכונים,
אבל לדעתי אם נמצאים באזור חילוני אין שום עניין לא לעמוד בזמן הצפירה.
אין שום עניין להכעיס אנשים לחינם
הצפירה היא בזמן ידוע מראש, ומי שממש חשוב לו יכול לתכנן את צעדיו כך שלא ימצא באזור כזה
 

eh

משתמש פעיל
כל הטיעונים למה לא צריך לעמוד בצפירה נכונים,
אבל לדעתי אם נמצאים באזור חילוני אין שום עניין לא לעמוד בזמן הצפירה.
אין שום עניין להכעיס אנשים לחינם
הצפירה היא בזמן ידוע מראש, ומי שממש חשוב לו יכול לתכנן את צעדיו כך שלא ימצא באזור כזה
וודאי וודאי לא מדובר על זה כמובן זה סתם להתגרות באיזורים חילוניים.
 

eh

משתמש פעיל
לבאר קצת את הענין
כשהחילונים באים וקובעים יום כזה הם לא באים בשם הדת שהרי את ט באב הם לא שומרים
כשמם כן הם חופשיים מהדת וכל ענינם הוא לזכור ולהזכיר לבל יכחישו מכחישי השואה את מעשי הזוועה שנעשו לעמינו
הבעיה מתחילה שקבוצת אנשים תבוא ובשם הדת תכלית על דעתה לקבוע יום מסוים לכך שתכלול תענית וסליחות וכדומה וזה היתה טענתו של החזו"א שאין לנו כח לקבוע ימים המחייבים משמעות הלכתית
גם יום כזה לכאורה.(בכלל איסור החזון איש)ולכאורה זה גם חוקות הגויים.
 

טראמפ 2024

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
עריכה תורנית
כמו שאין ציון מיוחד לפרעות תח ותט, לתקופת האינקויזיציה, למסעות הצלבנים ועוד.
נשמע קצת זלזול,
כאילו אין אלו אירועים מספיק חשובים ועצובים...
אבל לכל בר דעת ברור שהשואה היא אירוע אחר ושונה מכל מה שהכרנו קודם...
 
נערך לאחרונה ב:

טראמפ 2024

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
עריכה תורנית
סליחה נפטרו להם שם סבא וסבתא בשביל שהם יספרו לי מהו התאריך האמיתי,
האדמור שלהם נהרג שם??
סבונים הם קראו לאבותינו שהגיעו מהשואה.
כן!
למה אתם חושבים שהם לא הגיעו משם?
ובבקשה לא להכליל את כל מי שאינו שומר תורה ומצוות כ"קוראי סבונים" ומגדפי ניצולים....
 
נערך לאחרונה ב:

טראמפ 2024

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
עריכה תורנית
אני חושב שאנחנו צריכים לשמוח שאחינו התועים התוהים והמנותקים עדיין מקדישים יום להיזכר בשורשים שלנו,
ולהתחבר קצת חזרה להיסטוריה של העם היהודי...
מה עדיף שיחגגו את יום העצמאות בלי יום השואה?
ברור שאם כבר עדיף שיציינו גם טרגדיות יהודיות שיזכרו בכלל שהם חלק מהעם היהודי!!!
ואם דרכם זה לסגור חנויות ולא ערבי שירה או פסטיבלים למיניהם דיינו ואני מוכן לספוג א"ז...
 

eh

משתמש פעיל
ההשוואה בין שבת ליום השואה לגמרי אינה במקומה על אף שלא היה כוונה ממש להשוות.
א.החילונים אם הם יהודים מחויבים בשמירת שבת ולא יכולים לומר מה זה קשור אלינו התחייבתם אתם בהר סיני נא לקיים התחייבויותיכם זה שאינם מאמינים זה נושא אחר אבל לנו יש מסורת מאב לבן וכו שהכל אמת ואכמ"ל.
ב.אם אני פותח חנות ביום השואה נניח שזה טיפה זלזול אבל לא גרמתי הפסד ממש לחילוני ,פתיחת חניות בשבת זה הפסד בל יתואר רק להזכירכם אם היו ישראל משמרים שתי רק שתי שבתות מיד היו נגאלים זה כמו אחד שקודח בספינה ואומר אל תתערב לי בחיים האישיים זהו שזה לא ככה זה מיקשה אחת וזה גם אחריות שלנו על הכלל.(זה בנוסף לענין של מדינה יהודית)זה הטעות בהשוואה ההשפעה שיש לכל יהודי שעושה עבירה היא על הכלל לאין ערוך!!!
ןלכן יש מצוות הוכח תוכיח ויש להאריך עוד והדברים ידועים.(רק אומרים שלפאמים עדיף לא להגיד)
 

טראמפ 2024

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
עריכה תורנית
ההשוואה בין שבת ליום השואה לגמרי אינה במקומה על אף שלא היה כוונה ממש להשוות.
א.החילונים אם הם יהודים מחויבים בשמירת שבת ולא יכולים לומר מה זה קשור אלינו התחייבתם אתם בהר סיני נא לקיים התחייבויותיכם זה שאינם מאמינים זה נושא אחר אבל לנו יש מסורת מאב לבן וכו שהכל אמת ואכמ"ל.
ב.אם אני פותח חנות ביום השואה נניח שזה טיפה זלזול אבל לא גרמתי הפסד ממש לחילוני ,פתיחת חניות בשבת זה הפסד בל יתואר רק להזכירכם אם היו ישראל משמרים שתי רק שתי שבתות מיד היו נגאלים זה כמו אחד שקודח בספינה ואומר אל תתערב לי בחיים האישיים זהו שזה לא ככה זה מיקשה אחת וזה גם אחריות שלנו על הכלל.(זה בנוסף לענין של מדינה יהודית)זה הטעות בהשוואה ההשפעה שיש לכל יהודי שעושה עבירה היא על הכלל לאין ערוך!!!
ןלכן יש מצוות הוכח תוכיח ויש להאריך עוד והדברים ידועים.(רק אומרים שלפאמים עדיף לא להגיד)
אף אחד לא אמר שיום השואה חשוב מבחינה דתית כמו שבת...
רק הביאו דוגמא איך אחינו התועים מרגישים כשאנו "מחללים" את יום השואה...
ולגבי זה זו דוגמא מצויינת...
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמד

א לְדָוִד בָּרוּךְ יְהוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה:ב חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי:ג יְהוָה מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ:ד אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר:ה יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:ו בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם:ז שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר:ח אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:ט אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ:י הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה:יא פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:יב אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל:יג מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ:יד אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ:טו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו:
נקרא  7  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה