דרוש מידע מה עושים שהילדה מכה את התינוק הקטן?

[אינפורמציה]

ילדה בת שנתיים וחצי שורטת ומרביצה לאח התינוק בן חודשיים ללא רחמים..
אשמח לשמוע עצות מניסיונכם...

 

[מאיר530]

לתת לה יחס עודף
ולהסביר לה

 

[סווצ'אר.]

מסבירים יפה עוד פעם ועוד פעם עד שתבין,
ובינתיים לשמור חזק! מניסיון זה עובר עם הגיל...
יש כאילו ממליצים לקנות לה בובה שכאילו גם לה יש תינוק.

 

[אינפורמציה]

שכחתי להוסיף מקבלת מלאאאא תשומת לב וכמובן מסבירים לה..
בינתיים לא עוזר

 

[יש לך כנפי רוח]

רוב הפעמים שהילד 'מקנא' לאח הקטן הוא לא יודע להביע זאת במילים שלו ולכן הוא משתמש בידיים
הוא מנסה לומר- 'היי, גם אני פה, לא מזמן המקום המועדף בבית היה שלי, מי העז לרשת את מקומי בלי רשות..'
הוא בעצם רוצה יחס, תשומת לב אישית.
אני חושבת שכדאי לתת לה גם תשומת לב אישית יותר מאמא (שמרתי לך את הטופי הזה כי אני אוהבת אותך מאד מאד וכו')
ובד בבד לתת לה 'לעזור' לך עם התינוק (שרי, בואי נבחר ביחד בגדים לתינוק, בואי נביא לו ביחד בקבוק, איזה גדולה שאת, איך את עוזרת לי, נהדרת!!)
לשים אותה במקום של 'הגדולה' ו'העוזרת'.
ככה היא לא תרגיש שמקומה נגנב, וגם 'פיצויים' בדמות תשומת לב אישית מאמא.
המון בהצלחה!

 

[אורחת לרגע]

בזמנו הבן שלי (היום בן 11) אז היה בן שנתיים וחצי, היה דופק את ראשה של אחותו הקטנה בת החצי שנה בקיר
צעקתי, הענשתי, ושום דבר לא עזר.
מנחת הורים איתה התייעצתי אמרה לי ניסית הכל ושום דבר לא עזר
נניח חתולה היתה נכנסת אליך הביתה ותוקפת את התינוקת. מה היית עושה ? צועקת או ?
אמרתי שהייתי מסתגרת עם התינוקת בחדר שינה.
המנחה הנחתה אותי להכנס עם הקטנה לחדר שינה בלי לאמר כלום לגדול ולחשוב שאני מצילה עכשיו את הקטנה לא להתרגז בכלל על הגדול, ואם קשה לי לא להתרגז, אז לחשוב שאני נמלטת כרגע מחתול.
למחרת זה בא לידי שימוש והסתגרתי עם הקטנה אחרי כ-5 דקות יצאתי, והגדול מיד ניגש אליה שוב.
לקחתי את הילדה והסתגרתי שוב בחדר שינה ל-5 דקות
כשיצאתי שוב ניגש אליה הגדול ואני שוב לחדר שינה
עוד לא הספקתי לנעול את הדלת כשהוא ניגש לדלת ואומר: מאמי, אני לא יעשה לה שוב.
אחרי 3 ימים ניסה שוב את מזלו.
הרמתי את הקטנה ומיד הוא רץ והבטיח ששוב יותר לא יעשה
וכך היה.

 

[דינוש]

ברגע שהיא מרביצה לעצור, פיזית, להחזיק את היד ולהגיד ברור : לא מרביצים לתינוק! כל פעם מחדש.
לא לתת הסברים ארוכים מדי ונאומים אלא עצירה ברורה שזה גבול שלא חוצים
מעבר לזה לתת תשומת לב בדגש כמה שהיא ילדה גדולה ואחות גדולה נהדרת לתינוק, לתת לה לעזור לטפל בו (להביא מוצץ, להראות לתינוק את המשחק)

 

[moshe_rot]

דבר ראשון, תרגעו!
זה אומר שהילדה נורמלית!
כמעט בכל בית חווים את החוויה הזו.

למעשה, כמו שכבר כתבו, במקביל לשמירה הדוקה על התינוק, לתעדף את הילדה בכל מה שקשור לתשומת לב, ולהסביר לה שוב ושוב על הזהירות הנדרשת עם התינוק, לאט לאט זה יובן ויחלחל.

גידול קל וגמח''ט

 

[אין שם פנוי- אילת]

זה רגיל במקרה כזה שיש שתי ילדים קטנים בגילאים כאלה...
לא צריך להיכנס ללחץ.
אבל יש לשמור על הקטן.
בהצלחה!
זה החיים

 

[rand]

וואי אני בדיוק גם מתמודדת עם זה
בערך אותם גילאים
בדרך כלל בעיקר כשאני מאכילה אותה
כנראה באמת הוא מקנא
למרות שהוא ילד כובש ומקבל מלאא צומי, עדיין..
ממש בעיה
לא קל בכלל ומלחיץ

 

[כוכב103]

אני לא מרשה להתקרב לתינוקות בשום אופן!!!
רק כשאני נמצאת ומשגיחה
מרשה ללטף ואפילו להחזיק ביחד איתי
לא בקטע של כעס או עצבים
זה אוצר מידי יקר כדי להפקיד אותו לחסדיו של אחיו בן שנתיים.
פשוט שמה אותם מחוץ להישג ידם. ולא רק מפני בני שנתיים גם ארבע וחמש...
משאירה כמה שיותר בחדר בעריסה
בשלב הזה של החיים התינוקות צריכים דבר ראשון - הגנה.

 

[rand]

אני לא מרשה להתקרב לתינוקות בשום אופן!!!
רק כשאני נמצאת ומשגיחה
מרשה ללטף ואפילו להחזיק ביחד איתי
לא בקטע של כעס או עצבים
זה אוצר מידי יקר כדי להפקיד אותו לחסדיו של אחיו בן שנתיים.
פשוט שמה אותם מחוץ להישג ידם. ולא רק מפני בני שנתיים גם ארבע וחמש...
משאירה כמה שיותר בחדר בעריסה
בשלב הזה של החיים התינוקות צריכים דבר ראשון - הגנה.

ברור שלא
יש טווח של שנתיים עד8
אף אחד לא מתעסק לבד עם הקטנה
אבל הקטן בן שנתיים פשוט מגיע על פעם כשאני מאכילה והיא עלי הרי ומנסה לכסח אותה

 

[שלומי12]

לקנות לה בובה, ולספר לה שהתינוק קנה לה אותו.. (ברצינות)

 

[שימחי]

כמה שפחות להעיר לה, ככל שמעירים וצועקים יותר היא תמשיך,
וכנ"ל, זה מגיע כשהיא מרגישה שלקחו לה את המקום שלה, אז לכן צריך לתת כמה שיותר צומי.