גם אותי קצת תיסכל לשמוע את כל הביקורות פה על הבחורים והבחורות המבוגרים יותר....
הם הרבה יותר מחכים ורוצים ומתפללים שהרגע הזה כבר יגיע יותר מכל בן אדם חיצוני אחר.....
אז אנא, במקום להתחיל לשפוט ולבקר אותם, ולהגיד שהם בוררים יותר מדי, אולי תתפללו עליהם, תציעו הצעות? חשבתם על זה שלבחורים ולבחורות המבוגרים יותר כמות ההצעות יורדת... וקורה חודשים שהטלפון פשוט דומם..... ?! תראו ותגלו כלפם אכפתיות....זה יתן להם כוח.
בעייתם.
הם פשוט לא רוצים להתחתן, מורידים כל הצעה ולא מוכנים להתפשר.
אז חבל שיכאב הלב בשבילם...
מסכימה לגמרי...
מכירים את האנשים שכשפוגשים אותך באיזה חתונה אומרים לך בצורה מולהבת - יו יש לי רעיון לשידוך מצוין בשבילך (אחת אפילו הגדילה לעשות ואמרה לי - אני כבר רואה את
ההזמנה..
) ואחרי זה שקט בקו....
וזה קורה הרבה.... מנסיון...
עד עכשיו לא היה מישהו\י שפגשתי שלא סיים את השיחה בהצעת שידוך
וזה לא משנה מי.
נוסעת מהאוטובוס, מראיינת בחברת ענק, לקוח מרוצה, מוכרת בחנות ועוד ועוד...
וכמגוון המציעים כך קשת ההצעות.
דברים בלי קשר ובלי פשר שאין לי שמץ מאיפה זה קור אלי.
(בחור מצוין, לאחרונה הוא ממש מתחזק ומקפיד על שלוש תפילות ביום... אוכל רק מהדרין...)
ואם אמרתי בנימוס מחויך תודה שחשבת עלי זה לא ממש מתאים, המבט מתהפך לביקורתי עד קטלני
ואז כבר ברור למה נתקעתי, כי אני לא מוכנה להתגמש קצת...
לפעמים הצעירים פחות מתחתנים קצת יותר מהר, כי הם בגיל צעיר התפשרו.
פחות אוהבת את האמירה להתפשר, זה נראה שמקבלים סוג ב' או או משהו פחות טוב, ולא היתה לי ברירה והסכמתי.
חושבת שהנכון הוא להתגמש, לפתוח ראיה קצת יותר רחבה ולהכיל עוד דברים, לפעמים דברים הם לא פחות או יותר, הם פשוט משהו אחר.
כשאדם מגיע מנקודת מבט אחת שרואה דבר מסוים כערך, משהו שנוגד את אותו הערך הופך ל'פחות' בין אם נרצה ובין אם לא.
חוץ ממה שיש את הנושא של התאמה שהוא לא עניין ל יותר או פחות אלא של התאמה.
ותו לא מידי! יותר מזה פשוט לא אמרנו!!!!
ישנם הרבה שמתקבעים על המצב, ואולי גם נכנסים לסוג של יאוש
וכשמציעים הצעות הם בקושי מבררים, ופוסלים על הסף. כי ההצעה הזאת היא כמו פלוני שהורדנו לפני שנתיים, והבחור ההוא הוא מהישיבה של הבחור הדפוק שהציעו לפני חמש שנים.
מצד שני- כאלו שנכנסו לשידוכים לאחרונה לוקחים הרבה יותר ברצינות כל הצעה ובודקים אותה. הם מקווים שזו ההצעה שלה הם מצפים, ובאופן מפתיע ככל שעובר הזמן לא שמחים יותר עם כל הצעה אלא להיפך.
בנוסף, אנחנו, כנשואים שברור לנו כמה מפסיד מי שלא נשוי (וסליחה ממי שאני מעוררת בו כאב באמירה זאת) לא יכולים להבין פסילת הצעות מסיבות מפוקפקות, כי האלטרנטיבה להשאר רווקים בגילאים מתקדמים היא קשה מאוד והמדובר עצמו לא יודע עד כמה.הוא מפסיד. (וסליחה על השיפוטיות)
מה גם שהורדת שידוך כי הוא לא מתכונן ללמוד יום שלם, והוא כבר בן 30 ובגילו מרבית אלו שהצהירו בגיל 21 שהם רק ילמדו כבר מצאו איזה עיסוק טוב מהצד. ואף אחד לא ממצמץ על כך.
והבחורה המסכנה עדיין מחפשת את הבחור המתמיד ההוא מימי גיל 20. וחבל...
ועוד מציאות מעניינת - הרבה מבוגרים מתחתנים בעקבות איזה טריגר, ברכה של סבתא שבדיוק נפטרה, סגולה שהם עשו וכדו', וודאי שהברכה והסגולה עזרו, אבל נראה לי שמה שעזר יותר זה ההחלטה של המדובר שהנה עכשיו ומיד תגיע הישועה.
הרבה מאלו שנכנסו ליאוש צריכים סיבה להחליט שאת ההצעה הרצינית הבאה הם לא דוחים. והנה זה עזר.
גם את זה אף אחד לא אמר...