התייעצות מה להגיד / לא להגיד

[אסתר כהן1]

יש לי חברה טובה שגילו עכשו שאחותה (בת שנתיים) אוטיסטית.
אני יודעת את זה בינתיים מחברה אחרת ולא ממנה,
אני מאמינה שבפעם הבאה שנדבר היא תספר לי את זה

מה אנשים במצב כזה רוצים לשמוע??
אשמח לעצות, עדיף כמובן מבעלי נסיון

 

[@Simcha]

כמו כל דבר רגיש בחיים, זה אינדיבידואלי מאוד מאוד!
תלוי בטיב ובסוג הקשר ביניכם.
באופי שלך ושלה.
כך שהדבר הכי לא נכון לעשות זה לפעול לפי עצות מאנשים אנונימיים בסיפורים אחרים.

 

[אסתר כהן1]

ברור שזה אינדיבידואלי . לכן לא כל דבר שיגידו אני חייבת להסכים
אבל אני כן חושבת שאפשר ללמוד מטעויות / הצלחות של אחרים.

 

[חני בנני]

לא להגיד
אוי ואבוי
רפואה שלמה
ולא לסיים את השיחה ב"בשורות טובות"

 

[תרגי]

מנסיון עם חברה...(לצערי...)
כדאי להגיד משהו כמו : ה' דופק על הקנקנים החזקים- ואתם נבחרתם!
כמובן במילים יותר חבריות...

 

[ר גן עדן]

מנסיון עם חברה...(לצערי...)
כדאי להגיד משהו כמו : ה' דופק על הקנקנים החזקים- ואתם נבחרתם!
כמובן במילים יותר חבריות...

ה' דופק אל קנקנים - ממש לא להגיד!!!!!
אם את צריכה משהו אני כאן בשבילך.

 

[ארבע]

כדאי להגיד משהו כמו : ה' דופק על הקנקנים החזקים- ואתם נבחרתם!

ואם החברה מרגישה שהיתה מעדיפה להיות קנקן חלש?

 

[תמי אחת]

כדאי להגיד משהו כמו : ה' דופק על הקנקנים החזקים- ואתם נבחרתם!
כמובן במילים יותר חבריות...

רק זה לא.
אף אחד לא רוצה להיות הקנקן החזק שדופקים עליו.
היחיד שיכולה לומר זאת- זו החברה שלך לעצמה!

 

[חני בנני]

מנסיון עם חברה...(לצערי...)
כדאי להגיד משהו כמו : ה' דופק על הקנקנים החזקים- ואתם נבחרתם!
כמובן במילים יותר חבריות...

עדיף לא לומר דבר כזה,
לפעמים אנחנו מעדיפים להיות חלשים ולא להבחר......

 

[Trouble Maker]

פשוט להתעניין איך זה.
ולהביע המון אמפטיה על כל הקושי
וכמובן לאחל שה' יתן להם המון כח (ככה בפשטות, בלי שיחות מוסר ודברי חיזוק)

 

[תרגי]

מענין.
עכשיו כשאתן כותבות זה באמת נשמע לי רע להגיד כזה דבר.
דווקא לחברה שלי זה התאים....

 

[עדי20]

קודם כל להקשיב!! לפעמים אנחנו כ"כ עסוקים ב"איך נכון להגיב", שמפספסים את כל הפואנטה. היא צריכה אותך שם בשבילה בעיקר כדי שתקשיבי. התגובה שלך פחות משנה בשלב הראשון. תהיי שם בשבילה, תכיני את עצמך לשיחה הזאת בעיקר להקשיב! ולהקשיב. ואז- להקשיב עוד. תני לה לדבר, או לשתוק. זו המתנה הכי גדולה. בלי להגיב, ובלי להתעסק תוך כדי הקשבה במחשבה על התגובה... כדאי גם אחרי שנראה שסיימה לדבר, לשתוק עדיין ולהקשיב, לפעמים השקט הזה מזמין עוד שיתוף שהייתה רוצה לשתף אותך.
אחר כך, אחרי שהיית איתה באמת והקשבת באמפטיה, אני ממליצה לדבר איתה פתוח על מה היא תרצה לשמוע ואיך תרצה שתדברי איתה על העניין. בדרך כלל עובד טוב יותר מהניחושים והניסוי וטעיה, ונותן תחושה שאת מתעסקת בה ובמה שיהיה לה טוב, ולא באיך שנראה לך נכון או לא.
השדר שלך צריך להיות- אני פה בשבילך, מה שאת מרגישה זה בסדר ומובן לגמרי, אני מאמינה בך שיש לך מלא כוח להתמודד אבל את ממש לא לבד פה, שוב- כי אני פה בשבילך. למה שתרצי- לדבר, לשתוק, לבכות, להסיח את הדעת ולדבר על דברים לא קשורים.... מה שיעשה לך טוב.
בהצלחה! את חברה מדהימה! כל הכבוד על המסירות והרצון האמיתי להיות שם בשבילה באמת ולהבין מה יהיה לה טוב... בשורות טובות. (אל תגידי את זה...)

 

[אסתר כהן1]

קודם כל להקשיב!! לפעמים אנחנו כ"כ עסוקים ב"איך נכון להגיב", שמפספסים את כל הפואנטה. היא צריכה אותך שם בשבילה בעיקר כדי שתקשיבי. התגובה שלך פחות משנה בשלב הראשון. תהיי שם בשבילה, תכיני את עצמך לשיחה הזאת בעיקר להקשיב! ולהקשיב. ואז- להקשיב עוד. תני לה לדבר, או לשתוק. זו המתנה הכי גדולה. בלי להגיב, ובלי להתעסק תוך כדי הקשבה במחשבה על התגובה... כדאי גם אחרי שנראה שסיימה לדבר, לשתוק עדיין ולהקשיב, לפעמים השקט הזה מזמין עוד שיתוף שהייתה רוצה לשתף אותך.
אחר כך, אחרי שהיית איתה באמת והקשבת באמפטיה, אני ממליצה לדבר איתה פתוח על מה היא תרצה לשמוע ואיך תרצה שתדברי איתה על העניין. בדרך כלל עובד טוב יותר מהניחושים והניסוי וטעיה, ונותן תחושה שאת מתעסקת בה ובמה שיהיה לה טוב, ולא באיך שנראה לך נכון או לא.
השדר שלך צריך להיות- אני פה בשבילך, מה שאת מרגישה זה בסדר ומובן לגמרי, אני מאמינה בך שיש לך מלא כוח להתמודד אבל את ממש לא לבד פה, שוב- כי אני פה בשבילך. למה שתרצי- לדבר, לשתוק, לבכות, להסיח את הדעת ולדבר על דברים לא קשורים.... מה שיעשה לך טוב.
בהצלחה! את חברה מדהימה! כל הכבוד על המסירות והרצון האמיתי להיות שם בשבילה באמת ולהבין מה יהיה לה טוב... בשורות טובות. (אל תגידי את זה...)

איזה תגובה יפה ומפורטת, תכננתי לאמץ אותה, אבל בסוף פגשתי אותה היום וב"ה כל כך זרם שלא הייתי צריכה בכלל לחשוב מה להגיד...

 

[עדי20]

איזה יופי, ברוך השם!!

 

[מיכל46]

שאלה לא ממש קשורה: איך מגלים בגיל שנתיים אוטיזם???

 

[מהורהרת]

ואם החברה מרגישה שהיתה מעדיפה להיות קנקן חלש?

אז כנראה שזה לא ממש לפי בחירתנו הקב"ה בוחר את החזקים ולא אנחנו

 

[ארבע]

לא בבחירה שלנו אם להיבחר לניסיון או לא, כן בבחירה שלנו אם לומר דברי איוולת או לשתוק מול הנבחר.
על אמירה שגויה מתחרטים פי מיליון מאשר על שתיקה.

האמירה 'נבחרת' ו'אתה קנקן חזק' יכולה להיות כל כך לא במקום לפעמים, כל כך רחוקה מאמפתיה ומרגשותיו של המתנסה. כן, האמונה לא קופצת לו באוטומט. היא משהו שעובדים עליו ללא הרף.

אני רואה יותר מאשכול או שניים שמחפשים עצה מה לומר בסיטואציה כזו או אחרת, ולפעמים מתחשק לי להגיב: מה יקרה אם רק תקשיב? מי אמר שכל הזמן צריך לומר?

 

[מהורהרת]

נכון מאד!
רק היה נשמע מדבריך שזה בבחירתנו להיות חזקים או חלשים ועל זה הגבתי
אז קבלו את התנצלותי

 

[ש. אייכלר]

מנסיון שלי עם נשים מתמודדות בכל סוגי הדברים.
אחד הדברים שהכי אמרו לי זה שאנשים מסתכלים עליהם כאל מסכנים.
ויחס כזה שעוברים את הכיבש.
לדעתי, לא צריך להגיד שום דבר. רק להקשיב!!!
בטח שלא לנסות להוריד מהבעיה. כמו למשל: אבל יש לך 5 אחיות בריות ברוך ה', תראי את הכוס המלאה... וכו'.
אל תיכנסו לכאב הזה.
פשוט להקשיב....
וכן, אפשר לומר, וואו, אני לא יודעת מה לומר לך כרגע..... תיהי כנה... וזהו.
איך היא תקבל את זה כבר לא באחריותך....
בהצלחה

 

[ריחיים]

מה הבעיה ב"בשורות טובות"?