דיון מה דעתכם על לודיטים מודרניים?

[משך]

לודיטים. האנשים שהתנגדו לנול האריגה בתקופת המהפכה התעשייתית.
כיום, מיוצגים בידי האנשים המתנגדים ל-AI.
מה דעתכם עליהם? מיושנים או צודקים?
*טקסט לתצוגה חיצונית...

ספוילר: למי שיש זמן וכוח לקרוא...

הלודיטים. אה, אותם אנשים שבאמת חשבו שאפשר להחזיר את הגלגל אחורה.
הם לא היו סתם סרבני טכנולוגיה – הם היו האבות המייסדים של האנטי-חדשנות,
רק שהם עשו את זה בגרסה ישנה יותר, כי כמובן – הכל היה טוב יותר לפני המהפכה התעשייתית, נכון?
הם היו האנשים שהחליטו: "מכונות? אנחנו לא רוצים אותן אצלנו! כי כל דבר חדש הוא אוטומטית רע!"
והם לא רק חשבו את זה – הם פשוט לקחו את הפטישים שלהם ויצאו להלחם עם כל מכונה שעזבה את המפעל בשביל לשיר את שירי החופש.
זאת אומרת, אם המטרה היתה לשמור על העולם כמו שהוא היה לפני 200 שנה,
אז הם היו הלוחמים האמיתיים.

למה? כי מי צריך טכנולוגיה כשאפשר להחזיר את הזמן אחורה ולחזור לעבוד ביד?
לא מכונה אחת, לא מכונה שתיים – לא, הם לא ביקשו שום מכונת תפירה שתהפוך אותם ליעילים.
הם פשוט התחילו לשבור אותן עם פטישים, כאילו יש תיאוריה כלשהי שתסביר איך פטיש על מכונה יעזור להחזיר את העולם לאחור.
מה הם חשבו? שאם יהרסו מספיק מכונות, יוכלו פשוט לחזור לעבוד כמו בימים טובים של ה"חיים הפשוטים"?
הם כנראה לא ידעו, אבל הטכנולוגיה לא ממש בודקת אם מישהו רוצה אותה או לא, היא פשוט מתקדמת.
ולמרות כל הפטישים וההפגנות המפוארות – לא היו שום תוצאות.
הם הפכו לאגדה, אבל לא בדיוק מסוג האגדות שסיפרו לילדים לפני השינה.
יותר כמו אזהרה על מה קורה כשלא מבינים את הכיוון של העולם.
אז, תודה ללודיטים – אתם הוכחתם שגם להתנגד לצמיחה אפשר לעשות באלגנטיות של שיבוש מכונות בתעשיית האריגים.
וכמובן, מי צריך את העתיד כשאפשר להישאר תקועים במקום עם פטיש ביד,
ותיאוריה שכוללת את המילה "אבל ככה עשינו פעם"?

"הרחתי מהרגע הראשון שזה GPT"
כן, נכון, צ'אט GPT כתב את זה,
עליתם על זה?
יופי.
עוד איזה משפט מחץ בתקופה האחרונה.

אנחנו ב2025,
מי לא מנסח פוסטים ארוכים בAI?
מי לא משלב ויזואל מג'ונרט?
זה ממש לא גאוני להגיד לצלם:
"נכון צילמת את זה במצלמה"!

זה הכלי.
ככה יוצרים.
הזיהוי המיידי לא פוסל את היצירה שבו.
אנחנו יוצרי AI.

נכון יש לו פספוסים,
אבל לא כל תוכנה או מכשיר מושלמים.
אם מתאמצים אפשר להגיע לרמות גבוהות.
ענין של התמקצעות.

כמו שאומרים בקורסי צילום:
"כולם יודעים ללחוץ -
אנחנו מלמדים לצלם!"
ככה זה בבינה מלאכותית.

הפורום כאן מוכיח את זה בענק,
אבל יש כאלו שמתעקשים.
עדיין.
ימים יגידו.

האמת, דנתי ודנו בכך רבות,
מהרגע הראשון ב2023.
שנתיים אחריי, כמעט -
משהו חייב להשתנות.

---
בקיצור, ההיסטוריה חזרה על עצמה.
הAI גרם לקפיצה באחוזי ה"לודיטים המודרניים".

מה דעתכם? יש כאלו סביבכם?
מה אתם אומרים להם?
כיצד מסבירים להם את עוצמת הAI?
במיוחד לעוסקים בתחום הגרפיקה...​

 

[משך]

אוקיי.
0 התקדמות בנושא.
האמת, התאכזבתי.
חשבתי שהעיסוק חשוב יותר.
מתברר שלא.


---
אולי התזמון היה גרוע.
אולי פשוט לאנשים שAI הוא עוצמתי.
אולי פשוט לאנשים AI הוא גרוע.
הכול יכול להיות הסיבה לחוסר העניין.

ועדיין תמהני.

 

[RU1]

זה לא בדיוק נכון שזה בלתי נמנע להתכחש לטכנולוגיה.
קבוצות של מהגרים ממזרח אירופה הקימו קבוצות כאלו בדיוק בתקופה של המהפיכה התעשייתית.
נכון, אתם בטח מכירים אותם ככת האמיש.
נו, אני אפילו מכירה קבוצה של אנשים, שאפילו היום, כשכל כך הרבה אנשים אומרים שאי אפשר לחיות בלי אינטרנט , מורידים את השימוש למינימום ההכרחי. יש בינהם אפילו כאילו שלא עלינו, אין להם מחשב בבית בכלל (רמז: לא תמצאו אותם פה בדרך כלל).
נראה לי שקוראים להם חרדים.
אז אי אפשר לעצור את זה?
נכון.
אפשר לבחור איך וכמה להשתמש בזה?
נכון וכדאי.
ואין מה להשוות צילום במצלמה לשימוש בבינה המלאכותית, פשוט מאוד, כי עם המצלמה נוצר המקצוע, לא שמעתם במקרה על צלמים מימי הביניים נכון? גם אני לא.
על כתיבה עם קולמוס כן שמעתי, היום זה הומר למקלדת.
אפשר להגיד שמקלדת לא לקחה כלום מהכתיבה הידנית? בגדול כן, כמובן שאין כמו האותנטיות של הדף והעט וההתמקדות רק בכתיבה, אבל המקלדת לא הפכה את הסופרים למוכשרים יותר או פחות.
בינה מלאכותית כן.
כל אחד יעשה את השיקולים שלו, אבל בכל אספקט, בכתיבה, בצילום, במתכונים, בספורט וכל ענף אחר, כשנותנים לבינה המלאכותית לעבוד במקומנו, זה מוריד את הערך של איש המקצוע, זה אומר שאתה בר החלפה.
לתת לAI לעשות את "העבודה השחורה" שחוץ מלקחת זמן, לא מוסיפה ניסיון וידע בשום דבר, זה מעולה, כי ביננו, היא עושה את זה יותר טוב.
מה זה עבודה שחורה?
תיקון של שגיאות כתיב - לא לכתוב את הטקסט בעצמו.
לכתוב קוד עיצובי כשהמטרה בפרוייקט זה המערכת והמסד - לא לכתוב קודים של חיבור לשרת ומסד נתונים וכולי (מניסיון, זה גם מוביל לבעיות : )
בגדול - מה שלא דורש ממך מחשבה ויצירתיות.
מי שנותן לפיתוחים טכנולוגיים לחשוב במקומו, נותן לטכנולוגיה להתקדם, ולעצמו ללכת אחורה, זו לא קלישאה.

 

[משך]

תודה על התגובה העניינית והמפורטת לדיון.
חשבתי הרבה, עודני.
מקצת תובנות בנושא שהעלית.
פירטתי וניתחתי לגורמים.
כמובן בשיתוף AI...

זה לא בדיוק נכון שזה בלתי נמנע להתכחש לטכנולוגיה.
קבוצות של מהגרים ממזרח אירופה הקימו קבוצות כאלו בדיוק בתקופה של המהפיכה התעשייתית.
נכון, אתם בטח מכירים אותם ככת האמיש.
נו, אני אפילו מכירה קבוצה של אנשים, שאפילו היום, כשכל כך הרבה אנשים אומרים שאי אפשר לחיות בלי אינטרנט , מורידים את השימוש למינימום ההכרחי. יש בינהם אפילו כאילו שלא עלינו, אין להם מחשב בבית בכלל (רמז: לא תמצאו אותם פה בדרך כלל).
נראה לי שקוראים להם חרדים.
אז אי אפשר לעצור את זה?
נכון.
אפשר לבחור איך וכמה להשתמש בזה?
נכון וכדאי.

טענה מס' 1: אפשר להימנע מטכנולוגיה.
כת האמיש היא דוגמא שולית ומצויינת לכך שזה בלתי אפשרי.
העולם בכללותו לא נעצר.
ספציפית המגזר החרדי צורך טכנולוגיה על שלל היבטיה השונים, תחבורה ממונעת, מוצרי חשמל ועוד.
במידה ובחוכמה ולצורך כמובן - אבל הוא ממש לא מתנתק.

ואין מה להשוות צילום במצלמה לשימוש בבינה המלאכותית, פשוט מאוד, כי עם המצלמה נוצר המקצוע, לא שמעתם במקרה על צלמים מימי הביניים נכון? גם אני לא.
על כתיבה עם קולמוס כן שמעתי, היום זה הומר למקלדת.
אפשר להגיד שמקלדת לא לקחה כלום מהכתיבה הידנית? בגדול כן, כמובן שאין כמו האותנטיות של הדף והעט וההתמקדות רק בכתיבה, אבל המקלדת לא הפכה את הסופרים למוכשרים יותר או פחות.
בינה מלאכותית כן.
כל אחד יעשה את השיקולים שלו, אבל בכל אספקט, בכתיבה, בצילום, במתכונים, בספורט וכל ענף אחר, כשנותנים לבינה המלאכותית לעבוד במקומנו, זה מוריד את הערך של איש המקצוע, זה אומר שאתה בר החלפה.

טענה מס' 2: צילום הוא מקצוע חדש.
צילום הוא תיעוד ואמנות גרפית. זה היה קיים מאז ומתמיד.
ציירים בעידן המצלמה הראשונה גם חששו לפרנסתם.
סגנון הריאליזם אמנם דעך, לא האמנות.
כנ"ל בעיבוד גרפי, סגנון הפוטושופ יאבד, תחתיו נדרש ליצירתיות מחודשת.

טענה מס' 3: בינה מלאכותית אומרת שאנו ברי החלפה.
ממש לא.
AI מאתגר מחדש את מהות הערך האנושי.
אם כרגע מישהו חושש שהוא בר החלפה -
כנראה שבהתאם ל2025 הוא לא עושה משהו משמעותי.
כידוע, אין צורך במיומנות המקצועית - לקצור חיטים במגל, יש קומביין.
לסל ה"מקצועות" הנ"ל הולכים להצטרף עוד כמה.

לתת לAI לעשות את "העבודה השחורה" שחוץ מלקחת זמן, לא מוסיפה ניסיון וידע בשום דבר, זה מעולה, כי ביננו, היא עושה את זה יותר טוב.
מה זה עבודה שחורה?
תיקון של שגיאות כתיב - לא לכתוב את הטקסט בעצמו.
לכתוב קוד עיצובי כשהמטרה בפרוייקט זה המערכת והמסד - לא לכתוב קודים של חיבור לשרת ומסד נתונים וכולי (מניסיון, זה גם מוביל לבעיות : )
בגדול - מה שלא דורש ממך מחשבה ויצירתיות.
מי שנותן לפיתוחים טכנולוגיים לחשוב במקומו, נותן לטכנולוגיה להתקדם, ולעצמו ללכת אחורה, זו לא קלישאה.

טענה מס' 4: AI מצוין רק לעבודה השחורה.
בהחלט.
זה אחד השימושים העיקריים הטובים בו.
בדיוק כמו מחשב.
אין בזה שום ציון לגנאי או סיבה לרעתו.
ליצור מאפס נושא לכתיבה או לשלוף סקיצה מAI?
ענין של מאמץ ובחירה להתמקד רק ביצירתיות.
אגב, קודים הוא כותב מצוין - צריך פשוט לדעת להשתמש בו.
הרי לאף אחד אין היום טענות נגד המתמטיקה של המחשבון!
AI לא יכול "לחשוב", מי ש"חושב" ככה באמת הולך אחורה...


---
*"לחשוב":
AI הוא כלי טכנולוגי שמדמה תהליכי חשיבה במובן טכני.
החשיבה האנושית נותרת ייחודית,
בזכות המודעות, הרגשות, והיכולת לשקול הקשרים עמוקים ואישיים.

 

[הלוחשת לתווים]

לדעתי הAI הוא המצאת המחשב בצורה מחודשת.
אנשים מאד חששו מהמצאת המחשב, הם ידעו כי המצאתו תוביל להתפטרות של הרבה מקצועות.
זה לא שונה כרגע עם התפתחות הAI.
בהתחשב בעובדה שכלל העבודות מתחלקות לביצועיסטים ויזמים, בעידן הAI כל הביצועיסטים פשוט יעלמו לאט לאט מהמפה.
אנשים חוששים לעורם- ובצדק.
ברור שינסו להתכחש למציאות, אבל לדעתי הם מיושנים. אמנם מיושנים עם סיבה, אבל מיושנים.
עידן הAI ישנה את החיים במובן הפשוט של המשפט.
כל דבר יהיה שונה, אנחנו נצטרך ללמוד את החיים מחדש.
אנחנו נהיה כמו הזקנים היום, שמחפשים את הנציג שירות מאחורי כל צ'אטבוט פשוט.
החיים יתקדמו, ואין לנו שליטה על זה.
הן בתחום העבודה, והן בתחום הנוחות ואיכות החיים.
לדעתי מה שצריך לעשות זה ללמוד את הAI בצורה שתשאיר אותנו בעבודה גם אחרי ההתפתחות.
אם נתעקש לא להשתמש איתה- היא תשתלט עלינו. אם נדע איך לעשות באמצעותה דברים שיא לבד לא יכולה לעשות- זה יתן לנו ייתרון משמעותי.

 

[RU1]

טוב, דבר ראשון זה מחמיא מאוד שלוקחים את התגובה בכזו רצינות.
אנסה לענות על ראשון ראשון.

טענה מס' 1: אפשר להימנע מטכנולוגיה.
כת האמיש היא דוגמא שולית ומצויינת לכך שזה בלתי אפשרי.
העולם בכללותו לא נעצר.
ספציפית המגזר החרדי צורך טכנולוגיה על שלל היבטיה השונים, תחבורה ממונעת, מוצרי חשמל ועוד.
במידה ובחוכמה ולצורך כמובן - אבל הוא ממש לא מתנתק.

לגבי המגזר החרדי דיברתי ספציפית על האינטרנט ולא על הטכנולוגיה ככלל.

טענה מס' 2: צילום הוא מקצוע חדש.
צילום הוא תיעוד ואמנות גרפית. זה היה קיים מאז ומתמיד.
ציירים בעידן המצלמה הראשונה גם חששו לפרנסתם.
סגנון הריאליזם אמנם דעך, לא האמנות.
כנ"ל בעיבוד גרפי, סגנון הפוטושופ יאבד, תחתיו נדרש ליצירתיות מחודשת.

זו בגדול מכבסת מילים.
אין מה להשוות בין היכולות של שתי הדברים.
בציור - האומן מעביר את מה שהוא רואה, תיאום יד עין. בדרך כלל עם אינטרפטציה משלו.
בצילום - האומן מעביר את ראי המציאות ומשתמש בכיוונים של האור כדי להוציא תחת ידו את התמונה אליה התכוון.
למרות זאת, הביקוש היום לציירי ריאליזם פחת מאוד בהשוואה לעידן של לפני המצלמה.
זה לא גרם לאומנים להיעלם, במקום לצייר ריאליסטי, הומצאו סגנונות ציור חדשים שבמקום להעביר את המציאות, מעבירים אומנות. כמו סגנון הקומיקס, איפרסיוניזם, מודרניזם, ועוד.
למרות זאת לאומנים היום קשה הרבה יותר להתפרנס.

טענה מס' 3: בינה מלאכותית אומרת שאנו ברי החלפה.
ממש לא.
AI מאתגר מחדש את מהות הערך האנושי.
אם כרגע מישהו חושש שהוא בר החלפה -
כנראה שבהתאם ל2025 הוא לא עושה משהו משמעותי.
כידוע, אין צורך במיומנות המקצועית - לקצור חיטים במגל, יש קומביין.
לסל ה"מקצועות" הנ"ל הולכים להצטרף עוד כמה.

לא אמרתי שהבינה המלאכותית הופכת אותנו לברי החלפה. טענתי שמי שנותן לAI לעשות את העבודה היצרתית במקומו (פירטתי בדוגמאות בהודעה למעלה) הופך את עצמו לאחד כזה.
האם המהפיכה התעשייתית הפכה את בני האדם למיותרים? לא.
היא הביאה צורך במקצועות חדשים.
עם זאת היא גרמה לירידה מסיבית בכמות הפועלים בעבודת כפיים והפכה את רוב האנשים לפסיביים יותר - פחות פעילים.
פעם לא היה את ה"שטויות" של הליכה, ספורט, חדרי כושר. שגרת היום- יום מנעה את הצורך. בעבודה השגרתית פיתחו כוח, סיבולת לב ריאה ואת שאר מרכיבי הכושר הגופני.
אם שואלים אותי, בעתיד הלא כל כך רחוק, נצטרך להכניס לשגרה גם חוגים של שחמט, טריוויה וסודוקו כדי לשמור את המוח בפעולה.
ככל שאנחנו מתרחקים מהעולם המקורי והטבעי, אנחנו עוברים למקורות מלאכותיים שדורשים זמן וכסף על תוצר טוב הרבה פחות מאשר זה שקיבלנו בעבר בחינם.

טענה מס' 4: AI מצוין רק לעבודה השחורה.
בהחלט.
זה אחד השימושים העיקריים הטובים בו.
בדיוק כמו מחשב.
אין בזה שום ציון לגנאי או סיבה לרעתו.
ליצור מאפס נושא לכתיבה או לשלוף סקיצה מAI?
ענין של מאמץ ובחירה להתמקד רק ביצירתיות.
אגב, קודים הוא כותב מצוין - צריך פשוט לדעת להשתמש בו.
הרי לאף אחד אין היום טענות נגד המתמטיקה של המחשבון!
AI לא יכול "לחשוב", מי ש"חושב" ככה באמת הולך אחורה...

הבינה המלאכותית עוד כל כך צעירה, שאף אחד עוד לא יכול לחזות במדוייק מה תהיה ההשפעה שלה.
לכן לצאת בהצהרות בלפור יהיה לא חכם מצידי.
ימים יגידו.
בכל אופן תודה על המשוב המפורט והענייני.

 

[קרעפט]

ועדיין תמהני.

הבינה נתפסת קצת כסוג של קוריוז הציבור לדעתי עדיין עוד לא הפנים את המשמעות של זה, ובכלל דיונים על משמעות של טכנולוגיה ולא בהקשר של 'סכנה נוראה' זה פחות מצוי אצלנו....

ולעצם העניין ההשואה היא לא כ''כ נכונה.
הלודיטים התנגדו למהפכה התעשייתית ממקום של קיבעון ולמה לשנות וכו' וכו'
אלו שמזלזלים ב - ai של גרפיקה כי הם רואים בה חיקוי עלוב לגרפיקה הקלאסית, לדעתי ככל שהai יוצג ככלי ולא כאיזה משהו מהפכני אנשים פחות יזלזלו.
לקרוא לעצמכם יוצרי ai סתם נשמע לא טוב מה רע ביוצרי פוטושופ?...

לכל היותר אתם יוצרי פרמפנט ובהנחה שאת הפרמפנט לא עושים בai
.

 

[משך]

קראתי בתשומת לב רבה.
קראתי גם את התגובות באשכול האחר...
בקיצור, יש לך דעה בנושא.
כאן השתדלתי לפרט - זה אשכול דיון עומק.
לא זריקת משפט.

לדעתי הAI הוא המצאת המחשב בצורה מחודשת.
אנשים מאד חששו מהמצאת המחשב, הם ידעו כי המצאתו תוביל להתפטרות של הרבה מקצועות.
זה לא שונה כרגע עם התפתחות הAI.
בהתחשב בעובדה שכלל העבודות מתחלקות לביצועיסטים ויזמים, בעידן הAI כל הביצועיסטים פשוט יעלמו לאט לאט מהמפה.
אנשים חוששים לעורם- ובצדק.
ברור שינסו להתכחש למציאות, אבל לדעתי הם מיושנים. אמנם מיושנים עם סיבה, אבל מיושנים.

ההשוואה למחשב היא מעולה,
מכשיר טכני כביכול אבל עם פוטנציאל עוצמתי בכל תחומי החיים.
ביצוע ויזמות = כוח ומוח.
כל מי שלא עובד כיום בסביבה ממוחשבת -
כנראה עובד בתחום פיזי מיושן!

עידן הAI ישנה את החיים במובן הפשוט של המשפט.
כל דבר יהיה שונה, אנחנו נצטרך ללמוד את החיים מחדש.
אנחנו נהיה כמו הזקנים היום, שמחפשים את הנציג שירות מאחורי כל צ'אטבוט פשוט.
החיים יתקדמו, ואין לנו שליטה על זה.
הן בתחום העבודה, והן בתחום הנוחות ואיכות החיים.

האמת, הדוגמא הראויה לשינוי הוא האינטרנט.
מי מדמיין חיים בלעדיו?...
הקפיצה שנוצרה בעולם בלתי ניתנת לתיאור.
הפער הבין-דורי שקיים תוך 2 עשורים הוא עצום.
AI הוא הרבה יותר מזה...
רק בתור דוגמא משעשעת:
אינטרנט: "במקום לנסוע לספרייה, תחפש בגוגל."
AI: "במקום ללמוד תואר, תבקש ממני לכתוב לך את התזה."

לדעתי מה שצריך לעשות זה ללמוד את הAI בצורה שתשאיר אותנו בעבודה גם אחרי ההתפתחות.
אם נתעקש לא להשתמש איתה- היא תשתלט עלינו. אם נדע איך לעשות באמצעותה דברים שיא לבד לא יכולה לעשות- זה יתן לנו ייתרון משמעותי.

בכל תחום.
גם בהמצאות הקטנות.
יצא פיצ'ר חדש - רוץ תלמד אותו.
הזוי כמה בדבר הענק הזה שנקרא AI -
יש אנשים שמפספסים אותו.
אהיה ציני, יהיה קורסים של AI איך להשתמש בו.
אבל זה יהיה מאוחר מדי.
בשוק יש תחרות רצחנית,
הטובים והראשונים מנצחים!

---
אחדד, ספציפית, אנחנו די מסכימים בענין הAI.
יש כאלו, הרבה כאלו, שחולקים.
הדיון כאן מטרתו ללבן צדדים שונים,
לא רק חלוקה דיכוטומית של 2025 - של בעד ונגד.​

 

[הלוחשת לתווים]

קראתי בתשומת לב רבה.
קראתי גם את התגובות באשכול האחר...
בקיצור, יש לך דעה בנושא.
כאן השתדלתי לפרט - זה אשכול דיון עומק.
לא זריקת משפט.


ההשוואה למחשב היא מעולה,
מכשיר טכני כביכול אבל עם פוטנציאל עוצמתי בכל תחומי החיים.
ביצוע ויזמות = כוח ומוח.
כל מי שלא עובד כיום בסביבה ממוחשבת -
כנראה עובד בתחום פיזי מיושן!


האמת, הדוגמא הראויה לשינוי הוא האינטרנט.
מי מדמיין חיים בלעדיו?...
הקפיצה שנוצרה בעולם בלתי ניתנת לתיאור.
הפער הבין-דורי שקיים תוך 2 עשורים הוא עצום.
AI הוא הרבה יותר מזה...
רק בתור דוגמא משעשעת:
אינטרנט: "במקום לנסוע לספרייה, תחפש בגוגל."
AI: "במקום ללמוד תואר, תבקש ממני לכתוב לך את התזה."


בכל תחום.
גם בהמצאות הקטנות.
יצא פיצ'ר חדש - רוץ תלמד אותו.
הזוי כמה בדבר הענק הזה שנקרא AI -
יש אנשים שמפספסים אותו.
אהיה ציני, יהיה קורסים של AI איך להשתמש בו.
אבל זה יהיה מאוחר מדי.
בשוק יש תחרות רצחנית,
הטובים והראשונים מנצחים!

---
אחדד, ספציפית, אנחנו די מסכימים בענין הAI.
יש כאלו, הרבה כאלו, שחולקים.
הדיון כאן מטרתו ללבן צדדים שונים,
לא רק חלוקה דיכוטומית של 2025 - של בעד ונגד.​

ניתוח מדויק ויפה

 

[משך]

טוב, דבר ראשון זה מחמיא מאוד שלוקחים את התגובה בכזו רצינות.

בשמחה.
משתדלים...

לגבי המגזר החרדי דיברתי ספציפית על האינטרנט ולא על הטכנולוגיה ככלל.

לא נעים לציין זאת.
האינטרנט גולש למגזר...
הרווחנו גם קריאייטיב על הדרך
בקיצור, לא ניתן להימנע מטכנולוגיה.

זו בגדול מכבסת מילים.
אין מה להשוות בין היכולות של שתי הדברים.
בציור - האומן מעביר את מה שהוא רואה, תיאום יד עין. בדרך כלל עם אינטרפטציה משלו.
בצילום - האומן מעביר את ראי המציאות ומשתמש בכיוונים של האור כדי להוציא תחת ידו את התמונה אליה התכוון.
למרות זאת, הביקוש היום לציירי ריאליזם פחת מאוד בהשוואה לעידן של לפני המצלמה.
זה לא גרם לאומנים להיעלם, במקום לצייר ריאליסטי, הומצאו סגנונות ציור חדשים שבמקום להעביר את המציאות, מעבירים אומנות. כמו סגנון הקומיקס, איפרסיוניזם, מודרניזם, ועוד.

צילום וציור אינם רק ראי המציאות,
ומעולם לא הוגדרו והתחילו ככאלה.
וגם AI לא.
גם ציור וגם יצירת AI הם שילוב של טכניקה, ידע, ורעיון.
(בAI הטכניקה מבוצעת על ידו)
בכללם מגוון הסגנונות שציינת ועוד רבים.
כל דור ותקופתו.
ואתגריו.

ספוילר: סיכום כלל הסגנונות של הציור לפי שנים:

1. אמנות פרהיסטורית (כפירה...)
ציורי מערות, סמליים ומופשטים.

2. אמנות עתיקה (כפירה – 500 לספירה)
דימויים אידיאליים, יצוג בני אדם ובעלי חיים, כמו במצרים ויוון.

3. אמנות ימי הביניים (500–1400)
דגש על דת וסמליות, חזרה לאידיאליזציה ולא ריאליזם.

4. הרנסאנס (1400–1600)
תחילת המעבר לריאליזם, פרספקטיבה, אור וצל (ליאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו).

5. ברוק (1600–1750)
אמנות דרמטית, תאטרלית, דגש על תנועה ורגש.

6. רוקוקו (1730–1770)
סגנון יותר קליל, צבעים בהירים, חוגגים את השעשוע והחיים.

7. נאו-קלאסיקה (1750–1830)
חזרה לערכים קלאסיים, אידיאליזציה, התמקד בעקרונות יווניים ורומאיים.

8. רומנטיקה (1800–1850)
דגש על רגשות, דימויים לא אידיאליים, טבע ודרמה.

9. ריאליזם (1840–1870)
תמונות חיים יומיומיים, תיאור מדויק של המציאות, רגש ותנאי סוציו-פוליטיים.

10. אימפרסיוניזם (1870–1900)
צביעה מהירה, אור וצל, הרגשות בזמן אמת.

11. מודרניזם (1900–1945)
חדשנות, חיפוש אחר עקרונות חדשים, חורגים מהמסורת.

12. אבסטרקט (1900–היום)
פיתוח האמנות המופשטת, שהפכה לניהול של קווים וצבעים ללא תלות בצורת העולם האמיתי.

ספוילר: הצילום & ריאליזם

הצילום הומצא ב-1839, כלומר לפני שהריאליזם בציור התפשט והפך לסגנון מרכזי. המצאה זו שינתה את הדרך בה ניתן לתעד את המציאות, והציעה דרך מדויקת יותר לתפוס את העולם סביבנו. הצלם יכול היה עכשיו להפיק תמונות ריאליסטיות מבלי להסתמך על פרשנות או יצירתיות של אמן.

האומנים הריאליסטיים, שצצו לאחר מכן, לא ניסו להתחרות בצילום או להעתיק את השיטה החדשה, אלא ראו בו אתגר. הריאליסטים, במקום להתמקד ביצירת דימויים אידיאליים כמו שעשו בסגנונות קודמים, החלו להציג את החיים כפי שהם – מציאות לא תמיד מושלמת או יפה. הצילום, שלימד אותם איך לתעד את המציאות באופן מדויק, גם שימש להם ככלי עזר בחקירת עולם האנשים הפשוטים, העבודה והחברה.

לסיכום, הצילום היה קיים לפני הריאליזם והיווה את המניע להתפתחותו. האמנים לא ניסו להתחרות בו, אלא פיתחו את הריאליזם כדי להציג את המציאות בדרך שונה, עשירה ומורכבת יותר, תוך שימוש במצלמה כעוד כלי לעבודה.

למרות זאת לאומנים היום קשה הרבה יותר להתפרנס.

שוק האמנות הגלובלי התרחב משמעותית בעשורים האחרונים.
בשנת 1990, היקף המכירות העולמי עמד על כ-27.2 מיליארד דולר,
ובשנת 2007 כמעט שילש את עצמו. דה.
בתי מכירות פומביות מובילים, כמו כריסטי'ס,
דיווחו על עלייה משמעותית במכירות.
בשנת 2007 מכרה כריסטי'ס יצירות בשווי כולל של 6.3 מיליארד דולר,
עלייה של 36% לעומת השנה הקודמת. גלובס.
עד כאן טיפה מידע לא רלוונטי.
כי -

תכל'ס. ועל זה אסכים מאוד.
עולם האמנות האמיתי נכחד.
מהרבה סיבות...
החיפוש אחר ז'אנרים חדשים -
מדרדר את התעשייה הזו לשפל חסר תקדים.
בקיצור, אין שום סיבה שמישהו יתפרנס ממנו היום.

וזו טענה חדשה:
ההשוואה אמנם כן נכונה, אבל דוקא בגלל זה צריך לחשוש,
למה שכל עולם הוויזואל הדיגיטלי לא ייהפך לשולי כמו האמנים המסורתיים?

לא אמרתי שהבינה המלאכותית הופכת אותנו לברי החלפה. טענתי שמי שנותן לAI לעשות את העבודה היצרתית במקומו (פירטתי בדוגמאות בהודעה למעלה) הופך את עצמו לאחד כזה.
האם המהפיכה התעשייתית הפכה את בני האדם למיותרים? לא.
היא הביאה צורך במקצועות חדשים.

אז מקצועות חדשים יהיו.
זה פותר את ענין הגרפיקה,
פשוט ענין של הסבת מקצוע.

עם זאת היא גרמה לירידה מסיבית בכמות הפועלים בעבודת כפיים והפכה את רוב האנשים לפסיביים יותר - פחות פעילים.
פעם לא היה את ה"שטויות" של הליכה, ספורט, חדרי כושר. שגרת היום- יום מנעה את הצורך. בעבודה השגרתית פיתחו כוח, סיבולת לב ריאה ואת שאר מרכיבי הכושר הגופני.
אם שואלים אותי, בעתיד הלא כל כך רחוק, נצטרך להכניס לשגרה גם חוגים של שחמט, טריוויה וסודוקו כדי לשמור את המוח בפעולה.

בהחלט.
הצדק איתך.
כבר היום המצב לא משהו...
זה לא קשור בהכרח לAI,
ענין של הקידמה המודרנית.
אבל אין ספק שזה ילך ויחמיר.

הבינה המלאכותית עוד כל כך צעירה, שאף אחד עוד לא יכול לחזות במדוייק מה תהיה ההשפעה שלה.
לכן לצאת בהצהרות בלפור יהיה לא חכם מצידי.

מה שבטוח השפעה יותר גדולה ממה שכולם חושבים.
בהחלט לא כדאי לצאת ב"הצהרת בלפור".
הבריטים לא חלמו מה יקרה במזרח-התיכון היום...

ספוילר: כמה זמן לקח כתיבת הפוסט?...

ספוילר: ממש סקרנים?

from datetime import datetime

# Define start and end times
start_time = datetime.strptime("01:36", "%H:%M")
end_time = datetime.strptime("03:04", "%H:%M")

# Calculate the difference
time_difference = end_time - start_time

# Convert time difference to minutes
time_difference_minutes = time_difference.total_seconds() / 60
time_difference_minutes

או בעברית:
שעה ו-28 דקות.
ותודה לAI...

 

[RU1]

@משך
תודה על הפוסט העישר והמחכים.
לצערי הקישור הזה: דה לא נפתח לי.
בכל אופן, עיקר נתח השוק של כריסט'י זה מסחר באומנות עתיקה מהתקופה בה באמת היו מתפרנסים מזה.
זה לא שהיא מחברת בין אומנים מהיום לקונים. אז זה רק מוכיח את הטענה שלא באמת ניתן להתפרנס מזה היום אלא אם כן אתרע מזלך להיות אספן ואתה מעוניין למכור חלק מהפריטים שברשותך.

לא נעים לציין זאת.
האינטרנט גולש למגזר...
הרווחנו גם קריאייטיב על הדרך
בקיצור, לא ניתן להימנע מטכנולוגיה.

אצטט שוב את מה שכתבתי:

נו, אני אפילו מכירה קבוצה של אנשים, שאפילו היום, כשכל כך הרבה אנשים אומרים שאי אפשר לחיות בלי אינטרנט , מורידים את השימוש למינימום ההכרחי. יש בינהם אפילו כאילו שלא עלינו, אין להם מחשב בבית בכלל (רמז: לא תמצאו אותם פה בדרך כלל).
נראה לי שקוראים להם חרדים.

זה המענה לשאלה הפטאלית - האם ניתן להימנע מAI.
הוכחתי שמי שבאמת רוצה, יכול, כמו שכת האמיש נמנעה ונמנעת עד היום מטכנולוגיה וכמו שיש שבוחרים לא להכניס מחשב לביתם. עובדה שרירה וקיימת.
לא כל המגזר נמנע מאינטרנט? חד משמעתית, זה לא סותר את העובדה שיש חלק שכן.

אז מקצועות חדשים יהיו.
זה פותר את ענין הגרפיקה,
פשוט ענין של הסבת מקצוע.

אני חושבת שבדיון אנחנו מתייחסים לשתי היבטים שונים.
בעוד @משך - יותר עוסק בעניין הפרקטי, אני עוסקת בעניין המורלי - טוב או רע.
אין ספק שעם הבינה המלאכותית יכחדו מקצועות רבים, ויקומו מקצועות חדשים.
האדם הוא יצור סתגלתן ומתרגל במהירות לסביבה חדשה ופועל על פיה.
עם זאת, המקצועות החדשים יותר יתעסקו לדעתי ב"בקרת נזקים" - יצטרכו להגיע לפיתרון איך למנוע שימוש הרסני בבינה, כמו ראיות מזוייפות, אייומים והשלכות חברתיות ונפשיות.
לפי דעתי לא יהיה כל כך מקום למקצועות של אנשים שיודעים להפעיל בינה מלאכותית, מעבר למתכנתים שמשיקים אותה עם פלטפורמות חדשות.
לא צריך שום ידע כדי ליצור בAI, לכתוב פרומפרט זה לא דבר מסובך שדורש ללמוד אותו.
יצא לא טוב? מנסים שוב.
וביום שהAI תוכל גם לתקן בעצמה תמונות שכבר יצרה, זה יהיה פשוט יותר.
למי שמכיר קצת מדע בדיוני, לא קשה לראות לאן זה הולך.
מהבחינה המורלית - אין ספק שהבינה המלאכותית זה כלי עוצמתי.
גם האינטרנט הוא כלי עוצמתי, ובכל זאת, למרות כל האפשרויות שהוא פתח בפנינו, עיקר השימוש בו הוא לפנאי ולא לצורך.
בישראל, זמן המסכים היומי הממוצע בשנת 2022 עמד על 12.4 שעות, עם עליות משמעותיות בזמנים המוקדשים לרשתות חברתיות (3.4 שעות ביום), טלוויזיה (3.3 שעות), גיימינג (2.6 שעות) ואינטרנט (2.9 שעות)
ולא צריך לפרט מה שימוש הפנאי הזה גרם באותם שני עשורים בהם התפתח האינטרנט.
אז ביום בו הפלטפורמות שמיועדות ליעילות ולצורך יופרדו לגמרי מהפלטפורמות של הפנאי והבידור (מה שקשה להאמין שיקרה כי ראשי התאגידים רק מעוניינים להדביק את הציבור למסך כמה שיותר) נוכל להפיק את מירב התועלת מהבינה המלאכותית.

 

[משך]

@משך
תודה על הפוסט העישר והמחכים.

בשמחה (:
@ממשיכים...

לצערי הקישור הזה: דה לא נפתח לי.

לא קריטי.
יש שם סקירה על עולם האמנות.
בכל אופן, הכנסתי בספויילר.

ספוילר: הכתבה המלאה >

"קשקוש", "הנכדה שלי מציירת יפה יותר", "מתחזה לאמן שעבד על בעלי ממון מטומטמים וצוחק כל הדרך לבנק", אלה היו רוב התגובות לפוסט של ורדית חרצית, על ציור מופשט שנמכר ב-70 מיליון דולר, לצד תגובות כמו "גאון" ו"האמן הנערץ עלי". אמנות מודרנית ועכשווית אולי לא פופולארית, אבל זה לא מונע מהמחירים שלה להמשיך להמריא ולשבור שיאים.​

12/2022


איך מעריכים מחירו של ציור שכולו לבן? אמנות מודרנית היא יקרה מאד. מבדים לבנים לחלוטין ועד לכאלה שמקושקשים, בצבעים פשוטים ומופשטים, היצירות הבסיסיות לכאורה הללו, נרכשות במיליונים. אז מה הופך את המחיר שלהם לכל כך גבוה ואיך הם יכולים להיות שווים כל כך הרבה כסף?
ההגדרה של אמנות מודרנית מכסה תחום רחב, הכל מסביבות שנת 1870 עד 1970. בתחילת המאה ה-20, השתנתה האמנות והיא כבר לא התמקדה ביצירת תמונות במיומנות וירטואוזית. עם המצאת המצלמה, זו כבר הייתה מיומנות שהצילום יכול לעשות. אמנים כבר לא הרגישו שזו הסיבה העיקרית שלהם ליצור אמנות. אמנות לא עסקה ולא עוסקת באמת ביופי וכך האמנות הפכה רעיונית ומאתגרת יותר, מסגנון האימפרסיוניזם המופשט שנולד ועד למינימליזם ואפילו לאמנות המיצג. האמנות המודרנית הציעה לעולם פרספקטיבה רעננה, הזונחת את מסורות העבר. בדיוק כמו מוזיקה קלאסית ומוזיקה מודרנית, אמנות יכולה להיחשב כמסורתית או מודרנית.

אבל לא כולם אהבו את השינוי הזה. במחקר שנערך ב-2016 בבריטניה, נמצא ש-83% מהציבור לא חושבים שאמנות מודרנית היא בכלל אמנות. למעלה מ-100 שנים לאחר לידתה, האמנות הזו עדיין מפלגת ושנויה במחלוקת בקרב הציבור, אבל זה לא מונע מלקבוע וגם להצליח למכור אותה במחירי שיא. רוב האנשים חושבים שאמנים מודרניים או עכשוויים צוחקים על חשבונם ואף אחד לא רוצה להרגיש טיפש והתסכול שלהם גובר במיוחד, כשהם רואים את המחיר ששולם עבור “הקשקוש”. הם מרגישים אז שהם חוזים בבגדי המלך החדשים.

אולם עבור האמנים שיצרו את היצירה, מה שנראה פשוט עד כדי כך ש”גם אני יכול לצייר את זה”, יכול להיות שיאה של יצירה שהתהוותה לאורך חיים שלמים. קחו למשל את “הריבוע השחור”, שצייר אמן האוונגרד מראשית המאה קזימיר מלביץ’. הציור השחור הפשוט הזה, לא הגיע משום מקום. הוא תוצאה של 20 שנות פישוט ופיתוח. מלביץ’ לא יצא סתם ככה מבית הספר לאמנות ואמר “אני מסוגל לצייר קנבס שחור”. הוא הוצג כצעד מהפכני, בפינה העליונה של חלל גלריה, מקום שמור לאיקונות דתיות אורתודוכסיות. בשנת 1930, משטרו של סטלין החרים את יצירות האמנות וכתבי היד של מלביץ’, והוא נכלא לחודשיים. ב-2008 נמכרה אחת היצירות המופשטות של מלביץ’ ז”ל ב-60 מיליון דולר והביקוש ליצירות המודרניות החשובות האלו שלו, רק ימשיך לגדול. אמנות עכשווית בכלל, לצד הכלכלה העולמית דועכת, ממשיכים לגבות מחירים מסחררים.

אז מה הופך את האמנות המודרנית ליקרה כל כך? מה כל כך מיוחד ביצירות האמנות הזו, שאנשים מוכנים לשלם עבורן הון עתק?

הרבה עבודות אינן נוצרות רק למטרות רווח, אלא מתוך אהבת האמנות והכורח ליצור חרף הקשיים, גם הכלכליים. לעתים קרובות אמנות משיגה את המחירים המדהימים שאנחנו שומעים עליהם, רק אחרי מותו של היוצר שלהן. המחיר שלהן יכול לעלות בגלל שנדיר למצוא את יצירות המופת האמיתיות האלה, כי הן נמצאות כולן במוזיאונים. כאן חל עיקרון ההיצע והביקוש, בתמחור אמנות מודרנית. אם אמן נפטר, המחסור הוא מניע מרכזי לתמחור גבוה. יש גם אמנים חיים, המשפיעים בצורה זו על התמחור של יצירותיהם, יוצרים יצירות במהדורות מוגבלות וגובים מחיר גבוה יותר.

אבל לא רק האמנות היא זו שקובעת את שוויה. אין ספק שערך יצירות נקבע גם רק לפי מה שאנשים מוכנים לשלם עליהן וככל שהאי-שוויון הקיצוני בין עשירים לעניים בעולם גדל, כך גם מספר המיליונרים שמוכנים לשלם את ההון הנדרש עבור העבודות הללו. לא משנה למה התכוון האמן, אמנות נתפסת כיום כאפיק השקעה קל בעיני רבים ונראה כי רוכשי אמנות מתייחסים לאמנות כאל נכס המניב רווח כספי בלבד. כך במיוחד במדינות כמו הודו וסין ואצל בנקים וסוחרי מוצרי יוקרה, הם רוכשים אותה לא בגלל התשוקה שלהם לאמנות, אלא בגלל הערכה לשווי העתידי שלה.

רבים מהם רואים באמנות גם סמל של סטטוס חברתי וסמל לאורח חיים זוהר. העשירים והמפורסמים הם קהל קבוע בירידי אמנות ומכירות פומביות וזה נחשב כמעמד יוקרתי להשתתף באירועים כאלה. השקעה באמנות מאפשרת לבעלי הון להפגין את עושרם ולהפוך לשיחת העיר. רכישת אמנות נחשבת הרבה יותר מרכישת יאכטות או מכוניות ספורט, שמיליארדרים יכולים לקנות הרבה מהן, אבל לא כולם יכולים להשיג ציורים של Gaitonde, שציוריו נדירים.
בעולם שלנו המונע על ידי אינטרסים כלכליים, שמזהים את הבטן הרכה של בעלי הכיס העמוק ויודעים להתביית עליו, גם כאן השיווק בדיוק כמו בכל שאר התחומים, משפיע בתמחור של אמנות מודרנית. סוחרים, אמנים ובתי מכירות פומביות, מוציאים סכומי עתק כדי לקדם יצירות אמנות ולטעת את תחושת הערך העתידי שלהן – לפרסם אותן בתקשורת ולדאוג שתיכלל באוספי אמנות ידועים. כאן אספנים, גלריסטים ומבקרי אמנות, פועלים כמשפיענים ומעצבי טעם לקהל הרחב. כאשר המוניטין של האמן גדול ובטח ברגע שאמן הופך למותג, השמיים הם הגבול לערך שיהיה לעבודותיו. בדיוק כמו תיק של לואי ויטון או מכונית רולס רוייס שאנשים ירכשו פשוט בגלל המותג, יותר מאשר הצורך האמיתי שלהם בהם.

הנה סיפור אמיתי שימחיש זאת: לפני מספר שנים ניסה א.א. גיל, מבקר האוכל של סאנדיי טיימס בלונדון, למכור לבית המכירות היוקרתי כריסטיס, ציור דיוקן של סטלין שעשה אמן קומוניסטי, אבל הם סירבו מאחר וסטלין לא בא להם טוב. גיל התקשר לחברו, הצייר האנגלי הנודע דמיאן הירסט, שערך לבקשתו כמה שינויים קלים מאוד בציור באמצעות עט פשוטה וחתם עליו את שמו. את הציור הזה הוא הביא לכריסטיס, אשר רכשו אותו במחיר גבוה באלפי פאונד מהסכום שביקש עבור אותו ציור, שהם לא היו מעוניינים בו כמה ימים לפני כן.
כך, בעוד שחלק גדול מהעולם שקוע באפלולית כלכלית, נראה ששוק האמנות חי ביקום מקביל. שוק האמנות התעצם בגודלו במהלך 25 השנים האחרונות. בשנת 1990 נמכרו יצירות בשווי של כ-27.2 מיליארד דולר דרך סוחרים ובתי מכירות פומביות ועד 2007, נתון זה כמעט שילש את עצמו. כעת זהו שוק גלובלי, שכבר לא נשלט רק על ידי ארה”ב ואירופה ועל ידי אמנים אמריקאים ואירופים. סין זינקה אל המקום הראשון בהשקעה בתחום זה והיא והונג קונג מהוות 25% ממכירות האמנות, כאשר ארה”ב מחזיקה ב-33%. מדינות המפרץ, במיוחד קטאר ואיחוד האמירויות הערביות, רוכשות בשקיקה יצירות אמנות עבור מוזיאוניים בתכנון אדריכלי שאפתני. משפחת המלוכה הקטארית ובמיוחד שייח’ה מיאסה אל תאני, בתו של האמיר, נחשבת לקונה הגדולה ביותר בעולם כיום. מה היא קונה? בעיקר אמנות מודרנית ועכשווית, וקטאר שילמה את המחיר הגבוה ביותר אי פעם עבור יצירת אמנות – 250 מיליון דולר ב-2011 עבור “משחקי הקלפים” של סזאן.
שוק האמנות העכשווית הוא אחד השווקים היקרים בעולם ועלינו להבין שהמחירים שלו אינם קשורים לאמנות עצמה, אלא קיימות סיבות נוספות שתורמות לתגי המחיר. אלה קשורים יותר למה שקורה בשוק מאשר לאמן או לאמנות עצמה.

כאן המקום להרגיע את התסכול שלנו, קשי היום הנאלצים לעמול קשה להשכרותם. היצירות שהמכירות שלהן עולות לכותרות, הן שכיחות יותר ויותר ובעצם חריגות בעולם האמנות. הן מונעות על ידי קבוצה קטנה של אספנים עשירים, שמשלמים מחירים אסטרונומיים עבור יצירות שנעשו על ידי קבוצה קטנה עוד יותר של אמנים, אשר בתורם מיוצגים על ידי מספר קטן של גלריות בעלות פרופיל גבוה. בינתיים, רוב היצירות של האמנים החיים לעולם לא יימכרו בטווח של שש או שבע ספרות והגלריות שמייצגות אותם נשארות יותר ויותר בשוליים.
אז אם אתם שואלים למה אמנות כל כך יקרה? התשובה הקצרה היא שרוב האמנות היא לא. כמה אמנים חיים – קונס, דמיאן הירסט ויאיו קוסמה, אם להזכיר כמה מהם – הם עשירים ומפורסמים, אבל רוב האמנים אינם ולעולם לא יהיו. כנקודת פתיחה, סטודנט לאמנות יצטרך להוציא עשרות אלפי שקלים כדי להשלים תואר באמנות וכדי לפרוץ לשוק, אמן צריך קודם כל למצוא גלריה שתייצג אותו וזה יותר קשה ממה שזה נשמע. מה גם שיותר גלריות נסגרו ממה שנפתחו בכל שנה, על פי דו”ח UBS ו-Art Basel. עולם האמנות רחוק מלהיות פלורליסטי. מחקר משנת 2014 של קולקטיב האמנים BFAMFAPhD מצא כי 77.6 אחוז מהאמנים שמצליחים להתפרנס ממכירת יצירותיהם הם לבנים וכך גם 80 אחוז מכלל בוגרי בתי הספר לאמנות.​

בכל אופן, עיקר נתח השוק של כריסט'י זה מסחר באומנות עתיקה מהתקופה בה באמת היו מתפרנסים מזה.
זה לא שהיא מחברת בין אומנים מהיום לקונים. אז זה רק מוכיח את הטענה שלא באמת ניתן להתפרנס מזה היום אלא אם כן אתרע מזלך להיות אספן ואתה מעוניין למכור חלק מהפריטים שברשותך.

בהחלט.
ועל כך ציינתי את הסכמתי,
אין פרנסה כיום בתחום האמנות!

זה המענה לשאלה הפטאלית - האם ניתן להימנע מAI.
הוכחתי שמי שבאמת רוצה, יכול, כמו שכת האמיש נמנעה ונמנעת עד היום מטכנולוגיה וכמו שיש שבוחרים לא להכניס מחשב לביתם. עובדה שרירה וקיימת.
לא כל המגזר נמנע מאינטרנט? חד משמעתית, זה לא סותר את העובדה שיש חלק שכן.

אוקיי.
נגדיר:
ניתן להימנע, ישנם כאלה.
אבל, העולם ברובו הגדול מאוד - לא נמנע.
ואם כן ממש לא רלוונטי לדיון "קבוצות המיעוט הללו".
או יכולת ההימנעות הפרטית.
עולם התעסוקה לא מתחשב בחרדים או בהאמיש...!

אני חושבת שבדיון אנחנו מתייחסים לשתי היבטים שונים.
בעוד @משך - יותר עוסק בעניין הפרקטי, אני עוסקת בעניין המורלי - טוב או רע.

חידדת יפה.
אני דוגל בגישה הריאלית והפרקטית בנושא.
אנחנו אמורים להתמודד בצורה חיובית עם הטכנולוגיה.
וגם הענין האידאולוגי והחינוכי הוא כמובן חשוב - אבל לא על זה נסוב הדיון.
טוב ורע זה קצת מופשט בנושא כזה מורכב כמו AI.
מחשב הוא טוב או רע?
ענין של שימוש.

אין ספק שעם הבינה המלאכותית יכחדו מקצועות רבים, ויקומו מקצועות חדשים.
האדם הוא יצור סתגלתן ומתרגל במהירות לסביבה חדשה ופועל על פיה.
עם זאת, המקצועות החדשים יותר יתעסקו לדעתי ב"בקרת נזקים" - יצטרכו להגיע לפיתרון איך למנוע שימוש הרסני בבינה, כמו ראיות מזוייפות, אייומים והשלכות חברתיות ונפשיות.
לפי דעתי לא יהיה כל כך מקום למקצועות של אנשים שיודעים להפעיל בינה מלאכותית, מעבר למתכנתים שמשיקים אותה עם פלטפורמות חדשות.

הסתגלנות היא ענין של אופי,
רבים סביבנו מתעקשים להיות מיושנים.

בגדול, ככל הנראה, סקאלת המקצועות יתחלק ל2:
1. הקצנה לתחום הדיגיטלי, פיתוח וכדו'.
2. הקצנה לתחום הנפש, פסיכולוגיה ועוד.
כל תחומי הביניים והמקצועות הפיזיים יכחדו.
אגב,
הסוג הראשון יעזור לפיתוח השני.
והסוג השני יטפל בסוג הראשון...

---
מסתבר שפישוט הAI יגיע לרמת דיבור.
כלומר תינוק יוכל להפעיל בגרגור פשוט כל דבר.
בהחלט לא משהו מסובך.

למי שמכיר קצת מדע בדיוני, לא קשה לראות לאן זה הולך.

ממש כך.

וזה נוגע לכל השיח בתחום...

מהבחינה המורלית - אין ספק שהבינה המלאכותית זה כלי עוצמתי.
גם האינטרנט הוא כלי עוצמתי, ובכל זאת, למרות כל האפשרויות שהוא פתח בפנינו, עיקר השימוש בו הוא לפנאי ולא לצורך.

בסדר.
הצדק איתך.
שימוש בטכנולוגיה לטובת משמעות אמיתית,
זו התוצאה כיום:
100:0 לטיקטוק.

בישראל, זמן המסכים היומי הממוצע בשנת 2022 עמד על 12.4 שעות, עם עליות משמעותיות בזמנים המוקדשים לרשתות חברתיות (3.4 שעות ביום), טלוויזיה (3.3 שעות), גיימינג (2.6 שעות) ואינטרנט (2.9 שעות)
ולא צריך לפרט מה שימוש הפנאי הזה גרם באותם שני עשורים בהם התפתח האינטרנט.

את הנתונים הללו אני מכיר היטב...
ועוד רבים.
המצב עגום.
נטפליקס זו ההשקעה הכי בטוחה לעשור הקרוב!

אז ביום בו הפלטפורמות שמיועדות ליעילות ולצורך יופרדו לגמרי מהפלטפורמות של הפנאי והבידור (מה שקשה להאמין שיקרה כי ראשי התאגידים רק מעוניינים להדביק את הציבור למסך כמה שיותר) נוכל להפיק את מירב התועלת מהבינה המלאכותית.

לא יקרה.
אבל זה לא סותר.
אנשים בוגרים שכן רוצים - ישיגו המון.
ושכל השאר יישארו ביקום הווירטואלי.

---
באופן כללי,
העולם יתדרדר לתהום "בזכות" הAI,
זה בטוח.

 

[משך]

תודה על תגובתך (:
לא פספסתי אותה.
חשבתי עליה.
הנה חלק ממחשבותי בענין.

הבינה נתפסת קצת כסוג של קוריוז הציבור לדעתי עדיין עוד לא הפנים את המשמעות של זה, ובכלל דיונים על משמעות של טכנולוגיה ולא בהקשר של 'סכנה נוראה' זה פחות מצוי אצלנו....

מסכים מאוד.
הדיון סביב האינטרנט גם היה כזה.
לקח שנים עד שעסקו בענין התועלתי שבו.
---
למרות שכעת האינטרנט הנ"ל...
שכולנו נמצאים בו עכשיו,
מריץ את התהליך של הדיון בAI.

ולעצם העניין ההשואה היא לא כ''כ נכונה.
הלודיטים התנגדו למהפכה התעשייתית ממקום של קיבעון ולמה לשנות וכו' וכו'

לך תמצא אותם,
דבר איתם.
היו להם המון טענות.
לא בכולם הייתי מזלזל בקלות.
כדאי לקרוא את מחקרו של:
אדוארד פאלמר תומפסון.
---
בכל מקרה הדעה הרווחת, וההשמצה הקלאסית,
שאף אני השתמשתי בה...
היא ענין ההתנגדות לטכנולוגיה.

אלו שמזלזלים ב - ai של גרפיקה כי הם רואים בה חיקוי עלוב לגרפיקה הקלאסית, לדעתי ככל שהai יוצג ככלי ולא כאיזה משהו מהפכני אנשים פחות יזלזלו.

המבט האנושי על גרפיקה,
ועל תכנים וויזואליים בכלל - עבר תהפוכות רבות.
כל יוצרי הפוטושופ, יכולים לספר על העליהום, שעשו להם בזמנו.
---
למה כוונתך שיוצג ככלי?
הוא הרי אכן מוצג ככזה.
אמנם, מהפכני - אבל, כלי מהפכני.

לקרוא לעצמכם יוצרי ai סתם נשמע לא טוב מה רע ביוצרי פוטושופ?...

טכנית, זה השם.
הם לא יוצרים בתוכנת פוטושופ.
ובכללי, למה זה משנה השם?
זה נטו סמנטיקה שולית.

לכל היותר אתם יוצרי פרמפנט ובהנחה שאת הפרמפנט לא עושים בai

הדרך ליצירה היא ענין של התמקצעות.
יש יצירות שלוקחות זמן, יש כאלה שלא.
סוד קטן...
בכל מקצוע זה ככה.
חסר עבודות גרפיות מסורתיות שנוצרו ב10 דק'?

---
ליצור פרומפט בAI זה גם כישרון.
רק נדגיש:
אין שום ענין אמיתי להתאמץ סתם.

סתם בתור דוגמא:
אין שום סיבה להעריך מישהו שמתעקש להעתיק ידנית.
לכל סופר יש מחשב,
ובכל מחשב, יש קונטרול C קונטרול V.
את המאמץ והכישרון צריך לשים במקום הנכון.

אשמח לתגובתך (:

 

[RU1]

בגדול, ככל הנראה, סקאלת המקצועות יתחלק ל2:
1. הקצנה לתחום הדיגיטלי, פיתוח וכדו'.
2. הקצנה לתחום הנפש, פסיכולוגיה ועוד.
כל תחומי הביניים והמקצועות הפיזיים יכחדו.
אגב,
הסוג הראשון יעזור לפיתוח השני.
והסוג השני יטפל בסוג הראשון...

תמללת לי את המחשבות, לא יכולתי להגדיר את זה טוב יותר.

חידדת יפה.
אני דוגל בגישה הריאלית והפרקטית בנושא.
אנחנו אמורים להתמודד בצורה חיובית עם הטכנולוגיה.
וגם הענין האידאולוגי והחינוכי הוא כמובן חשוב - אבל לא על זה נסוב הדיון.
טוב ורע זה קצת מופשט בנושא כזה מורכב כמו AI.
מחשב הוא טוב או רע?
ענין של שימוש.

בסדר.
הצדק איתך.
שימוש בטכנולוגיה לטובת משמעות אמיתית,
זו התוצאה כיום:
100:0 לטיקטוק.

לא יקרה.
אבל זה לא סותר.
אנשים בוגרים שכן רוצים - ישיגו המון.
ושכל השאר יישארו ביקום הווירטואלי.

---
באופן כללי,
העולם יתדרדר לתהום "בזכות" הAI,
זה בטוח.

כל אלו מובילים למסקנה שהAI הוא בלתי נמנע בדיוק כמו המהיפכה התעשייתית.

כל התגובות הנ"ל גורמות לי לתת את פינת האבל הקטנה למה שהיה והוווה ולא יהיה עוד בעתיד אליו ילדנו יגדלו, לפני שאעבור לפן הפרקטי.

ממש כך.

וזה נוגע לכל השיח בתחום...

חחח, אני לא יודעת אם לשמוח או לבכות על זה.

חידדת יפה.
אני דוגל בגישה הריאלית והפרקטית בנושא.
אנחנו אמורים להתמודד בצורה חיובית עם הטכנולוגיה.
וגם הענין האידאולוגי והחינוכי הוא כמובן חשוב - אבל לא על זה נסוב הדיון.
טוב ורע זה קצת מופשט בנושא כזה מורכב כמו AI.
מחשב הוא טוב או רע?
ענין של שימוש.

כן, אבל כל זה גורם לי לתהות, תאורטית כמובן כי מעשית כרגע אני לא רואה את זה קורה, אם לא נכון לפעול בדיוק כמו אלה שנמנעו ממה שהתפתח עד היום, הם לא נראים לי פחות מאושרים (בלשון המעטה).

לא יקרה.
אבל זה לא סותר.
אנשים בוגרים שכן רוצים - ישיגו המון.
ושכל השאר יישארו ביקום הווירטואלי.

האנשים הבוגרים היום שיודעים לשמור על עצמם באינטרנט, זה כי הם לא נחשפו אליו בגיל הקריטי של גיל הנעורים.
אני לא יודעת אם הנוער של היום יהיה המבוגרים השקולים של העתיד כי הם לא מפתחים את השליטה העצמית הזו עכשיו, איך היא תבוא מאוחר יותר.
וזה לא כי הם טובים פחות או חלשים יותר מהדור של פעם, זה כי האינטרנט מורכב מכמות עצומה של גורמים שמרכזים את תשומת הלב רק במסך (למה יש כל כך הרבה הפרעות קשב וריכוז היום?).
לא לחינם בעלי הרשתות החברתיות אוסרים על ילדיהם להשתמש בהן.

 

[משך]

תמללת לי את המחשבות, לא יכולתי להגדיר את זה טוב יותר.

תודה.
ככה זה כשמנתחים יחד נושא לעומק.
לדעתי, זה קריטי, שנבין לאן העולם הולך.

כל אלו מובילים למסקנה שהAI הוא בלתי נמנע בדיוק כמו המהיפכה התעשייתית.

כל התגובות הנ"ל גורמות לי לתת את פינת האבל הקטנה למה שהיה והוווה ולא יהיה עוד בעתיד אליו ילדנו יגדלו, לפני שאעבור לפן הפרקטי.

אכן כך.
בלתי נמנע.
צריך לסייג ולציין - יהיו דברים שמאוד נשמח בהם.
פיתוחים טכנולוגיים שיעשו לנו חיים קלים.
אף אחד לא רוצה (חוץ מיחידי סגולה) לחזור לחיות במאה ה18.

חחח, אני לא יודעת אם לשמוח או לבכות על זה.

אני כן.
לבכות.

כן, אבל כל זה גורם לי לתהות, תאורטית כמובן כי מעשית כרגע אני לא רואה את זה קורה, אם לא נכון לפעול בדיוק כמו אלה שנמנעו ממה שהתפתח עד היום, הם לא נראים לי פחות מאושרים (בלשון המעטה).

אני בטוח שהם מאושרים.
אבל זה לא רלוונטי.
במסגרת הדעות הרבניות הרווחות, אין ענין להתנזר לגמרי.
יש ענין להשתדל ולהישמר במידת האפשר.
גם לגבי הAI אני לא רואה הנחיה אחרת.
ולכן הדיון הוא בצורת השימוש והתועלת שיוצאת מAI.

האנשים הבוגרים היום שיודעים לשמור על עצמם באינטרנט, זה כי הם לא נחשפו אליו בגיל הקריטי של גיל הנעורים.
אני לא יודעת אם הנוער של היום יהיה המבוגרים השקולים של העתיד כי הם לא מפתחים את השליטה העצמית הזו עכשיו, איך היא תבוא מאוחר יותר.
וזה לא כי הם טובים פחות או חלשים יותר מהדור של פעם, זה כי האינטרנט מורכב מכמות עצומה של גורמים שמרכזים את תשומת הלב רק במסך (למה יש כל כך הרבה הפרעות קשב וריכוז היום?).
לא לחינם בעלי הרשתות החברתיות אוסרים על ילדיהם להשתמש בהן.

1.
הקביעה שלך לגבי החשיפה בגיל מאוחר - לא בהכרח נכונה.
שליטה עצמית היא ענין נרכש במגוון תחומים.
לאו דוקא ברשת.
וצעירים בהחלט מפתחים דחיית סיפוקים.

2.
מה שבטוח הדור הבא אחריהם - יהיה גרוע יותר.
אז הדור אחרינו, בין לבין - ייחשב בוגר וחזק יחסית.
בדיוק כמו שאנחנו לא כמו הדור הקודם או הדור בשנות ה50.

3.
המהות האינטרנטית היא הסחת דעת גדולה.
כלומר, היכולת לנתב את המשתמש הממוצע -
קלה לאין ערוך מכל דבר אחר.
בעיתון אין קישורים. אין וידאו. אין פופ-אפ.
ברשת הכול צבעוני וזז.

4.
השכיחות בהפרעות קשב וריכוז.
ישנה עלייה, והיא בהחלט קשורה למסכים.
אבל, האגדה לגבי צאצאי הטייקונים - לא בהכרח נכונה.
זה שמספרים על סטיב ג'ובס דברים,
ממש לא קובע את נכונותם.
וודאי לא משליך על כולם.

---
מרתק כמה אפשר לדוש בנושא הזה.

 

[RU1]

תודה.
ככה זה כשמנתחים יחד נושא לעומק.
לדעתי, זה קריטי, שנבין לאן העולם הולך.

נכון, חשוב להיות מודעים.

אכן כך.
בלתי נמנע.
צריך לסייג ולציין - יהיו דברים שמאוד נשמח בהם.
פיתוחים טכנולוגיים שיעשו לנו חיים קלים.
אף אחד לא רוצה (חוץ מיחידי סגולה) לחזור לחיות במאה ה18.

אני מסתפקת.
יש דברים שמאוד נשמח בהם, אבל לא דווקא על הדברים שיעשו למו את החיים קלים.
דרך קצרה שהיא ארוכה.
אחד החוליים הרעים של התפתחות הטכנולוגיה זה שהיא נוחה, זה מתחבר עם עקב האכילס שלנו כבני אדם - להעדיף נוחות על פני איכות.
אחרת, היינו יודעים לשלוט בדברים שאנו מקבלים מהטכנולוגיה ובדברים שאנו דוחים אותה בהם.

אני בטוח שהם מאושרים.
אבל זה לא רלוונטי.
במסגרת הדעות הרבניות הרווחות, אין ענין להתנזר לגמרי.
יש ענין להשתדל ולהישמר במידת האפשר.
גם לגבי הAI אני לא רואה הנחיה אחרת.
ולכן הדיון הוא בצורת השימוש והתועלת שיוצאת מAI.

נכון,
מעניין אם תצא הנחייה אחרת.

1.
הקביעה שלך לגבי החשיפה בגיל מאוחר - לא בהכרח נכונה.
שליטה עצמית היא ענין נרכש במגוון תחומים.
לאו דוקא ברשת.
וצעירים בהחלט מפתחים דחיית סיפוקים.

כמובן שהם מפתחים שליטה עצמית, אבל בתחומים שהם לא מדיה.
הם לא תמיד אוכלים כמה שבא להם, יש צעירים מוכשרים מאוד שעבדו קשה מאוד כדי להגיע לרמת המיומנות שהם נמצאים בה. וזה דורש המון שליטה עצמית.
עם זאת, אתה מכיר צעירים בעולם הכללי ששמים לעצמם גבולות במדיה?
שמגבילים את עצמם בשעות המסך?
אם יש קבוצות כאלו, אשמח לשמוע עליהם.
אני מתכוונת שבזה שהם חיים לתוך זה לא תמיד תהיה להם את היכולת לעצור ולחשוב האם זה מתאים להם - זה פשוט שם.
נעבר לשליטה עצמית, המדיה החברתית מביאה מגפות חברתיות (עיין ערך פרורסיזם בארה"ב).

2.
מה שבטוח הדור הבא אחריהם - יהיה גרוע יותר.
אז הדור אחרינו, בין לבין - ייחשב בוגר וחזק יחסית.
בדיוק כמו שאנחנו לא כמו הדור הקודם או הדור בשנות ה50.

מסכימה,
אבל יש לי תחושה שזה עובד בחזקות ולא בכפולות.
ההפרשים בין הדורות הולך ומאיץ.

3.
המהות האינטרנטית היא הסחת דעת גדולה.
כלומר, היכולת לנתב את המשתמש הממוצע -
קלה לאין ערוך מכל דבר אחר.
בעיתון אין קישורים. אין וידאו. אין פופ-אפ.
ברשת הכול צבעוני וזז.

נכון.

4.
השכיחות בהפרעות קשב וריכוז.
ישנה עלייה, והיא בהחלט קשורה למסכים.
אבל, האגדה לגבי צאצאי הטייקונים - לא בהכרח נכונה.
זה שמספרים על סטיב ג'ובס דברים,
ממש לא קובע את נכונותם.
וודאי לא משליך על כולם.

סטיב גובס מת באוקטובר 2011, הסמארטפונים לא התפתחו כל כך אז.
אני דווקא שמעתי את זה על הבעלים של אינסטגרם, טיקטוק וכולי.
אבל לא בדקתי את הקוריוז הזה.

אציין שמה שמטריד אותי יותר זו לא הבינה שתישאר כאובייקט נפרד - אדם ומכונה.
אלא המהיפכה הבאה שאנחנו הולכים לקראתה.
היו 3 מהפיכות משמעותית עד כה:
המהיפכה החקלאית - כשאנשים הפסיקו לנוד עם האוכל (בעלי החיים) והתחילו לגדל את האוכל.
המהפיכה התעשייתית.
המהפיכה הטכנולוגית.
והמפיכה שאנחנו עומדים בפניה היא המהפיכה הטרנסהומנית - שילוב האדם והמכונה.
(בני אדם שהופכים לסייבורגים ?! השם ישמרנו)
אני חושבת שאילון מאסק הוא הבעלים של הסטארט-אפ הזה.
זה מתחיל במחשב וממשיך בזה.
איפה זה יעצור?

 

[משך]

אני מסתפקת.
יש דברים שמאוד נשמח בהם, אבל לא דווקא על הדברים שיעשו למו את החיים קלים.
דרך קצרה שהיא ארוכה.
אחד החוליים הרעים של התפתחות הטכנולוגיה זה שהיא נוחה, זה מתחבר עם עקב האכילס שלנו כבני אדם - להעדיף נוחות על פני איכות.
אחרת, היינו יודעים לשלוט בדברים שאנו מקבלים מהטכנולוגיה ובדברים שאנו דוחים אותה בהם.

חוש ביקורת מפותח.
זה מה שנדרש.
לא לרוץ אחרי כל דבר.

המלצת קריאה>

The Inevitable (book) - Wikipedia

en.wikipedia.org

1.
הטכנולוגיה בלתי נמנעת.
תיאור העידן הטכנולוגי.

Technophilia - Wikipedia

en.wikipedia.org

2.
היחס המודרני שלהוט אחר הטכנולוגיה,
ללא איזון וביקורת מספקת.

כמובן שהם מפתחים שליטה עצמית, אבל בתחומים שהם לא מדיה.
הם לא תמיד אוכלים כמה שבא להם, יש צעירים מוכשרים מאוד שעבדו קשה מאוד כדי להגיע לרמת המיומנות שהם נמצאים בה. וזה דורש המון שליטה עצמית.
עם זאת, אתה מכיר צעירים בעולם הכללי ששמים לעצמם גבולות במדיה?
שמגבילים את עצמם בשעות המסך?
אם יש קבוצות כאלו, אשמח לשמוע עליהם.
אני מתכוונת שבזה שהם חיים לתוך זה לא תמיד תהיה להם את היכולת לעצור ולחשוב האם זה מתאים להם - זה פשוט שם.
נעבר לשליטה עצמית, המדיה החברתית מביאה מגפות חברתיות (עיין ערך פרורסיזם בארה"ב).

הצדק איתך.
יש שוני מהותי בין ההתמודדות במדיה לבין אתגרים אחרים.

מדיה חברתית פועלת על מנגנונים נוירולוגיים,
שמפעילים דחפים,
כמו תחושת סיפוק מיידית, (Immediate Gratification)
הפחד מהחמצה (FOMO).
בעוד שליטה עצמית בתחומים כמו ספורט או לימודים,
מחייבת תכנון ארוך טווח,
המדיה החברתית מפתה במיידיות שלה.

---
ועדיין, פגשתי צעירים חכמים.
שלא נוגעים במסך יותר משעה +/-.
לא הרבה, אבל יש.

קבוצות גדולות יש,
אבל בדרך כלל זה בתוספת אג'נדה קיצונית.
הן מתנזרות לגמרי,
לא בצורה דינאמית עם הטלפון.

---
אגב, לא בהכרח,
אג'נדת הפרוגרס מועצמת ברשת,
אבל, היא לא זו שיצרה אותה.

מסכימה,
אבל יש לי תחושה שזה עובד בחזקות ולא בכפולות.
ההפרשים בין הדורות הולך ומאיץ.

בהחלט.
וכבר קדמך ריימונד קורצווייל (Raymond Kurzweil).
יזם, מדען, עתידן וממציא.
וגם סופר, שהגדיר זאת באחד מכתביו:
"Technological progress is exponential,
leading to unprecedented changes in human society."
אגב, הוא יהודי.

סטיב גובס מת באוקטובר 2011, הסמארטפונים לא התפתחו כל כך אז.
אני דווקא שמעתי את זה על הבעלים של אינסטגרם, טיקטוק וכולי.
אבל לא בדקתי את הקוריוז הזה.

אני בדקתי!
קטע 8...

ספוילר: הקוריוז המלא >

1. סטיב ג'ובס
תפקיד: מייסד Apple
מקור: The New York Times
ציטוט:
"We limit how much technology our kids use at home."
​

---

2. ביל גייטס
תפקיד: מייסד Microsoft
מקור: The Telegraph
ציטוט:
"אני לא חושב שזה טוב לתת לילד טלפון נייד לפני גיל 14. יש הרבה השפעות שליליות - שיכולות להיגרם אם לא מגבילים את השימוש בטכנולוגיה."
​

---

3. אוון ויליאמס
תפקיד: מייסד Twitter ו-Medium
מקור: The New York Times
ציטוט:
"אני לא רוצה שהילדים שלי יחשבו שכל העולם נמצא על גבי המסך. אני מעדיף לתת להם ספרים אמיתיים ולא מסכים."
​

---

4. צ'אק רוזנברג
תפקיד: מייסד Pinterest
מקור: The Wall Street Journal
ציטוט:
"אני לא חושב שלילדים שלי צריך להיות זמן מסך בלתי מוגבל. אני מקפיד שהם יעשו יותר פעילויות פיזיות, וישחקו בחוץ יותר מאשר לשבת מול מסכים."
​

---

5. אדם ד'אנג'לו
תפקיד: מייסד Quora ו-יו"ר לשעבר של Facebook
מקור: The New York Times
ציטוט:
"אני לא חושב שילדים צריכים לבלות יותר מדי זמן מול מסכים. אני מעדיף שהם ישתמשו בטכנולוגיה במידה מסוימת, אך לא יקדישו לה יותר מדי זמן."
​

---

6. ממשלת סין
תפקיד: רגולציה של Douyin (גרסה סינית של טיקטוק)
מקור: רגולציה ממשלתית
ציטוט:
הממשל בסין מגביל את זמן השימוש של ילדים בטיקטוק ל-40 דקות ביום.
​

---

7. איבן שפיגל
תפקיד: מייסד Snapchat
מקור: The Guardian
ציטוט:
"אני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו בתוך עולם של סמארטפונים. אני רואה את ההשפעות הרעות של שימוש בטכנולוגיה, ואני רוצה לשמור עליהם בסביבה מחוץ למסכים."
​

---

8. הבעלים של טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק ואיקס
תפקיד: לא ידוע
מקור: אין מידע זמין
ציטוט:
אין שום מידע מפורש על מדיניות השימוש בטכנולוגיה לילדיהם של בעלי הפלטפורמות.​

אציין שמה שמטריד אותי יותר זו לא הבינה שתישאר כאובייקט נפרד - אדם ומכונה.
אלא המהיפכה הבאה שאנחנו הולכים לקראתה.
היו 3 מהפיכות משמעותית עד כה:
המהיפכה החקלאית - כשאנשים הפסיקו לנוד עם האוכל (בעלי החיים) והתחילו לגדל את האוכל.
המהפיכה התעשייתית.
המהפיכה הטכנולוגית.
והמפיכה שאנחנו עומדים בפניה היא המהפיכה הטרנסהומנית - שילוב האדם והמכונה.
(בני אדם שהופכים לסייבורגים ?! השם ישמרנו)
אני חושבת שאילון מאסק הוא הבעלים של הסטארט-אפ הזה.
זה מתחיל במחשב וממשיך בזה.
איפה זה יעצור?

אני בעד.
יש לכך יתרונות.
כלומר, אם זה כבר קורה - ננצל זאת לטובה.

מה רע?
הנה רשימת הדברים החיוביים שנפיק מזה:

• שיפור בריאותי – תיקון בעיות נוירולוגיות, החזרת תפקוד לפגועים.
• שיפור אינטליגנציה – הגברת קיבולת זיכרון ויכולת למידה, עזרה עם בינה מלאכותית.
• הארכת חיים – עיכוב הזדקנות, טיפול רפואי מותאם אישית.
• שיפור יכולות פיזיות – חיזוק כוח פיזי, שיפור ביצועים בסביבות קשות.
• תמיכה בקבלת החלטות – קישור למידע בזמן אמת.
• הפחתת בעיות נפשיות – טיפול בהפרעות נפשיות.
• העצמה אישית ומקצועית – שיפור ביצועים בעבודה.
• גישה למידע – חוויות מציאות מדומה ומורחבת.

ובספוילר ציטטתי מערך של טענה ותגובה שביססתי בAI.
החששות מהעתיד לא בהכרח נכונות.

ספוילר: טרנס הומניזם & פילוסופיה

1. חשש: אובדן האנושיות​

פירכה: מדובר בתפיסה תרבותית שמניחה כי עלינו לשמור על "הטבע האנושי" כפי שהוא, אך אין קונצנזוס לגבי מהו טבע אנושי. יכול להיות שהשדרוגים הטכנולוגיים יוסיפו לתפיסתנו האנושית ויעשירו אותה. ההגדרה של מהות האדם אינה בהכרח מקובעת – מה שמרגיש "אנושי" היום עשוי להשתנות בעתיד.
​

2. חשש: אובדן חוויות אנושיות אותנטיות​

פירכה: כל חוויה אנושית היא סובייקטיבית, ואדם יכול למצוא חוויות אותנטיות גם דרך טכנולוגיה. לדוגמה, אינטליגנציה מלאכותית יכולה להעצים את חוויות הלמידה או להיות כלי נוסף לאומנות. חוויות אנושיות לא חייבות להיות מוגבלות להיבטים פיזיים בלבד – אפשר לחוות אותן גם דרך כלים טכנולוגיים.
​

3. חשש: אובדן האוטונומיה האנושית (שליטה במחשבות ופעולות)​

פירכה: החשש שבני אדם לא יהיו בשליטה על מחשבותיהם בעקבות שדרוגים טכנולוגיים מניח כי כל טכנולוגיה כזו תשלול את החופש הרצוני. עם זאת, האתיקה והחוק יכולים להוות אמצעי להגביל שימוש לרעה בטכנולוגיות כאלו. עקרונות של פרטיות ושליטה אישית עדיין יוכלו להישמר.
​

4. חשש: חוסר שוויון והבדלים כלכליים​

פירכה: על אף שההשפעות הכלכליות עשויות להחמיר את הפערים החברתיים, אין זה בהכרח מצב קבוע. טכנולוגיה יכולה גם להיות מנוע לשיפור חיי רבים – חינוך מרחוק, פתרונות בריאותיים ויכולת גישה למידע יכולות לשפר את חיי כל האנשים, לא רק את העשירים.
​

5. חשש: תלות בטכנולוגיה​

פירכה: כל טכנולוגיה שנכנסת לחיינו יכולה להיתפס כתלות, אך בסופו של דבר מדובר בבחירה אישית כיצד להשתמש בה. כל טכנולוגיה יכולה להיות מנוצלת לשיפור החיים, והקיבולת האנושית ללמוד ולהתמודד עם שינוי טכנולוגי יכולה להתפתח באופן שיביא גם לעידוד עצמאות, לא תלות.
​

6. חשש: חוסר אינטראקציות אנושיות אותנטיות​

פירכה: הרבה אינטראקציות אנושיות מתרחשות גם היום בעזרת טכנולוגיה (כמו שיחות טלפון, הודעות, שיחות ווידאו). טכנולוגיה יכולה לאפשר לנו גם לשמור על קשרים עם אנשים מרחוק וליצור קשרים חדשים, לא בהכרח תורמת לניתוק אלא להפך – יכולה להקל על שמירה על קשרים בחיים המודרניים.
​

סיכום:​

החששות הללו הן בעיקר תפיסות עולם וערכים המובילים לשאלות אתיות ותרבותיות. כל אחד יכול לראות את השפעת הטכנולוגיה בצורה שונה. מה שמרגיש כבעיה עבור מישהו, עשוי להתפרש כהזדמנות עבור אחרים. אין תשובה חד-משמעית – השפעת הטכנולוגיה על האנושות תלויה גם בנקודת המבט האישית והתרבותית.​

 

[RU1]

חוש ביקורת מפותח.
זה מה שנדרש.
לא לרוץ אחרי כל דבר.

כן.
אבל הרבה יותר קל כשהיא לא נמצאת.
מאז שהמזון הפך מתועש אחוזי הההשמנה קפצו.
צריך חוש ביקורת מפותח מאוד לשמירה על תזונה בריאה.
בפועל קשה הרבה יותר כשהדבר כבר נמצא במקום לדון על זה תאוריטית.

הצדק איתך.
יש שוני מהותי בין ההתמודדות במדיה לבין אתגרים אחרים.

מדיה חברתית פועלת על מנגנונים נוירולוגיים,
שמפעילים דחפים,
כמו תחושת סיפוק מיידית, (Immediate Gratification)
הפחד מהחמצה (FOMO).
בעוד שליטה עצמית בתחומים כמו ספורט או לימודים,
מחייבת תכנון ארוך טווח,
המדיה החברתית מפתה במיידיות שלה.

נכון, תודה על המושגים המקצועיים!

עדיין, פגשתי צעירים חכמים.
שלא נוגעים במסך יותר משעה +/-.
לא הרבה, אבל יש.

קבוצות גדולות יש,
אבל בדרך כלל זה בתוספת אג'נדה קיצונית.
הן מתנזרות לגמרי,
לא בצורה דינאמית עם הטלפון.

אז שמורת טבע קטנה תמיד תהיה.
נו, נתנחם בזה, כמה אפשר להתלונן ( :

 

[RU1]

אגב, לא בהכרח,
אג'נדת הפרוגרס מועצמת ברשת,
אבל, היא לא זו שיצרה אותה.

בלעדיה היא לא הייתה מתפשטת והורסת חיים של אנשים רבים.

אני בדקתי!
קטע 8...

אז עבדו עלי בעצם

אני בעד.
יש לכך יתרונות.
כלומר, אם זה כבר קורה - ננצל זאת לטובה.

מה רע?
הנה רשימת הדברים החיוביים שנפיק מזה:

• שיפור בריאותי – תיקון בעיות נוירולוגיות, החזרת תפקוד לפגועים.
• שיפור אינטליגנציה – הגברת קיבולת זיכרון ויכולת למידה, עזרה עם בינה מלאכותית.
• הארכת חיים – עיכוב הזדקנות, טיפול רפואי מותאם אישית.
• שיפור יכולות פיזיות – חיזוק כוח פיזי, שיפור ביצועים בסביבות קשות.
• תמיכה בקבלת החלטות – קישור למידע בזמן אמת.
• הפחתת בעיות נפשיות – טיפול בהפרעות נפשיות.
• העצמה אישית ומקצועית – שיפור ביצועים בעבודה.
• גישה למידע – חוויות מציאות מדומה ומורחבת.

ובספוילר ציטטתי מערך של טענה ותגובה שביססתי בAI.
החששות מהעתיד לא בהכרח נכונות.

אני ראיתי את זה כדבר מזעזע כששמעתי על זה.
אבל שוב פעם מגיע לנקודה בה אני אשאר אם הדיון המורלי ואתה עם הפרקטי, אז נעצור את לולאת האינסוף פה.
תודה על הדיון המעניין.

 

[א-ירושלמית]

ארוך מאד, אז בלת"ק.
אני עדיין לא רוצה להתייחס לAI, אני אפילו לא סדרתי לעצמי את המחשבות לגבי זה - איפה זה טוב, איפה זה רע - ובהחלט רע מעצם הפעולות שהוא עושה במקום האדם (כלומר, כיבוי המוח האנושי...)

מכיר את המשפט ההיתולי מימות הקורונה: "כנס הרבנים נגד האינטרנט יתקיים השנה בזום"?
ככה מרגיש לי עם כל אלו שתולים שלטי 'החיים מאושרים רק בלי אינטרנט וסרטים'.
האינטרנט, הטכנולוגיה והקדמה על כל תצורותיוהם חדרו כל כך עמוק לחיים, כמעט בלתי מעשי לבטל אותם ולחזור אחורנית.
נניח שמישהו באמת ירצה לחזור אחורנית, איפה זה אמור לעצור?
פלאפון זה מודרני. אחורנית. טלפון? אה, לא אלחוטי. לחצנים? לא בטוח, יכול להיות שזה עדיין יותר מדי קדמה. חוגה. אבל זה טלפון, מכשיר מתוחכם יחסית. נחזור לימות המברקים והדואר? אוי, אבל דואר ישראל. טוב, כל אחד יתחיל לגדל במרפסת שלו יונים + שובכים.
לא מדברת על הרעש ועל הלכלוך. העיקר שיש דרך לתקשר זה עם זה.

אתם שמתנגדים לקדמה, תוותרו על המזגן. זה מכשיר סופר חכם ואינטלגנטי. גם מאוורר הוא המצאה מודרנית יחסית. חם לכם? תתמודדו. אולי תבנו כדים מיוחדים שהמים שלהם יספגו בקירות, אבל אין אחריות על נזילות אצל השכן מלמטה.

אין, כמובן, הזמנות באליאקספרס, שיין, או טמו. אין. גם נקסט מחוץ לתחום.
יש לך USB? להשמדה. זה משהו מודרני.
מקרר? מודרני, מודרני. תחזור אחורנית. לא המקררים של פרידמן אלא ארגזי קרח ותשגע את הילדים שלך מי ינקה כל פעם את המים שזלגו החוצה מהמגירה אחרי שנמסו. רק תעדכנו אותנו איפה אפשר למצוא כמויות קרח תעשיות כאלו.

בישול? תמצאו לכם פתיליה. אינדוקציה זה מודרני, בילד אין זה מודרני.
אפיה? תבנו לכם תנור כמו לפני 2000 שנה בערך, עם ארובה. בדרך תסתכסכו עם כל השכנים גם על הריחות.

כמובן, שהחניה שלכם תכלול חמורים, סוסים וגמלים, כולל אנשי תחזוקה וטיפול. גלגלים זה אסור, זאת המצאה שהיתה מודרנית לזמנה. כדי להגיע לקצה השני של הארץ תצטרכו לתכנן את היציאות שלכם מספיק זמן מראש. וחו"ל? בכלל, יש אוניות. לא קיטור, לא ממונעות - רק מפרשים. תתמודדו.



בקיצור, אפשר ככה עם הציניות להגיע לתקופות האבן ומטה.
נכנסתי ליעוץ - לפני הרבה שנים - עם אחד מהאדמו"רים. לא אנקוב בפרטים - רק אכתוב שהסיטואציה היתה חינוך של פעם מול הנתונים של היום, ולמה זה לא עובד. הוא אמר בפירוש למי שהיה צריך לשמוע: מה שהיה פעם התאים לפעם. אם אתה חי בדור של היום ומשתמש בנתונים של היום - תחנך כמו היום ולא כמו פעם.
מי שנולד בדור של היום, אמור להתמודד עם אתגרי התקופה של היום ולא לחזור לפעם.
"אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת", אומר לנו שלמה המלך. ומי חכם ממנו?