קורונה מגפת קורונה: לציבור מגיעות תשובות, והוא לא מקבל!

[גלית פוקוס]

מגפת קורונה:
לציבור מגיעות תשובות, והוא לא מקבל
התפקוד של ממשלת ישראל בשלב קרב הבלימה של הקורונה מצוין. כמעט מופת. אבל המעבר לשלב הבא פשוט לא מתנהל.
דעה: שלמה פיוטרקובסקי
שיתוף

שוטרים בכביש 1 בכניסה לירושלים
Photo by Olivier Fitoussi/Flash90

אני רחוק מלהיות מסמן מחדלים. כל מי שעוקב אחרי מה שכתבתי כאן עד היום יודע שאני מאוד טולרנטי למדיניות הסגר של הממשלה (שלהבנתי גם מוכיחה את עצמה לטווח הקצר).
ועדיין, העובדה שאיש עוד לא יצא לציבור והסביר מה הממשלה מתכננת שיקרה בין פסח לשבועות (כמובן שגם ידגיש שכל תוכנית היא בסיס לשינויים, ועדיין) היא בלתי נתפסת.
זה משדר שלצד ההצלחה מרשימה מאוד בקרב הבלימה, יש חוסר אונים אצל מקבלי ההחלטות בנוגע למעבר לשלב הבא. לסגור זו תרופה טובה, אבל יש גבול ליכולת להשתמש בה. מתי שהוא אי אפשר יהיה להמשיך ככה, והמתישהו הזה די קרוב.
האם יש מחשבות על תכנית סדורה לתפקוד המדינה בשנה וחצי הקרובות, שיהיה תפקוד בצל קורונה? מישהו עובד על זה בממשלה ברצינות? ואם כן, מי? זה מתחיל להיות מטריד.
נכון, ברור שיש כאן גם מימד אי וודאות עצום. אי אפשר באמת לייצר תוכנית עבודה מלאה לשנה וחצי הקרובות. מי שמאמין שאפשר הוא או נביא או אידיוט. אף אחד לא מצפה שתכנית כזו תהיה.
אבל אסטרטגיה חייבת להיות. תפיסת עבודה, או שמא "תפיסת הפעלה". הרי הרזרבות התיאורטיות של המשק הישראלי הן לא בלתי נגמרות. יש גבול לכמה כסף תוכל הממשלה ללוות על מנת להחזיק את אזרחי ישראל מעל למים. לכן חייבת להיות אסטרטגיה, והאסטרטגיה חייבת להיות לפחות ברובה שקופה לציבור.
מסך אי הוודאות הנוכחי יכול למשוך עד סוף חג הפסח, בשעת הדחק אפשר למשוך עד יום העצמאות. לא יותר. בסוף צריך להסביר מה תהיה "שגרת הקורונה" שלנו, דווקא בגלל שהשגרה הזות תצטרך ללוות אותנו עוד זמן רב.
אם משרד הבריאות לא מסוגל לנהל את זה, אז שנתניהו ימנה מישהו אחר. ככה אי אפשר להמשיך, ואם זה ימשיך כך המחיר שמדינת ישראל תשלם עלול להיות כבד מנשוא.

 

[וילך איש]

מעניין מאוד.
לעיתונאים ישנה תמיד את מידת השחצנות הנדרשת כדי לחלק פקודות, להטיל רפש במי שלא מציית להם, לחרחר ריב ומדון בין מקבלי ההחלטות, לנגח כל מערכת שלטון סתם בשביל הספורט, ואז להתחמק באלגנטיות מלהציע מענה רלוונטי לבעיה הספציפית.

כמה קשה לשמור על הנחיות משרד הבריאות ולהישאר בבית בשקט וזהו.
כמה קל לשפוך ערימות ביקורת אנרכיסטית על כל החלטת ממשלה ובכך לגרום נזק ישיר ועקיף לאחידות ולערבות ההדדית.

המגיפה הזו חילקה את העולם לשני סוגי אנשים: קבוצת הממורמרים, וכל השאר.
על קבוצת הממורמרים נמנים, בין השאר, האוכלוסיות הבאות בעיקר: עיתונאים, שמאלנים, שחצנים, ממציאי קונספירציות, שונאי חרדים, ח"כים מהאופוזיציה, ובעיקר אנשים שביומיום קולם נשמע תחת כל עץ רענן וכעת בחסות המגיפה הם הופכים ללא רלוונטיים כלל.
כל השאר הם רוב הציבור הפשוט שנשמע להנחיות, יושב בבית ולא מחפש להאשים את כל העולם. הרוב הדומם שמחפש פשוט לעבור את התקופה הזו וזהו. בלי להאשים אף אחד ובלי להמציא תיאוריות כזב ובלי להטיל רפש בליצמן ובביבי ובסימן טוב ובכל מי שזז.
אם קבוצת הממורמרים הייתה אף היא מאמצת את התנהגות הרוב השפוי והדומם, המון סבל היה נחסך מאיתנו.
אבל הבעיה היא שקבוצת הממורמרים תמיד נוטה לייחס לעצמה את החכמה מה באמת צריך לעשות ומדוע מה שהממשלה עושה תמיד לא נכון.
הם לא ממורמרים.
הם ריאליים.
בעיני עצמם, כמובן.

 

[מרובע]

זה המקצוע שלהם, לייצר סנציות, מה הם יכולים לעשות? לכתוב כל היום בעיתון להקשיב להוראות משרד הבריאות?? זה משעמם כבר, הציבור יפסיק לקנות את העיתון והם יפסידו כסף.