למה לעזאזל אני לא מצליח לכתוב?

אחד שצייר

משתמש רשום
שלום לכם קהילת הכותבים,
אני כבר תקופה מנסה לפצח את התשובה לשאלה "איך כותבים?" .
יש לי מלא מה לכתוב, כתבתי בעבר ואפילו פרסמתי בעיתונים אבל פתאום
החוש החמקמק הזה שעזר לי לכתוב כל כך הרבה פשוט נעלם..

אני מתיישב לכתוב ולא יודע מאיפה להתחיל, יש כל כך הרבה דרכים לכתוב על דבר אחד...

אני אתן דוגמא על סיפור חשבתי עליו;

בוא נאמר שהיו פעם שני חברים טובים, כל כך טובים עד שהם החליטו לעשות הסכם ביניהם; מי שימות ראשון יבוא לבקר את החבר השני וינסה לספר לו מה קורה 'שם' אחרי המוות.
עברו שנים ושניהם פנו איש לחייו ושכחו זה מזה.
באחד הלילות, אחד מן השניים לא מצליח להירדם, הוא מתגלגל כל הלילה בין המזרון לשמיכה ומתעורר מתוך חלומות מוזרים. קורה.
בבוקר כשהוא פותח את העיתון הוא קורא על חבורת טיילנים שנהרגו בתאונת סקי באיזה חור בעולם.
הוא עובר ברפרוף על שמות ההרוגים ולוקח לגימה מכוס הקפה שבידו - אבל אז הוא קופא.
בסוף הרשימה הוא מוצא את השם של החבר ההוא ההוא...

עכשיו עוברים עליו שלושה ימים מורטי עצבים כשמתפוצץ לו הגז בבית והוא שומע קולות מוזרים בלילות וכו' וכו' וכו'.
בסוף כשכלים כל הקיצים הוא פונה (בלית ברירה ובחוסר אמונה) לאיזשהו 'מתקשר' או משהו בסגנון וזה ישר אומר לו שהוא רדוף וכו' ועושה מה שצריך לעשות בשביל לגרש את הרוח שרודפת את ידידנו המסכן.

(כמובן לא לפני שהמסכן נאלץ לשלם הרבה מאוד כסף למתקשר).

בכל אופן, באותו הלילה הוא ישן טוב וכל החיים חוזרים למסלולם.

יומיים אחר כך הוא פותח שוב את העיתון ומגלה שהחבר שלו בכלל היה במקום אחר וכעת הוא נמצא חי ושלם ובריא והוא בדרכו לארץ.

(הפואנטה היא שהכל היה דמיונות...).

כעת לבעיה:
מאיפה מתחילים לספר סיפור כזה? מהלילה הראשון? משני החברים וההסכם? מהתור בחדר המתנה ל'מתקשר'?

מי שהבין את השאלה מוזמן לענות..

תודה בכל אופן..
 

שרה'לה

משתמש מקצוען
אם זה אמור להיות סיפור קצר, הייתי מתחילה מהלילה המסוייט, ממשיכה לבוקר עם העיתון, חוזרת אחורה להסכם, ובסוף להווה, וגו'.
אבל אם מדובר בסיפור ארוך, זה כבר סיפור ארוך...
 

אחד שצייר

משתמש רשום
כמובן שזה סיפור קצר. למה דווקא להתחיל מהלילה? סתם אינטואיציה או סיבה מיוחדת?
 

יונית3

משתמש צעיר
הייתי מתחילה מהאמצע - מהמתקשר. אבל מהתור למתקשר, הוא יושב ומחכה ואז הוא נזכר בכל מה שקרה לו בימים האחרונים (המחשבות שלו יכולות לעורר הזדהות של הקורא עם הדמות יותר מסתם סיפור מעשה שקרה). אח"כ מתקדמים עד סוף הסיפור בסדר כרונולוגי.
 

תפנית בעלילה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
הנה,כתבת...
תתחיל מאיפה שאתה רוצה.כל מקום הוא נקודת התחלה.העיקר לכתוב.תמיד אתה יכול לשנות זוית ולראות איך זה מתקבל.
 

חפציבה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
אני גם חושבת להתחיל מהלילה
לא אוהבת שחוזרים אחורה יותר מדי
לחזור אחורה למקום אחד זה נחמד (שהוא נזכר בלילה בהחלטה המשותפת מהעבר...)

אגב, הסיפור עצמו ממש יפה וזה כבר חלק חשוב
יש סופרים אמנים שיכולים לעשות מסתם מסר קטן סיפור מרתק (ע''ע מוישה גוטמן)
אבל כשהעלילה עצמה מעניינת, הכתיבה יכולה להיות פשוטה וזורמת, בלי יותר מדי התחכמויות
ודווקא הסגנון הפשוט והענייני עושה את העבודה (ע''ע חיים ולדר)
כך שלעניות דעתי, סופר שיש לו דמיון פורה ומפותח, ורעיונות מעניינים - זה כבר חצי דרך...
מעניין אם גם אתם ה'מבינים' חושבים ככה...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קל

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה:ב אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי:ג אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד:ד כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא:ה קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי:ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר:ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת:ח וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו:
נקרא  15  פעמים

אתגר AI

רבי שמעון - הסיפור המלא • אתגר 15

לוח מודעות

למעלה