שלום לכם קהילת הכותבים,
אני כבר תקופה מנסה לפצח את התשובה לשאלה "איך כותבים?" .
יש לי מלא מה לכתוב, כתבתי בעבר ואפילו פרסמתי בעיתונים אבל פתאום
החוש החמקמק הזה שעזר לי לכתוב כל כך הרבה פשוט נעלם..
אני מתיישב לכתוב ולא יודע מאיפה להתחיל, יש כל כך הרבה דרכים לכתוב על דבר אחד...
אני אתן דוגמא על סיפור חשבתי עליו;
בוא נאמר שהיו פעם שני חברים טובים, כל כך טובים עד שהם החליטו לעשות הסכם ביניהם; מי שימות ראשון יבוא לבקר את החבר השני וינסה לספר לו מה קורה 'שם' אחרי המוות.
עברו שנים ושניהם פנו איש לחייו ושכחו זה מזה.
באחד הלילות, אחד מן השניים לא מצליח להירדם, הוא מתגלגל כל הלילה בין המזרון לשמיכה ומתעורר מתוך חלומות מוזרים. קורה.
בבוקר כשהוא פותח את העיתון הוא קורא על חבורת טיילנים שנהרגו בתאונת סקי באיזה חור בעולם.
הוא עובר ברפרוף על שמות ההרוגים ולוקח לגימה מכוס הקפה שבידו - אבל אז הוא קופא.
בסוף הרשימה הוא מוצא את השם של החבר ההוא ההוא...
עכשיו עוברים עליו שלושה ימים מורטי עצבים כשמתפוצץ לו הגז בבית והוא שומע קולות מוזרים בלילות וכו' וכו' וכו'.
בסוף כשכלים כל הקיצים הוא פונה (בלית ברירה ובחוסר אמונה) לאיזשהו 'מתקשר' או משהו בסגנון וזה ישר אומר לו שהוא רדוף וכו' ועושה מה שצריך לעשות בשביל לגרש את הרוח שרודפת את ידידנו המסכן.
(כמובן לא לפני שהמסכן נאלץ לשלם הרבה מאוד כסף למתקשר).
בכל אופן, באותו הלילה הוא ישן טוב וכל החיים חוזרים למסלולם.
יומיים אחר כך הוא פותח שוב את העיתון ומגלה שהחבר שלו בכלל היה במקום אחר וכעת הוא נמצא חי ושלם ובריא והוא בדרכו לארץ.
(הפואנטה היא שהכל היה דמיונות...).
כעת לבעיה:
מאיפה מתחילים לספר סיפור כזה? מהלילה הראשון? משני החברים וההסכם? מהתור בחדר המתנה ל'מתקשר'?
מי שהבין את השאלה מוזמן לענות..
תודה בכל אופן..
אני כבר תקופה מנסה לפצח את התשובה לשאלה "איך כותבים?" .
יש לי מלא מה לכתוב, כתבתי בעבר ואפילו פרסמתי בעיתונים אבל פתאום
החוש החמקמק הזה שעזר לי לכתוב כל כך הרבה פשוט נעלם..
אני מתיישב לכתוב ולא יודע מאיפה להתחיל, יש כל כך הרבה דרכים לכתוב על דבר אחד...
אני אתן דוגמא על סיפור חשבתי עליו;
בוא נאמר שהיו פעם שני חברים טובים, כל כך טובים עד שהם החליטו לעשות הסכם ביניהם; מי שימות ראשון יבוא לבקר את החבר השני וינסה לספר לו מה קורה 'שם' אחרי המוות.
עברו שנים ושניהם פנו איש לחייו ושכחו זה מזה.
באחד הלילות, אחד מן השניים לא מצליח להירדם, הוא מתגלגל כל הלילה בין המזרון לשמיכה ומתעורר מתוך חלומות מוזרים. קורה.
בבוקר כשהוא פותח את העיתון הוא קורא על חבורת טיילנים שנהרגו בתאונת סקי באיזה חור בעולם.
הוא עובר ברפרוף על שמות ההרוגים ולוקח לגימה מכוס הקפה שבידו - אבל אז הוא קופא.
בסוף הרשימה הוא מוצא את השם של החבר ההוא ההוא...
עכשיו עוברים עליו שלושה ימים מורטי עצבים כשמתפוצץ לו הגז בבית והוא שומע קולות מוזרים בלילות וכו' וכו' וכו'.
בסוף כשכלים כל הקיצים הוא פונה (בלית ברירה ובחוסר אמונה) לאיזשהו 'מתקשר' או משהו בסגנון וזה ישר אומר לו שהוא רדוף וכו' ועושה מה שצריך לעשות בשביל לגרש את הרוח שרודפת את ידידנו המסכן.
(כמובן לא לפני שהמסכן נאלץ לשלם הרבה מאוד כסף למתקשר).
בכל אופן, באותו הלילה הוא ישן טוב וכל החיים חוזרים למסלולם.
יומיים אחר כך הוא פותח שוב את העיתון ומגלה שהחבר שלו בכלל היה במקום אחר וכעת הוא נמצא חי ושלם ובריא והוא בדרכו לארץ.
(הפואנטה היא שהכל היה דמיונות...).
כעת לבעיה:
מאיפה מתחילים לספר סיפור כזה? מהלילה הראשון? משני החברים וההסכם? מהתור בחדר המתנה ל'מתקשר'?
מי שהבין את השאלה מוזמן לענות..
תודה בכל אופן..