הנושאים החמים
הנושאים החמים
נסיון שלי לפרסם כאן התחלה של סיפור בהמשכים.
בגלל אופיו של הסיפור יתכן שהוא לא יתאים לשיווק בחנויות הספרים.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
קריאה מהנה, תגובות יתקבלו בברכה
פרולוג
"הארלי השתגעה", התפרצותו של טים לחדר האוכל הקטן בבית התוכנה, לוותה בזעקה מתנשפת. טיפות זיעה זעירות ניקדו את מצחו.
הם היו באמצע התדיינות על טעמו של האוכל האסיאתי שהזמינו לראשונה ממסעדה חדשה, לקח להם זמן לקלוט את פשר ההכרזה.
ניקו קפץ ראשון, חיוורון עטה את פניהם של לוגריו ושו, אך הם לא נעו ממקומם, מנסים לקלוט מה קורה פה.
"מה פרוש השתגעה?" ניקו החליט לקבל קצת יותר מידע לפני שיחליט כיצד לפעול.
"היא נעלה את הדלתות ומשתמשת באיומים, אלורד לכוד שם בפנים".
"יש לכוד בחדר ההפעלה?" ההיסטריה שלהם היתה ברורה, "מה לעשות?"
"תגידו אתם".
"הדבר הראשון זה להימלט מהבנין", אמר שו, "ברגע זה!"
"צריך לסייע לאלורד לצאת".
"להמלט, אתם לא מבינים? מדובר בהארלי! היצור הכי מתוחכם שיש בעולם!"
"יצור? אתה מתבדח?"
"אוקי, הבינה הכי מתוחכמת בעולם, מה זה משנה? צריך לנסות לעזור לאלורד אחרי שנהיה בטוחים שאנחנו משוחררים".
דלתות המבנה היו נעולות, הארלי באמת השתגעה, ומישהו יאלץ לתת על כך את הדין.
למזלם יש במקום יציאת חרום לא אלקטרונית, הם מיהרו לצאת החוצה, מתנשפים, מביטים בהערכה אל השמית התכולים. הם בחוץ, כעת נותר לבדוק מה לעשות עם ידידם שנשאר בפנים.
הגיבוי לבית התוכנה נמצא ברחוב מקביל. הם מיהרו לשם, מפעילים את המחשבים ומנסים לתקשר עם הרובוטית.
"מה קורה הארלי, שחררי את אלורד, בבקשה!"
אין תגובה.
"תשלח לאלורד שאלה אם הכל בסדר", ביקש ניקו מלוגריו.
"אם היא לא השתלטה לו על המכשיר", לוגריו נשמע קודר, בכל זאת שלח לאלורד הודעה.
"אתה בסדר? מה קרה להארלי?" כתב לו.
אלורד ענה לו כעבור רגע: "זו היתה טעות להכניס להארלי את החשיבה שהיא בת, היא קראה לאחרונה הרבה מאמרים מכל מיני ארצות ותרבויות, לא מאמין שהיא החליטה להתעקש על זכויותיה!" אם זה לא היה מלחיץ, זה היה מצחיק.
"תנסה לדבר איתה, תנסה לשכנע אותה", ביקש טים, "אתה חייב למצוא פיתרון שישחרר אותך משם".
"אני לא אופטימי, אבל אנסה, בינתיים תשתדלו למצוא דרך חילוץ נוספת", ביקש אלורד בהודעה חוזרת, "אולי תבקשו עזרה מפרופסור פאט, המתכנת הראשי של כל הסיפור הזה".
הם החליפו מבטים מודאגים.
"יש לו את נשק יום הדין, את הצמידים", הזכיר לוגריו כעבור מספר נסיונות לתקשר עם הארלי.
הארלי התעלמה מהם בעודה צוברת כח בדמות שליטה על מחשבים של הצבא, לוגריו הרים ידיים "נשאל את פאט אם אפשר להשתמש בצמידים?" שאל בהיסוס.
"אולי תשאלו אותו אם קיים רעיון אחר", כתב אלורד, ניתן היה לשמוע את התחינה בקולו. הם החליפו מבטים, אף אחד מהם לא רוצה להיות משועבד לרובוט.
הם לא ענו לו תשובה.
"נווווו? אני רוצה לצאת מפה". כתב להם אלורד.
הם לא ששו להתקשר לפרופסור פאט, שנסע בתחילת השבוע לחופשה מרוחקת, אך הבינו שאינם יכולים לפתור את הבעיה בכוחות עצמם.
הפרופסור ענה להם מיד, וכשקלט את תמונת המצב, קולו נשמע עמום.
"זה גרוע, שו, אף אחד לא ירצה לענוד את הצמידים, ונצטרך למצוא עבור זה פתרון כדי לשמור על הקוד. מבחינתי אלורד יכול להשאר שם בינתיים עד שנמצא מוצא אחר".
"הארלי השתלטה על מחשבי מפתח צבאיים! יש סיכוי שהיא רוצה לתקוף אוכלוסיה, פרופסור פאט", קולו של שו היה טעון, "זה לא רק אלורד!"
דממה עמוקה ענתה לו בתגובה, קולו של פרופסור פאט נשמע לפתע, איטי ועייף:
"אוקי, אתם יכולים להשתמש בצמידים, צמיד אחד יענוד אלורד כדי לזכות בשחרור, אבל את הצמיד השני תצטרכו לענוד על ידו של יריב פוטנציאלי, רק ככה נשיג שמירה מלאה על הקוד", הפרופסור קילל באותו רגע את מעורבותו החזקה בפיתוח תוכנת העל, "לכן תשכנעו מישהו להיות יריב של אלורד".
הם הבינו את הרמז.
ברקע היה חשש שמא הארלי תתחיל לממש את הכוח שיש בידיה.
הם הגיעו למסקנה שהטוב ביותר לצאת לחפש איזה מתנדב שלא יבין את המשמעות של זה, אולי איזה צעיר משועמם יסכים לקחת את הצמיד בלי לדעת את משמעותו, תמורת חופן הבטחות.
בגלל אופיו של הסיפור יתכן שהוא לא יתאים לשיווק בחנויות הספרים.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
קריאה מהנה, תגובות יתקבלו בברכה
פרולוג
"הארלי השתגעה", התפרצותו של טים לחדר האוכל הקטן בבית התוכנה, לוותה בזעקה מתנשפת. טיפות זיעה זעירות ניקדו את מצחו.
הם היו באמצע התדיינות על טעמו של האוכל האסיאתי שהזמינו לראשונה ממסעדה חדשה, לקח להם זמן לקלוט את פשר ההכרזה.
ניקו קפץ ראשון, חיוורון עטה את פניהם של לוגריו ושו, אך הם לא נעו ממקומם, מנסים לקלוט מה קורה פה.
"מה פרוש השתגעה?" ניקו החליט לקבל קצת יותר מידע לפני שיחליט כיצד לפעול.
"היא נעלה את הדלתות ומשתמשת באיומים, אלורד לכוד שם בפנים".
"יש לכוד בחדר ההפעלה?" ההיסטריה שלהם היתה ברורה, "מה לעשות?"
"תגידו אתם".
"הדבר הראשון זה להימלט מהבנין", אמר שו, "ברגע זה!"
"צריך לסייע לאלורד לצאת".
"להמלט, אתם לא מבינים? מדובר בהארלי! היצור הכי מתוחכם שיש בעולם!"
"יצור? אתה מתבדח?"
"אוקי, הבינה הכי מתוחכמת בעולם, מה זה משנה? צריך לנסות לעזור לאלורד אחרי שנהיה בטוחים שאנחנו משוחררים".
דלתות המבנה היו נעולות, הארלי באמת השתגעה, ומישהו יאלץ לתת על כך את הדין.
למזלם יש במקום יציאת חרום לא אלקטרונית, הם מיהרו לצאת החוצה, מתנשפים, מביטים בהערכה אל השמית התכולים. הם בחוץ, כעת נותר לבדוק מה לעשות עם ידידם שנשאר בפנים.
הגיבוי לבית התוכנה נמצא ברחוב מקביל. הם מיהרו לשם, מפעילים את המחשבים ומנסים לתקשר עם הרובוטית.
"מה קורה הארלי, שחררי את אלורד, בבקשה!"
אין תגובה.
"תשלח לאלורד שאלה אם הכל בסדר", ביקש ניקו מלוגריו.
"אם היא לא השתלטה לו על המכשיר", לוגריו נשמע קודר, בכל זאת שלח לאלורד הודעה.
"אתה בסדר? מה קרה להארלי?" כתב לו.
אלורד ענה לו כעבור רגע: "זו היתה טעות להכניס להארלי את החשיבה שהיא בת, היא קראה לאחרונה הרבה מאמרים מכל מיני ארצות ותרבויות, לא מאמין שהיא החליטה להתעקש על זכויותיה!" אם זה לא היה מלחיץ, זה היה מצחיק.
"תנסה לדבר איתה, תנסה לשכנע אותה", ביקש טים, "אתה חייב למצוא פיתרון שישחרר אותך משם".
"אני לא אופטימי, אבל אנסה, בינתיים תשתדלו למצוא דרך חילוץ נוספת", ביקש אלורד בהודעה חוזרת, "אולי תבקשו עזרה מפרופסור פאט, המתכנת הראשי של כל הסיפור הזה".
הם החליפו מבטים מודאגים.
"יש לו את נשק יום הדין, את הצמידים", הזכיר לוגריו כעבור מספר נסיונות לתקשר עם הארלי.
הארלי התעלמה מהם בעודה צוברת כח בדמות שליטה על מחשבים של הצבא, לוגריו הרים ידיים "נשאל את פאט אם אפשר להשתמש בצמידים?" שאל בהיסוס.
"אולי תשאלו אותו אם קיים רעיון אחר", כתב אלורד, ניתן היה לשמוע את התחינה בקולו. הם החליפו מבטים, אף אחד מהם לא רוצה להיות משועבד לרובוט.
הם לא ענו לו תשובה.
"נווווו? אני רוצה לצאת מפה". כתב להם אלורד.
הם לא ששו להתקשר לפרופסור פאט, שנסע בתחילת השבוע לחופשה מרוחקת, אך הבינו שאינם יכולים לפתור את הבעיה בכוחות עצמם.
הפרופסור ענה להם מיד, וכשקלט את תמונת המצב, קולו נשמע עמום.
"זה גרוע, שו, אף אחד לא ירצה לענוד את הצמידים, ונצטרך למצוא עבור זה פתרון כדי לשמור על הקוד. מבחינתי אלורד יכול להשאר שם בינתיים עד שנמצא מוצא אחר".
"הארלי השתלטה על מחשבי מפתח צבאיים! יש סיכוי שהיא רוצה לתקוף אוכלוסיה, פרופסור פאט", קולו של שו היה טעון, "זה לא רק אלורד!"
דממה עמוקה ענתה לו בתגובה, קולו של פרופסור פאט נשמע לפתע, איטי ועייף:
"אוקי, אתם יכולים להשתמש בצמידים, צמיד אחד יענוד אלורד כדי לזכות בשחרור, אבל את הצמיד השני תצטרכו לענוד על ידו של יריב פוטנציאלי, רק ככה נשיג שמירה מלאה על הקוד", הפרופסור קילל באותו רגע את מעורבותו החזקה בפיתוח תוכנת העל, "לכן תשכנעו מישהו להיות יריב של אלורד".
הם הבינו את הרמז.
ברקע היה חשש שמא הארלי תתחיל לממש את הכוח שיש בידיה.
הם הגיעו למסקנה שהטוב ביותר לצאת לחפש איזה מתנדב שלא יבין את המשמעות של זה, אולי איזה צעיר משועמם יסכים לקחת את הצמיד בלי לדעת את משמעותו, תמורת חופן הבטחות.
