הנושאים החמים
הנושאים החמים
מדריך לסוכרתי המבולבל....
הגדרת "לולאה סגורה" – משאבת אינסולין שמקבלת הוראות אוטומטיות על פי מדידות סוכר של מד רציף.
ובמילים פשוטות: סנסור שבודק סוכר באופן רציף, שולח תוצאות למערכת ממוחשבת כלשהי, והיא יודעת לנקוט בפעולות מול משאבת האינסולין בהתאם לתוצאות ערכי הסוכר באותו רגע.
מדוע נקרא שמה לולאה סגורה (לופ) כי המערכת עובדת ללא מגע יד אדם וחוזרת על הפעולות בכל רגע נתון.
עכשיו נצלול לעומק הענין.
מי המציא את הלופ? ובכן, הלופ הומצא כמעט במקרה על ידי משתמשת שבסך הכל ניסתה להניע את חברת הטכנולוגיה שלה להגביר את השמע בהתרעה כי לא היתה מתעוררת ממנו בלילה... אז החברה כמו כל חברה שמכבדת את עצמה... צקצקה וסרבה... המוצר מושלם מבחינתם. אותה גברת הצליחה איכשהו בעזרת ידיד שהיה גאון מחשב לחבר את המשאבה שלה למחשב ביתי דרך התקן אלחוטי כלשהו, וליצור איזושהי תוכנת "שעון מעורר" שאכן תעיר אותה כשיש התרעה. משם והלאה הכל התגלגל די מהר... מהרגע שבו נכנס לתמונה מחשב בנוסף לתוכנה שיש על המשאבה, נפתחו בעצם השמים, והרעיונות לא פסקו...
אז אם אפשר להשתלט על המשאבה ולתת לה פקודות, וניתן לקחת נתונים מהסנסור, למה שהם לא יעבדו יפה לבד עם תוכנה חכמה שתדע לקבל החלטות? וזה קם והיה.
החברות עצמן שהבינו שהן במירוץ נגד הזמן, ושזה הדבר הבא בסוכרת, החלו לפתח לופ משל עצמן. כמובן שחברה מסודרת וממוסדת חייבת להעביר את הטכנולוגיה שבעה מדורי בדיקות ניסויים ומחקרים... אבל לקו הגמר הגיעה חברת מדטרוניק עם מוצר שנקרא אז G670 (אגב, התוכנה שלו נכתבה כאן בארץ) שבעצם "סגר לולאה" ואחר כך התקדם לדגם המוכר לכולנו: 780G. אחריה קיבלו אישורים חברת המשאבות האמריקאית טנדם (שבקרוב תגיע לארץ בע"ה) וגם האומניפוד 5 שאוטוטו מתחילה בשיווק בחו"ל.
במקביל, התפתחה קהילה של מתמחי מיחשוב שיצרו ושיפרו את הלופ הפיראטי. האתגר המשמעותי שעמד בפניהם היה פריצת דרכי הגישה למשאבות מסויימות. החברות שמוציאות מוצר לשוק, חייבות להגן עליו מפני פריצה שעלולה לשנות מינונים בלתי מבוקרים... אבל הם צלחו את האתגר ביצירתיות. את הנתונים מהסנסורים קל יותר לקבל מטבע הדברים, א. כי הנתונים נשלחי בדרך אלחוטית כלשהיא באופן רציף. ב. כי אין חשש שמישהו ישתמש בנתונים למשהו שעלול להזיק, אז הרגולציה מקלה יותר.
בכל אופן, קהילת הלופרים הפיראטיים הלכה וגדלה, הלופ נכתב על ידי מפתחי תוכנה מכל העולם שלא למטרת רווח וכתרומה לציבור. המפתחים מוסיפים ומשפרים אותו כל הזמן.
לאט לאט הצטרפו גם אנשים שלא מוגדרים כהאקרים או מומחי מחשב וסייבר, ועבורם יצרו המפתחים מקדמי בטחון שונים, כמו רשימת משימות התקדמות שחייבים לעבור אותן כדי להתקדם ללולאה הסגורה. (כמובן שיש גם "חוכמולוגים" שיודעים לעקוף אותן, אבל שכרם יוצא בהפסדם בסוף)
בסופו של דבר כל מערכות ה"לולאה הסגורה" עושות את אותה פעולה – נטילת אחריות על הטיפול באופן טכנולוגי.
אז מה בכל זאת ההבדל בין לופ ל780G?
כדי להבין זאת אנקוט בדוגמה: נניח שהחלטתם להתפנק בחליפה חדשה. נכנסתם לחנות יוקרתית, מדדתם 4-5 סוגי חליפות, קצת התאמה ותיקון והופ יצאתם עם חליפה. כמעט כולנו עושים את זה...
אבל ישנם כאלה שלא מוותרים על תפירה לפי מידה. הם יודעים בדיוק מה הם רוצים... איזה בד ואיזו מכפלת, איזו בטנה ואילו כפתורים... טובים ומומחים מאלו הם אלו שלא סומכים אפילו על החייט, אלא לוקחים קורס מקצועי לתפירת חליפות ותופרים לעצמם ממש.
בחזרה אלינו: ה780G של מדטרוניק, הטנדם והאומניפוד 5 הם מוצרי מדף. מוצרים מעולים שאכן עושים את העבודה. עם אחריות ותמיכה.
ה"לופ" הפיראטי הוא בעצם סדנת לימוד עצמית בה הסוכרתי לומד לבד איך להשתמש בכלים שונים כדי ליצור ולתפור לעצמו לופ. המתלמד רוכש ידע וכלי עבודה פשוטים, כדי שיקים לעצמו את הלופ האישי שלו. זה כולל בתוכו המון פונקציות שמתאימות רק לו - תפור לעצמך את החליפה שלך. אמנם אתה בסיכון שתגזור את השרוולים בטעות מעל המרפק או שתתפור את הצווארון עקום... אבל הסיכוי שלך להגיע למוצר מושלם בדיוק כפי שרצית הוא גדול יותר והאפשרויות מתרחבות בהרבה מ"מוצר מדף".
בואו ונאמר זאת כך: אילולא הקדים הלופ את ה"מוצר" של החברות, והפתרון של החברות היה נגיש לכלל, לא היה קם הלופ, או גווע מזמן. מה שקרה הוא שהחברות היו צריכות לבזבז זמן יקר על אישורים מחקרים ורגולציות, וגם אחרי שהם יצרו מוצר מעולה – בינתיים הוא לא מונגש לציבור (לפחות כאן בארץ..) בביטוח סל בריאות וכדו'. כל זה מוביל למסקנה הבאה: אם ביכלתכם לקבל את המוצר של החברות באופן כלשהו – הוא יספק אתכם בהרבה פחות כאבי ראש ועשייה. במידה ואתם לא זכאים לקבל את המוצר – זה הזמן לחשוב על לופ, ובתנאים דלהלן.
דווקא בגלל המקצועיות, כל סוכרתי שמעוניין לעשות לופ, חייב לעמוד בכמה 'תנאי קבלה' לבניית המערכת הנ"ל לפי סדר חשיבותם...
ובמילים פשוטות: סנסור שבודק סוכר באופן רציף, שולח תוצאות למערכת ממוחשבת כלשהי, והיא יודעת לנקוט בפעולות מול משאבת האינסולין בהתאם לתוצאות ערכי הסוכר באותו רגע.
מדוע נקרא שמה לולאה סגורה (לופ) כי המערכת עובדת ללא מגע יד אדם וחוזרת על הפעולות בכל רגע נתון.
עכשיו נצלול לעומק הענין.
מי המציא את הלופ? ובכן, הלופ הומצא כמעט במקרה על ידי משתמשת שבסך הכל ניסתה להניע את חברת הטכנולוגיה שלה להגביר את השמע בהתרעה כי לא היתה מתעוררת ממנו בלילה... אז החברה כמו כל חברה שמכבדת את עצמה... צקצקה וסרבה... המוצר מושלם מבחינתם. אותה גברת הצליחה איכשהו בעזרת ידיד שהיה גאון מחשב לחבר את המשאבה שלה למחשב ביתי דרך התקן אלחוטי כלשהו, וליצור איזושהי תוכנת "שעון מעורר" שאכן תעיר אותה כשיש התרעה. משם והלאה הכל התגלגל די מהר... מהרגע שבו נכנס לתמונה מחשב בנוסף לתוכנה שיש על המשאבה, נפתחו בעצם השמים, והרעיונות לא פסקו...
אז אם אפשר להשתלט על המשאבה ולתת לה פקודות, וניתן לקחת נתונים מהסנסור, למה שהם לא יעבדו יפה לבד עם תוכנה חכמה שתדע לקבל החלטות? וזה קם והיה.
החברות עצמן שהבינו שהן במירוץ נגד הזמן, ושזה הדבר הבא בסוכרת, החלו לפתח לופ משל עצמן. כמובן שחברה מסודרת וממוסדת חייבת להעביר את הטכנולוגיה שבעה מדורי בדיקות ניסויים ומחקרים... אבל לקו הגמר הגיעה חברת מדטרוניק עם מוצר שנקרא אז G670 (אגב, התוכנה שלו נכתבה כאן בארץ) שבעצם "סגר לולאה" ואחר כך התקדם לדגם המוכר לכולנו: 780G. אחריה קיבלו אישורים חברת המשאבות האמריקאית טנדם (שבקרוב תגיע לארץ בע"ה) וגם האומניפוד 5 שאוטוטו מתחילה בשיווק בחו"ל.
במקביל, התפתחה קהילה של מתמחי מיחשוב שיצרו ושיפרו את הלופ הפיראטי. האתגר המשמעותי שעמד בפניהם היה פריצת דרכי הגישה למשאבות מסויימות. החברות שמוציאות מוצר לשוק, חייבות להגן עליו מפני פריצה שעלולה לשנות מינונים בלתי מבוקרים... אבל הם צלחו את האתגר ביצירתיות. את הנתונים מהסנסורים קל יותר לקבל מטבע הדברים, א. כי הנתונים נשלחי בדרך אלחוטית כלשהיא באופן רציף. ב. כי אין חשש שמישהו ישתמש בנתונים למשהו שעלול להזיק, אז הרגולציה מקלה יותר.
בכל אופן, קהילת הלופרים הפיראטיים הלכה וגדלה, הלופ נכתב על ידי מפתחי תוכנה מכל העולם שלא למטרת רווח וכתרומה לציבור. המפתחים מוסיפים ומשפרים אותו כל הזמן.
לאט לאט הצטרפו גם אנשים שלא מוגדרים כהאקרים או מומחי מחשב וסייבר, ועבורם יצרו המפתחים מקדמי בטחון שונים, כמו רשימת משימות התקדמות שחייבים לעבור אותן כדי להתקדם ללולאה הסגורה. (כמובן שיש גם "חוכמולוגים" שיודעים לעקוף אותן, אבל שכרם יוצא בהפסדם בסוף)
בסופו של דבר כל מערכות ה"לולאה הסגורה" עושות את אותה פעולה – נטילת אחריות על הטיפול באופן טכנולוגי.
אז מה בכל זאת ההבדל בין לופ ל780G?
כדי להבין זאת אנקוט בדוגמה: נניח שהחלטתם להתפנק בחליפה חדשה. נכנסתם לחנות יוקרתית, מדדתם 4-5 סוגי חליפות, קצת התאמה ותיקון והופ יצאתם עם חליפה. כמעט כולנו עושים את זה...
אבל ישנם כאלה שלא מוותרים על תפירה לפי מידה. הם יודעים בדיוק מה הם רוצים... איזה בד ואיזו מכפלת, איזו בטנה ואילו כפתורים... טובים ומומחים מאלו הם אלו שלא סומכים אפילו על החייט, אלא לוקחים קורס מקצועי לתפירת חליפות ותופרים לעצמם ממש.
בחזרה אלינו: ה780G של מדטרוניק, הטנדם והאומניפוד 5 הם מוצרי מדף. מוצרים מעולים שאכן עושים את העבודה. עם אחריות ותמיכה.
ה"לופ" הפיראטי הוא בעצם סדנת לימוד עצמית בה הסוכרתי לומד לבד איך להשתמש בכלים שונים כדי ליצור ולתפור לעצמו לופ. המתלמד רוכש ידע וכלי עבודה פשוטים, כדי שיקים לעצמו את הלופ האישי שלו. זה כולל בתוכו המון פונקציות שמתאימות רק לו - תפור לעצמך את החליפה שלך. אמנם אתה בסיכון שתגזור את השרוולים בטעות מעל המרפק או שתתפור את הצווארון עקום... אבל הסיכוי שלך להגיע למוצר מושלם בדיוק כפי שרצית הוא גדול יותר והאפשרויות מתרחבות בהרבה מ"מוצר מדף".
בואו ונאמר זאת כך: אילולא הקדים הלופ את ה"מוצר" של החברות, והפתרון של החברות היה נגיש לכלל, לא היה קם הלופ, או גווע מזמן. מה שקרה הוא שהחברות היו צריכות לבזבז זמן יקר על אישורים מחקרים ורגולציות, וגם אחרי שהם יצרו מוצר מעולה – בינתיים הוא לא מונגש לציבור (לפחות כאן בארץ..) בביטוח סל בריאות וכדו'. כל זה מוביל למסקנה הבאה: אם ביכלתכם לקבל את המוצר של החברות באופן כלשהו – הוא יספק אתכם בהרבה פחות כאבי ראש ועשייה. במידה ואתם לא זכאים לקבל את המוצר – זה הזמן לחשוב על לופ, ובתנאים דלהלן.
דווקא בגלל המקצועיות, כל סוכרתי שמעוניין לעשות לופ, חייב לעמוד בכמה 'תנאי קבלה' לבניית המערכת הנ"ל לפי סדר חשיבותם...
- הוא נדרש להמון מוטיבציה והבנת התהליך הארוך והמורכב של בנית הלופ, והציפיות ממנו.
- הוא צריך להבין ולהתמצא היטב במקצוע הסוכרת, שזה בגדול:
- להבין ולהכיר את יחסי האינסולין פחמימה שלו היטב.
- להבין ולהכיר טוב את אינסולין הבסיס שלו (באזל).
- להבין ולהכיר טוב את פקטור התיקון שלו.
- להבין ולהיות מנוסה בתפעול של משאבת אינסולין וסנסור.
- חייב שיהיה לו פניות והמון זמן להשקעה בתחילת הדרך כדי לבנות לעצמו את המערכת כנדרש.
- הוא אמור להכיר את העולם הטכנולוגי הסלולרי (אפליקציות, סמארטפונים). היום אפשרי למצוא גם סמארטפונים שהותאמו במיוחד לצורך הלופ לציבור שומ"צ.
בהצלחה.
