דיון 'להרוג' את גיבור הספר, מה דעתכם?

[הפקות ומשחק]

שלום לכולם,
יש לי חברה שכותבת כעת את ספרה השני, כשהראשון מאוד מצליח ב"ה.
היא התייעצה איתי, והאמת, לא הייתה לי תשובה מסוימת.
יש לה גיבור בספר הראשון, האמת שהוא דמות משנית לגיבור, כשהיא חיברה אליו את הקוראים מאוד מאוד.
הוא אמיץ, טוב לב, חכם, מלא בקסם אישי. אותו אהבו הרבה יותר מהגיבור הראשי.
בספר השני, (מתוכנן כהמשך) אותו 'דמות המשנה' חלה, ממש. בעקבות סיבות מסוימות..
עכשיו היא בדיונים.
#האם לסיים את זה בצורה צפויה, שהוא בטוח יתרפא, ויחזור לעצמו וכ' וכ'?
#או האם לסיים את זה בצורה מפתיעה ולא צפויה, שהגיבור נפטר, ואז הכל מסביב משתנה?
והעיקר, מה דעתכם על להרוג דמות מאוד מחוברת אל הקוראים בספר?
אשמח לכל תשובה, תודה!

 

[שיבת ציון]

עכשיו היא בדיונים.
#האם לסיים את זה בצורה צפויה, שהוא בטוח יתרפא, ויחזור לעצמו וכ' וכ'?
#או האם לסיים את זה בצורה לא צפויה, שהגיבור נפטר, ואז הכל מסביב משתנה?

אני חושבת שכדאי לסיים בצורה לא צפויה, אבל לא להרוג!!
אולי להבריא אותו לא לגמרי, לדוגמא: להשאיר אותו עם שיתוק מסוים כתוצאה מהמחלה או מהטיפול וכד'. ככה הקוראים לא מרגישים מרומים- ומצד שני לא חווים אבדן (כן, להפרד מדמות זה אבדן).

והעיקר, מה דעתכם על להרוג דמות מאוד מחוברת אל הקוראים בספר?

לא. לא. לא.
יש מספיק פרידות בחיים, לא חושבת שכדאי להשתמש בדרך הזאת כדי לעורר ריגוש אצל הקוראים. אפשר בדרכים אחרות. שלא יובן לא נכון, אני חושבת שבוודאי צריך כאב, ואפילו טרגדיות,- כדי לעורר תהליך, ותחושות, וחיבור (שנוצר לרב על ידי תחושת כאב),
אבל ממש לא להרוג דמות.

עריכה (לאחר שראיתי את התגובה של @לרקוד על הירח ): מסתייגת שלפעמים כן צריך להרוג דמות- בשביל אמינות או בשביל התמודדות של דמות אחרת עם הפטירה- אבל ממש פעמים מועטות, ואף פעם לא כברירת מחדל של: איך נעשה את זה יותר מעניין ומעורר ריגוש? נהרוג אותו!! גם אם זה עובד, הכאב של הקוראים לא שווה את זה (ולדעתי זה גם מוריד מהמקצועיות של הסיפור. כלומר, אם בשביל ליצור עניין וחוויה הסופר/ת צריכ/ה לעשות משהו בסדר גודל דרמטי...- לא בטוח שאחפש לקרוא עוד ספרים שלו/ה.).

 

[לרקוד על הירח]

וואי, סוגיה קשה.
אני עקרונית כן בעד שיהרגו גיבורים, (אם הם לא חשובים מדי להמשך העלילה) גם אם הקוראים התחברו ובלה בלה...
אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, אחרי שעשו לי את זה.... ההרגשה הייתה ממש זוועה.
זה ממש ממש עיצבן אותי.
לכן אני אומרת- כן, יש מוות בעולמנו, והספרים (לפחות האמינים שבהם) אמורים לתאר מציאות הגיונית- ובמציאות ההגיונית שכולנו חווים- יש מוות. לצערנו או לשמחתתנו (ולמרבה הנס הבחירה לא בידנו... ) אז לכן- אפשר בהחלט, ובמקרים מסוימים אפילו כדאי, להרוג מישהו.
אבל- שלא יהיה מדי חמוד. בבקשה! זה יגרום לקוראים לשנוא את הסופרת והסיפור, ולהרגיש ממש רע, וחבל.
וגם יש עוד אופציה- זה לגרום לגיבור נכות קשה כלשהי, או משהו שיישאר אתו לכל החיים. כמו שאמרה @שיבת ציון (כמו למשל- יונה ספיר שעיוורה את בנצי במקום להרוג אותו לגמרי,- שזו בחירה מצוינת לדעתי.)
בקיצור, הרבה בהצלחה. אכן מורכב...
מקווה שעזרתי במשהו

 

[הפקות ומשחק]

אולי להבריא אותו לא לגמרי, לדוגמא: להשאיר אותו עם שיתוק מסוים כתוצאה מהמחלה או מהטיפול וכד'.

לכן אני אומרת- כן, יש מוות בעולמנו, והספרים (לפחות האמינים שבהם) אמורים לתאר מציאות הגיונית- ובמציאות ההגיונית שכולנו חווים- יש מוות. לצערנו או לשמחתתנו

זו הבעיה. שת'כלס אם הגיבור חלה ממש, ופתאום הוא הבריא זה קצת מוריד מהאמינות של הספר. אבל מצד שני, קצת מפחיד לגרום לקוראים לאובדן כזה במיוחד מדמות אהובה..
לשתק זה אופציה טובה, אבל לא לגמרי 'לא צפויה'.

 

[-חיה-]

זו הבעיה. שת'כלס אם הגיבור חלה ממש, ופתאום הוא הבריא זה קצת מוריד מהאמינות של הספר. אבל מצד שני, קצת מפחיד לגרום לקוראים לאובדן כזה במיוחד מדמות אהובה..
לשתק זה אופציה טובה, אבל לא לגמרי 'לא צפויה'.

ומה עם להשאיר סוף פתוח? הגיבור חלה ובזה לסיים ולתת לקורא להשלים בעצמו.
כמובן כל עוד עלילתית זה מסתדר

 

[הפקות ומשחק]

ומה עם להשאיר סוף פתוח? הגיבור חלה ובזה לסיים ולתת לקורא להשלים בעצמו.
כמובן כל עוד עלילתית זה מסתדר

באמת אחת ההצעות שלי (:

 

[לוטם]

סטייל מה שקרה להנרי במסתנן חוקי...?!
הוא לא היה דמות ראשית בכלל. גם לא משנית לגיבור, לדעתי.
ואעפ"כ היה קשה מאוד לקוראים להשלים עם המוות שלו.
אפשר היה להשאיר אותו פצוע-ברמה-גבוהה, ולא להרוג אותו.
זה הפתרון הקל.
לדעתי הרבה מושפע מאופי הסיפור, מהגיבורים, הטריגרים... אין לזה תשובה חד משמעית.

 

[הפקות ומשחק]

לכן הדגשתי שזה סוג של גיבור שאהוב מאוד, מאוד. ומחובר לקוראים מאוד, אם זה היה סתם ככה אחד לא מעניין, איזו בעיה הייתה?
הנרי ההוא היה סוג של גיבור טוב?
לא קראתי..

 

[.חיה פ]

והעיקר, מה דעתכם על להרוג דמות מאוד מחוברת אל הקוראים בספר?

כל עוד זה לא אייל גלבוע, שימותו כולם)
סתם סתם
ועכשיו ברצינות
לדעתי י ש בזה משהו מאוד יפה, שהורגים את אחד מהגיבורים בספר. כמה שזה מעצבן, זה הופך את הספר לאמיץ יותר. ודרמטי יותר.

 

[לוטם]

לכן הדגשתי שזה סוג של גיבור שאהוב מאוד, מאוד. ומחובר לקוראים מאוד, אם זה היה סתם ככה אחד לא מעניין, איזו בעיה הייתה?

שלא תחשוב רגע על הקוראים - וסורי מכל הקוראים העתידיים -
אם הגיבור משנה ההוא ימות, זה יקדם את העלילה, ישרת אותה?
אם הוא לא ימות, כל המהלך של הספר יתמוטט?
אם הוא לא ימות, תהיה בעיה באמינות של הסיפור? (אין סיכוי בדרך הטבע שהוא יחיה)
אם התשובות הן לא, אז שלא תהרוג אותו. חבל
אם אחת מהן כן, אז לצערי הגיבור ההוא ז"ל...

הנרי ההוא היה סוג של גיבור טוב?
לא קראתי..

תלוי למה את קוראת גיבור טוב...
מבחינתי הוא לא היה גיבור בכלל, עוד דמות שהיתה צריכה למות, אבל לפי איך שהבנתי, קוראים אחרים לקחו את המוות שלו ממש קשה, כאילו הוא דמות ראשית מינימום...

 

[-חיה-]

מה התפקיד של הדמות הזו הספר? מה היא נותנת לעלילה ולתהליך שהגיבור עובר מנקודת ההתחלה של הסיפור לנקודת הסוף?

 

[משולש ברמודה]

#האם לסיים את זה בצורה צפויה, שהוא בטוח יתרפא, ויחזור לעצמו וכ' וכ'?
#או האם לסיים את זה בצורה מפתיעה ולא צפויה, שהגיבור נפטר, ואז הכל מסביב משתנה?

יש לי שאלה אחרת. למה להרוג אותו? את מה זה משרת?
לא, חולה זאת לא סיבה. גם לא תאונה. זה לא החיים האמתיים.
מה המסע גיבור של הדמות? מה היא מחפשת בסיפור? האם המוות משרת את המסע הזה?
אם יש תשובות טובות לשאלות האלו, ומהן נובע כי מוות יהיה סיום טוב, אז מה לעשות, נגזר גורלו.
אם אלו תשובות מעולות הקוראים כנראה גם יאהבו את זה מאד.

והעיקר, מה דעתכם על להרוג דמות מאוד מחוברת אל הקוראים בספר?

דעתי היא שאהדת הקוראים אינה רלוונטית. המשמעות העומדת מאחורי מוות כזה תהיה רלוונטית בעבורם.
(וכן, כמובן שתמיד יהיו כמה קוראים שיכעסו מאד על מהלכים כאלו).
אם המשמעות היא להגביר מתח/להוסיף אמינות/לרגש עד דמעות - הרוב כנראה ירצו לזרוק עגבניות על הסופר.

 

[.חיה פ]

ומה עם להשאיר סוף פתוח? הגיבור חלה ובזה לסיים ולתת לקורא להשלים בעצמו.
כמובן כל עוד עלילתית זה מסתדר

בתור קוראת בררנית מאוד - ז ה הכי גרוע לעשות ככה!!!! זה, מעצבן בעוצמה שאפילו הקירות לא יודעות להכיל...

 

[הפקות ומשחק]

תודה על כל התשובות, הן עוזרות מאוד!
העברתי לה את כל הפילוסופיה שלכם (:
המטרה של מות הדמות היא לא סתם כדי להוסיף דרמה, יש בספר מספיק ממנה.. באיזשהו מקום מוות שלה ישרת את העלילה, עוד דמויות מתחברות אליו, קצוות נסגרים וכ' וכ'... סיפור מורכב, בקיצור.
ולכן שאלתי דווקא מבחינת הקורא, כי גם ברגע שהמוות שלה משרת את העלילה, ומוצרך לאמינות וכהנה, האם בכלל מותר להעביר את הקוראים חוויה כזו?
מה זה עלול לעשות בתור קורא אחרי חיבור עם דמות ואובדן שלה?
לא סתם יש חשק להרוג אותו, הכל עם מטרות. אך זאת השאלה.

 

[יוסף יצחק פ.]

שלום לכולם,
יש לי חברה שכותבת כעת את ספרה השני, כשהראשון מאוד מצליח ב"ה.
היא התייעצה איתי, והאמת, לא הייתה לי תשובה מסוימת.
יש לה גיבור בספר הראשון, האמת שהוא דמות משנית לגיבור, כשהיא חיברה אליו את הקוראים מאוד מאוד.
הוא אמיץ, טוב לב, חכם, מלא בקסם אישי. אותו אהבו הרבה יותר מהגיבור הראשי.
בספר השני, (מתוכנן כהמשך) אותו 'דמות המשנה' חלה, ממש. בעקבות סיבות מסוימות..
עכשיו היא בדיונים.
#האם לסיים את זה בצורה צפויה, שהוא בטוח יתרפא, ויחזור לעצמו וכ' וכ'?
#או האם לסיים את זה בצורה מפתיעה ולא צפויה, שהגיבור נפטר, ואז הכל מסביב משתנה?
והעיקר, מה דעתכם על להרוג דמות מאוד מחוברת אל הקוראים בספר?
אשמח לכל תשובה, תודה!

א. אמ:לק. (ארוך מדי לא קראתי)
ב. נגענו מעט בזה באשכול הזה.
ג. ראיתי באיזשהו מקום דמות ראשית (אמנם הקהל לא ממש הכיר אותה, אך כן הזדהה ופיתח אמפתיה וקשר, והסופר (לא הרג אותה אלא) גרם לכך שבסצנת הסיום, היא מתה, והיה סוף חלופי. עכשיו, למה הוא עשה את זה? יש לי כל מני תאוריות , ואני יכול להבין אותו (אני בכוונה לא הולך להתייחס לשם היצירה).
בתור סופר מאוד 'מגניב' בעיני למצוא את הבלתי מצוי ואת מה ששונה. יש לי כמה רעיונות כאלו במסמך מיוחד, אבל יקח לי המון זמן להגיע לכתיבתם).
ד. אמינות. ממש חשובה לספר, בפרט ספר שמסתמך רוב הזמן על אמינות, אז אם הדמות חייבת למות - היא תמות. אם נגלה בסוף הספר, ב-2 עמודים האחרונים שב"נס גדול ומופלא", התגלתה תרופת פלא ע"י מדען גאון והיא הובא בדיוק בזמן כדי להציל את הדמות, פחות נתחבר. בפרט לאחר שקיבלנו את הרושם שהדמות הולכת למות. (זה נקרא 'אקס-מאשינה', וזו דוגמא רעה בספרות לסיום של יצירה.
ה. (חשבתי על זה לא מזמן בתור סופר, אני מסכים ב99.9% עם הסופר, בתור קורא, הקדשתי מזמני לקרוא ספר של לפחות 400 עמודים (ממוצע), התחברתי, הזדהיתי, התאפקתי לא לשאול חברים או לקבל ספויילרים, והדבר שהדי יאכזב אותי זה שהסופר איכזב אותי, כקורא.
אפי אנד זה קצת קלישאה, ולכן בשנים האחרונות (אני מזהה קלישאה חדשה ) אני רואה יותר סיומים לא מושלמים (ספגנו אבדות, אין ספק, אבל יש נחמה).
אפשר להרוג דמות, אבל צריך הסבר משכנע למה, ומומלץ להשאיר טעם טוב בפה.
זו דעתי.

*עריכה: ראיתי שמדובר בדמות משנית.
לדעתי דמות משנית (לרוב, תלוי בסיפור) היא חלק משמעותי בהתקדמות הגיבור. די נפוץ להרוג דמות-משנית (אני לא מתכוון לניצב), או 'לעבוד' עלינו שהדמות-המשנית מתה, ושוב, כקורא אני שונא את זה, אבל מבין למה זה נכתב.
החלטה של הסופר/ת.

 

[אא-אסתר]

אז אני אוהבת הפי הנדים כיף לי לחזור ולקרוא ספרים כאלו, אני לא פותחת ספר שיודעת שהוא יעציב אותי שוב, ובטח אם זה דמות אהובה על הקוראים [תחשבו שמאיה היתה הורגת את מהללאל בספר יוזבד- נראה לכם היתם סולחים לה על זה???????- היא היתה צריכה להודיע על ריקול לספרים שלה ופיצוי נוסף לכל מי שקנה אותם...]
להרוג זה אובדן שא"א למצוא לו השלמה
[ראיתי פעם תוכנית של חנוך באום שראין אלמנים ואלמנות חלקם גם אחרי שנים בכו כ"כ -הוא אמר שזאת היתה התוכנית הכי קשה ועצובה לו -והוא ראין גם אנשים עם מחלות סופניות, עוורים ועוד -המוות הוא סופי ומוחלט, והחסר הזה שא"א לשנות אין לו נחמה ...]
בכל אופן, גם היא מחליטה להרוג אותה בסוף מכל מכל הסיבות
שתהרוג אותה יפה... [אם יש דבר כזה....] שתתן לה להפרד מהאהובים עליה ולמות מתוך השלמה ושלווה...

 

[ליליאן]

זה לא כ,כ לא צפוי שהוא ימות...

אני לא נגד מוות של גיבורם,
למרות שמעדיפה מוות יותר פתאומי ולא גסיסה.

העיקר שהעלילה תתקדם, תפתיע,
ולא אירועים שהקורא מחכה שהם יקרו כבר (גם החלמה וגם מוות)

 

[ליליאן]

העיקר שהעלילה תתקדם, תפתיע,
ולא אירועים שהקורא מחכה שהם יקרו כבר (גם החלמה וגם מוות)

או שתוך כדי המחלה/החלמה/מוות לומדים דברים, עושים תהליכים, מתגלים דברים.

 

[ליליאן]

[תחשבו שמאיה היתה הורגת את מהללאל בספר יוזבד- נראה לכם היתם סולחים לה על זה???????- היא היתה צריכה להודיע על ריקול לספרים שלה ופיצוי נוסף לכל מי שקנה אותם...]

הייתי סולחת על זה יותר ממה שהיא עשתה מאונמר בפדהאל -
גבירה מארחת על כוס תה.
נו באמת.

המוות של יקוואל היה קשה מאוד.
ואבל ספרותית, הינה טוב.
מהללאל הוא דמות שמצתה את חלקה בעלילה הרבה יותר מיקוואל, באותו שלב.

 

[נסיך על חלל]

והעיקר, מה דעתכם על להרוג דמות מאוד מחוברת אל הקוראים בספר?

ממש ממש לא להרוג דמות שהקוראים מחוברים אליה!!!!
זה פשוט מעצבן, מרגיז ומנפץ את כל הסיפור והדמיון!
אני אישית- אם אחת מהדמויות הדומיננטיות בסיפור נהרג- זה גורם לי לא להמשיך לקרוא את הספר שאחרי (אם זו סדרה...) אוטומטית הסופר/ת הופכים למעצבן/ת מבחינתי!