• משתמשים יקרים!

    בשל עבודות תחזוקה הערב, ייתכן שהאתר יהיה סגור לפרקי זמן שונים לצורכי תחזוקה.
    זוהי סגירה מכוונת, ונועדה לשפר את ביצועי האתר, לטובתכם.
    בתקווה להבנה. תודה על הסבלנות!

שוק ההון לאן הולך הS&P 500 ב2025? תנו חוות דעת

לאן הולך הS&P 500 ב2025?

  • להמשיך לטפס גבוה! (יותר מ10%)

    הצבעות: 195 47.8%
  • לדשדש.

    הצבעות: 124 30.4%
  • לרדת.

    הצבעות: 89 21.8%

  • סה"כ מצביעים
    408

השקעות R הון

מנהל פורום השקעות
מנהל
מנוי פרימיום

ש. וייסבלום

משתמש מקצוען
הפקות ואירועים
D I G I T A L
מבחינה הסטורית בכל שנה המדד עולה. רק בשנת שמיטה מתרסק בערך דו ספרתי.
לדעתי - לפני השמיטה הבאה למכור הכל ולהמתין בצד עם מזומן.
יש לך פירוט של הנתון הזה בטבלה?
לפי שנה עברית כמובן
 

איש פנינים

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
בקשתי מ GPT נתונים
להלן רשימת שנות השמיטה ב-200 השנים האחרונות עם התאריכים הלועזיים המתאימים:


  1. תשפ"ב – 7 בספטמבר 2021 עד 25 בספטמבר 2022
  2. תשע"ה – 25 בספטמבר 2014 עד 13 בספטמבר 2015
  3. תשס"ח – 13 בספטמבר 2007 עד 29 בספטמבר 2008
  4. תשס"א – 30 בספטמבר 2000 עד 17 בספטמבר 2001
  5. תשנ"ד – 16 בספטמבר 1993 עד 5 בספטמבר 1994
  6. תשמ"ז – 4 בספטמבר 1986 עד 23 בספטמבר 1987
  7. תש"מ – 22 בספטמבר 1979 עד 10 בספטמבר 1980
  8. תשכ"ג – 10 בספטמבר 1972 עד 27 בספטמבר 1973
  9. תשי"ז – 27 בספטמבר 1965 עד 14 בספטמבר 1966
  10. תש"י – 14 בספטמבר 1958 עד 2 באוקטובר 1959
  11. תש"ג – 2 באוקטובר 1951 עד 20 בספטמבר 1952
  12. תרצ"ו – 14 בספטמבר 1944 עד 1 באוקטובר 1945
  13. תרפ"ט – 25 בספטמבר 1936 עד 14 בספטמבר 1937
  14. תרפ"ב – 7 בספטמבר 1929 עד 27 בספטמבר 1930
  15. תרע"ה – 14 בספטמבר 1922 עד 3 באוקטובר 1923
  16. תרס"ח – 26 בספטמבר 1915 עד 16 בספטמבר 1916
  17. תרס"א – 14 בספטמבר 1908 עד 2 באוקטובר 1909
  18. תרנ"ד – 26 בספטמבר 1901 עד 15 בספטמבר 1902
  19. תרמ"ז – 15 בספטמבר 1894 עד 4 באוקטובר 1895
  20. תר"מ – 1 באוקטובר 1887 עד 20 בספטמבר 1888
  21. תרל"ג – 13 בספטמבר 1880 עד 1 באוקטובר 1881
  22. תרכ"ו – 24 בספטמבר 1873 עד 11 בספטמבר 1874
  23. תרט"ט – 12 בספטמבר 1866 עד 30 בספטמבר 1867
  24. תרי"ב – 22 בספטמבר 1859 עד 9 בספטמבר 1860
  25. תרד"ה – 10 בספטמבר 1852 עד 29 בספטמבר 1853
  26. תרכ"ח – 20 בספטמבר 1845 עד 8 בספטמבר 1846
  27. תקפ"א – 28 בספטמבר 1838 עד 16 בספטמבר 1839
  28. תקע"ד – 16 בספטמבר 1831 עד 4 באוקטובר 1832
  29. תקס"ז – 28 בספטמבר 1824 עד 15 בספטמבר 1825
אח"כ בקשתי שיתן לי נתונים של שוק ההון באותם שנים והוא כבר התבלבל או שנגמר לי הטוקנים......
 

אמת מארץ תצמח

משתמש סופר מקצוען
בקשתי מ GPT נתונים
להלן רשימת שנות השמיטה ב-200 השנים האחרונות עם התאריכים הלועזיים המתאימים:


  1. תשפ"ב – 7 בספטמבר 2021 עד 25 בספטמבר 2022
  2. תשע"ה – 25 בספטמבר 2014 עד 13 בספטמבר 2015
  3. תשס"ח – 13 בספטמבר 2007 עד 29 בספטמבר 2008
  4. תשס"א – 30 בספטמבר 2000 עד 17 בספטמבר 2001
  5. תשנ"ד – 16 בספטמבר 1993 עד 5 בספטמבר 1994
  6. תשמ"ז – 4 בספטמבר 1986 עד 23 בספטמבר 1987
  7. תש"מ – 22 בספטמבר 1979 עד 10 בספטמבר 1980
  8. תשכ"ג – 10 בספטמבר 1972 עד 27 בספטמבר 1973
  9. תשי"ז – 27 בספטמבר 1965 עד 14 בספטמבר 1966
  10. תש"י – 14 בספטמבר 1958 עד 2 באוקטובר 1959
  11. תש"ג – 2 באוקטובר 1951 עד 20 בספטמבר 1952
  12. תרצ"ו – 14 בספטמבר 1944 עד 1 באוקטובר 1945
  13. תרפ"ט – 25 בספטמבר 1936 עד 14 בספטמבר 1937
  14. תרפ"ב – 7 בספטמבר 1929 עד 27 בספטמבר 1930
  15. תרע"ה – 14 בספטמבר 1922 עד 3 באוקטובר 1923
  16. תרס"ח – 26 בספטמבר 1915 עד 16 בספטמבר 1916
  17. תרס"א – 14 בספטמבר 1908 עד 2 באוקטובר 1909
  18. תרנ"ד – 26 בספטמבר 1901 עד 15 בספטמבר 1902
  19. תרמ"ז – 15 בספטמבר 1894 עד 4 באוקטובר 1895
  20. תר"מ – 1 באוקטובר 1887 עד 20 בספטמבר 1888
  21. תרל"ג – 13 בספטמבר 1880 עד 1 באוקטובר 1881
  22. תרכ"ו – 24 בספטמבר 1873 עד 11 בספטמבר 1874
  23. תרט"ט – 12 בספטמבר 1866 עד 30 בספטמבר 1867
  24. תרי"ב – 22 בספטמבר 1859 עד 9 בספטמבר 1860
  25. תרד"ה – 10 בספטמבר 1852 עד 29 בספטמבר 1853
  26. תרכ"ח – 20 בספטמבר 1845 עד 8 בספטמבר 1846
  27. תקפ"א – 28 בספטמבר 1838 עד 16 בספטמבר 1839
  28. תקע"ד – 16 בספטמבר 1831 עד 4 באוקטובר 1832
  29. תקס"ז – 28 בספטמבר 1824 עד 15 בספטמבר 1825
אח"כ בקשתי שיתן לי נתונים של שוק ההון באותם שנים והוא כבר התבלבל או שנגמר לי הטוקנים......
לא ברור לי האם הכוונה לשמיטה היהודית במדוייק (למשל תשפ"ב - 7 ספט 2021 עד 25 ספט 2022)
או הכוונה לבערך - כלומר שנת הכספים המקבילה באופן כללי לשנת השמיטה (למשל תשפ"ב = 2022)
 

איש פנינים

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
לא ברור לי האם הכוונה לשמיטה היהודית במדוייק (למשל תשפ"ב - 7 ספט 2021 עד 25 ספט 2022)
או הכוונה לבערך - כלומר שנת הכספים המקבילה באופן כללי לשנת השמיטה (למשל תשפ"ב = 2022)
באמת בהתחלה הוא נתן לי תאריך כללי שכמובן הראה עליה ולא ירידה. הייתי צריך לנזוף בו ולפרט יותר את הבקשה.
 

אמת מארץ תצמח

משתמש סופר מקצוען
באמת בהתחלה הוא נתן לי תאריך כללי שכמובן הראה עליה ולא ירידה. הייתי צריך לנזוף בו ולפרט יותר את הבקשה.
?
לא הבנתי.
אני טוען שהתיאוריה שקובעת על משבר שמיטה - לא ברור לי האם היא מדברת על שמיטה יהודית ממש, או על מעין מקבילה שלה.
 

ה. שלמה

פשוט להשקיע
מנוי פרימיום
למה זה משנה לנו מה קורה עכשיו עם הS&P אם בכל מקרה אנחנו יודעים שמימלא זאת השקעה לטווח הרחוק או הרחוק מאוד?
בהחלט נכון.
אם כי, חשוב להציץ באשכולות מסוג זה טרם השקעה, בשביל להבין שיש גם תקופות כאלה וגם תקופות מאתגרות עוד יותר, ולא להתרגש.
 

"%"

משתמש רשום
אם הרבה אנשים משקיעים בS&P 500 - זה לא אומר שבעצם נוצרת כאן סוג של בועה?
אם הרבה אנשים יקחו במשכנתא צמוד מדד - זה לא אומר שבעצם נוצרת כאן סוג של בועה?
והתשובה היא שאנחנו לא משקעים בS&P500 רק מצמידים את ערך הכסף שיש לנו למדד של הS&P500, ואם המדד עלה הערך של הכסף שלנו גם עלה.
 

horseman

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
אם הרבה אנשים יקחו במשכנתא צמוד מדד - זה לא אומר שבעצם נוצרת כאן סוג של בועה?
והתשובה היא שאנחנו לא משקעים בS&P500 רק מצמידים את ערך הכסף שיש לנו למדד של הS&P500, ואם המדד עלה הערך של הכסף שלנו גם עלה.
סתם שאילה אם זה לא מושקע באמת
מי משלם את העליה למיטב....???
 

מקצועי בלבד

מנהלת פורום "השקעות" ופורום "על המחיה"
מנהל
מנוי פרימיום
אם הרבה אנשים יקחו במשכנתא צמוד מדד - זה לא אומר שבעצם נוצרת כאן סוג של בועה?
והתשובה היא שאנחנו לא משקעים בS&P500 רק מצמידים את ערך הכסף שיש לנו למדד של הS&P500, ואם המדד עלה הערך של הכסף שלנו גם עלה.
אתם מערבבים פה שני מדדים שלא קשורים כלל!
במשכנתא מדובר על מסלולים שצמודים למדד המחירים לצרכן. [ולא למדד S&P 500]
ובהשקעה אפשר להשקיע במדד S&P 500.
 

"%"

משתמש רשום
סתם שאילה אם זה לא מושקע באמת
מי משלם את העליה למיטב....???
זה מושקע באמת רק לא בS&P500 אלא בחברות שרוצות לגיס כספים ובוחרות לקחת את ההלוואות שלהם משוק ההון במסלול צמוד מדד, רק לא המדד המחירים לצרכן שיש לנו במשכנתא אלא מדד S&P500, ולכן כשהם יחזירו את ההלוואות הם יחזירו לפי ערך המדד הזמן ההחזרה.
 

ה. שלמה

פשוט להשקיע
מנוי פרימיום
זה מושקע באמת רק לא בS&P500 אלא בחברות שרוצות לגיס כספים ובוחרות לקחת את ההלוואות שלהם משוק ההון במסלול צמוד מדד, רק לא המדד המחירים לצרכן שיש לנו במשכנתא אלא מדד S&P500, ולכן כשהם יחזירו את ההלוואות הם יחזירו לפי ערך המדד הזמן ההחזרה.
זה ממש ממש לא נכון.
 

איש פנינים

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
זה מושקע באמת רק לא בS&P500 אלא בחברות שרוצות לגיס כספים ובוחרות לקחת את ההלוואות שלהם משוק ההון במסלול צמוד מדד, רק לא המדד המחירים לצרכן שיש לנו במשכנתא אלא מדד S&P500, ולכן כשהם יחזירו את ההלוואות הם יחזירו לפי ערך המדד הזמן ההחזרה.
הלוואה הצמודה למדד המחירים לצרכן - סכום הקרן של ההלוואה עולה ביחס למדד.
השקעה בסנופי יכולה להיות פיזית ויכולה להיות עם חוזים ואופציות ואין לזה שום קשר למה שאמרת.
 

"%"

משתמש רשום
זה ממש ממש לא נכון
למה? הרי אם זו קרן סינתטית, היא לא קונה את המניות, אלא עושה עסקאות פיננסיות כדי לדמות את התשואה של המדד, אבל היא תחזיר לפי המדד גם אם לא הצליחה באמת לדמות. אולי הייתי בוטה בהסבר, המטרה הייתה לתת איגיון שיסביר למה זה לא בואה
 

סלום

משתמש פעיל
למה? הרי אם זו קרן סינתטית, היא לא קונה את המניות, אלא עושה עסקאות פיננסיות כדי לדמות את התשואה של המדד, אבל היא תחזיר לפי המדד גם אם לא הצליחה באמת לדמות. אולי הייתי בוטה בהסבר, המטרה הייתה לתת איגיון שיסביר למה זה לא בואה
בד''כ היתרה או באג''ח קצר או הלוואות לעמיתים בריבית פריים או מניות
אבל לא את מה שציינת
 
  • תודה
Reactions: "%"
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

S&P 500 ו-S&P 500 עם משקל שווה: יתרונות, חסרונות, וביצועים לאורך זמן

מה זה S&P 500 עם משקל שווה, מה מכפילי הרווח של מדדי ה-S&P 500 ומה התשואה השנתית הממוצעת בעשור האחרון?


מדד S&P 500 נחשב לאחד המדדים המרכזיים בשוק ההון העולמי, ועוקב אחר ביצועי 500 החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב. עם זאת, קיימות שתי גרסאות עיקריות של המדד: S&P 500 הרגיל ו-S&P 500 עם משקל שווה (Equal-Weight Index). בעוד המדד הרגיל הוא מדד "משוקלל שווי שוק", שבו משקלן של החברות הגדולות יותר (לפי שווי שוק) הוא גדול יותר, מדד המשקל השווה נותן לכל חברה את אותו המשקל, בלי קשר לגודלה בשוק.

S&P 500 - המדד המוביל בעולם



S&P 500 - שני מדדים; מי עדיף?

ההבדלים בין שני המדדים הם ניכרים ומספקים תובנות חשובות לגבי הדרך שבה הם פועלים. במדד ה-S&P 500 הרגיל, כל חברה מקבלת משקל במדד בהתאם לגודלה בשוק שלה. חברות ענק כמו אפל, מיקרוסופט ואמזון זוכות לחלק משמעותי מהמדד, דבר שמקנה להן השפעה רבה יותר על הביצועים הכוללים של המדד. במובן זה, הצלחות או כישלונות של חברות גדולות אלו יכולות להשפיע בצורה דרמטית על התוצאות של המדד כולו.

לעומת זאת, במדד בעל משקל שווה, כל חברה מקבלת 0.2% ממשקל המדד, מה שמקטין את ההשפעה של החברות הגדולות. גישה זו מאפשרת לחברות קטנות יותר להיות בעלות משקל משמעותי יותר במדד, דבר שיכול להוביל לתוצאה מאוזנת יותר כאשר מדובר בביצועים ובתנודתיות של המדד.

יתרונות וחסרונות לכל מדד

שמתייחסים לדינמיקת הביצועים, ניתן לראות שכאשר חברות גדולות חוות עליות חדות, המדד הרגיל נהנה מיתרון משמעותי בהשוואה למדד עם המשקל השווה. במקרים כאלה, הצלחות של חברות ענק מובילות לעליות מרשימות במדד הרגיל, דבר שמקנה לו יתרון ברור. לעומת זאת, במדד המשקל השווה, התנודתיות נוטה להיות נמוכה יותר. הסיבה לכך היא שהשפעתן של חברות קטנות יותר בולטת יותר, מה שמאזן את ההשפעה של עליות החברות הגדולות. בסך הכול, ההבדלים בין המדדים הללו מעידים על גישות שונות להשקעה ולסיכון, ובחירה במדד מסוים עשויה לשקף אסטרטגיות השקעה מגוונות.



ניתן לומר שהמדד עם המשקל השווה מפוזר טוב יותר ולכן גם פחות מסוכן. אלא שסיכון הולך יחד עם סיכוי. על רקע המשקל הגדול של שבע המופלאות במדד S&P 500 הרגיל - כ-27%, יכול להיות שיש מקום לשלב את המדד במשקל שווה, אבל ההיסטוריה מראה שהוא מספק תשואה נמוכה יותר - כלומר, הגדולות ממשיכות לגדול. זה מתחבר גם לרציונל התיאורטי של המדד, כי ככל שהוא מסוכן יותר הוא אמור לספק תשואה טובה יותר ופיזור שלא על פי משקל שווה, מסוכן יותר

השפעות על משקיעים והזדמנויות השקעה

למדד ה-S&P 500 הרגיל ישנם יתרונות וחסרונות המייחדים אותו, והשפעתם על משקיעים יכולה להיות משמעותית. היתרון הראשון הוא הביצועים הגבוהים יותר בזמן עליות של חברות גדולות. המדד מושפע בצורה חזקה מחברות הטכנולוגיה הגדולות, כמו אפל, גוגל ומיקרוסופט, שצמחו באופן משמעותי בשנים האחרונות. כאשר חברות אלו חוות עליות, המדד כולו נוטה להציג ביצועים גבוהים, מה שמספק למשקיעים הזדמנויות רווח גדולות.


בנוסף, המדד הרגיל מתמקצע בחברות גדולות ומבוססות, דבר שמוביל לכך שהמכפילים שלהן גבוהים יותר. מכפילי רווח גבוהים נובעים בעיקר מצמיחה מהירה יותר ופרמיית איכות, דבר המושך אליו משקיעים המעוניינים ביכולת החברות הללו לייצר רווחים גבוהים בעתיד. יתרה מכך, הנזילות שהחברות הגדולות מספקות היא גבוהה, מה שמאפשר למשקיעים לבצע עסקאות בקלות יחסית, דבר שמקטין את התסכול שניתן להרגיש בשוקי מניות פחות נזילים.
עם זאת, ישנם גם חסרונות בולטים למדד ה-S&P 500 הרגיל. הראשון מביניהם הוא הרגישות הגבוהה לחברות ענק. כאשר חברות כמו אפל או טסלה חוות ירידות חדות, המדד כולו מושפע בצורה חריפה, מה שעלול להוביל לאובדן ערך משמעותי עבור המשקיעים.
מדד ה-S&P 500 עם משקל שווה מציע מספר יתרונות משמעותיים שיכולים להועיל למשקיעים. אחד היתרונות הבולטים הוא הגיוון הגדול יותר שהוא מספק. במדד המשקל השווה, כל חברה מקבלת 0.2% ממשקל המדד, מה שמקטין את ההשפעה של החברות הגדולות ומגדיל את המשקל של חברות קטנות יותר במדד. גישה זו לא רק מקטינה את הסיכון הכרוך בהשקעה בחברה בודדת, אלא גם מספקת הזדמנויות פוטנציאליות לצמיחה מחברות שאולי אינן נמצאות בכותרות הראשיות, אך עדיין מציעות פוטנציאל משמעותי.
יתרון נוסף הוא הפחתת התלות בחברות הגדולות. במדד עם משקל שווה, התנודתיות בדרך כלל קטנה יותר ביחס למדד הרגיל, שכן הוא פחות תלוי בביצועי החברות הגדולות. כאשר שוק המניות חווה תנודות, המדד המשקל השווה מציע יציבות רבה יותר ומפחית את הסיכון להפסדים חדים הנגרמים כתוצאה מירידות חדות במניות של חברות ענק כמו אפל או מיקרוסופט.

מדד עם המשקל השווה יש חסרונות משמעותיים שחשוב לקחת בחשבון. בטווח הקצר, הוא נוטה להציג תוצאות פחות טובות, במיוחד כאשר חברות ענק כמו אפל, מיקרוסופט ואמזון חוות עליות משמעותיות. בשנים של פריחה בשוק, המדד מתקשה לעקוב אחרי המדד הרגיל, וההשפעה של צמיחת חברות הגדולות עליו היא נמוכה יותר. כתוצאה מכך, משקיעים עשויים למצוא את עצמם מופתעים מהפער בביצועים.

פערי ביצועים בין מדדי ה-S&P 500: איך דומיננטיות חברות הטכנולוגיה משפיעה על התשואות?

בשנת הכספים הנוכחית, מדד ה-S&P 500 הרגיל (SPY) רשם תשואה של 20.98%, לעומת תשואה של 12.55% במדד ה-S&P 500 עם המשקל השווה (^SPXEW). הפער הזה משקף את הצמיחה המהירה של החברות הגדולות שהובילו את המדד הרגיל לעליות חדות יותר.

במבט של 10 שנים אחורה, המדד הרגיל הפגין עליונות עם תשואה שנתית ממוצעת של 13.17%, לעומת 8.84% במדד המשקל השווה. הפער בביצועים נובע בעיקר מהדומיננטיות של חברות הטכנולוגיה הגדולות.
המדדים לאורך השנים

מכפילי רווח במדדי ה-S&P 500: פערים בתמחור והזדמנויות השקעה

מכפיל הרווח (PE Ratio) הוא אחד המדדים המרכזיים המשמשים להערכת שווי של מדד או חברה, ומשקף את היחס בין מחיר המניה לרווח הנקי למניה. במדדי ה-S&P 500 וה-S&P עם משקל שווה, מכפילי הרווח נבדלים זה מזה באופן משמעותי. נכון להיום, מכפיל הרווח של מדד ה-S&P 500 הרגיל (SPY) עומד על 27, שהוא גבוה במיוחד בהשוואה למכפיל הרווח ההיסטורי שלו בעשר השנים האחרונות, שעמד בטווח שבין 17.2 ל-28.9. המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברות הגדולות במכפיל גבוה יותר, מה שמעיד על ציפיות לצמיחה משמעותית בהכנסות בעתיד, אך גם על סיכון גבוה יותר אם תחול האטה כלשהי בצמיחה.

לעומת זאת, מדד ה-S&P 500 עם המשקל השווה (RSP) נסחר במכפיל רווח נמוך יותר של 18.45, מה שמצביע על תמחור שמרני יותר ביחס למדד הרגיל. טווח מכפילי הרווח של המדד בעשור האחרון נע בין 15.41 ל-25.7, מה שמראה כי התמחור הנוכחי קרוב יותר לרמה הנמוכה ההיסטורית שלו. תמחור זה יכול להצביע על כך שהשוק מתייחס בהסתייגות מסוימת לחברות הקטנות והבינוניות המרכיבות את המדד, אך מאידך מציג הזדמנות למשקיעים שמחפשים גיוון וסיכון מופחת, בפרט במקרים של תיקוני שוק חדים.

העתיד של מדדי ה-S&P 500: האם מדד המשקל השווה יכול לצמצם את הפערים?

ההבדלים בביצועים בין שני המדדים צפויים להימשך גם בעתיד, אך עם אפשרות להקטנת הפער. אם חברות ענק ימשיכו להוביל את הצמיחה בשוק, ה-S&P 500 הרגיל ימשיך להציג תשואות גבוהות יותר. עם זאת, במידה שתהיה האטה או תיקון בשוק הטכנולוגיה, מדד המשקל השווה עשוי להוכיח את עצמו כמסלול שמרני יותר.

בנוסף, סיכונים רגולטוריים וחשש ממצב של "ריכוזיות יתר" עלולים להפעיל לחצים על החברות הגדולות בשוק, מה שעשוי לשנות את הדינמיקה ולהביא לצמצום הפערים בין שני המדדים.
בסיכום, לכל אחד מהמדדים יתרונות וחסרונות, והבחירה ביניהם תלויה באסטרטגיית ההשקעה ובסיכון שהמשקיע מוכן לקחת. בשוק תנודתי כמו זה של 2024, הגיוון והחשיפה הרחבה של מדד המשקל השווה עשויים להציע איזון טוב יותר.
0 תגובות
וזה שאלתו: יש לי כעת כ 500,000 ש"ח להשקיע לכ 20 שנה או יותר,
קראתי את כל הפורום והשתכנעתי מהשקעה פסיבית,

וכעת אני מתלבט כדלהלן:

האם להשקיע במדד S&P 500 או לחילופין לכאורה יותר הגיוני להשקיע
ב"שבע המופלאות" שאלו 7 החברות צמיחה הכי רווחיות והכי גדולות,
וזה כולל אינוידיה, אפל, מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק וכו',
ומי שהשקיע בזה לפני 10 שנים- יש לו רווחים כפולים ומכופלים ממי שהשקיע במדד S&P 500,

וכמובן שבגלל שזה רק 7 חברות זה יותר מסוכן, אבל סוכ"ס זה גם יותר סיכוי שיהיה יותר רווחי,
משום שאלו החברות הרווחיות ביותר

(וכמו כל אחד שפותח עסק- הוא בעצם מאמין בעסק ולא נחשב כפזיז וחסר דעת,
ק"ו שאחד שמאמין ב 7 חברות הכי רווחיות והכי יציבות בעולם- נשמע דבר הגיוני ביותר,
וגם אם חברה אחת תקרוס ח"ו -הרי הרווחים משאר החברות יאזנו, )

והרי ידוע שהחברות האלו הם בעיקר מה שהזניק את המדד S&P 500 לרווחים כ"כ,
א"כ למה לא לקנות אותם מראש,

ועוד טענה לטובת "שבע המופלאות", שהרי כמדומני כ 40% מהS&P 500 הוא 7 חברות הנ"ל,
כך שאם זה קורס -כל הS&P 500 יהיה הפסדי, וא"כ משקיעים על סמך ההנחה שימשיכו לצמוח..

אמנם יש טענה שמחירם של מניות צמיחה כעת יקר מאד, אמנם יש לשאול האם כדאי לחכות לתיקון ואז לקנות,
וטענה נוספת: שלפי מכפיל רווח עתידי- זה לא מחיר יקר כלל,

סוף דבר: השאלה אם ניתן לומר שהגיוני יותר להשקיע ב 7 המופלאות אע"פ שזה יותר סיכון.

(אשמח להתייחסות כל המומחים פה
@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה ועוד,
ולדעתי יש לחלק את השאלה לשנים:
א: לאחד שלא מבין בהשקעות כלל, ויפתח את ההשקעה רק עוד 20 שנה, כך שאין חשש שימשוך בהפסדים,
אבל מצד שני אם החברות יקרסו- לא ידע.
ב: לאחד שיתעדכן כל 3 חודשים בדיווח החברות ואם יראה שחברה כבר אין לה צפי לרווחיות- יעביר לחברה אחרת.)
כתבה מתוך ביזפורטל על התחזית לרווחים בS&P ל10 שנים הקרובות.

צוות של אנליסטים בבנק הגדול בארצות הברית ג'י פי מורגן פרסמו מחקר, המתבסס בעיקר על חישובים מתמטיים, ומסקנתם עגומה: בעשור הקרוב על המשקיעים לצפות לתשואות שנתיות ממוצעות נמוכות בהרבה ממה שהורגלנו בעשורים האחרונים.
על פי המחקר השווי הנוכחי של שוק המניות גבוה יחסית מבחינה היסטורית, בעיקר עקב ביצועי היתר של המניות הגדולות. על פי הנתונים התשואות בטווח הארוך מתיישרות אל הממוצע, ולכן, עם מכפיל רווח של 23.7 במדד הדגל ה-SP500, התמחור של המדד גבוה ב-25% מהממוצע של 35 השנים האחרות שעומד על 19 בלבד. החוקרים השתמשו בקריטריון ערך נוסף - שיעור מכפיל הרווח המתואם המחזורי של רוברט שילר, שמשקף תמחור יקר אף יותר מהמכפיל הממוצע הרגיל. מסקנת החוקרים מהחישובים האלו שהתשואה השנתית הממוצעת בעשור הקרוב תעמוד על 5.7% בלבד, לעומת כמעט כפול בעשור הקודם.
בנוסף לחישובי התמחור, החוקרים התבססו גם על נתונים פונדמנטלים נוספים. המרכזי שבהם הוא הזדקנות האוכלוסיה. משקיעים מבוגרים יותר נוטים להפחית את הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות שלהם, לכן אוכלוסיה מבוגרת יותר משמעותה זרם כספים נמוך יותר לשוק המניות. כעת אחוז המניות מתוך תיק ההשקעות בשיא היסטורי. עם פרישתם לפנסיה של יותר ויותר אנשים מדור הבייבי בום (ילידי 1946 - 1964), ולאחריהם מדור ה-X (ילידי 1965-80), האחוז הזה צפוי לרדת.

גורמים נוספים שעלולים להוריד את ההחזר הממוצע הם עצירת הגלובליזציה, התגברות הרגולציה נגד החברות הגדולות (כאמור, המנוע העיקרי לעליות בשנים האחרונות), עליה בחוסר היציבות הפוליטית בארצות הברית ותהליך הדה-דולריזציה בעולם.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שלפחות חלק מהגורמים האלו נמצאים איתנו כבר זמן מה, ולפחות בינתיים, לא ניכרת השפעה כשלהי שלהם על שוק המניות שממשיך לדהור לשיאים חדשים כל העת. ה-SP500 עלה ביותר מ-24% בשנה שעברה ומעל 18.5% השנה. מבחן הזמן יקבע עד כמה ההערכות האלו לטווח ארוך כל כך מדויקות, והאם ההתימרות לקבוע אחוז שנתי ממוצע ברמת דיוק של עשירית האחוז (5.7%) אל פני כל כך הרבה חוסר וודאות ונעלמים, כשאיש לא יודע מה צופה העתיד, יש לה על מה להסתמך.
בשבוע שעבר התחלנו לסקר את אפשרויות ההשקעה בישראל במדד המוביל בעולם, מדד ה-S&P 500, וראינו את הקרנות האקטיביות המנסות להכות את המדד בהצלחה חלקית בלבד. הדרך המרכזית של המשקיעים בתל אביב להיחשף למדד הן הקרנות הפאסיביות - קרנות מחקות וקרנות סל, שמסתבר שמושכות השקעות בעשרות מיליארדי שקלים.

דמי ניהול 0% - איך זה יכול להיות?

בשבוע שעבר ראינו שתעודות הסל הענקיות בחו"ל העוקבות אחר המדד גובות דמי ניהול מינמליים של בין 0.03% ל-0.09%. האם הקרנות בארץ גובות סכום דומה? למרבה ההפתעה, לא מעט מהן גובות באופן מוצהר "0% דמי ניהול". מדובר בתופעה בלא מעט קרנות מחקות וקרנות סל בישראל, לא רק בקרנות העוקבות אחר ה-SP500 אלא גם במדדים אחרים. מדוע חברות ניהול הקרנות עובדות עבורנו "בחינם"? האם באמת זה יותר משתלם מהקרנות בחו"ל?

ובכן הקרנות לא עובדות בחינם. הן מוצאות דרכים להרוויח מהקרנות האלו, לפחות בשתי דרכים. אחת מהן לגיטימית יותר, אחת פחות. בכל מקרה כדאי להיות מודעים לשיטת הפעולה של הקרנות הללו. לאחר שנבין יותר לעומק אולי המסקנה תהיה שבכל זאת קרנות חו"ל עדיפות (כתלות בעלות עמלות המרת מט"ח ועמלות קניה ומכירה ואחזקת ניירות ערך) למרות שלכאורה דמי הניהול גבוהים יותר.
הדרך הראשונה בה הקרנות יכולות להרוויח היא באמצעות מה שקרוי "דמי ניהול משתנים". איך זה עובד? קרנות הסל בישראל לא באמת משקיעות במדד, כלומר קונות את המניות המרכיבות את המדד ביחס המתאים בהתאם למשקל המתאים לכל מניה. הן רק נחשפות לשינוי המחיר במדד וזאת באמצעות שימוש באופציות ונגזרים, שמאפשרים חשיפה מלאה לשינויי המחירים במדד מבלי לקנות את המניות עצמן.






כאשר עוקבים אחר המדד באמצעות אופציות, יש צורך רק בשבריר אחוז מההון כדי לקבל את החשיפה הזו. מה עושים בינתיים בשאר הכסף? הקרנות משקיעות את היתרה בניירות קצרי טווח כמו מק"מים או פקדונות, ואלו מיצרים תשואה נוספת. כך, במידה והקרן עקבה היטב אחר המדד באמצעות האופציות, נוצר פער בין הקרן לבין המדד. הקרנות יכולות לגבות דמי ניהול משתנים מהפער שהן יוצרות מהמדד.

הסיכון הוא שהנגזרים לא יעקבו בצורה מדוייקת אחר המדד. במקרה כזה לא יגבו דמי ניהול משתנים. כלומר, במקרים בהם הקרן תציג ביצועי חסר, לא תקבלו פיצוי על ההפרש, במקרים בהם היא תציג ביצועי יתר, אלו יגבו כדמי ניהול משתנים. הבעיה היא, כפי שנראה בהמשך, שהקרנות לא באמת מצליחות להשיג את תשואת המדד.
על כל פנים הנה דוגמה. להלן אחזקות הקרן הראל מחקה S&P 500 שמנהלת 3 מיליארד שקל (נכון למאי 2024).




ניתן לראות שהחשיפה למדד ולדולר נעשים באמצעות נכסים מסוג FORWARD מט"ח ו SWAP מניות שהשווי הכולל שלהם הוא רק כ-35 מיליון שקל - כאחוז מנכסי הקרן. היתרה, מיליארדי שקלים, מושקעת במק"מ, פקדונות בנקאים ונכסים אחרים. אלו מייצרים תשואה נוספת של כ-4% בשנה. חלק מההכנסות העודפות החברה יכולה לשלם לעצמה, לאחר תשלומי העמלות ועלויות התפעול, כ"דמי ניהול משתנים". זוהי דרך לגיטימית, והיא גם מצוינת בתשקיף, אבל כדאי להיות מודעים לה. כלומר המשקיע צריך לדעת שהוא לא באמת מחזיק את מניות מדד ה-S&P500 אלא נחשף לשינויים במדד באמצעות נגזרים, שינוים שלעיתים עלולים להיות לא מדויקים. בטבלת התשואות נראה שאמנם ישנם שינויים משמעותיים בין המדד לבין הקרן, לרעת הקרן. כלומר הסיכון (גם של החברה המנהלת) אכן מתממש.

הדרך של הקרנות להרוויח גם באפס דמי ניהול


הדרך השנייה שהקרנות יכולות להרוויח נראית קצת פחות לגיטימית ומהווה מעין "מלכודת מס". נניח שהשקעת בשלוש השנים האחרונות במדד דרך הקרן קסם S&P 500 KTF שגובה 0%. התשואה שלך כעת היא 50.58%. תשואה מרשימה. אם כעת הקרן תחליט להעלות את דמי הניהול ל-0.5% ותחליט שאתה רוצה להחליף לקרן זולה יותר, תצטרך למכור את האחזקות בקרן, מה שייצור אירוע מס שיקח לך 25% מהרווח, כלומר 12.6%, שמקבילים לדמי ניהול של 25 שנים (לפי הערך הנוכחי*. עדיף יהיה לך "לבלוע" את דמי הניהול החדשים מאשר להחליף את הקרן. גם אם הקרן תעלה את דמי הניהול ל-1% מופרזים עדיין מדובר על תשלום מס בגובה דמי ניהול של 12 שנים. רבים יעדיפו לשלם את דמי הניהול העודפים.


כך, החברות מעדיפות לגבות דמי ניהול אפסיים לתקופה מסוימת כדי ליצור תמריץ ללקוחות להישאר לאחר מכן כשהרווחים יצטברו ודמי הניהול יעלו. מכמה קרנות שבדקנו (לא את כולם) עולה שאכן יש פער בין דמי הניהול בזמן ההנפקה לבין דמי הניהול כעת. כלומר הקרנות אכן מעלות את דמי הניהול מפעם לפעם ומעמידות את המשקיעים בפני הדילמה הזו.

קרנות עוקבות בניטרול השפעת מט"ח

המכשירים הפאסיביים מתחלקים ל-2 סוגים שמתפרטים ל-4: קרנות סל וקרנות מחקות, כשבכל אחד מהסוגים הללו יש קרנות שמנטרלות את החשיפה למטבע חוץ ויש כאלה שלא. נציג תחילה את ביצועי הקרנות המנטרלות את השפעת שינויי שערי המטבע. אלו אמורות להציג את אותם ביצועים של המדד עצמו רק בשקלים. כלומר אם המדד עלה בשנת 2023 ב-26% דולרי, הקרן אמורה לעלות בערך 26% (או מעט פחות בגלל עלויות הגידור של שינויי המטבע) בתשואה שקלית. באמצעות הקרנות הללו נוכל לבחון את איכות העקיבה של הקרנות הישראליות אחרי המדד. התוצאות, איך לומר, מאכזבות.



עיון בטבלה מגלה פרטים חשובים. כל הקרנות, גם קרנות הסל וגם המחקות, בכל השנים שנבדקו, לא מצליחות להשיג את תשואת המדד. לא פעם הפערים משמעותיים מאד, ומגיעים לעיתים למעל 3% בשנה (כלומר הפרש של 10% בתשואות).המסקנה הברורה היא ששיטת העקיבה באמצעות אופציות היא בעייתית ועלולה לגרום לתשואת חסר משמעותית.

עוד עולה מהטבלה שכל הקרנות המחקות גובות 0% דמי ניהול (אולי בגלל התחרות), אבל בקרב קרנות הסל ישנו הבדל משמעותי מאד בין מור שגובה 0% לבין תכלית וקסם שגובות 0.8% ו-0.9% בהתאמה. מדובר בדמי ניהול מאד מאד גבוהים לקרן פאסיבית בכל קנה מידה, במיוחד כשהאלטרנטיבות זולות בהרבה. בטווח נמצאת MTF עם דמי ניהול הגיוניים של 0.25%.
דמי הניהול בהחלט משפיעים על התוצאות. שתי הקרנות היקרות מפגרות לא רק אחרי המדד אלא גם אחרי המתחרות, בכל אחת מהשנים שנבדקו, בהבדלים שמגיעים לעיתים למעל אחוז שלם. כלומר, סלקטיביות במקרה הזה משתלמת.
המסקנה אם כן היא שאם רוצים שהתשואה השקלית תהיה קרובה לתשואה הדולרית של ה-S&P500 – יש לצפות להפסיד על כך כמה אחוזים בשנה. בנוסף, כדאי מאד לבחור את הקרנות המחקות או קרנות הסל שלא גובות דמי ניהול, או גובות דמי ניהול נמוכים מאד. הבחירה הזו תשפיע ישירות על התשואה שלכם. באופן כללי נראה ברור שאם יש אפשרות להמיר לדולר ולקנות את הקרנות מחו"ל בעלויות סבירות - זו האופציה העדיפה.

קרנות עוקבות ללא ניטרול השפעת מט"ח

במקרה זה התשואות תלויות מאד בתנודות של השקל מול הדולר. הנה טבלת הקרנות והביצועים:





מה שעולה באופן ברור מהטבלה הוא שבשנים 2023 ו-2022 שינויי השער פעלו לטובת המשקיעים בישראל, והקרנות הציגו תשואה גבוהה מהמדד, בעוד בשנים 2020 ו-2021 התוצאה הייתה הפוכה. אין בזה טוב או רע, זה פשוט גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון בזמן הבחירה בהשקעה הנכונה מבחינתכם - האם אתם רוצים את תשואת ה-S&P500 הדולרית בשקלים או ששערי המטבע ישפיעו. זה גם תלוי בהערכה לגבי תנועת השקל. במידה וצופים שהשקל יתחזק נעדיף לנטרל את השפעת המטבע, במידה וההערכה היא שהשקל ייחלש עדיף לא לנטרל את השפעת המטבע.
עוד עולה מהטבלה, שהכסף הגדול באמת נמצא בקרנות הסל שאינן מנטרלות את השפעת המט"ח. כל קרן בקטגוריה, גם אלו שגובות דמי ניהול מופקעים של 0.6% ומעלה מנהלות מליארדי שקלים, סכומים שאנחנו מכירים רק מהקרנות הכספיות. הקרנות מגיעות לעד 7.3 מיליארד שקל, ולא פחות מ-4.5 מיליארד. מדובר בקרנות ענק במונחי שוק ישראלים.
יש לציין שגם הקטגוריות האחרות מנהלות לא מעט כספים. נראה שהמשקיע הישראלי נוהר בהמוניו למדד ה-SP500. סך הכל בקרנות שאינן מנטרלות את השפעת המט"ח מנוהלים למעלה מ-45 מיליארד שקל. במסלולים שכן מנטרלים את השפעת המט"ח מנוהלים יותר מ-11 מיליארד שקל נוספים. כלומר הכלים הפאסיביים על מדד ה-SP500 מגיעים להיקף של מעל 56 מיליארד שקל.
כרגיל נזכיר – תבחנו את דמי הניהול! לא מדובר בהבדלים זניחים גם בקרנות שאינן מנטרלות את השפעת המטבע. מור סל שגובה אפס דמי ניהול טובה יותר מכל אחת מהקרנות האחרות בכל השנים שנבחנו. סביר שמור תפסיק לגבות דמי ניהול אפס בשלב מסוים, אז אולי עדיף MTF שגובה 0.25% ולכן פחות סביר שתעלה דמי ניהול בהמשך, והיא גם מציגה תוצאות טובות יותר מכל שאר הקרנות היקרות יותר בקטגוריה. לכן המסקנה ברורה. דמי הניהול קריטיים, במיוחד במכשירים הפאסיביים).
(הערה נוספת – הקרנות שבשמם מופיע "נקוב דולר" הן קרנות שניתן לקנות רק בדולרים).


ספירת העומר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

אתגר AI

תספרו 50... תזכורת • אתגר 252

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צה

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיי נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ:ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:ג כִּי אֵל גָּדוֹל יי וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ:ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ:ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ:ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי:י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי:יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה