נניח שהגעת לאסיפה ודיברו על זה שהכיתה שלך לא ממושמעת אצל המורה X ושיש כמה בנות שצריך לעורר דחוף כי תיכף הם לא עוברות בגרות ושהבת הזאת מאוד נסה לאחרונה וצריך לברר מה עובר עליה, ושנהייתה אוירה חברתית לא משהו בכיתה ויש הרבה חבורות שלא מסתדרות,
אם אין בכוחך לשנות את המצב הנתון, ואת לא מתכוונת להגיע לכיתה או לדבר עם בנות מסוימות, אז מה את יכולה לעשות עם המידע הנל , חוץ מלנסות להמשיך בשגרה??(ולא אומרת שלא קשה נפשית, אבל כמה זה באמת תופס לך מקום שבוע אח"כ?)
למעט זה:
שיש לך תלמידה שהתגלו אצלה בעיות נפשיות רח"ל
שאם מדובר במורה שהיה לה קשר אישי קודם עם התלמידה המדוברת יכולה לנסות לטפל במקרה גם אם היא בחלד... (אבל זה החלט מצוות חסד! שבאמת מגיע לידי ביטוי יותר בהוראה...! וגם אז המורה לא מחויבת ,אבל בטוחה שלרבות זה יושב על הלב למשך תקופה...) ועדיין מה הבדל בין מקרה כזה, שהתגלה חודש לפני הלידה, והמורה לקחה אותו לטיפולה באופן פרטני, - שגם אז המורה תשאר בקשר עם התלמידה גם בחלד... (ואני מעריכה את זה מאד!! זה לאמזלזול , זה באמת רצון להבין!) לבין אם הבעיה צפה רק לאחר הלידה.... - להםך אם זה צף רק לאחר הלידה לכאורה יהיה יותר קל....
שוב, אני לא מזלזלת, ואכן אמרתי בעצמי שבעבודה עם נשמות , יש יותר מעורבות, אבל לכאורה כל הדברים האחרים שציינת , "וגוזלים" את שלוות היולדת, יכולים לקרות גם במשרה אחרת, ואפילו יותר מכך!(כמובן שצורה שונה בתכלית..)
רוצה דוגמאות? הנה כמה:
מנה"ח ילדה לקראת סוף שנת המס, (זה יכול לקרות גם בסוף רבעון אבלבצורה קלה יותר..) והיא יודעת שעכשיו מגיע רוח ועובד על כל העבודה שהיא עשתה במשך שנה, או במקרה גרוע יותר זה עובר לעיני מבקר כלשהוא, נניח שאכן במהלך הזמן נעשו תקלות, וטרחו עדכן את היולדת בכך, אין לה באמת הרבה מה לעשות, אבל כן זה בהחלט גוזל את שלוותה, ובהחלט יכול לעלות לדיון באסיפה מקצועית שהיא לוקחת בה חלק, מעבר לבושות , זה תקלה שיכולה לעלות למעביד הון - וקנסות....
מפתחת בהייטק שעבדה מעל שנה על פתיוח מסוים ודחוףףףף, והוא עלה לייצור, בדיוק כשהיא היתה בחל"ד, והיתה בעיה מהותית של חוסר הבנה במשהו, התוכנה מסופקת ללקוח והלקוח לא מוכן לשלם על המוצר, או שהמשקיעים ראו בתקלה אות וסימן שהחברה לא משהו.. והפסיקו את ההשקעות בה, (בהחלט קיצוני!)
או סתם פיתוח שעה לאויר, וגילו בו תקלה , ואז מפתח אחר שלא עבד על הפיתוח ולא השקיע בו הרבה לוקח את הפיתוח, ובאסיפת העובדים מהללים ומשבחים, את המפתח האחרון , והוא זה שקוצר את הפרחים.. אני יודעת שזה נשמע פעוט עבוד מורה, אבל עבור אשה שהשקיע שנה שלמה , בפיתוח הנל כשמתוכם 9 חודשים עבדה עליו בהריון - עם כל המשתמע, והיתה בתחרות מול קולגות אחרות בצוות, זה בהחלט קשה... וקשה מאד להיות מודעת לזה בפגישת צוות...
כל התקלות הנל נעשות כשהעובדת בחל"ד אםין לה ככ איך לעזור לעצמה והיא יודעת שבשונה ממורה (עם תקן- אנחנו מדברים על מחנכות..) היא יודעת שחודשיים לאחר שהיא חוזרת מהחלד היא לא מוגנת, ויתכן שאחרי התנהלות שכזו היא תוזמן לשיחת שימוע לפני פיטורין....
ומה אם היא מבינה שהיא חייבת להדריך עכשיו כמהעובדים אחרת המעסיק שלה, יפסיד הון רב,?? (קורה בהחלט!) אז היא תגיד לו: "שניה אני בחלד... תפסיד בנתיים",
או שאחרי האסיפה היא מיוזמתה תרים טלפון לכמה קולגות ותדריך אותם??
האם "עם המורות" חושב שהיא לא מוטרדת, וזה לא גוזל את שלוותה? שהיא ישנה טוב בלילה?
עכשיו שוב, אני לא משווה כי זה באמת שמים וארץ, וזה בהחלט שונה, ולא מדובר פה בנשמות - מסיכמה לגמרי,
אבל לפעמים מדובר בסכומי כסף מדומיינים, ולפעמים מדובר על פרנסתה של העובדת - שבכל חלד מחדש נמדד בעצם כמה היא חיונית לארגון בו היא עובדת, כמה הפשלות שלה מהותיות - בלי שהיא יכולה לחפות על כך מהשטח, וכמה בעצם מסתדרים בלעדיה... אין שום חיוב של המעסיק להעסיק אותה גם אחכ (כמובן חוץ מהחודשיי אחרי החלד)
ואז הנשמות שהיא מחויבת להם הם בני ביתה...
ואולי זה מה שגורם לה , ומייצר אצלה מחויבות להגיע לאסיפה, ולהוכיח שהיא עדיין מחויבת למקום עבודתה??
נ.ב. אין בכוונתי להתפלסף על מה יותר קשה, או מה יותר מהותי, אבל הדברים שהועלו כאן קורים בהחלט גם לעובדת במקום אחר לחלוטין, ולכן שאלתי בעינה עומדת, מדוע המורות הרגישו פחות מחויבות (וכמובן זה לא היה כולם אלא מדגם בלתי מייצג...)
הנושאים החמים
הנושאים החמים
